מה ההבדל בין
הרב יניב חניא ג ניסן, תשסד 25/03/2004.......................
שאלה:
בברכת המזון כשמתפללים מוסף ובמוצאי שבת ובסעודת פורים ומילה נהוג לומר
"מגדול",למה?ומה כוונת המילה?
תשובה:
הקטע שממנו לקוח הפסוק הזה הוא תפילת דוד לאחר שהקב"ה מציל אותו "מכף כל אויביו ומיד שאול". קטע זה מופיע פעמיים, פעם אחת בתהילים ופעם שמואל. בתהילים כתוב "מגדיל ישועות מלכו" ובשמואל כתוב "מגדול ישועות מלכו".
ההסבר הפשוט הוא שבתהילים אופי הספר הוא של תפילות ולכן הלשון היא לשון בקשה "מגדיל..." הקב"ה מגדיל את ישועות מלכו ואנחנו באמצע התהליך.
לעומת זאת ספר שמואל מתאר מצב- את תודתו של דוד לכך שהקב"ה הגדיל את ישועות מלכו... ולכן הלשון היא "מגדול" ישועות, הקב"ה הגדיל את ישועות מלכו.
בספר "אם הבנים שמחה" האריך מאוד לפרש את שני הפסוקים ומשמעותם הרוחנית. ניתן לעיין שם.
מכאן אולי מובן מדוע בשבת אנו אומרים מגדול, שבת היא מעין עולם הבא, היא מצב של "מגדול", מצב קבוע שבו המצב אומנם גבוה, אך ללא התקדמות. ביום חול אנו אומרים מגדיל, אלו הם ימי המעשה שבהם התהליך של ההתקדמות הוא בלתי פוסק.
אומנןם, פעם שמעתי מבחור שלמד בישיבה של "מחקרים"... שההסבר הוא פשוט יותר, במקור היה כתוב "מדגיל" (כתפילה) ואז בסוגריים היה כתוב "בשמו"ב (כראשי תיבות) מגדול" ובעל הסידור רצה לציין שיש גירסה אחרת בשמואל, אולם אנשים קראו את זה כראשי תיבות- בשבתות ובמועדים... וכך הורגלו לחלק...
לדעתי ההסבר הזה לא מתקבל על הדעת, אולם אתה תחליט.
שאלה:
בברכת המזון כשמתפללים מוסף ובמוצאי שבת ובסעודת פורים ומילה נהוג לומר "מגדול",למה?ומה כוונת המילה?
תשובה:
הקטע שממנו לקוח הפסוק הזה הוא תפילת דוד לאחר שהקב"ה מציל אותו "מכף כל אויביו ומיד שאול". קטע זה מופיע פעמיים, פעם אחת בתהילים ופעם שמואל. בתהילים כתוב "מגדיל ישועות מלכו" ובשמואל כתוב "מגדול ישועות מלכו". ההסבר הפשוט הוא שבתהילים אופי הספר הוא של תפילות ולכן הלשון היא לשון בקשה "מגדיל..." הקב"ה מגדיל את ישועות מלכו ואנחנו באמצע התהליך. לעומת זאת ספר שמואל מתאר מצב- את תודתו של דוד לכך שהקב"ה הגדיל את ישועות מלכו... ולכן הלשון היא "מגדול" ישועות, הקב"ה הגדיל את ישועות מלכו. בספר "אם הבנים שמחה" האריך מאוד לפרש את שני הפסוקים ומשמעותם הרוחנית. ניתן לעיין שם. מכאן אולי מובן מדוע בשבת אנו אומרים מגדול, שבת היא מעין עולם הבא, היא מצב של "מגדול", מצב קבוע שבו המצב אומנם גבוה, אך ללא התקדמות. ביום חול אנו אומרים מגדיל, אלו הם ימי המעשה שבהם התהליך של ההתקדמות הוא בלתי פוסק. אומנןם, פעם שמעתי מבחור שלמד בישיבה של "מחקרים"... שההסבר הוא פשוט יותר, במקור היה כתוב "מדגיל" (כתפילה) ואז בסוגריים היה כתוב "בשמו"ב (כראשי תיבות) מגדול" ובעל הסידור רצה לציין שיש גירסה אחרת בשמואל, אולם אנשים קראו את זה כראשי תיבות- בשבתות ובמועדים... וכך הורגלו לחלק... לדעתי ההסבר הזה לא מתקבל על הדעת, אולם אתה תחליט.עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא תורה/ פרשת שבוע
עוד תוכן בשורש
קריאה ובדיחות / מי/ מהגולשים
חינוך / ברים מקשיבים
סיפורי גולשים / עמי חניא
אמונה / נתיב טפחות
שיעורי תורה
ספרות חזל / ב ישי וויצמן
מוצרים