close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

פניה של אמא- חלק ב'

אריה מרזר/ חברים מקשיביםכה אדר א, תשסה06/03/2005

המשך ישיר למאמר העוסק בנושא הכאוב של סכנות האינטרנט... פשוט חובה.

מאמר זה הוא המשך ישיר למאמר הראשון שניתן למצוא כאן...

חלק ב' - מה ואיך לומר? השיחה חייבת להיות מלאה חום ומשדרת המון אמון. תשבי לידו כשיד חמה של אמא על הכתף שלו. חיבוק תוך כדי שיחה, רק יוסיף להרגשת האמון, הבטחון והאהבה הרבה הנצרכת כל כך תמיד, וכל שכן ברגעי מבוכה לא נעימים כאלה.

גם אם חשדת בו ולכן עקבת אחריו, בשום פנים אל תאמרי לו את זה, זה יגרום תחושה של אשמה ובושה מיותרת והורסת. תאמרי לו שגלשת באינטרנט ובחיפוש ב'היסטוריה' אחרי אתר שאת נכנסת

אליו גילית שמות של אתרים מהסוג הלא צנוע. זו רק דוגמא לסיפור, העיקר לא ליצור אוירה של חשדנות.

תאמרי לו שאת מבינה באמת את גודל הנסיון, ובטח בגיל ההתבגרות. תאמרי לו שהאימון שלך בו לא נפגע ויש לך אימון מוחלט בו , תדגישי לו שהוא נשאר אותו בן מיוחד יקר ואהוב. תוסיפי מילים חמות ואוהבות משלך, כיד ה' הטובה עליך. זה סם החיים של כל ילד, ובטח ברגעים כאלה.

תסבירי לו שמגמת השיחה אינה החזרה לעבר, אלא ההסתכלות קדימה. תאמרי לו שאת חושבת איך אפשר להקטין את הנסיון. אל תחסמי את האינטרנט לפני שתדברי איתו, וגם אל תספרי לו שכבר דברת עם חברות איך אפשר לחסום. תתיעצי איתו, תשאלי אותו 'איך נוכל להקטין בשביל כולנו את הנסיון'? זה יתן לו את ההרגשה הטובה שהוא זה שהחליט מרצונו לחסום, 'להוציא', כביכול, את הפתרון ממנו, ואין לך תשובה גדולה מזו.
כיון שהוא בחור רציני ובאמת לא טוב לו עם הנפילות האלה, וכיון ששדרת לו אימון ואהבה הוא בודאי ישתף פעולה.

חשוב להדגיש שעל היצר אפשר וצריך להתגבר ואין בכל מה שכתבנו בכדי להוריד מעוצמת הפגיעה הנפשית והרוחנית שישנה במעשים כאלה. כדאי להפנות למקורות כמו הספר הנפלא 'אשיב ממצולות' של הרב יהושע שפירא, וחיבוריו הנפלאים של הרב אבינר בנושא.

הצגנו את הגישה הנפשית הנצרכת ואת דרך השיחה. אימון בנפש, אהבה ונחת הן מילות המפתח.
חשוב לברר עוד נקודה אחת, האם ישנם עוד מקומות נגישים שבהם יצא לבן לגלוש לאתרים כאלה מלבד הגלישה בבית. (למשל בישיבה, אצל חברים וכדו').
אם מתברר שכן, אז מעבר לכל מה שהצגנו יש להוסיף עוד שתי נקודות.
I) היכן שיש בכוחנו להשפיע על מנת לחסום ולהקטין את הנסיון, נעשה ונשפיע. למשל, לדבר עם ראש הישיבה על חסימה כל המחשבים וכדו'.
II) לדבר עם הילד על חשיבות ההמנעות מהדברים האלה. ולנסות לחשוב ביחד כיצד לא נכנסים לנסיון, וכיצד יוצאים ממנו אם נכנסנו אליו בטעות.

סדר הדברים שכתבנו מחייב. פיתוח הגישה הנפשית הנכונה של ההורה ביחס למעשה של הבן היא הכרחית בכדי לשוחח על הנושא.
נסיון ליצור שיחה על פי הנקודות שהעלינו, כאשר הגישה הנפשית אינה כפי מה שכתבנו, לא יצלח. הבחור יחוש מיד בחוסר האמון הקיים בנפש, הוא יחוש בלחץ, ולכן הוא ירגיש מאוים, הוא לא יפתח לספר יותר, ורק תיוצר עוד מבוכה, הרגשת אשמה ובושה.
חלק ב' ללא חלק א' זו הצגה שעומדת להכשל מראש, וחבל לנסות. עדיף במקום זה לשוב ולהתיעץ עם רב או אנשים מבינים, שיעזרו להרגיע, כמו שעשתה האמא הנפלאה הזו, שדאגתה הכנה לבנה והרגשת האחריות גרמה לה להתיעץ ולא לעשות חלילה צעד פזיז.
כך הם זכו שהמשבר הקטן הזה יהפך למקור צמיחה ויהיה כקרש קפיצה בבנין הנפש של הבחור ושל אימו, בקשר ובפתיחות ביניהם, ואפילו ישמש כעזר לרבים, על ידי פרסומו, כפי שבקשה האמא.

הערה חשובה לסיום: ישנם מקרים שבהם נתוני הפתיחה שונים, כמו רמת בגרות הבן, רמת האימון הבסיסי של ההורה בילד וכדו'. כל מקרה כזה בו לא נראה ששייך יהיה לדבר עם הבן ספציפית על הנפילה שלו בלי שיהיה נזק גדול יותר, ראוי להתיעץ עם מישהו שמבין או מכיר, על מה לדבר, איך לדבר, ואולי לא לדבר בכלל (דוגמא לכיוון אחד: לפעמים עדיף לדבר על הדברים באופן כללי יותר מבלי 'לקרוא לילד בשמו' ו'לאלץ' אותו להודות במה שעשה. הבן כבר יבין בעצמו במה דברים אמורים, מבלי שיהיה מוכרח להודות במעשה שעשה, מה שעלול לעיתים להביך אותו מאוד ולפגוע בדימוי העצמי שלו. ייתכנו צורות נוספות של גישה לנושא, הכל בהתאם לנתונים ולנפשות הפועלות).
עד כאן פרטי השיחה שהיתה ביני לבין האמא.

כעבור כמה ימים האמא שלחה לנו מכתב עדכון על ההתפתחויות וההצלחה שהיו. אנו נביא בפניכם את מכתב התודה שלה כלשונו בתוספת המכתב שהיא כתבה לבנה והפתק שהוא כתב לה בחזרה. בתקוה שהנקודות שהועלו בתוספת המכתב יהיו לעזר להורים או מורים שנקלעו למצב דומה.

וכשם שה' האיר את עיניה, עיניו ועינינו לפעול נכון ולצמוח מתוך הקושי, כך נתפלל לה' שישלח עצה נכונה, תושיה וכוחות לכל הזקוקים לכך ולכל המיעצים למיניהם, ומכל המחשכים אורות גדולים יזרחו.

אריה, 'חברים מקשיבים'.

וזהו המכתב: "שלום לכם.
הבטחתי לעדכן אתכם בהתפתחות. ובכן, ראשית, באמת שוב תודה על עצותיו הטובות של אריה – אני חושבת שהתמודדות במסגרת פרופורציות ורגיעה עשו באמת את שלהם. על אף הדאגה הגדולה, החשש לפגוע והמבוכה שלי כאם, הדרך בה בחרתי הייתה לכתוב מכתב לבני. את המכתב אותו כתבתי הגשתי לו לאחר כשבוע ימים כשהוא חזר לשבת חופשית מהישיבה. התגובה היתה מדהימה, כפי שאמרתי בדיוק, הבן המקסים שלי הפתיע אותי באומץ ליבו ביושר שלו ובמידות הטובות שכנראה טבועות בו, ברוך ה'.

הגשתי לו את המכתב במעטפה סגורה כשישב לבד בחדרו וכשהיינו לבד בבית. לאחר כשלושת רבעי שעה קראתי לו, והוא הגיע עם עיניים דומעות ולב שבור. קיבלתי אותו בחיבוק גדול - שרק הגביר את הבכי לגעיות בכייה ממש, עם מילות צער וחרטה גדולה, והודאה שלא האמנתי שתבוא בצורה הזו ומהר כל כך. המכתב עשה את שלו. המסר נלמד מידית. לשמחתי, וכפי שאריה הציע, ביררתי אם לא היו או ישנן הזדמנויות נוספות לצפייה - אכן הצפייה היתה רק בבית ופעם אחת בלבד (אחת יותר מידי). הפתרונות שלו היו חשובים, מתוך ראיה בוגרת למדי ועם אחריות לעתיד.

חברים מקשיבים יקרים, אני מבקשת לצרף כאן את המכתב אותו כתבתי לבני, כמובן אשמיט את השמות, בבקשה העבירו אותו הלאה, אולי המכתב הזה ישמש מישהו ויעזור במשהו . כפי שאני נעזרתי בכם אשמח לעזור לאחרים.
בנוסף אני גם מצרפת את מכתבו של בני אלי, או בעצם פתק קטן אותו כתב לי מיד כשקראתי לו לשיחה לאחר שקרא את מכתבי.
ישר כח לכם.
אימא.

"בן יקר ואהוב שלי .
מעולם לא יצא לי לכתוב לך מכתב, אלא שהמכתב הפעם בא לגשר על מבוכה שלי, כן אני מודה גם הגדולים לפעמים נבוכים, אני בטוחה שהמבוכה שלך היא הרבה יותר גדולה משלי, אך בשביל זה אני כאן ותמיד כאן בשבילך. ודווקא בזמן הזה שהוא החשוב ביותר בחייך, הגיל המשמעותי הזה שכולם קוראים לו גיל ההתבגרות.

אין לך מושג כמה הרבה חשבתי עליך לאחרונה וכמה אני בכלל חושבת עליך, אתה יודע יפה מאוד כי הקשר שלי אליך הוא משהו יחיד ומיוחד, לא סתם אהבה של אימא לבן אלא חיבור אמיתי לילד מקסים חכם נבון רגיש – וכל מה שעוד אפשר להוסיף כאן זה יהיה מתאים (האמן לי זה לא בגלל שאני אימא שלך אלא משום שבאמת באמת אתה ילד מיוחד). יש לי זכות אמיתית שיש לי בן כמוך. לימדת אותי הרבה דברים, תתפלא – ואני מודה לך על כך, עשית אותי אולי אימא יותר טובה יותר רגישה ואכפתית. לא שלא הייתי כזו, כמו שאתה יודע, אלא חשוב מאוד להיות יותר קשובים ולהשתפר מיום ליום. וכל ההקדמה הזו על מה ולמה ?? ודאי תשאל.

ובכן, ביום שישי שעבר אמרתי לך שאני רוצה לשוחח איתך ואתה בחושים המחודדים והמיוחדים שלך מיד הבנת במה מדובר. יצאת מהר לשבת מדריכים, אבל היה ברור לי שמצב הרוח שלך לא היה כרגיל. שלחתי לך הודעה שאני אוהבת אותך מאוד וקיוויתי שתתקשר אלי. לקראת כניסת שבת אמרת לי שבת שלום מהר מאוד וביקשת את אבא. הבנתי שקשה לך לדבר איתי ואולי אפילו חששת ואני מבינה את זה יפה מאוד. במשך השבוע חשבתי הרבה וגם קצת התייעצתי מה בעצם אני רוצה להגיד לך (וכמו שאתה שם לב גם עכשיו אני לא מצליחה להגיע ל"פואנטה" (לנקודה), אבל זה יגיע. יש משהו במכתב שנותן לך להגיד ולכתוב כל מה שרק רוצים כי "הנייר סובל את הכל". אם כך מה בעצם אני רוצה להגיד, ילד יקר וחביב שלי שום דבר לא משנה את אהבתי הרבה אליך, ומתוך אהבה שכזו אני מרשה לעצמי לדבר איתך באופן גלוי כמה שניתן.

אתה הרי יודע שאני קצת מבינה בתחום המחשבים, אני עצמי מלמדת את בני גילך ויודעת יפה מאוד על הסקרנות הכרוכה בגיל הזה. מה לעשות, ילד יקר שלי, העולם מלא ביצר - והיום אנחנו נמצאים במלחמה עם יצר מסוג אחר לגמרי. כל הטכנולוגיה החדשה הזו מזמנת לנו את הטוב ואת הרע. וכל מה שעלינו לעשות הוא באמת באמת לשלוט. ולשלוט ביצר בראש ובראשונה – הכנסנו את האינטרנט הביתה אחרי הרבה מאוד זמן והתלבטות לא קטנה, כאשר כולם מסביב כבר היו עמוק בתוך. לא סתם לא רצינו כי באמת הנסיון הוא כזה גדול - שקשה לעמוד בכך. ובכל זאת השנה לצורך הלימודים שלי ושל אחותך אנחנו חייבים את המכשיר הזה.

וגם אתה כמו רוב בני גילך מתפתח באופן נורמלי לחלוטין וסקרן כמו כולם. אני ממש מבקשת שתדע שאני מאוד סומכת עליך ועל תבונתך ועל השכל הישר שלך. אני לגמרי במקרה רציתי להכנס לקובץ שכבר נכנסתי אליו בעבר ואיכשהו נתקלתי בספריה שלך, של השירים פתחתי אותה ומצאתי תמונות – האמת ישר חשבתי שזו בודאי טעות, או שקפצו תמונות ללא שליטה. אלא שבאמת רציתי להיות בטוחה ועל כן פשוט ניסתי פעם נוספת לפני שאני בכלל אומרת לך משהו. וראה באמת מאת ה' ועם כל האהבה הזו שלי אליך רק אני בעצם יודעת. וברור לך וגם לי שהשיחה הזו כמו גם המכתב הזה היא ביני לבינך בלבד.

קצת בדקתי במקומות אחרים, כן גם באינטרנט קיבלתי תשובות דווקא מרבנים שכבר כתבו על זה אתה לא היחיד ולא הראשון כמו שאמרתי קודם לצערי, הכל זמין. ומה שנשאר הוא רק השליטה בייצר.

אז מה עושים??
כל כך התלבטתי באשר לעצות שלי, אבל כמו שאתה יודע אני לא רק אימא אני גם יועצת במקצועי לבני נוער ונושאים כאלו נפלו תחת ידי לא פעם אחת, אז ככה שאני מדברת איתך גם מהניסיון המקצועי שלי ובנוסף גם התייעצתי בתחום הדתי כדי שחס וחלילה לא אפגע בך בשום צורה שהיא.

אם כך, רציתי לכתוב לך הרבה דברים שאותם למדתי בעצמי השבוע – אבל אני את זה משאירה לשיחה אישית בינינו ובכלל אני מאמינה שלך יש את התשובות הטובות ביותר.

מכל מקום רק דבר אחד - שקראתי ואני לא ממש זוכרת את המקור אתה בטח תדע :
"כאשר פוגע בך מנוול זה (ייצר הרע) משכהו לבית המדרש.

"סור מרע ועשה טוב" הדבר הראשון הוא סור מרע !! תנתק את עצמך מהמחשב ותנתק את המחשב ממך!!! ואח"כ עשה טוב תתחיל למלא את הראש בדברים חיוביים.

בזכות זה שיש לך עוצמה רוחנית גבוהה אז יש לך גם יצר הרע וזו תופעה טבעית ובריאה כי כך השם ברא אותך. אני יודעת ומכירה את כוחותיך העצומים ואת היכולת שלך להוביל ולהנהיג ולהיות מודל לחיקוי לכל מי שנמצא מסביבך. ואין לזה שום קשר לגלישה באתרים כאלה או אחרים. אתה עדיין אותו בן שלי – אלא ש....אמרו חכמינו "כל הגדול מחברו- יצרו גדול ממנו". אתה נתקלת בתופעה נורמאלית וטבעית. ואתה יכול להתמודד !! כי כל מה שהוא בגדר הטבעי והנורמאלי הוא בשליטה שלך!! השם נתן לך כוחות אדירים להתמודד עם כל מה שמזמנת הטכנולוגיה וגיל ההתבגרות , ולעמוד בזה בכבוד.

ולכן אהובי, יקירי, בן יקר ומקסים שלי אל לך ליפול ברוחך ואל לך להתייאש .
המשך ללמוד ותעלה מעלה מעלה במעלות המסילה הישרה היא מסילת הקדושה והטהרה.

אתה צריך להיות כל הזמן עסוק!!!!
בלימודים בתכנונים בקיום מצוות מעשיות בעשיית חסד בתפילה וכדומה . מחשבות רעות נכנסות כשהלב פנוי!!
כי "כשהבור ריק אז אין בו מים אבל יש בו נחשים ועקרבים"
אתה גדול !! גם בכך שאתה שומר על עצמך עד עכשיו . אל תוותר לעצמך !! אל תיפול בעצת היצר הרע!! האמן בכוחותיך האדירים והעצומים!!

זכור:
החיים הם כמו באופניים :
כשקשה בחיים סימן שאתה נמצא בעליה.
כשקל בחיים סימן שאתה נמצא בירידה.
ואם את תעמד במקום ..... ח"ו תיפול.

לא תמיד רואים את ההצלחה בעיניים ובאותו רגע. זה לוקח זמן .בינתיים תמשיך לעבוד על עצמך בדרך שנראית לך שיכולה לפעול על האישיות שלך ובשום אופן אל תתייאש!!

בן יקר שלי אהוב נפשי, אני מכירה אותך ואת מבנה האישיות שלך ואת סביבת חייך ממש טוב – הרי הקשר בינינו תמיד היה פתוח חם ואוהב (והוא ימשיך ויתגבר עוד יותר בעז"ה).

אם כך, הפתרון הוא בעבודה עצמית וחינוך האישיות הוא הפתרון.
ובשביל זה צריך לרצות .כי נקודת הרצון היא הנקודה המרכזית ומי שרוצה -מצליח ומי שלא מצליח אז יש לו בעיה בנקודת הרצון.

יש לי רצון גדול להמשיך ולכתוב אך באמת אשמח מאוד שתשתף אותי, תקרא את המכתב הזה והמסר החשוב והעיקרי שבו הוא – כי אתה אהוב ורצוי, והתופעה היא טבעית ונורמאלית, אך בידך השליטה. אין לי ספק קל שבקלים כי מכאן הדרך היא רק למעלה לחיזוק האישיות המדהימה שלך.

אוהבת אותך מאוד מאוד
בני היקר אהוב נפשי חביב שלי.
אימא

______________________
וזה המכתב שכתב לה הבן:

"אימא יקרה לי מאוד.
רציתי להודות לך מאוד מאוד שהיית בשבילי כאן, ושאכפת לך ושאת דואגת לי ורוצה לעזור לי – אני מאוד מודה ומעריך.
אין לך מושג כמה חשבתי על זה לאחרונה וכמה שזה היה קשה לי – עם כל הניסיונות והיצרים שעומדים לי בדרך. אבל אני צריך לדעת שיצרים זה לא רק דחפים, נפילות ותאוות זה גם "כוחות" שצריך לעמוד בהם ולשלוט בצורה מוחלטת ולא לאבד שליטה ולקרוס חס ושלום אלא להיות חזק "לסור מן הרע ולעשות טוב"
אני קיבלתי על עצמי כל מיני החלטות לעתיד שבעז"ה נעשה ונצליח.
תודה רבה אימא
אוהב ומעריך מאוד
בנך אוהבך
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה