מתוך אתר "שורש, גולשים לתוכן": www.shoresh.org.il

ביאה דרך איברים לזוג צעיר

שאלה:
שלום, אני עומד להתחתן ואמנם דתי מבית אך היו לי מערכות יחסים בעבר שלא לגמרי שמרתי בהם נגיעה. אני לומד כעת את הנושא ורוצה מצד אחד להשתדל להקפיד על ההלכה אך מצד שני בזמנים המותרים להיות מסוגל להיות עם אשתי בצורה שתשמח את שנינו בצורה מלאה. אני יודע שבלי זה אני אגיע למחשבות זרות ואף לראיית מראות אסורים ושפיכת זרע לבטלה חלילה. אני רוצה להבין האם מדי פעם ניתן להגיע לשפיכת זרע מחוץ לנרתיק מה שנקרא דרך איברים בלשון הרמב"ם וכפי שהתיר ספר הדרישה? והבן איש חי שכתב בשו"ת תורה לשמה שביאה דרך איברים נקראת ביאה (בהקשר של אדם שנדר שלא יהנה את אשתו). בנוסף, במידה ואני מגיע לשיא ההנאה יותר מפעם אחת במהלך מגע מיני, ומטבע הדברים בפעמים הבאות יש פחות או כמעט אין שפיכה של זרע, האם העדיפות היא שפעם הראשונה זה כן יהיה בתוך הנרתיק ובפעמים הבאות להתחשב בקולא של ביאה דרך איברים? אני כן אחרי עיון בנושא במגוון מקורות, מבין מצד אחד שזו לא הדעה הרווחת ומצד שני כמו שאמרתי מההיכרות שלי עם עצמי להימנע כך לחלוטין יביא אותי אישית למקומות פחות רצויים וגם למתיחות בינינו. אני חושב שעצם הידיעה שזה אפשרי מדי פעם תרגיע אותנו ובכל מקרה יודע שזו לא העדיפות הראשונה כך שלא אנהג בכך בקביעות או בצורה שתיראה כאילו זו הדרך העדיפה לחיבור ביני לבין אשתי (ולמשל בלילות טבילה כשרצוי חיבור מלא ומקרב כמה שיותר אשתדל כמובן לא לנהוג כך). תודה מראש!

תשובה:
זו שאלה קשה. כי יש בה איזה "רקע" לא מובן לי. הרי אם עדיין לא התחתנתם, איך ניתן לקבוע מה יהיה? או מה ירגש או לא ירגש אתכם? אני לא מתכוון בתור הטפה מוסרית. אלא בתור בדיקה הלכתית. 

אני, כפי שבוודאי קראת כאן בתשובות, חושב שתמיד צריך סיבה מאוד טובה לביאה דרך איברים. כי הוצאת הזרע על גוף האישה ולא באותו מקום היא לכאורה לא צורך של ממש. במקרה הכי חזק זה צורך נפשי משום מה. כי הרי מותר לך להתחכך בה כמה שתרצה, רק את הפליטה עצמה באותו מקום... אז כדי להתיר את זה צריך סיבה. ואז אני תוהה- האם מחשבות שלפני חתונה או מחשבה כזו או אחרת שמישהו חושב שיהיה לו קשה, האם זה מספיק סיבה? וקשה לי מאוד לענות על זה. כי אולי זה לא יהיה כך? אולי להיפך? אולי מראה הזרע על גוף האישה רק יגעיל אותך? או אותה? כלומר- הדיון ה"הלכתי" שלי עם עצמי הוא האם מחשבות של טרום, לפני שיודעים בכלל על מה מדובר, נחשב כסיבה שיש לדון בה להתיר.
רוב רובם של החתנים שאני מכיר, ומטבע הדברים אני מכיר לא מעט, בכלל לא יכולים לקיים יחסים פעמיים ברצף. זה משהו ששמור כנראה לסרטים וסיפורים... אולי בגיל 16. מעל גיל 24, 25, זה נהיה כמעט לא אפשרי. אלא אם כן עם כל מיני עזרים פיזיים...
אז איך ניתן לענות על שאלה שנוגעת לכמה פעמים, ולהביא בחשבון את זה כשיקול הלכתי?

בסופו של דבר, אני סבור שלא. קשה מאוד להתיר מראש על סמך זה שאולי יצוצו מזה בעיות. אולי, אחרי כמה שנים, אם חווים קושי או משהו כזה. 

אלא אם כן הולכים מראש לפי פוסקים שמתירים, ולענ"ד הבן איש חי לא מתיר. הדרישה אולי כן... ואז זה שונה. אולם כשיש מסה של פוסקים שלא ברור מהם להיתר ויש אחד שמתיר, קשה לסמוך עליו.

כך שהייתי מציע שתתחתן, תראה מה קורה והאם זה אכן כל כך קשה ומוביל למחשבות ומראות אסורות, ואז אפשר יהיה לדון בזה הלכתית.

התשובה נתקבלה מהרב יניב חניא



מאגר גדול של שאלות ותשובות באתר שורש, בקרו אותנו