close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לשנות גישה, סיפור עם מוסר השכל חיים

נדב כהןז סיוון, תשע20/05/2010

סיפור על קושי מידותי, על ניסיון מהרבי ועל מה שניתן ללמוד מכך לחיים. איך מתמודדים עם הכעס?

ר' חיים היה חסיד. לפרנסתו היה מסתובב בשווקים באירופה, קונה ומוכר. כל זמן פנוי שהיה לו, היה מנצל ללימוד תורה. פעם בשנה היה מגיע לחצר של רבו, להסתופף בצילו. כאשר היה מגיע היו מכבדים אותו כולם, הוא היה ידוע כתלמיד חכם ובעל צדקה גדול. תמיד שהיה מגיע לשבת, קיבל את העליה המכובדת ביותר "מפטיר", העליה אחרונה. כולם גם ידעו שבעקבות כך יתרום סכום יפה לבית הכנסת.

באחת הפעמים שהגיע לחצר הרבי, נכנס ל"יחידות" פגישה אישית עם הרבי. הזמן המיוחד ביותר לחסיד המתקשר לרבו. באותה פעם שפך את ליבו בפני רבו וסיפר לו על בעיה מאוד קשה שיש לו בעבודת השם, בעיה שממש

מציקה לו מדי יום ביומו. "הבעיה היא", אמר לרבי, "שאני כעסן. מתעצבן מהר, לא רק מדברים גדולים, גם מדברים קטנים. כשדברים לא מסתדרים כפי שרציתי, שאנשים לא עושים מה שביקשתי וכו' וכו'". כשסיים את דבריו, חיכה סוף סוף לשמוע את תשובת רבו. פעמים רבות כבר היה ב"יחידות" וקיבל תשובות והדרכות בנושאים אחרים, אך הפעם התשובה הייתה שונה. הרבי כמעט ולא התייחס לשאלה, להיפך, הוא נפנף בידו לאות ביטול ופטר אותו בכך שבעיה זו היא בעיה מאוד קטנה, בעצם זו בכלל לא בעיה.
ר' חיים לא הבין, כל כך הרבה זמן חיכה כבר להיכנס לרבו עם הבעיה הנ"ל, כל כך חיכה לתשובה שתפתור את בעייתו, והנה הרבי כמעט ולא מתייחס לבעיה, ולא נותן שום מענה.
ר' חיים לא התייאש ושאל שוב, הוא פירט כמה זה קשה לו, איך זה מזיק לו ולסובבים אותו, וחיכה אולי עכשיו תהיה תשובה, אבל שוב נשאר עם אותו מענה, זו בעיה מאוד קטנה, בעצם זו בכלל לא בעיה ענה הרבי.
ר' חיים ניסה בשלישית , אך שוב קיבל מענה זהה.
טוב, בלית ברירה יצא מחדרו של הרבי, בהרגשת אכזבה, לא קיבלתי תשובה חשב לעצמו, אך בוודאי אקבל בהמשך.

כאשר יצא ר' חיים מחדרו של הרבי, קרא הרבי לשמש וביקש ממנו שבשבת הקרובה לא ייתן לר' חיים את העליה שהוא תמיד מקבל, לא רק זה אלא שבמקום המפטיר, ייתן לו את ה"גלילה", קשירת ספר התורה (בד"כ נותנים זאת לילדים).
השמש שמע מה שהרבי אמר לו, ולא הבין. הוא כבר התחיל לדמיין מה יקרה בבית הכנסת בעקבות כך.
לקראת שבת חששות השמש הלכו וגברו, והוא החליט לעשות מעשה. הכי טוב לספר את האמת, כך חשב לעצמו. הוא קרא לר' חיים ובישר לו כי בשבת הקרובה יקבל "גלילה" במקום "הפטרה". ר' חיים כמובן התחיל להתלונן, ובקול, אך השמש ישר ענה לו, שזו ההוראה שקיבל מהרבי. זה כבר הרגיע את ר' חיים, ישר הוא חשב, כנראה שיש דברים בגו. יש כאן איזשהו תרגיל, הרבי עושה לי תרגיל כך חשב לעצמו.

שבת הגיעה. כל החסידים ראו את ר' חיים וידעו שוודאי יקבל גם השבת את המפטיר שהוא רגיל לקבל, כבר דיברו ביניהם כמה הוא יתרום הפעם. אך כאשר הגיעו למפטיר הגבאי קרא למישהו אחר. כולם היו בהלם וסובבו את הראש לעבר ר' חיים לראות את תגובתו. אך הפלא ופלא, ראו שהוא רגוע לחלוטין. זמן קצר לאחר מכן קראו לו ל"גלילה", עכשיו כבר בוודאי יתעצבן חשבו לעצמם, אך ראו כי להיפך, הוא הולך לכיוון ספר התורה בשמחה ובטוב לבב, ניגש לספר, גולל אותו וחוזר למקומו. מעניין מה קרה חשבו כולם.
בסוף התפילה יצאו כולם מבית הכנסת ור' חיים נשאר על מקומו. הוא רצה לדבר עם הרבי. כאשר הרבי סיים להתפלל, התחיל ללכת לעברו, וחייך כלפיו, ר' חיים חייך חזרה. "נו" אמר הרבי "אז אני רואה שזאת לא בעיה כל כך גדולה כפי שתיארת, הנה, עצבנו אותך כאן לעיני כולם, לא נתנו לך את ההפטרה שאתה רגיל לקבל ובכל זאת, לא התעצבנת". "בוודאי רבי" ענה לו ר' חיים "אני ידעתי שזה תרגיל, ידעתי שאתה בוחן אותי, ולכן לא התעצבנתי. אם זה היה באמת, אם באמת היו מעצבנים אותי, אוהו מה שהייתי עושה פה היום". אמר לו הרבי "לזה בדיוק כיוונתי, עכשיו תקשיב טוב. זה תמיד תרגיל. הקב"ה עושה לך תרגיל ובוחן אותך. הוא יושב לו למעלה עם כל המלאכים, וכולם מסתכלים עליך לראות איך תגיב, כאשר תסתכל על העולם בצורה הזו, הכל יראה אחרת. לא שתצטרך להתגבר על הכעס שלך, אלא שלא תהיה לך סיבה לכעוס"...

הרי הרבה שלוחים למקום, כל מי שמסביבנו, כל מי שמעצבן אותנו, הוא בסה"כ שליח של הקב"ה כחלק מהתרגיל שבו הוא בוחן אותנו ואת תגובתנו. כשנסתכל על העולם כך, הכל יראה אחרת.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה