close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

גוחא והציונות הדתית

אבנר הריג כסליו, תשסט10/12/2008

האם הציונות הדתית, ביחסה למדינה, מתנהגת כמו גוחא הערבי? מאמר מעורר מחשבה של אבנר הר, על ציונות דתיתואמונה במדינה- האם זו שטות?

אגדה ערבית מספרת, שפעם אחת , ניסה ג'וחא, שוטה הכפר הנודע, לישון בצהריים אך הוא לא הצליח להירדם, כיוון שילדי הכפר שיחקו בקול מחוץ לביתו והפריעו לו לישון. פתאום עלה במוחו של ג'וחא רעיון כיצד לגרום לילדים לעזוב את המקום; הוא פתח את חלון ביתו וצעק לאחד הילדים שהיה סמוך לחלונו שמוכתר הכפר מחלק תאנים בצידו השני של הכפר, מיד הילד צעק לחבריו את הבשורה, וכן שאר הילדים העבירו את המסר בצעקות האחד לשני. כששמע ג'וחא את הילדים צועקים שהמוכתר מחלק תאנים מייד התלבש במהירות ורץ לקצה השני של הכפר כדי לקבל תאנים מהמוכתר. כשהגיע לשם כמובן שלא מצא לא מוכתר ולא תאנים,
ולאחר שהמתין לשווא, חזר ג'וחא בכעס לביתו. ילדי הכפר לעומת זאת, המשיכו במשחקם שהרי 'מי לוקח ברצינות מה שג'וחא אומר'...

נראה שאין טוב מהסיפור הזה כדי לתאר את מה שאירע לחלקים גדולים מהציונות הדתית;
כהמשך לשיטתו של הרב קוק שעל מנת לרומם את הדור עלינו לשנן באוזניו כמה כוחות גדולים גנוזים בו וכמה מעשיו הטובים נובעים משאיפות גדולות, על אף שהוא עצמו לא יודע על כך , בתקוה שמתוך כך אכן הדור יתחבר, ויבין את הפוטנציאל הגדול שיש בו ויממש את הכוחות שנמצאים בו, חזרנו ושינננו במשך שנים רבות באוזני עצמנו ובאוזני כל מי שהסכים לשמוע את דברינו, שתפקידה של הציונות החילונית ומעשיה, באים להוביל לגאולה השלימה, והציונות הזו היא בעצם בסיס חומרי לגאולה הרוחנית שאמורה לבוא בעקבותיה....
אלא שכאן ארעה בעיה אחת 'קטנה'; היחידים שהאמינו ולקחו ברצינות את כל התאוריות היפות [ואולי גם הנכונות בפוטנציאל] שלנו, הם אנחנו עצמנו , הציונות החילונית התכוונה בכל הרצינות [ולא רק בחיצוניותה...] שמדינת ישראל תהיה מדינה חילונית לכל דבר, ולא כל כך קיבלה על עצמה את התפקידים שיעדנו לה ואת כל ההסברים העמוקים והאלוקיים שנתנו לכל מעשה שהם עשו...

אך לנו היה ברור שאכן צה"ל ומדינת ישראל רואים לעצמם כמטרה לשחרר את חלקי ארצנו הקדושה כדי להשיב בנים לגבולם ולא שמנו לב שהצבא עצמו לא רואה בזה כלל את מטרתו ואפילו את ירושלים כבש הצבא בלית ברירה לאחר שחוסיין הצטרף למלחמה ואף לאחר שצה"ל כבש את ירושלים ויהודה ושומרון היה ברור לרבים מראשי צה"ל והמדינה שתוך זמן קצר הצבא ישוב לעמדותיו הקודמות והשטחים ששוחררו יהוו רק קלפי ויכוח למשא ומתן עתידי.

וכך המשכנו בהקמת ישובים תוך שכנוע עצמי עמוק שכל הציונות החילונית מאחורינו שהרי זה המשך תפקידה האלוקי –המשך הבניין החומרי של ארצנו , ולא השכלנו להבחין שמבחינתם תפקיד המדינה והצבא מסתכם בהקמת מדינה דמוקרטית חזקה כלכלית ובטחונית, עם מעט פולקלור יהודי שאינו מחייב, אך לא שום דבר מעבר לכך.

אך בשנים האחרונות, כשבשיאן ההתנתקות, ובמיוחד חוסר האכפתיות בחברה הישראלית לנעשה לגוש קטיף ותושביו, אנו מגלים לתדהמתנו שהציונות החילונית ברובה המוחלט לא מבינה כלל את העניין הגדול שבמעשינו ורצוננו לשמור על ארץ ישראל בידי עם ישראל, ואינה נכונה כלל להקריב דבר בעבור המטרות שאנו מוסרים נפשנו למענם.
ובעצם, אנו מגלים שמדינת ישראל וצבאה באמת לא התמזגו כלל עם הדמות האידיאלית שלהם שעליה למדנו עליה בספרים וציירנו בעיני רוחינו, ובטעות חשבנו שאכן אלו המדינה והצבא המציאותיים מבלי לשים לב שהחלפנו בין המציאות הממשית, למדינה והצבא במצבם האידיאלי המתואר בספרים .

