close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ענייני אישות

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יחתשריתשעח08/10/2017

שאלה:

אם אפשר לא לחשוף את הפרטים שלי. אני שואל האם בזמן שמותרים ולא נמצאים ביחד במיטה אלא סתם בחדר או באמבטיה מותר שהאשה תחכך באבר להנאת האיש או להנאתה ולעצור כשזה מגיע לגירוי חזק שלא יצא שז"ל. והאם מותר לאשה לנשק או למצוץ את האבר. תודה רבה.

תשובה:

אם הזוג מותר, אז מותר לעשות את מה שתארת. זה חלק מהקרבה בין בני הזוג. כמובן שצריך להיזהר שלא יבוא לידי פליטת זרע, או אם מדובר במישהו רגיש במיוחד שזה לא יהיה גירוי גדול מידי, אבל זה.

לגבי נישוק או הכנסה לפה של האיבר, יש באתר המון תשובות על זה, אתה יכול לחפש לפי אוראלי או משהו דומה.
בכל מקרה- זה אכן מותר, צריך להשתדל לא להפוך את זה למשהו קבוע של תמיד, אלא משהו באקראי, אבל זה מותר.
תשובות נוספות בנושא-
המשך השאלה
מדובר בלשון חזלי"ת, אולם די ברורה. הביטוי "דרך איברים", אינו חייב להיות "דרך" משהו.

גם מבחינה פרשנית פשוטה, הרי אז יש רק שלוש אפשרויות לכאורה. באותו מקום, מאחור ובפה (גם שם, בפה, הייתי יכול להתווכח ולומר שזה לא בדיוק "דרך", אבל נניח לזה כעת). ולכן אם בשו"ת לא מדובר על אותו מקום, שבו אי אפשר, והוא רוצה לשלול את השלא כדרכה, הוא היה צריך לומר "אפשר בפה". מלבד העובדה שלענ"ד האופציה של בפה אינה אופציה מבחינת הפוסקים ואף אחד לא היה מציע את זה כתחליף לאותו מקום, הרי זה מה שהיה צריך לכתוב לכאורה.

מכאן שדרך איברים הוא כמשמעו- באיברים עצמם. נדמה שכל הפרשנים, ללא יוצא מהכלל, מבינים כך, שמדובר על חיכוך באיברים והביטוי "דרך" הוא דרכם של חז"ל לומר על הביאה עצמה- ביאה בדרך איברים ולא תיאור של המציאות בביאה. אני אנסה לראות אם יש מישהו שכותב את זה במפורש (שלא מדובר בפה, למרות ששוב, לדעתי האופציה הזו כל כך רחוקה לחכמים שאף אחד לא יטרח לשלול אותה).
ביאה דרך איברים
לא, עדיין לא עניתי, אענה מחר בעז"ה
המשך לשות הקודם של ביאה דרך איברים
בטור, לדוגמא, כתוב-
"ויכול לעשות עם אשתו מה שירצה בועל בכל עת שירצה ומנשק בכל אבר שירצה ובא עליה בין כדרכה בין שלא כדרכה או דרך אברים ובלבד שלא יוציא זרע לבטלה".

מכאן ברור שיש שני דברים "שלא כדרכה", וביאה דרך איברים ואלו שני דברים שונים. את דברי הטור הללו מצטטים רבים מאוד, ביניהם הרמ"א, ועוד.

כמו כן יש שו"ת שנקרא "קשומת האוהל" , ספרו של הרב שמואל קדר זצ"ל שבוא הוא כותב למי שהמליץ למי שלא יכול לקיים עם אשתו באותו מקום, והמליץ לו השואל על "שלא כדרכה" בפי הטבעת וכותב לו בעל השו"ת "ולמה נצריכו למקום הטינופת כאשר יכול לבוא דרך איברים". מכאן שאלו שני דברים שונים.

גם הרמב"ם כותב "ובא דרך איברים" וברור מרוב המפרשים שלכך הכוונה.
ביאה "דרך האיברים"
זה לא ממש הגדרה מדוייקת. "ביאה דרך איברים" כשמה כן היא- ביאה על איברי האשה שאינם "אותו מקום". זה לאו דווקא איזור הירכיים וכדומה, אלא כל מצב שבו לא באים על "אותו מקום". אבל מכיוון שביאה דרך איברים מותרת, לענ"ד, רק במרים שיש סיבה, הרי שאני תמיד ממליץ שזה יהיה באיזור הירכיים, כמה שניתן קרוב לאותו מקום. זו תוספת שלי, לא משהו מפוסקים.

אחרי שזה נאמר, למה אתה מחפש מקורות, לעצם המושג ביאה דרך איברים? או לכך שזה באיזור הירכיים?

ברכות
ביאה דרך איברים
כן, כל הרעיון של "ביאה דרך איברים זה הוצאת הזרע על גוף האשה ולא באותו מקום, זה מה שנקרא "דרך איברים", לפי זה יהיה אסור לפלוט את הזרע לגמרי מחוץ לגוף.

אם אשתך נרתעת מזה ויש סיבה הלכתית לביאה דרך איברים, אולי אפשר להוציא מאחורה (הכוונה בירכיים מאחור) או בין ירכיה, זה לא ממש משנה אם זה באותו מקום או בין הירכיים, לכאורה.
הביאה בגופה
אם יוצאים מנקודת הנחה שמטרת הזרע היא רק לעבר את האשה, אז האמירה הזו נכונה. אולם ההנחה הזו איננה מוחלטת, הרי מותר לקיים יחסים עם אשה מעוברת, לא רק מותר, יש חובה כזו. ומכיוון שמטרת יחסי האישות היא לא רק עיבור, אלא גם הקשר שבין איש לאשתו, האהבה והחיבור, ממילא אם הזרע יוצא על דוף האשה, הרי שזה לא זרע לבטלה.
חכמים כותבים בפירוש שביאה שלא כדרכה, שבה בודאי לא נכנסים להריון, היא ביאה לכל דבר... ולא זרע לבטלה ולכן מכאן שהוצאת הזרע תלויה באשה ולא בעיבור או לא.