close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

ביאה דרך איברים

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
כזאדר אתשעט04/03/2019

שאלה:

שלום כבוד הרב יש לי בעיה מאוד קשה אני ואישתי התחלנו לשמור טהרת המשפחה והפסקנו להשתמש בקונדום. ניסינו לקחת גלולות למניעת הריון ולצערי אישתי לא יכולה מקיאה את זה ניסינו גם מדבקות וגם איתם יש לה בעיה למרות שהיא רוצה מאוד אבל ממש לא יכולה. ניסנו גם טבעת אבל הרופא לא אישר כי עברנו קייסרי. אנחנו כעת בבעיה אנחנו לא יודעים מה לעשות ניסנו הכל. אני לא יכול לשאול את הרב שלי ממש לא נעים לי. אני שואל את כבוד הרב אנחנו צריכים להיות ביחד אבל איך לאור המצב שנוצר נעשה זאת? הבנתי שיש כמה דברים מותרים כמו דרך איברים האם מותר לי להוציא זרע על הגוף שלה או בתוך איברים אחרים? תודה על התשובה .

תשובה:

כפי שכתבתי כמה פעמים בעבר בעניין הזה, יש כאן שני עניינים. הענין של היתר ביאה דרך איברים ובעניין של המניעה. 
אלו שני דברים שונים, גם אם נאמר שבמקרה שלכם מותרת ביאה דרך איברים, ביאה כזו איננה יכולה להוות פתרון ארוך טווח למניעת הריון, מהרבה סיבות, שהעיקרית שבהן היא שהזרע לא יוצא בבת אחת, אלא הרבה פעמים בטיפות ולכן אם מקיימים יחסים באותו מקום ו"פולטים" בחוץ, האשה עדיין יכולה בהחלט וטכמעט בוודאות להיכנס להריון.

כך שהפתרון היחיד הוא אך ורק "דרך איברים", וזה כמובן לא שייך לאורך זמן, גם מצד הבעל (זו לא ביאה אמיתית, זה מקום יבש וכדומה...) וגם מבחינת האשה, שלמעשה לא חווה יחסים רגילים אף פעם.

כך שביאה כזו איננה יכולה בשום פנים להיות שיטה למניעת הריון. אולי לשבוע, ליומיים, אם יש צורך כזה, אבל לא כשיטה. 

הפתרון היחיד אצלכם הוא ללכת לרופא שימצא פתרון שהוא מצד אחד בגוף האשה (כלומר- לא קונדום), ומצד שני לא יגרום לאשתך להקיא. ביאה דרך איברים היא לא שיטה למניעת הריון בין בני זוג.
תשובות נוספות בנושא-
פליטה מדי פעם בפה
אני סבור שלא, לדעתי הפליטה עצמה צריכה להיות באותו מקום.
אלא אם כן יש סיבות רפואיות, אם לא, אז זה אמנם לא ייחשב כזרע לבטלה, אבל זה אסור מסיבות אחרות. הכל יהיה מותר עד הפליטה, אבל לא היא עצמה.
מין אוראלי וגמירה בפה
כפי שאתה יודע, לגבי ה"הסבר המלא" יש אין ספור תשובות שלי באתר לגבי זה, מכל הכיוונים והגוונים, כך שניתן לראות הרבה תשובות בעניין שמסבירות אותו לאורך ולרוחב.

באופן עקרוני לא ניתן להביא "מקורות מפורשים" לדבר כזה, כי בדרך כלל לא כתבו על זה בצורה מפורשת כל כך.

הגישה שלי, שמבוססת בעיקר על דברי הגמרא, היא שזה מותר, על בסיס לא קבוע לחלוטין (שזה לא הופך להיות הדבר היחיד שעושים, אלא מידי פעם), ובתנאי שאין פליטה. אני לא סבור שמותר לפלוט בפה. זה מבוסס על אמירות של חכמים בנושא מיאוס ובכך שמיאוס איננו דבר שכל אחד מחליט לעצמו ש"אותי זה לא ממאס". 
האם צריך לספר על העבר המיני
טוב, זו שאלה קשה שעולה מידי פעם.

לעניות דעתי חובה לספר. לא העניין של ההתנסות המינית הוא דבר שיש לו משמעות רבה בציבור שלנו ויש לו חשיבות בעיני כל אחת שמתחתנת. אני יודע באופן אישי שלא מעט פעמים פנו אלי נשים לפני חתונה עם חוזר בתשובה שחששו מזה יותר מכל. כך שבהסתרת המידע הזה יכול להיות מקח טעות לא פשוט מבחינת האשה. (לאו דווקא מקח טעות הלכתי שמבטל את החתונה, אלא משהו נפשי רגשי).

לכן, חשוב למצוא את הצורה הנכונה לספר את זה.

מצד שני, לא חייבים לרדת ליותר מידי פרטים או לגלות את הפרטים העמוקים, כי זה יכול לדחות מאוד מישהי ששמרה על טהרתה.

אז לספר, בעדינות, ומתוך הבעת חרטה, ואם היא שואלת עוד לגלות מעט יותר פרטים. כך נראה לי.
מענה לבעלי תשובה בנוגע ליחסי אישות
שלום וברכה,

השאלה הזו מופיעה כאן באתר הרבה מאוד פעמים. תחת התג "מין אוראלי" או משהו דומה. תוכלי למצוא לא מעט תשובות והבהרות בזה.

בכל מקרה, אני סבור שלאשה מותר לעשות את זה, לכאורה גם באור.

לגבי הבעל לאשה, זו יותר בעיה, כי יש איסור של חכמים לנשק בדיוק באותו מקום. אז מה שאני נוהג לומר זה שלעשות את זה ב"איזור" זה מותר. אולם בפתח הנרתיק ממש אסור לבעל לעשות לאשתו. כשהבעל לאשתו, מאוד רצוי שיהיה בחושך.
יחסי אישות
טוב, בראש וראשונה חשוב מאוד שתטפלו בבעיה ותנסו לברר מה גורם לזה, האם זה משהו פיזי או נפשי או משהו אחר. חבל שחיכיתם חצי שנה, זה זמן ארוך בשביל בעיה כזו.

בכל מקרה, מה שצריך מבחינה הלכתית הוא קיום יחסים "דרך איברים", כלומר מצב שבו אתה מתחכך בגוך של אשתך, קרוב ככל הניתן לאותו מקום ואם אפשר באיזור השפתיים או הירכיים עצמן, ושם מוציא את הזרע. זה לא כל כך נחמד לזוג צעיר בתחילת הדרך, אבל זה הפתרון עד שתמצאו פתרון רפואי/ נפשי.

בהצלחה
נשוי עם ילדים ואין תשמיש עם האשה
השאלה שלך כמובן קשה מאוד, אבל לא ממש הבנתי מה השאלה. 
השאלה קשה מאוד והמציאות שאתה מתאר לא פשוטה, לא פשוטה בכלל, לא מבחינה אישית, מעשית ולא מבחינה משפחתית ובטח לא מבחינה הלכתית. על פי ההלכה אסור לבעל או לאשה לסרב לקיים יחסים עם בן/ בת הזוג. כמובן שיש מחלות ובעיות, ופסיכולוגיה, אבל באופן עקרוני המצב הזה הוא לא טוב ולא נכון מבחינה משפחתית.
לעניות דעתי אתה ואתם צריכים להתרכז במציאת פתרון לבעיה הזו, בין אם היא פסיכולוגית או נפשית או פיזית או כל דבר אחר. אסור שזה ימשך... אפילו אם היית הכי צדיק בעולם וזה לא היה משפיע על חייך כהוא זה, עדיין היה צריך למצוא לזה פתרון. זה לא מצב טוב.

לכן אני לא ממש מבין מה השאלה? איפה הצד ההלכתי יכול לעזור כאן? זו בעיה שצריך לפתור ולא למצוא לה פתרון הלכתי, לכאורה, אלא אם כן לא הבנתי משהו.