בעקבות כך נוצרו בציבורנו שתי קבוצות עיקריות:
קבוצה אחת, פשוט לא נותנת לעובדות לבלבל אותה "מורידה תריסים" כדי שלא לראות את המציאות הקשה, וממשיכה לומר שכל מה שאמרנו וחשבנו נכון מאוד, וכל ההתנתקות והדברים הנלוים אליה הם בלבול קטן של המדינה, אך כמובן באמת המדינה כולה מתנהלת בפועל על פי התפקיד שייעד לה הרב קוק כ"יסוד כסא ה' בעולם", למעט מקרים קטנים של בלבול והסתרת הפנימיות על ידי 'מעטה דק' שעל ידי מגע קצר של 'פנים אל פנים' יוסר, ושוב תתגלה המדינה בטהרתה. כדי שהמציאות לא תסתור את אמונתם, הם אף טוענים שאסור להיות במקומות בהם מתגלים המדינה והצבא בכיעורם וכן הם מאמינים בקונספירציות שונות של ההשפעה של האיחוד האירופי בכל הדברים השליליים שנעשים במדינה, וכך הם יכולים להמשיך להאמין שהמדינה עצמה קודש קודשים...
קבוצה שניה שאכן מתחילה להבין שהמדינה והצבא אינם בדיוק תואמים את תפקידם לפי התאוריות שלנו, ולכן הם מלאים כעס על הבגידה לכאורה שהמדינה בגדה בערכים שהיא עצמה היתה מחוברת אליהם, מבלי להבחין שבאמת אף פעם הציונות לא ראתה עצמה מחוייבת להקמת המדינה בכל שטחי ארץ ישראל וכידוע מבחינתם של רוב התנועות הציוניות לא היתה בעיה שהמדינה תהיה בכלל באוגנדה.

ברצוני להדגיש שאין בכוונתי כלל לומר שדבריו של הרב קוק מתבררים כלא נכונים, או לומר שמעשינו ומאמצינו ליישב את הארץ היו טעות. ודאי שהמעשים הטובים של הציונות נבעו בפנימיותם, בין השאר מהשאיפה הפנימית של גאולת ישראל, אך בכוונתי לומר שיש לשים לב שדבריו של הרב קוק על הציונות ועל המדינה כ"יסוד כסא ה' בעולם שכל חפצה הוא שיהיה ה' אחד ושמו אחד" וכן שאר התיאורים המושלמים של המדינה ועם ישראל, הם רק תיאור של המצב האידיאלי והפנימי שלהם שיצא לפועל רק אם הם ילכו בדרך הנכונה ויוציאו לפועל את הפוטנציאל האלוקי הטמון בהם, אך לא תיאור של המצב בהווה , הרב קוק גם האמין שככל שנציין את האידיאל שבכוח, אולי זה גם יגרום לציונות ללכת בדרך זו, אך הוא לא אמר בשום אופן שכך הציונות בפועל בהווה וכך היא תהיה בהמשך, ויש בכתביו דברים מפורשים [ורק בימינו הם הולכים ונהיים יותר מפורסמים...] המתארים את המציאות המרה שתהיה באם הציונות תמשיך בדרכה החילונית.

לענ"ד נראה שאם נראה את המציאות נכוחה, נוכל בצורה יותר קלה לקבל להבין ולהכיל את המצב שאליו נקלענו, עם הרבה פחות כעס, והרבה יותר הבנה אמיתית של הבעייתיות האמיתית שישנה בציבוריות הישראלית, ושאין זו רק בעיה מקרית של עליית ראש ממשלה כזה או אחר, אלא זו בעיה שורשית ועמוקה שתחילתה ויסודותיה בתחילת הבניין הציוני, ומתוך כך נבין שפעולות ונצחונות חד פעמיים כאלו ואחרים [כגון הניצחון במשאל מתפקדי הליכוד מחד גיסא וההצלחה בעצירת הרס מאחזים מסויימים מאידך גיסא], אינם יכולים להוות פתרון לבעיה השורשית שאנו נמצאים בליבה, ועלינו למצוא פתרונות שיגעו בשורש הבעיה ושיצליחו לחבר את עם ישראל ומדינת ישראל הקיימים לעם ישראל ולמדינה האידיאלית שכולנו מייחלים לראותם בקרוב, בב"א.

אשמח לקבל תגובות הערות והארות ל- [email protected]
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה