יונה

שלום וברכה,

קצת קשה לי להבין מנוסח השאלה מה הכוונה שאתה נגעל ממש מגברים אבל נמשך לאיבר הגברי. קצת התקשיתי להבין מה בדיוק הכוונה... אתה מעריץ את מראהו, את יופיו? משהו כמו הפסלים ביוון? או שמא ההתנסות מעניינת אותך? הרצון להיות בתפקיד הנשי?

אני לא יודע כמה חשובה ההבנה שלי עד הסוף, אז אני משיב מבלי שהבנתי לגמרי.

אני חושב שזו בעיה. מכמה סיבות-

יש מושג שנקרא "חלון אוברטון" שלפיו הזזה של מושגי טאבו, עצם הדיון בהם, משנה את הטאבו למקום אחר והופך דבר נוראי למשהו "שאולי". וזו בעיה. משכב זכור, כמובן,  הוא איסור חמור מהתורה. ולדעתי "התנסות" כזו יכולה בהחלט,בסופו של תהליך,להוביל אליו. עצם האירוע,המעבר של קו אדום, הופך את זה בראש לפחות ופחות נורא... עד שמגיעים לשם.

הדבר השני נוגע להרהורים, מחשבות וכו'.. אני מניח שאי אפשר לעשות את ההתנסות הללו מבלי להכין את הנפש/ הגוף לזה. אחרת זה סתם כמו החדרה של מקל... או שזה כמו אימון גופני או משהו כזה. והמחשבות הללו, כאשר הם לא נעשות עם האשה, הן בעייתיות... אולי אפילו איסור גמור. אני מניח שבלי המחשבות, ההרהורים, ההכנה הנפשית, זה משהו חסר משמעות. כמו צינור גומי של השקיה... ככה שהדמיון הוא חשוב כאן. וזו בעיה הלכתית חמורה.

הדבר השלישי נוגע לעצם המושג של חיי אישות ואהבה. חיי אישות שהם רק פיזיים, הם חסרי משמעות. והם חלק מתאווה בלבד. גופנית טהורה, ובעייתית. כאשר חיי אישות הם חלק מהאהבה הגדולה שבין איש לאשתו, הם טהורים וקדושים... כאשר הם אך ורק גופניים, רק העניין הגופני בלבד, הם ממילא חטא. לפחות מלשון החטאה של התפקיד החשוב שלהם. 
גם במקרה שלך, זה נראה לי משהו שמסיט את תשומת הלב מהתפקיד החשוב של חיי האישות למשהו פיזי... כמעט במובן של עבודה אלילים (הפסל של עבודת הבעל, שהיתה רווחת מאוד בתקופת התנ"ך, היה איבר מין גברי, וגם כיום במקדשים בהודו יש המון פסלים כאלה). 

אני גם מניח שאי אפשר להתנסות עם זה סתם. צריך ל"למוד" איך עושים את זה.איך לא פוגעים בעצמך וכדומה... ו"הלימוד" הזה, ספר ההדרכה וכדומה עוד יותר יחשוף אותך לעולמות הללו, יכניס אותך למקום נמוך שאני לא חושב שתוכל לצאת ממנו אי פעם. המחשבות ירדפו אותך תמיד אחרי לימוד כזה. ואלי "תגלה" שאתה כן נמשך לגברים. ואולי רוצה התנסות יותר מעשית. 

אני גם תמיד סובר (לא בטוח במקרה שלך), שההתנסויות הללו לא גורמות באמת לסיפוק... כי זה הרי לא באמת. זה תחליף זול... בדיוק כמו שפעמים רבות שאלו אותי "על מישהי בעבודה שאנחנו רק משחקים קצת ביחד, כדי להרגיע את הלחץ הגופני, ולעולם לא נגיע למעשה עצמו...". אני סבור ש"המשחק" הזה רק מגביר את הלחץ ולא מקל אותו... כי הוא אף פעם לא מגיע לתכלית. הוא רק מותיר אותך מגורה. ולא מסופק ורוצה עוד קצת... 

כך שאני סבור שעדיף לך מכל בחינה שהיא להשאיר את זה כטאבו. לזרוק את החבילה שתגיע (לדעתי, עצם ההזמנה כבר שברה משהו בנפש, איזה שהוא מחסום). ולנסות לדחוק אותה החוצה. להסתפק באשתך, בחיי האישות שלכם. ולשמוח בהם.

אם אתה ממש מרגיש צורך, אולי אפשר לשחק איזה משחק משותף עם אשתך שבו היא תשחק את הגבר... כמו החלפת בגדים, או שהיא תשלוט עליך, או תהיה עליך. או שתחליפו שמות... אבל לא משהו שקשור בכלי חיצוני.

יש דברים שצריך להשאיר מחוץ לבית ולמח.