close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האח הגדול נגד מנחם בן

נתנאל אריאל/ מהגולשיםיח אדר, תשסט14/03/2009

נתנאל אריאל צפה בתוכנית "האח הגדול" והזדעזע מהיחס למנחם בן, שהוא אדם נחמד בעל דעות שונות. מה מלמד היחס אליו על החברה בישראל? ואיך עושים תוכנית ריאליטי חיובית?

כמו רוב אזרחי ישראל, צפיתי ביום ראשון האחרון בתוכנית 'האח הגדול' של ערוץ 2. אמנם אורך התוכנית היה כשעתיים, אולם במהלכה עברתי גם לראות מה קורה בשאר הערוצים, כי עם כל הכבוד לאצבע בפה של שימי תבורי זה לא סקופ כל כך מיוחד שמצריך שעתיים צפייה.

התוכנית חילקה בין שני סוגי אנשים – כל הנוכחים, ומנחם בן. גילוי נאות, אינני מכיר את מנחם בן, ייתכן ששמעתי עליו לפני התוכנית וייתכן שלא, אינני זוכר, אך בטוח שאין לי כל קשר אליו. מהתוכנית נוצרה תמונה ותדמית רעה מאוד של האיש, ייתכן מאוד שצופה חדש היה חושב שמנחם הינו שליחו של השטן, או של אח שלו.

התוכנית

חזרה, באין ספור צורות, על כך שמנחם בן 'רב עם כולם' ושנמאס כבר לשמוע אותו מדבר כי בכל משפט שלו הוא רק מכעיס את הנוכחים. לא אקרא להם דיירים, שכן מדובר בסך הכל על שהייה קצרה של קצת יותר מחודש ביחד. השתדלתי להתעלם מעט מהתמונה המגמתית כנגד מנחם, וניסיתי להתייחס לאיש במידת מה של אובייקטיביות.

נוכחתי לגלות, רק מתוך הצילומים של התוכנית, שמדובר באדם דעתן ואולי אפילו שאפתן, שמעוניין לפתח דיונים ולעורר אנשים לחשיבה. ראיתי אדם ערכי, שמאמין בערכים מסוימים ומביע אותם. אי אפשר לטעון שמדובר בסוציומט ששקוע בעצמו ומתעלם מהסביבה. מדובר באדם שהחברה מאוד חשובה לו, ואם מותר לי לנחש הייתי אומר שזו גם הסיבה שמשכה אותו למעריב.

אין לי ספק שמנחם לא רצה להרע לאף אחד מיושבי הבית. האופי שלו, כפי המצטייר בראשי, הוא אופי של אדם נוח ולא כעסן, אדם שמסתדר עם אנשים רבים, ואהוב על סביבתו. לא חייבים להסכים עם דעותיו ועמדותיו, אבל כדאי ורצו לשמוע אותן. לכן זה היה כל כך מכוער מצד אחד הנוכחים להגיד שהוא "מקווה שאף אחד לא יקרא יותר את הטורים שלו במעריב". וגם היה מכוער מצד אחת הבנות להגיד שהיא "לא רוצה לישון איתו בחדר". כולם שם ישנים באותו חדר ומשמעות החרם הייתה שמנחם יישן לבדו, כך אמר אחד מהנוכחים.

מנחם אינו אדם רע, לכל היותר אפשר לבקש ממנו לשמור מעט יותר על פיו, ולהיות רגיש לנקודות שמפריעות לאחרים. אני לא מסכים בהכרח עם כל משפט שחבר שלי אומר, לפעמים אני אפילו אתווכח איתו על כך. האם בשל אי הסכמה זו או אחרת עם אדם אני אשנא אותו? אתייחס אליו כאל סוג ב', כאל אדם מוחרם, או רשע? גם לא מדובר כאן על עולמות הפוכים או על דברים שאוזן אנושית לא מסוגלת לשמוע. אמירות כמו "הומואים זו מחלה" או "אישה מעל לגיל 45 לא יכולה ללדת" מצדיקות חרם או שנאה? מדובר בסך הכל באמירות שמקובלות על רוב הציבור בעולם.

החטא היחיד של מנחם בן הוא חוסר טקט, חוסר רגישות מספקת לרגשות הזולת. מהתוכנית נדף ריח חריף מאוד של שנאה לאדם דעתן, שחושב קצת אחרת.

בניגוד לכל הנוכחים בבית, אני נוטה להעריך את אישיותו של מנחם בן כאדם, דווקא בעקבות דבריו בתוכנית. עומד לפנינו אדם שיש לו משנה מסודרת בהרבה נושאים, הוא גם נאבק עליהם. האם בחברה מערבית אסור לדבר על ערכים, האם ערכים בחברה הזו זו מילת גנאי, האם לאדם אסור לחשוב אחרת, ולומר את דעתו?

