שאל את הרב הרב יניב חניא צניעות - בינו לבינה

Kאשתי אין כח. יש לנו רעיון לפתרון...

הרב יניב חניא
יגכסליותשפג07/12/2022

שאלה:

אני ואשתי נשואים הרבה שנים. היא עובדת לאחרונה מאוד קשה, ולכן אין לה מצב רוח לאישות. ניסיתי לדבר איתה אבל היא אומרת שהיא עסוקה מידי וזה לא מתאים. היא חשבה על רעיון ורצינו לברר אם הוא בסדר מבחינה הלכתית. מכיוון שאני בלחץ, והיא לא רוצה כרגע כמה חודשים, אולי מותר לי ל"השתמש ביד של עצמי". עד המצב של גירוי מוחלט, ואז לבוא אליה? ככה זה לא יהיה זרע לבטלה... ואני אוכל להשתחרר מהלחצים.

תשובה:

זה נשמע לי רעיון מאוד מוזר.
א) כי הוא לא יכול לשמש כפתרון. העובדה שאשתך לחוצה ולא רוצה לקיים יחסים במשך זמן הלחץ היא בעיה עצמאית, היא לא קשורה ל"פתרון" טכני כזה או אחר. זה לא דבר בריא שהיא לא רוצה וזה משהו שמצריך התמודדות שלא קשורה לפתרון ה"טכני".

ב) שום דבר לא יכול לערוב שתצליח לפלוט דווקא בתוכה. הרי איך תדע שהגיע הזמן ללכת אליה? מאוד מאוד סביר להניח שיפלט לך בחוץ

ג) היא הרי תהיה יבשה ולא מוכנה... איך זה אפשרי טכנית?

והכי חשוב ועקרוני-
אנחנו לא מכונות של קיום יחסים, יחסי אישות הם חלק מאהבה, חיבה, קרבה נפשית ורצון להיות ביחד. זה לא ענין של האקט עצמו... ודבר כזה נראה לי כמו זילות גדולה מאוד של האשה... ושלך.

מה אתה, האם אתה מכונה בעלת יצרים שצריכה רק "לפרוק"? אתה אדם שצריך יחס ורוצה לקיים יחסי קרבה עמוקים שהצד הגופני הוא רק חלק קטן מהם. שיש בהם חיבוק, נישוק, אהבה... ולא רק פריקת לחצים. זה נראה לי כמו ביזוי עמוק של שניכם.

לכן, אני חושב שזה רעיון גרוע וגם לא הלכתי, כי סביר להניח שתפלוט בחוץ.

תשובות נוספות בנושא-

יחסי אישות
א) לא באופן רגיל. כלומר- מה שאתה מתאר קרוי בהלכה "ביאה דרך איברים". ולא עושים את זה ללא סיבה הלכתית. כלומר- מותר להתחכך בגוף, אולם אם אין סיבה ממש מיוחדת (כמו ויגינימוס או משהו כזה), הפליטה צריכה להיות בתוך גוף האשה ולא על גופה... רק במקרים של בעיות אפשר לשקול את זה הלכתית. וגם אז, לא על הפנים או משהו כזה.

ב) קשה להגיד שאסור. אני חושב שזה ממש לא רצוי. כלומר- מותר להכניס לפה, אבל את הפליטה בגוף...

ג) אותו דבר כמו בא.... ואפילו יותר חמור קצת. כי יחסי אישות זה לא משהו של יד, זה משהו משותף.

התמודדות עם היצר וזיווג הגון
אני חושב שצריך לחלק את התשובה לשניים.

החלק הראשון נוגע לנפילות. זו אכן צרה צרורה ומדובר על קושי עצום ונורא. שכמו שאתה יודע אני חולק עם אנשים שנים על גבי שנים. יש מאות רבות של תשובות באתר בנושא הזה, והמון המון עצות ורעיונות. לאף אחד, ככל הנראה, זה לא עוזר לגמרי. ולא פותר את הבעיה. אבל זו תחילתה של דרך ופעמים רבות עוזר להמעיט. הייתי מנציע שתנסה לקרוא שוב, גם אם כבר קראת, את התשובות הרבות, תצפה שוב בקורס שלי על התמודדות עם אינטרנט... ותקבל אולי כמה רעיונות. גם אם זה לא יפתור את הבעיה לגמרי... זה יתן לך אולי הפסקות גדולות יותר. וכל שבוע הוא הישג.

תנסה גם את שיטת הנדרים הקלים שלאחרונה עוזרת לי מאוד בייעוץ לאנשים. זה ממש עובד.

כאן יש את ההתחלה של הקורס שלי בעניין-
קורס התמודדות עם אינטרנט- הצגת האתגר (shoresh.org.il)

זו בעיה, עצומה וגדולה, אבל אפשר להמעיט, להוריד קצת... וכל הורדה היא חלק מהדרך. כל שבוע בלי נפילות הוא הישג.

החלק השני של התשובה נוגע לענין של החתונה. כפי שכבר וודאי ידוע לך... אנחנו לא חיים בעידן כזה. אין לנו שכר ועונש ישירים. ואנשים שנופלים בימינו בצורה כמעט בלתי נשלטת לא נענשים על זה ישירות משמיים. זה אף פעם לא היה ככה ככל הנראה, מלבד בתקופה מאוד מסויימת של התנ"ך, וגם אז אנשים שנענשו היו אנשים רשעים באמת. לא כלה שמתמודדים ונופלים... זה גם עניין בתקופה, שאנחנו בתקופה של הסתר וקושי. ולהיפך, כמעט תמיד מי שמצליח לו וזורם לו הכל, הוא דווקא הפחות טוב שבחבורה. וזה גם ענין בסוג הנפילות... הנפילה שלך היא לא רשע. היא התמודדות. קשה ומכאיבה, אבל התמודדות.

לכן, אן שום קשר בין הנפילות לבין הקושי בזיווג. אולי הקושי הוא בראש שלך, ששם הצטברות של ג'יפה יכולה לגרום בהחלט לא לקושי. אבל זו לא גזירת שמיים. אם זה היה כך, רבים רבים לא היו מתחתנים בכלל.
אז ההבנה שלך היא לא נכונה. יש לך שתי בעיות (לא יודע אם זה מעודד או לא :)). אחת קשורה לנפילות וצריך להתמודד איתה... והשניה קשורה לזה שאתה צריך למצוא זיווג. זה לא קשור ישירות. וזו לא גזירה משמיים.

צריך, כמובן, לבדוק למה קשה לך בזיווג ואיך ניתן לקדם ולשפר את הענין. יש היום גם בזה קורסים והרבה עצות... ובעיקר צריך להתפלל. אבל אסור ך לחשוב שזה קשור. אל שני דברים.

בהצלחה. מתפלל עליך.

נדרים למניעת נפילות בצניעות
לא מעט שואלים על זה... אבל זו לא בדיוק "שיטה שלי", או משהו יותר מידי "שיטתי".
אבל זה משהו שפיתחתי בעקבות שואלים רבים, ומאנשים שמתמודדים עם הקושי של מניעת נפילות. וסיפרו לי על זה... למדתי גם מכל מיני שיטות של אנשים שמתמודדים עם עישון והתמכרויות שונות. ועוד כמה דברים כאלה, ופיתחתי לאט לאט את השיטה הזו... שזו פשוט התאמה של המציאות, פחות "שיטה". אבל מהניסיון זה עוזר ללא מעט כאלה שנופלים הרבה ומנסים למנוע...

כתבתי תשובה על זה כאן-

https://www.shoresh.org.il/spages/shut/using neder agaist nefilot.htm

אני אשמח שתקרא את זה, ואם יש שאלות אחרי זה, תשאל שוב.

גם סיכמתי לא מעט רעיונות "מעשיים", כאן-
רעיונות מעשיים למניעת נפילות באינטרנט (shoresh.org.il)

השיטה של הרב חניא לגבי נדרים בהתמודדות עם נפילות
טוב, זו לא בדיוק "שיטה שלי", או משהו יותר מידי "שיטתי". אבל זה משהו שלמדתי משאולים רביםף ומאנשים שמתמודדים עם הקושי של מניעת נפילות.
חלקם נדרו המון נדרים לעצמם, אבל זה לא עזר. ומשילוב של שיטות של אנשים שמתמודדים עם עישון ועוד כמה דברים כאלה, פיתחתי לאט לאט את השיטה הזו... שזו פשוט התאמה של המציאות, פחות "שיטה". אבל מהניסיון זה עוזר ללא מעט כאלה שנופלים הרבה ומנסים למנוע...

כתבתי תשובה על זה כאן-

https://www.shoresh.org.il/spages/shut/using neder agaist nefilot.htm

אני אשמח שתקרא את זה, ואם יש שאלות אחרי זה, תשאל שוב.

גם סיכמתי לא מעט רעיונות "מעשיים", כאן-
רעיונות מעשיים למניעת נפילות באינטרנט (shoresh.org.il)

האם אוננות היא לא צורך פיזי?
שלום רב,

בסיס השאלה שלך הוא כמובן ההבדל הגדול בין תפיסת העולם של העולם המודרני לגבי אוננות ושזל, לעומת התורה. אכן ההלכה רואה באוננות גברית חטא חמור מאוד ועל פי תורת הסוד מדובר על ה"חטא הידוע" ואחד החמורים שאדם יכול לעבור. בספרות של התורה הפנימית יש עיסוק רב ותכוף בענין הזה ובמשמעותו. אולם, חשוב לציין, שכבר ציינתי בעבר שיש ראשונים שמתייחסים לחטא פחות בחומרא, אולם לכל הדעות מדובר לפחות באיסור גמור מבחינה הלכתית.

אם זו אכן השאלה, הפער בין הגישות, אז חשוב לדעת שהקביעה שהאוננות היא צורך פיזיולוגי ונפשי כאחד היא קביעה לא מדעית... והיא סוביקטיבית, היא אמנם מקובלת היום מאוד בקרב החוגים שאינם שומרים תורה ומצוות, אולם היא איננה מוכחת מדעית בשום צורה, כמובן, ולכאורה גם אי אפשר ממש להוכיח אותה... עד כמה שידוע לנו יכול להיות גם להיפך לחלוטין, שבריאותם הנפשית של גברים שלא אוננו היא גבוהה וחייהם מאושרים יותר מאשר להיפך. מדעית.
ולכן הנקודה הראשונה היא להפנים שלא מדובר על "מדע" מול אמונה... או על הוכחות מוחלטות בצורה שכלית. זו נקודת מבט, ומחקרים מבוססי גישה.

השאלה הגדולה, שממנה אולי היה ראוי להתחיל, היא שאלת היחס. אני נוהג תמיד לספר לתלמידים שפעם בשעת שמירה בצבא, שאל אותי החבר הלא דתי ששמר איתי האם זה באמת אפשרי שעד לאותו גיל (הייתי בגיל 21) לא נגעתי באף אחת... כשעניתי שכן, הוא אמר שזה פשוט לא יתכן. פשוט סתם שקר... ואתה יודע, האמנתי לו! האמנתי שמבחינתו זה פשוט שקר מוחלט... במצבו הוא לא יכול היה להבין שזה יתכן. כולנו חוטאים בכך, אנחנו נוהגים לדון אחרים על פי אמות המידה שלנו... כך אני, לדוגמא, יכול לומר שלא יכתן שיש בימינו מי שלומד 20 שעות ביממה וישן 4, פשוט לא יתכן... אבל לאנשים במדרגות אחרות, זה יתכן.

כך יחס התורה לנושא שלנו, היחס לעולם המיני, לאוננות, לגירוי שהוא יוצר, הוא תוצאה של חינוך עצמי ואדם יכול לחנך את עצמו לא לאונן... לא לקיים יחסים עם נשים מזדמנות, אני זוכר תקופות ארוכות בישיבה שזה פשוט לא היה בלקסיקון שלי לחשוב על זה... חייתי בעולם כל כך רוחני שפשוט לא הייתי שם.

לרוב האנשים זה קשה יותר, מכיוון שהם לא מפנימים שזה בידם. לא מבינים שבסופו של דבר המיניות (המטורפת, זו שאנו חיים בה היום) היא תוצאה של גירוי עצמי ושל רצון להיות שם, תראה את כל תעשיית המין והגירוי, גברים שבולעים ויאגרה רק כדי שהם יהיו מגורים יותר, תעשיית לבוש של נשים שכל עניינה זה לשדר מיניות... האדם נהנה להביא את עצמו למצב של גירוי מיני תמידי (בהיעדר הגדרה טובה יותר) ואחר לומר "זה לא בשליטתי, אני עבד של הדבר הזה".

אכן התורה לא טוענת בשום מקום שטוב "לא לאונן". התורה איננה ספר מדע ואיננה מספקת נתונים האם זה טוב או רע "מדעית" בצורה ישירה... אולם התורה מגדירה מבחינתה תקופות ארוכות (שבועיים בחודש, ולעיתים חודשים של אחרי לידה) שבהם אסור לגבר לגעת באשתו... ובכך היא מחנכת אותך שזה בשליטתך, שאתה זה שקובע האם תהיה מגורה מינית או לא, שאתה יכול לשלוט ביצר.
היום כבר יש טענות שעצם איסור הנגיעה הוא מזיק נפשית... ועוד... ועוד... אולם יש רבים שמוכיחים שזה לא כך. ומעולם לא שמענו שב"עולם", שבו לא מתייחסים לאיסור שז"ל, חיים יותר, או חיים יותר טוב. כמעט להיפך, תוחלת החיים ושמחת החיים כמעט תמיד גבוהה יותר במחוזות שבהם שומרים יותר על איסורים אלו. עד כמה שניתן למדוד את זה.

היתר לאוננות או שזל?
שלום וברכה,

מעולם לא שמעתי שיש רבנים שמתירים לאונן בזמנים מסויימים בגלל הקושי. זה נכון שיש שאומרים שהחומרא פחותה (בכלל, בכל הנושא של שז"ל), ושהיא מדרבנן. אבל להתיר את זה בגלל מצב מסויים מעולם לא שמעתי. וכידוע, בזוהר זה נחשב חמור מאוד.

מה שיש שאומרים שעוון הז"ל הוא כשיש מניעה של פריה ורביה, מדבר בנושא קצת אחר, כשהוא חלק מחיי האישות... בין אשה לבעלה ואז יש התלבטות לגבי דברים כמו ביאה דרך איברים.. אולם זה לא בא להתיר את הענין באופן גורף.. מעולם לא שמעתי שיש מי שמתיר את זה באופן כללי בגלל זה.

לגבי הקישור ששלחת, יש כאן כמה דברים-

א) גם בתשובה הזו, הוא לא בדיוק "מתיר". הוא דן במקרה אחר לגמרי, של "אי התאמת צרכים בתחום המיני" (לא שאני מבין מה זה בדיוק), ובמצב שבו לכאורה אין קיום יחסים תמידי. הוא לא דן בכלל בתקופת האיסור ה"רגילה", של נידה. וגם שם הוא לא בדיוק מתיר... הוא מביא שעל פי הבנה מסויימת ברמב"ן (שהוא כותב במפורש שהיא לא ההבנה הרווחת והשלטת), אולי יהיה אפשר להגיד שהוצאת שז"ל כזו איננה חטא. זה לא ממש היתר. וזה לא ממש הבנה רווחת ברמב"ן.

ב) בפסיקה, באופן כללי, יש מסורות מקובלות. יש דרכים מסויימות שבהם מגיעים למסקנה. וגם אם ניתן למצוא איזה פוסק חשוב, או ראשון, שעל פי קונסטילציה מסויימת, משמע ממנו שאולי זה היה מותר. זה לא הופך את זה ל"היתר". אלא אם כן מדובר במקרה מאוד מסויים שבו יש ענין להתיר. לדוגמא- עגונה או משהו כזה, שבו מראש הגישה היא לחפש היתר. במסורת המקובלת של הפסיקה הרגילה, אין שום עיסוק במציאת היתר לתקופת הנידה, וזה לא נחשב למשהו שהוא "צורך", להיפך, זה נחשב משהו שמוביל לחיי אישות טובים יותר. ולמשהו שההתגברות עליו טובה לאדם. ולכן עצם הגישה של "למצוא היתר" היא לא נכונה שם. אני לא חושב שזה בדיוק מה שהוא עושה שם, לחפש היתר, כי הוא מתייחס למשהו אחר, אולם גם במקרה שהוא מתייחס אליו, יש לי השגות רבות מאוד על נושא ה"חיפוש היתר" (ניתן לראות מהלשון שזו המטרה שם, הרצון למצוא היתר, ביטויים כמו- נכון יותר לגשת לזה מ...).

ג) לגבי עצם הגישה של רבני בית הלל (ואינני מכיר את הרב שהשיב שם כלל, לא באופן כללי ולא אישי), כתבתי בעבר רבות. לדעתי הם טועים לחלוטין בעצם הגישה שלהם לסוגיות הלכתיות מעין אילו. והראיה היא עד כמה זה נראה מבלבל. גם כשהוא בכלל לא ניגש לעצם נושא השז"ל.

על עצם הענין של " ארגון רבני בית הלל" כתבתי כאן-
על אירוע השקת ההלכה של ארגון רבני בית הלל (shoresh.org.il)

וכאן-
עוד על פסק ההלכה של בית הלל (shoresh.org.il)

ברכות מרובות

אני מוסיף כאן דברים שכתב לי על התשובה הרב יוני לביא, שקרא אותה-
אכן בעייתי מאוד. לא הכרתי את התשובה של הנ"ל אבל זה מפליא איך הוא לוקח את העיקרון של הוצאת זרע לצורך מצווה כגון מסיבות של בדיקת פוריות וכדו' ומחיל את זה על לצורך שלום בית מתוך הנחה שבזה שהגבר יאונן זה מה שיביא שלום בבית וכו'.
לא מכיר את הרב המשיב אבל בימינו שיש שו"ת באינטרנט כל אחד יכול למצוא כמעט על תשובה שהוא רוצה, ה' ירחם.
אולי נכון לכוון אדם כזה ל'עשה לך רב'. שילך לרב הקבוע שלו וישאל אותו. זו בעיה להסתמך על תשובה של 'רב מהאינטרנט' שמעולם לא שמעת את שמו לפני כן, לא למדת ממנו תורה בחיים ואתה לא תלמיד שלו אך מצאת היתר שלו בנושא שקרוב לליבך אז אתה מאמץ אותה. זה לא 'עשה לך רב' אלא בעצם 'עשה מה שבא לך' (ותמצא כבר באינטרנט מישהו שמתיר את זה...)

עוד תוכן בשורש