שימוש בצמחים באדנית במרפסת בשמיטה

הרב יניב חניא
יטתשריתשפב25/09/2021

שאלה:

הרב שלום יש לי במרפסת מספר אדניות עם צמחי תבלין כמו נענע, פטרוזיליה, כוסברה, פלפלים חריפים קטנים וכד' שקניתי אותם ושתלתי אותם כשתילים מספר ימים לפני ראש השנה. רציתי לשאול האם מותר לקטוף ולהשתמש בהם ואם כן האם יש הלכות נוספות לגבי השימוש בהם? (פח שמיטה וכד') תודה רבה

תשובה:

אם באדנית יש חורים למטה (בדרך כלל יש, לניקוז המים), אז מותר להשקות את הצמחים שלא ינבלו (להבדיל מהשקיה לטובת "פיתוח"... כלומר- מותרת השקיה שמונעת נבילה...).

מותר להשתמש בהם לצורך אכילה (ולא למכור :))

וכן, צריך להקפיד על דיני שמיטה- דהיינו- לא לזרוק לפח הרגיל, לנהוג קדושת שביעית וכו'... (ודאי בפלפלים, למרות שזו קצת חומרא בענייני צמחי תבלין).

תשובות נוספות בנושא-

נוסח פרוזבול
שלום וברכה,

יש מספר דינים הנוגעים למילוי פרוזבול...

את חלקם והמרכזיים שבהם פרסמנו בשורש, במאמר הבא יש מקבץ דיני פרוזבול.
בתשובה הזו הבאתי את הנוסח המלא של פרוזבול.

יש גם נוסח פרוזבול להורדה בקישורים הללו.

זמני שתילה לפני שנת שמיטה
שנה הבאה שנת שמיטה. שבה אסור לשתול או לעשות בגינה מלאכות שאינן נחוצות לשמירה. אולם לגבי שתילה- יש דברים9 שנאסרים כבר מעכשיו, כחודש וחצי לפני השמיטה עצמה...

עצי פרי שבאים בלי גוש עפר סגור- היה מותר לשתול עד טו באב. עכשיו כבר אסור.

עצי פרי שבאו בגוש שלא התפורר- אפשר בדחק עד ראש חודש אלול.

עצי סרק יש לשתול לכתחילה עד טו אלול. במקרה דחק עד שלושה ימים לראש השנה.

שתילת צמחי סרק מותרת עד ראש השנה. וכן העברת עץ סרק עם גוש עפר.

פרחים וירקות- מותר לשתול עד כו אלול. שלושה ימים לפני ראש השנה.

החל מראש השנה כל שתילה אסורה.

לוח זמני השמיטה הקרובה

שלום,

להלן הודעה שקיבלתי:

הועלה לאתר לוח הזמנים לשמיטה תשפ"ב
בשבח והודיה להשם יתברך הועלה לאתרנו אתר השמיטה של ישראל לוח זמנים לשנת השמיטה תשפ"ב

הלוח מרכז בתוכו כל המידע הנחוץ לקדושת שביעית, איסור ספיחין ומצות ביעור.

לירקות, תבואה, קטניות, פירות ופרחים לשנת השמיטה תשפ"ב

עם תמצית עיקרי דיני שביעית לצרכן, מבוסס על ספר "שביתת השדה" - הלכות שביעית

מאת הרה"ג שניאור ז. רווח שליט"א ראש המכון למצוות התלויות בארץ

לכניסה ללוח: https://shmita.hamachon.co.il/%d7%9c%d7%95%d7%97-%d7%96%d7%9e%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%99%d7%98%d7%94-%d7%aa%d7%a9%d7%a4%d7%91/

המשך שאלה
בניסוח הזה זה באמת נשמע לא טוב.

אבל מה שהתכוונתי זה לשאול האם סחורה מגיעה כל יום. לברר האם החתימה היומית היא רק צורך "רשמי" או שבגלל שזה מקום גדול שמגיעה סחורה כל יום, אז באמת כל יום מפרישים תרומות ומעשרות.

אם הוא יגיד משהו כמו- כאן מגיעה סחורה כל יום ואני חותם על ההפרשה, זה אומר שביום שאין חתימה, זו בעיה... אבל את צודקת, זה יכול להישמע כמו שאלה על איכות ההשגחה... זה תלוי בניסוח.

מוצרים משמיטה
גם אם מדובר על מוצרים שהם קדושת שביעית, והסיכוי לכך קטן מאוד, בכל מקרה יהיה מותר לך לזרוק אותם בשלב זה, אחרי שהם כבר לא ראויים לאכילה, ולכן גם אם זה היתר מכירה, מחו"ל או קדושת שביעית מותר לך לשים את זה בפח.

אתרוג אוצר בית דין
בשלב ראשון נתאר את הרעיון העומד אחרי "אתרוג אוצר בית דין" כדי שהתשובה תובן.
על פי ההלכה אסור לעשות מסחר בפירות שביעית. כלומר- אסור למכור אותם למישהו אחר כדי להרוויח כסף. לאדם היה מותר, מהתורה, רק לקטוף לעצמו אתרוג ולעשות בו שימוש...
במשנה מופיע תיאור של כלי שנקרא אוצר בית דין, על פי הרעיון הזה מי שמגדל את הפירות הוא בית הדין, והחקלאים הם שליחיו. במקרה כזה לבית הדין יהיה מותר "לחלק" את הפירות או את הירקות ולגבות עליהם את עלות העבודה.

מה שעושים בדרך כלל בבתי דין של אתרוגים (שבהם יש ערך גבוה מאוד לכל פרי ואי אפשר סתם לקבוע ש"קילו עולה 5 ש"ח"), הוא לחלק את העלות שעולה לתחזק את הפרדס לכמות האתרוגים המקובלת ואז לקבוע כמה רמות מחיר... נניח שלוש רמות. במקרה כזה מוכרים את האתרוג בקופסה סגורה כדי שאנשים לא "יבחרו" אתרוג מה שיהפוך את זה למכירה של ממש (הוא בוחר אתרוג ואז משלם לפי מה שמצא...). משתדלים בחלוקת הרמות במחיר תכסה את עלות הפעלת הפרדס על פי החלוקה, נניח שמכרו 1000 אתרוגים ב20 ש"ח, 1000 ב50 ו1000 ב1000, זה נותן את הסכום הכללי שעולה הפרדס לשנה.

בתיאור שתיארת נראה שיש שתי בעיות-
א) כמה רמות מחירים, מה שהופך את זה דומה יותר ויותר למכירה...
ב) קופסה שקופה לחלוטין שמאפשרת גם היא בחירה... ואז בודאי נוצר מצב שאנשים בודקים את האתרוג היטב ומשלמים את "שוויו" וזו בעיה...

לכן נראה לישאסור לקנות כך אתרוג לארבעת המינים.
על פי כמובן שאתרוג "אוצר בית דין" בתפזורת גם לא נכון לקנות.

עוד תוכן בשורש