איפה אפשר למצוא את המשחק של הרב חניא?
הרב יניב חניאיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
אולי זה לא המקום הכי טוב לשאול, אבל חברים שלנו מהגולן קנו את המשחק הטיפולי שהרב יניב חניא המציא. המשחק שנועד למטפלי נפש וכאלה... איפה אפשר למצוא את זה באתר בבקשה?
תשובה:
טוב, זה באמת לא המקום לשאול, היה עדיף במייל.... (לא ידעתי איזו קטגוריה לשים את התשובה),אבל המשחק נמצא כאן, בחנות של שורש-
https://store.shoresh.org.il/product.htm?id=598
וכאן יש מאמר עליו-
https://www.shoresh.org.il/spages/articles/kacha%20ze%20margish%20li-%20a%20new%20game%20from%20shoresh.htm
הסיר איננו מוקצה, כי הוא נשאר אחרי האוכל ויש לו שימושים. לכן האיסור בשטיפה שלו בשבת הוא מדין הכנה מקודש לחול, כי השטיפה מועילה לחול. אולם יש בהחלט דעות שמותר לשטוף כלים בשבת בגלל שהם מאוסים, ואנשים לא אוהבים שיש להם כלים מלוכלכים. כך שיש בהחלט דעות שמותר לשטוף.
ככה שלגבי הסיור ודאי שמותר, שהם ישטפו, ואת בהחלט יכולה להכין את המרק. אין בכך עבירה ברורה וממילא את לא שוטפת, והם בהחלט יכולים לטעון שהסיר המלוכלך מפריע להם. את עצמך את תשטפי.
לגבי איסוף הקלפים, זה עוד יותר קל, כיאנשים אופסים את הכלים אחרי המשחק לא רק כדי ל"הכין" אותם לחול, אלא כי ככה משתמשים בכלים ומשחקים (כמו שמותר להחזיר ספר לספריה אחרי שקוריאם בו, למרות שלא ישתמשו בו רק בחול). וזה חלק מהשימוש שלהם. אם זה ממש ממש סמוך לצאת השבת, דקות ספורות, אז כדאי לחכות לצאת שבת, אבל אם לא, מותר לך לאסוף.
בדברי חכמים יש סיפור של אדם ש"הטיח באשתו" מתחת לעץ וחכמים הענישו אותו על זה. מכאן למדים שקיום של יחסים בחיק הטבע, שלא במקום סגור ובמקום שבו יכולים להגיע, בתיאוריה, אנשים אחרים, הוא בעייתי ביותר.
לכן נראה לי שמה שאתה מתאר (בחיק הטבע, ללא כיסוי וכדומה) זה אסור.
לגבי כל אחד מהמרכיבים בנפרד, אולי ניתן לדון. כלומר- יש כאלה שמתירים תשמיש באור מסויים, יש שמתירים ללא כיסוי (אולי מלבד הרגעים הספורים של התשמיש עצמו ממש), וכמובן שמותר שלא כדרכה.
לגבי חיק הטבע שמקום ממש סגור, ונניח חשון, אני לא יודע. צריך לחשוב על זה...
כך שכל אחד מהרכיבים שתיארת, בנפרד, יכול להיות. כולם ביחד זו בעיה.
בכלל קיום יחסים שלא במקום המיוחד והסגור של בני הזוג הוא לא מומלץ... אפילןו כאשר מתארחים אצל מישהו והדלת סגורה חכמים כותבים שזה בעייתי מעט.
אולי תנסו לארגן לכם "חיק הטבע" בבית, מ/הו על הרצפה, עם שטיח ומוסיקה או משהו כזה... ממש בחיק הטבע נראה לי בעייתי.
אני חושב שצריך חלק את התשובה לשניים-
א) בהחלט יש דברים ורעיונות, אני עצמי במשך שנים ארוכות מאוד של ייעוץ אספתי כמה "משחקים" ורעיונות בתחום שאשמח לחלוק, אולם לא בכתיבה, אלא בשיחה ישירה. הבעיה עם כתיבה היא שבהחלט יתכן שמישהו אחר יראה את זה, ואולי גם אנשים שזה לא ממש ראוי ונכון שיראו, מבחינת גיל, עיתונאים מחפשי רוע וכדומה... ולכן אשמח לתת כמה רעיונות מעשיים ביותר בטלפון.
ב) הנקודה השניה נוגעת לעצם הגישה- המילים שאתה משתמש בהן (לדוגמא- אתה קורא ליחסי אישות במילה שבה משתמשים בעולם המדיה והחשיפה... ועוד כמה דוגמאות), מלמדים שיש צורך בשינוי יותר גישתי, עמוק, מאשר סתם "רעיונות". מעשה פיזי בהחלט יכול להגיע למצב של שעמום ויובש, אולם חיבור פנימי עמוק פחות. זה עדיין לא אומר שלא יהיה צורך בריענון ורעיונות והשקעה פיזית ומעשית, אולם השינוי מתחיל בגישה. גישה עמוקה למעשה החיבור יכולה לשנות את הדבר שלא יהיה "סתם שלוש דקות" של שגרה, אלא ביטוי לחיבור נפשי עמוק ביותר. שמתחדש מעצם היותו. ואז, לזה, צריך להוסיף את המשחקים והרעיונות המעשיים. אחד הדברים שלמדתי בשנים של ייעוץ בתחום הוא שבסופו של דבר הכל נמאס, גם אנשים שעושים הכל, בצורה הכי פרועה ולא "הלכתית" וללא שום מגבלה, בסופו של דבר משתעממים. אז שוב, זה לא אומר שלא צריך "גיוון" אבל זה לא מתחיל משם, בשום פנים ואופן.
בראש ובראשונה הרמב"ם, שכותב "ובא דרך איברים", ולפי רוב הפרשנים הכוונה היא בדיוק לזה.
כמו כן זכור לי במפורש אחד השותי"ם שדן בשאלה (לצערי כרגע לא מצאתי את השו"ת) של מי שלא יכול לקיים עם אשתו באותו מקום, והמליץ לו השואל על "שלא כדרכה" בפי הטבעת וכותב לו בעל השו"ת "ולמה נצריכו למקום הטינופת כאשר יכול לבוא דרך איברים".
עדכון לתשובה, בעזרת הרב דני סתר מבית אל מצאתי את המקור, מדובר על ספרו של הרב שמואל קדר זצ"ל, "קדושת האוהל".
לגבי אוננות, לענ"ד לא נחשב כדרך איברים, כי אז הרי הזרע לא יוצא על גופה...
המקרים שבהם מותר הם בדיוק המקרים שתיארת, כאשר ישנו קושי, רפואי, פיזי, פסיכולוגי וכדומה לקיים יחסים באותו מקום.
ממש לא חייבים, להיפך. אני לעיתים קרובות מוטרד מזה שכותבים יותר מידי בס"ד ואז לפעמים אולי הדף צריך גניזה, לדעתי אין עניין לכתוב על הפסיכומטרי.
שלום רב, א) לגבי גניזה: חלקי פסוקים ללא שם ה' אינם צריכים גניזה. בכלל, ישנן דעות רבות שכיום רק שם ה' ממש צריך גניזה וזה בגלל ריבוי חומרי הגניזה שמצטברים בזמן האחרון. ב) מכאן גם לדבר התורה שבראשית העלון, אם יש בו שם ה'- חייב גניזה, אם לא, רצוי לגנוז אבל לא חייבים. ג) לגבי עריכת העלון, הרבי מליובאוויטש כבר כתב פעמים רבות שהסיכוי שיהודי יקרא את הדף וילמד בו מעט תורה הוא חשוב לעין ערוך מהסיכוי שהדף לא יגנז, מה גם שלפי דעות שציינו בתחילה, הוא לא חייב גניזה ולכן עדיף להשאיר את דבר התורה. ד) לענ"ד אין צורך לכתוב, אנשים יודעים שצריך לגנוז דברי קודש.