המריבות ב'אח הגדול' כל כך קטנוניות שאם זה לא היה עצוב זה היה מצחיק. ביקשו מהאנשים להיות ביחד חמישה שבועות וכל מה שהם עושים זה רק לריב אחד עם השני. המורים לא מבינים איך תלמידים בבית הספר הולכים מכות על שטויות, על דברים שאפילו בגן לא רבים עליהם. איך אפשר להתפלא על התנהגות הילדים בבית הספר ובבית, כאשר גיבורי התרבות שלנו הם סוציומטים, כפי שעולה ממטרת תוכניות ה'ריאליטי' למיניהן. בתוכניות אלו כל המטרה היא 'לשרוד אחרון', אחרי שכל האחרים עפו, וב'אח הגדול' זה גם באשמת אותם חברים כביכול. התוכניות הללו מעודדות, ואולי צריך לומר מייצרות, אגו אישי, גאווה, כבוד עצמי ואינדיבידואליזם. הסלבריטאים שלנו מתנהגים כמו אחרוני השיכורים, רבים על זוטות, מעשנים ומובילים את הנוער לעישון, וכן, הם גם מנדים מן החבורה אדם שבסך הכל חושב קצת אחרת. מנחם, בשם כל האנשים השפויים בישראל אני מתנצל על הביזיון הזה. אחד האנשים המבוגרים שבחבורה, בגיל ובמנת משכל, מסולק רק בשל סלידה מערכים ומויכוחים שיש לילדים הקטנים בתוכנית, שנקראים בטעות 'גיבורי תרבות'.

לפני מספר שנים יצא לאור הסרט 'המופע של טרומן'. שם הגיבור לא יודע כלל שהוא חי בתוך סרט, וכשהוא מגלה את המציאות המר הוא מחליט לברוח מהמצלמות, וגם מצליח. 'האח הגדול' קיבלו כנראה משם את ההשראה, אולם היה הבדל קטן אבל ענק. הגיבור ברח מהתוכנית, הוא לא רצה את כל הרחרחנים על הזנב שלו. הוא היה אדם שרצה לחיות חיים אמיתיים, ולא חיים של שקר בתוכנית טלויזיה. אצלנו המצב הפוך, אנשים בורחים מן המציאות האמיתית אל מציאות של שקר, אל תוכנית שמחפשת יצרים אפלים ומריבות, שמעודדת את עיסוק האדם בעצמו, ומגדילה פירוד בין אנשים. יחי ההבדל הקטן.

אשה חכמה כתבה פעם שהתקשורת היא מראה של הציבור, אם האנשים ברחוב הם זבל הדברים יבואו לידי ביטוי בתקשורת, ומצד שני אם האנשים בתקשורת איכותיים כנראה שגם הציבור שצורך את התקשורת כזה. תוכניות הריאליטי מוציאות כלפי חוץ את היצרים הנמוכים שלנו, לוקחים אנשים ומכניסים אותם לכלא כדי שיריבו אחד עם השני וזה הדבר שגורם לאנשים לצפות בתוכנית. במקום לעשות דברים מועילים, אנשים מרקיבים מול הריאליטי, שזו רק אשליה של מציאות שלא קיימת, ומעלים דיוני סרק "מי יישאר אחרון בבית, מי יישאר אחרון על האי".

התוכנית 'סוף הדרך', ובעקבותיה 'המירוץ למיליון' הן נקודות האור בשטח הריאליטי. בתוכניות אלו יש שיתוף פעולה של מזוגות, ולפעמים הזוגות נעזרים אחד בשני כדי להשיג מטרה משותפת. שם הזוג האחרון הולך הביתה לא כי הוא פגע במישהו אחר ודרך עליו כדי להתקדם, אלא פשוט כי הוא היה הזוג הכי פחות טוב באותו יום. כאן ההצלחה תלויה באנשים עצמם ולא בהכשלת האחרים.

אילו הדברים היו תלויים בי, הייתי זורק לפח את 'האח הגדול' ודומותיה, ומכניס יותר תוכניות מאתגרות של מעשים שאנשים עושים כדי להתקדם, ולא כדי לדרוך על האחר. כמובן, המלצה זו מסויגת בויכוח הידוע על מיקומה של הטלויזיה הפאסיבית לחלוטין, אל מול ספרים ומשחקי חברה אקטיביים שמוסיפים ידע, סבלנות, כבוד ואהבה בין אנשים.

לא צפיתי בעונה הראשונה של 'האח הגדול'. הזדעזעתי לשמוע שהם היו כלואים בתוך הבית שלושה חודשים. לאחר שצפיתי בשני הפרקים הראשונים של העונה הנוכחית, אני מבין שאין לי כל סיבה להמשיך לצפות, בזבוז זמן מוחלט, שאין בו כל תועלת. אם אמשיך לצפות בתוכנית יהיה הדבר רק כדי לגלות שגם בפרקים הבאים האנשים יריבו על כלום, ויחזקו את עצמם ומעמדם, תוך פגיעה באחרים. חינוך?! ערכים?! הצחקתם, אתם הרי לא מתכוונים לכך ברצינות.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה