סיוע מדיני ממדינות זרות
הרב יניב חניאזניסןתשעב30/03/2012
שאלה:
שלום כבוד הרב, במסגרת בית הספר אני עושה עבודה בעניין קבלת סיוע חוץ לישראל ממדינות זרות. רציתי לדעת מהי דעת ההלכה בעניין (בהקשר לסוגיית קבלת צדקה מגוי, "ביבוש קצירהּ" וכדומה). יהיה אפשרי לתת גם מקורות? תודה רבה וחג פסח שמח!
תשובה:
אני לא מספיק מצוי בנושא כדי לצטט מקורות, אבל אני חושב שהדבר הראשון שצריך בכלל לברר ולהגדיר זה האם בכלל שייך לעשות שימוש במילה "צדקה" ךגבי יחס ממדינות חוץ, אני סבור שבעולם המאוד אינטרסנטי של הדיפלומטיה אין בכלל מקום לדבר על צדקה ביחס של סיוע למדינות אחרות. אולי ארגונים שייך יותר. לגבי עצם לקיחת כספים מגויים יש המון דעות, בודאי בימינו שבהם יש נוצרים שנותנים (או רוצים לתת) הרבה כסף ליהודים בתור צדקה. יש המון דעות בעניין... יש שסוברים שזה אסור לחלוטין ויש רבים שמקבלים כסף בפועל. אבל השאלה המרכזית, לדעתי, ביחס למדינות זה האם זה בכלל מוגדר כצדקה.תשובות נוספות בנושא-
צדקה
מותר לך לבחור למי את רוצה לתת או לבחור לתת לארגונים ולא למישהו אחר. מצד שני, יש שנוהגים שלא להשיב אדם שפונה ריק, אלא לתת לו לפחות משהו קטן. זה רק מנהג כי לאדם מותר לבחור.
מותר לך לבחור למי את רוצה לתת או לבחור לתת לארגונים ולא למישהו אחר. מצד שני, יש שנוהגים שלא להשיב אדם שפונה ריק, אלא לתת לו לפחות משהו קטן. זה רק מנהג כי לאדם מותר לבחור.
דחיית קשר
אני חושב שהבנתי, לעניות דעתי, אם אתה בכיתה יב ותכנן ללכת ללמוד בישיבה או מכינה, יש מקום לנסות ל"הקפיא" את הקשר למשך שנה או מעט יותר ואחר כך לנסות שוב, מה שצריך זה לדבר איתה, להבהיר לה את העניין ולומר לה שהיית רוצה לנסות להקפיא את הקשר למשך זמן מסויים, עד ששניכם תתקדמו קצת ותתבגרו מעט ואז תוכלו לנסות שוב. השנה של הניתוק גם תיתן לכם בחינה אמיתית וכנה יותר של הרגשות והרצונות של כל אחד מכם.
אני חושב שהבנתי, לעניות דעתי, אם אתה בכיתה יב ותכנן ללכת ללמוד בישיבה או מכינה, יש מקום לנסות ל"הקפיא" את הקשר למשך שנה או מעט יותר ואחר כך לנסות שוב, מה שצריך זה לדבר איתה, להבהיר לה את העניין ולומר לה שהיית רוצה לנסות להקפיא את הקשר למשך זמן מסויים, עד ששניכם תתקדמו קצת ותתבגרו מעט ואז תוכלו לנסות שוב. השנה של הניתוק גם תיתן לכם בחינה אמיתית וכנה יותר של הרגשות והרצונות של כל אחד מכם.
להוציא מגהנום רשע
זו באמת שאלה חזקה, והטנעות שאתה מעלה הן חזקות.
גם לי אישית קשה מאוד לקבל את הטענות שרבי נחמן, או כל רב אחר לצורך הענין, יכול למשוך אנשים מהגיהנם רק בגלל פרוטה לצדקה. לעניות דעתי מה שהאמירות הללו באות לומר הוא משהו אחר- שהנשמה היהודית ישראלית היא כל כך גבוהה, עד שהחטא הוא חיצוני לה. ובסופו של דבר על ידי עצם ההתחברות לצדיק היא יכולה לצאת מהמצרים. להתקדם רוחנית, גם אם לא ממש מ"גיהנם".
זה כבר נושא שעליו היו ויכוחים גדולים. זה ידוע שמנהיגי החסידות הגדולים, בדור הראשון והשני, היו חלוקים בשאלה האם "עצם החיבור לצדיק" זה משהו שמשחרר את האדם לגבמרי, או שיש לבוא בדרישות לאדם/ חסיד עצמו. היו על זה ויכוחים אדירים, ואפילו חלוקות של שטח שליטה בין גדולי החסידות לבין עצמם. היו שלא הסכימו שרב מאסכולה מסויימת (נניח רבי שהאמין שכל העבודה תלויה באדמו"ר) יבוא להרצות ב"שטח" שלהם. זה נושא עמוק ומורכב, שחילק רבים וטובים. ואולי לזה מתכוון רבי נחמן- תאמינו בדרך שלי. למרות שכרגע אין לי הוכחות שהוא היה בדרך אחת או השניה.
בגמרא יש סיפור על רבי מאיר שניסה להציל את רבו, אלישע בן אבויה שכונה "אחר" מהגיהנם... והגמרא אומרת שאחרי מות רבי מאיר העשן מעל קיברו של אחר הפסיק. ובכל זאת, יש שם דעה שאולי הוא לא ממש יצא מגיהנם. מה שאפשר ללמוד מהסיפור הזה הוא שאפילו רבי מאיר סעל הנס לא ממש יכול להבטיח שרבו (!) יצא מהגיהנם, כך שקשה להבין שכל אדם שיבוא ינצל.
בכל מקרה, יש כאן יסוד אימוני, אולי כזה שנוגע למעלת ישראל, אולי כזה שנוגע לדרך בחסידות... אבל קשה מאוד לקבל את זה כפשוטו.
זו באמת שאלה חזקה, והטנעות שאתה מעלה הן חזקות.
גם לי אישית קשה מאוד לקבל את הטענות שרבי נחמן, או כל רב אחר לצורך הענין, יכול למשוך אנשים מהגיהנם רק בגלל פרוטה לצדקה. לעניות דעתי מה שהאמירות הללו באות לומר הוא משהו אחר- שהנשמה היהודית ישראלית היא כל כך גבוהה, עד שהחטא הוא חיצוני לה. ובסופו של דבר על ידי עצם ההתחברות לצדיק היא יכולה לצאת מהמצרים. להתקדם רוחנית, גם אם לא ממש מ"גיהנם".
זה כבר נושא שעליו היו ויכוחים גדולים. זה ידוע שמנהיגי החסידות הגדולים, בדור הראשון והשני, היו חלוקים בשאלה האם "עצם החיבור לצדיק" זה משהו שמשחרר את האדם לגבמרי, או שיש לבוא בדרישות לאדם/ חסיד עצמו. היו על זה ויכוחים אדירים, ואפילו חלוקות של שטח שליטה בין גדולי החסידות לבין עצמם. היו שלא הסכימו שרב מאסכולה מסויימת (נניח רבי שהאמין שכל העבודה תלויה באדמו"ר) יבוא להרצות ב"שטח" שלהם. זה נושא עמוק ומורכב, שחילק רבים וטובים. ואולי לזה מתכוון רבי נחמן- תאמינו בדרך שלי. למרות שכרגע אין לי הוכחות שהוא היה בדרך אחת או השניה.
בגמרא יש סיפור על רבי מאיר שניסה להציל את רבו, אלישע בן אבויה שכונה "אחר" מהגיהנם... והגמרא אומרת שאחרי מות רבי מאיר העשן מעל קיברו של אחר הפסיק. ובכל זאת, יש שם דעה שאולי הוא לא ממש יצא מגיהנם. מה שאפשר ללמוד מהסיפור הזה הוא שאפילו רבי מאיר סעל הנס לא ממש יכול להבטיח שרבו (!) יצא מהגיהנם, כך שקשה להבין שכל אדם שיבוא ינצל.
בכל מקרה, יש כאן יסוד אימוני, אולי כזה שנוגע למעלת ישראל, אולי כזה שנוגע לדרך בחסידות... אבל קשה מאוד לקבל את זה כפשוטו.
ועדת קליטה ביישוב דתי
שלום וברכה,
השאלה שלך היא באמת מורכבת מבחינה הלכתית ונוגעת לכל מיני פרטים שקשה לקבל דרך השאלה (למרות שפירטת בצורה יפה), באופן עקרוני נדמה לי שהשאלה הראשונה שצריך לברר היא האם לועדת הקליטה יש מעמד של "שבעת טובי העיר", אם כן, הרי שיש לה יכולת לקבוע תקנות מסויימות ואפשרות לכפות אותם.
אני מתלבט בזה, ואנסה לחפש האם יש לזה התייחסות בפוסקים שונים- האם ועדה מקומית היא שבעה טובי העיר? האם ועדת קליטה היא תחת הגדר הזה? זו שאלה מעניינת וחשובה לדיון הזה.
על פניו- לועדת קליטה שהתמנתה על ידי הציבור וקיבלה את כוחו ממנו ובהסכמתו יש יכולת לעשות ולהכריע בסוגייות כאלו. אולם אם הוגדר מראש שהועדה צריכה סיבה כדי לא לקבל מישהו, או שיש כללים ברורים להכרעה הזו, אז הועדה חייבת לציין את הכללים (או במילים אחרות- להסביר ולנמק מדוע היא לא מקבלת את המשפחה שהבאת, ואם היא לא מנמקת הרי שהיא עוברת על הכללים של עצמה).
האם הועדה במקרה שלך לא ציינה בכלל מדוע היא לא מקבלת את המשפחה? סתם ככה סרבה ללא נימוק? האם זו תופעה חוזרת (כלומר- כל ההחלטות של הועדה הן לא מנומקות)?
על פניו נראה לי שלועדה אין יכולת להטיל קנסות, אולם מצד שני יהיה קשה לומר שניתן לתבוע אותם על הנזק שנגרם... אני חש שהדיון הזה מצריך הרבה מאוד פרטים, או דיון של פנים מול פנים בדין תורה. הכי חשוב לברר זה האם לועדה יש מעמד של טובי העיר.
שלום וברכה,
השאלה שלך היא באמת מורכבת מבחינה הלכתית ונוגעת לכל מיני פרטים שקשה לקבל דרך השאלה (למרות שפירטת בצורה יפה), באופן עקרוני נדמה לי שהשאלה הראשונה שצריך לברר היא האם לועדת הקליטה יש מעמד של "שבעת טובי העיר", אם כן, הרי שיש לה יכולת לקבוע תקנות מסויימות ואפשרות לכפות אותם.
אני מתלבט בזה, ואנסה לחפש האם יש לזה התייחסות בפוסקים שונים- האם ועדה מקומית היא שבעה טובי העיר? האם ועדת קליטה היא תחת הגדר הזה? זו שאלה מעניינת וחשובה לדיון הזה.
על פניו- לועדת קליטה שהתמנתה על ידי הציבור וקיבלה את כוחו ממנו ובהסכמתו יש יכולת לעשות ולהכריע בסוגייות כאלו. אולם אם הוגדר מראש שהועדה צריכה סיבה כדי לא לקבל מישהו, או שיש כללים ברורים להכרעה הזו, אז הועדה חייבת לציין את הכללים (או במילים אחרות- להסביר ולנמק מדוע היא לא מקבלת את המשפחה שהבאת, ואם היא לא מנמקת הרי שהיא עוברת על הכללים של עצמה).
האם הועדה במקרה שלך לא ציינה בכלל מדוע היא לא מקבלת את המשפחה? סתם ככה סרבה ללא נימוק? האם זו תופעה חוזרת (כלומר- כל ההחלטות של הועדה הן לא מנומקות)?
על פניו נראה לי שלועדה אין יכולת להטיל קנסות, אולם מצד שני יהיה קשה לומר שניתן לתבוע אותם על הנזק שנגרם... אני חש שהדיון הזה מצריך הרבה מאוד פרטים, או דיון של פנים מול פנים בדין תורה. הכי חשוב לברר זה האם לועדה יש מעמד של טובי העיר.
בקשות בתפילה.
ניתן להוסיף בקשות בתפילה בחלק של שומע תפילה. אומרים "חננו ועננו ושמע תפילתינו" אז ניתן להוסיף בקשות ומסיימים, "כי אתה שומע תפילת כל פה...." לגבי חולים ניתן ורצוי לבקש באותו מקום. אם את מאוד רוצה להוסיף ב"רפאנו" ניתן להוסיף לפני המילים "כי אל רופא רחמן ונאמן אתה".
ניתן להוסיף בקשות בתפילה בחלק של שומע תפילה. אומרים "חננו ועננו ושמע תפילתינו" אז ניתן להוסיף בקשות ומסיימים, "כי אתה שומע תפילת כל פה...." לגבי חולים ניתן ורצוי לבקש באותו מקום. אם את מאוד רוצה להוסיף ב"רפאנו" ניתן להוסיף לפני המילים "כי אל רופא רחמן ונאמן אתה".
תפילת ערבית בחורף
כן, ודאי. זה לא תלוי בקיץ או חורף, אלא בזמני היום. ככה זה נקבע ביהדות, לכן מיד אחרי צאת הכוכבים (ויש דעה שזה מהשקיעה), מותר להתפלל ערבית, לא משנה איזו שעה זו בשעון.
כן, ודאי. זה לא תלוי בקיץ או חורף, אלא בזמני היום. ככה זה נקבע ביהדות, לכן מיד אחרי צאת הכוכבים (ויש דעה שזה מהשקיעה), מותר להתפלל ערבית, לא משנה איזו שעה זו בשעון.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
