close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

חלומה של צופיה- מכתב ליהונתן

צופיהיא סיוון, תשסט03/06/2009

מכתב מרגש מצופיה, ירושלים, ליהונתן פולארד בכלאו בארה"ב. על מסירות נפש, סבלות הצדיקים ועל הדברים שניתן ללמוד מיהונתן לחיינו.

נשלח במקור באנגלית ליהונתן פולארד

יהונתן, אחינו היקר:

קוראים לי צופיה ואני גרה בירושלים עיר הקודש. אני כמעט בת 20 ולומדת להיות גננת בגיל הרך. אני לומדת במכללת אפרתה בירושלים.
אני כותבת לך מתוך רגש עמוק של הזדהות והערכה.
כבר כל כך הרבה זמן אני חושבת לכתוב לך מכתב ולא עושה כלום, ועכשיו כל הרגשותיי כבר עלו על גדותם.

יהונתן, אני כותבת מתוך כאב חזק, בשילוב דמעות של אכזבה ותסכול, של שאלות ותהיות, של תפילה עצומה ותחינה.
כל כך רציתי לראות

אותך השבוע בארץ הקודש, יורד מהמטוס בפנים מחייכות וגאות,ומסביבך מקיפים אותך כל המון בית ישראל שבאו לקבל את פני הגיבור הלאומי- האדם היקר והקדוש מכול. הבטחתי לעצמי בשבוע האחרון, שכשהקב"ה יחזיר אותך לארץ ישראל, אני מיד אתייצב ואסע לנמל התעופה בן גוריון לקבל את פניך ולהיות חלק מהמאורע המרגש הזה. כל כך הרבה פעמים דמיינתי לעצמי איך זה קורה.

בכל השבוע האחרון התפללתי כל כך הרבה, ביקשתי מה' שישמור עליך, שיגלה ויפרסם את שמו בעולם, שיהיה קידוש שם שמיים כשכל הגויים האכזריים יראו שה' אינו מפקיר אף אחד מבניו, במיוחד לא בן כזה שמסר את נפשו ממש למען הצלת עמ"י- בניו של ה'. "הזכרתי" לקב"ה והתחננתי על כל החסדים והטובות שעשית לעמ"י וניסית להציל אותנו- אותי ממש! (כך אני מרגישה) מפני ידידות שהיא בעצם מסוכנת, מפני הקמים עלינו לכלותנו

אתה, יהונתן היקר, בעצם שליח של הקב"ה שנשלח כדי לשמור על עמ"י, להגן עלינו שלא יאונה לנו כל רע. אני כל הזמן חושבת- "אבאלה, מה עשית לאחינו יהונתן? למה כל הצדיקים צריכים לסבול כל כך למען המשך קיומו של עם ישראל?!" וכמובן שאין תשובות לשאלות הללו- לה' פתרונים.

כל כך הרבה פעמים במהלך השבוע האחרון, כשהתקשרתי לבית הלבן והשארתי לבוש הודעה: ""president Bush, please, free Jonathan Pollard now!, דמיינתי לעצמי את טקס ההכרזה על השבויים והאסירים שמקבלים חנינה ויוצאים לחופשי, ותמיד שמעתי את קולו של הקריין קורא בקול- "יהונתן פולארד- משוחרר!" וכל הקהל העצום שבטקס קם על רגליו בהתלהבות עצומה ומריע בקול גדול ובמחיאות כפיים סוערות. ואז רואים אותך, אחינו יהונתן, כמו בסרט שנגמר בסוף טוב, יוצא מבין הקלעים לקול התרועות והולך ישר, מלווה במשמר כבוד, לעבר המטוס לארץ ישראל- משאת חייך ופסגת חלומותיך .

אני בטוחה שגם אתה דמיינת וחלמת את החלום הזה פעמים רבות, אבל תמיד התעוררת לתוך המציאות הקשה בכלא החשוך והקר, אבל יהונתן, תזכור תמיד שלך כבר מובטח מקום של כבוד בעולם הבא, לצד גדולי ישראל צדיקי עליון.

אתה הוא סמל של נאמנות ללא פשרות לערכים שאתה מאמין בהם, למטרות שהצבת לעצמך ולאידיאלים שעליהם גדלת. אתה סמל של נאמנות לארץ ישראל, לעם ישראל לתורת ישראל ולמדינת ישראל.
בכל פעם שאני שומעת או רואה את דמותך בסרטים השונים, באינטרנט, אני מתפעלת ומתמלאת עוצמה לשמע קולך הרגוע, הבוטח והמאמין בקב"ה בכל עת, תמיד. אתה תמיד מלא באמונה וביטחון, בתקווה לעתיד טוב בעזרת ה'.

יהונתן אחינו היקר, אני לומדת ממך דברים רבים, אך העיקר שבהם הוא- להאמין בה' ולא להפסיק לבטוח בו. לא להתייאש לעולם, גם כשקשה ורע מאוד. יש בך כוחות נפש, עוז, תעצומות של רוח ואומץ. הלוואי ואלמד ממך, ואאמץ אפילו משהו קטן מתכונותיך.

אני חושבת שהניסיון שה' עשה לך ולנו עכשיו, ונשארת (רק בינתיים) בכלא, זה כדי להוכיח ולהראות בגויים את גדולת ה'. להראות שה' לא צריך מסגרות והחלטות של בני אדם- בשר ודם, איך ומתי לחון ולשחרר אסירים. ה' עוד יוכיח ויגלה בקרוב את כוחו ועוצמתו בעולם, כשימצא דרך להוציא אותך בהפתעה לחופשי ולהביאך לארץ ישראל בריא ושלם! ה' לא צריך זמן מיוחד למתן חנינות, ה' הוא אדון העולם והכול מאיתו.

חזק ואמץ, אחינו יהונתן, בעזרת ה' גאולה וישועה בקרוב,
ובשורות טובות- לך בפרט, ולכל עם ישראל בכלל!

בהערכה גדולה,
צופיה

ירושלים עיר הקודש, ישראל
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה