close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מרגישים מאוימים

איתמר ליברמן  יט אדר א, תשסח  2/25/2008

הפגיעה ב"הסדר" ובבחוריו חושפת מדיניות מכוונת מצד גורמים בצבא ומחוצה לו לפגוע בכל מה שנודף ממנו ריח של דת ומסורת, מחשש שיביאו להחזרה בתשובה ולאיבוד השליטה של האליטה החילונית במוקד הכוח

בקרב רבים מההסדרניקים קיים חשש סביר שייאלצו "לבלות" בכלא צבאי במהלך שירותם אם ייתקלו בקונפליקט בין השקפת עולמם למדיניות הצבא. מצד אחד תעמוד חובת הציות לפקודות שמנוגדות לצו מצפונם או לדתם, ומצד שני - סירוב שיעניק להם שהייה זמנית ולא נעימה בתא מאסר בכלא צבאי. זה יכול להיות סירוב לשרת במחלקות מעורבות, או בתרחישים איומים יותר - פינוי מאחז או יישוב, שחלקנו, בעל כורחו, מצא את עצמו בסיטואציות כאלה יותר מפעם אחת.

עונש חסר תקדים

שלושה תלמידי "הסדר" קיבלו עונש חסר תקדים בחומרתו, לאחר שסירבו לקחת חלק בקורס שמועבר על ידי מדריכה. הם נשפטו ל-21 ימי מחבוש, לא פחות. אין ספק שזו שוב תזכורת לחוסר ההבנה לצרכיהם של חיילים דתיים, והיא משקפת מציאות שגרתית ולא זרה לאיש מאתנו, שממנה אי אפשר להתעלם.
טיעונים לכאן ולכאן נשמעו בכל קצווי הקשת הציבורית. יש שפירשו את המעשה כצעד אמיץ ונועז שנעשה מתוך דאגה לפגיעה באמונתם של החיילים; אך מנגד היו כאלה שהשמיעו טיעונים משוללים כל יסוד שהחיילים עברו את הגבול ומעשיהם מתפרשים כחוצפה ופגיעה בצה"ל. בטוחני שאותם משמיצים ומאשימים רואים בדת במקרה הטוב כתחביב צדדי, כפולקלור שראוי לדחוק הצדה במקרים מסוימים, כשלא מסתדר, או שאולי הם לחלוטין נגד הדת - במקרה הפחות טוב.
לאור מכלול האירועים מתקבל הרושם של מגמה מכוונת וישירה של גורמים שנדמה שמעוניינים בכוונה תחילה להקשות ולצבוע באפור את חייו של ההסדרניק. ולדעתי, יש לכך סיבה.

הציבור הדתי הפך לאיום

אחינו החרדים, בשונה מאיתנו, ספונים בבתי המדרשות שלהם מבלי לקחת חלק במערך הלוחם בצה"ל, בנימוק ש"תורתם אמונתם". לכאורה, אי הליכתם לצבא "עושה חיים קלים" לצבא ומורידה ממנו לחץ ומאמץ לוגיסטי אם היו מחליטים להתגייס. במילים אחרות, כל עוד יש קהלים אחרים שמשרתים בצבא, יש אינטרס שלא לגייס אותם, אפילו שיש מקום לכעוס על כך שהם יושבים בנוח ובביטחון בשעה שאחרים מקריבים את חייהם גם בשבילהם.
הבעיה בעיני רבים מתוך הצבא ומחוצה לו, היא הציבור הדתי שהפך לאיום. רבים לא רוצים לראות את הצבא "חוזר בתשובה". אם יהיו יותר ויותר מפקדים דתיים, מהסוג שגאה ביהדותו ולא נכנע ללחץ החברתי ליישר קו עם האווירה החילונית, אז הצבא עלול להיהפך לצבא של דתיים ומסורתיים, והדבר עלול להיות אסון במאבק של האליטה החילונית על השליטה באחד ממוקדי הכוח שלה. בשביל אלה שמעוניינים לראות את הצבא כמו שהוא עכשיו, וכמו שהיה פעם, דתיים מגובשים וחזקים באמונתם כמו ההסדרניקים, עלולים להשפיע "לרעה" על החיילים סביבם (הם 'עלולים' להתקרב לדת).
הדבר מסביר את המגמה המכוונת לאחרונה, לפגוע במפעל המפואר של ישיבות ה"הסדר": הארכת השירות, ביטול גיוס ליחידות מסוימות וכיוצא בהן. ה"הסדר" מתפרש בעיניהם כמחזק את המוטיבציה הדתית של בחורי הישיבות, וכמאיים.
ראוי להדגיש – הנאמר כאן הוא לא נגד חילונים אלא נגד החילוניות אותה מייצגים בעלי אידיאולוגיה מהסוג שנוהה אחר תרבות מערבית, נטולת כל זיקה יהודית.
בעוד החרדים מסתגרים בדלת אמותיהם ונמנעים להתערות בחברה הישראלית, על כל גווניה, הציבור הדתי חושב בדיוק ההפך. במשך השנים הציבור הדתי עושה מאמצים להתערות בחברה הכללית, ויש לכך תוצאות מרשימות, בעיקר רואים זאת במספר החיילים והמפקדים חובשי הכיפה בצבא. אם לפני שנים לא היה ניתן להבחין בחייל דתי, הרי שהיום ניתן לראות חיילים חובשי כיפות בכל יחידה.
לצפייה בחיילת שמעבירה קורס על בסיס יומי יש השפעה על בחורים שרגילים להיות בחברה מעורבת, על אחת כמה וכמה על תלמידי ישיבות. מספיק להקשיב בקורס לחיילת שבמהלך השיעור היא מנענעת את גופה, מדגימה מצבים שונים של לחימה, כדי להביא לאי אלו מחשבות, הרהורים וקלות ראש אצל החיילים. פתרון לכך לא בעיה למצוא. הבעיה שלא רוצים.
אין המקום להאריך בעניין חשיבות ההליכה לצבא. הצבא מתפרש בעיני ישיבות ה"הסדר" לא רק כמצווה אלא כחובה, ובלבד ששנה וחצי של התחזקות ולימוד תורה לא ירדו לטמיון במהלך השירות

הכותב הוא תלמיד שיעור א' בישיבת "המאירי" וסטודנט לחינוך במכללת "ליפשיץ"
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה