close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מעשה קטן מביא לקרבה גדולה- לשבועות

שמואל בן חמו/ מהגולשיםב סיוון, תשסח05/06/2008

למה מצוות חג השבועות הינה תנופת שני לחמים בבית המקדש? למה הקב"ה אוהב את מעשה האדם כדי להתקרב אליו?

המצווה העיקרית בחג השבועות הינה קרבן שני הלחם. קרבן זה עשוי משני לחמים שנעשו מחיטה שגדל בארץ ישראל. כמו שכתוב: " מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה, שְׁתַּיִם שְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים--סֹלֶת תִּהְיֶינָה, חָמֵץ תֵּאָפֶינָה: בִּכּוּרִים, לַה' " (ויקרא כג,יז).
בעל "השפת אמת" מפרש את עניין שני הלחם בצורה נפלאה. אנחנו מקריבים לה' שני לחמים, אחד שבא מן הארץ והשני שבא מן השמים-
לחם אחד נוצר כתוצאת מעבודת האדם. כאשר האדם זורע, קוצר, טוחן וכו' , ולבסוף אופה את הלחם. לחם כזה שייך לאדם.
לחם שני שבא מהשמים הוא כנגד המן,

שאכלו בני ישראל במדבר במהלך ארבעים שנות הנדודים.

בחג השבועות אנחנו מחברים את הלחם מהשמים עם הלחם שנוצר על ידי האדם.
לפי חז"ל מעלת ארץ ישראל גדולה מן המן שירד מהשמים. לחם העשוי מחיטה שגדל בארץ ישראל נמצא במדרגה יותר גבוהה מלחם מהשמים. הרי ארץ ישראל שייכת להקב"ה לכן כל מה שצומח עליה שייך אף הוא להקב"ה.
כמו שכתוב בסוף חומש ויקרא: "וְהָאָרֶץ, לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי-לִי, הָאָרֶץ: כִּי-גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם, עִמָּדִי" (ויקרא כה,כג-ד).
בחג השבועות אנחנו זוכים לחבר את שני הלחמים ביחד. כך אנחנו מקדשים את מעשה ידי אדם לדרגה של מעשה ידי ה', כביכול. 
"אך מצינו כי מעלת ארץ ישראל גדולה מן המן. והוא שבארץ ישראל זכו לחבר שני הלחם שאף שהיו על ידי פעולתם (פעולת האדם) נתדבקו הם והארץ להקב"ה " (שפת אמת על שבועות שנת תרל"א).
למעשה, הלחם שנעשה על ידי ישראל, קדוש יותר מהלחם השני שבא מהשמים. כי הוא בא מחיבור בין האדם ובין הקב"ה.

נראה לומר שלמעשה האדם בארץ ישראל יש קדושה מיוחדת במינה.
היות וארץ ישראל שייכת להקב"ה כל מעשה שלנו משתף גם את הקב"ה.

למשל חקלאי שעובד את אדמת ארץ ישראל אינו יכול להחליט כרצונו על פרי עבודתו. הוא צריך לקיים את המצוות התלויות בארץ וכן כל דיני תרומות ומעשרות.
מכאן אנחנו מגיעים למצוות בניית בית המקדש בהר המוריה. במבט ראשון, בניית בית לה' העשוי מעצים ואבנים אינו ראוי לשמש כלי לקבלת השכינה.
בעקבות קרבן שני הלחמים, אנחנו מבינים יותר את משמעות מעשה האדם בארץ ישראל.
הקב"ה אוהב את המעשים שבני האדם עושים לכבודו. זה מה שענו בני ישראל להקב"ה כאשר הוא הציע להם לקבל את התורה: "נעשה ונשמע". ראשית נעשה ואחר כך נבין ונלמד את משמעות מעשי המצוות.
כאשר האדם עושה צעד ראשון ומתקרב להקב"ה אז הקב"ה מקרב את האדם הרבה יותר. כך מצאנו במדרש תנחומא לגבי שבט לוי שנבחר לשרת את ה' בבית המקדש ובמשכן.
" שכל מי שמקריב עצמו מעט, מקריבין אותו הרבה. והן קרבו עצמן, כשאמר משה, מי לה' אלי." (תנחומא במדבר סימן כ"ו).
עלינו לפעול כדוגמת הלחם שנעשה על ידי האדם שהתקדש יותר מהלחם שבא מהשמים.
לכל מעשה שאנחנו מבצעים בארץ ישראל יש קדושה מיוחדת. כי הקב"ה שותף בכל דבר ועניין.
לכן עלינו להתקרב במקצת להקב"ה ולאחר מכן הוא יקרב אותנו הרבה יותר.
המקום הראוי ביותר כדי להתקרב אליו הינו הר הבית. לכן עלינו לפקוד את מקום המקדש לפי דיני הטהרה הדרושים ובמקומות המותרים. כאשר רבבות יהודים יכבשו ברגליהם את הר הבית אז ה' יקרב אותנו ונזכה לבנות את בית המקדש השלשי.
מעשה קטן מצד האדם, מקבל תנופה גדולה מצד הקב"ה. זה המסר של חג השבועות על ידי אמירת "נעשה ונשמע" וגם על ידי שני הלחמים המהווים חיבור של שמים וארץ.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה