חלב נוכרי- מה צריך לדעת?
close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

חלב נוכרי- מה צריך לדעת?

הרב צ. מסטוגי  ו ניסן, תשסט  3/31/2009

סיכום חשוב ומפורט בנושא חלב עכו"ם, הצריכה שלו והשימוש בו. מה אסור, איך נוהגות הקהילות השונות ועל מה צריך להקפיד

גזרת חז"ל האוסרת לצרוך חלב שחלבו גוי ללא נוכחות של יהודי, מופיעה כאיסור בשו"ע יו"ד קט"ו: "חלב שחלבו גוי
ואין ישראל רואהו אסור שמא ערב בו חלב טמא". הכינויים השוניים הנפוצים בעניין שהם : חלב סתם/נכרי/עכו"ם הינם אותה הגברת בשינוי אדרת.
ה"דרכי תשובה" במקום מביא מחלוקת אחרונים בעניין זה. דעת הרדב"ז (סי' ע"ב) וה"פרי חדש" סי' קט"ו היא: "דדוקא גבינה היא דבר הנאסר במניין משא"כ חלב שחלבו גוי אסור לא משום גזירה רק משום חשש תערובת דבר טמא והיכא דליכא חשש תערובת מותר", ולעומת זאת נכתב בשו"ת מעיל שמואל סי י"ב: "דהוא תקנה וגזירת חכמים לאסור כל חלב שחלבו גוי ואין ישראל רואהו ע"כ אף באין דבר טמא בעדרו וליכא חשש תערובת חלב אסור אף בדיעבד", וכן דעת החת"מ סופר ביו"ד ס' ק"ז.
על-פי הרדב"ז האיסור חל רק היכן שיש חשש שיתערב בחלב דבר טמא, ובמקום שאין חשש כזה - החלב מותר; על-פי ה"מעיל שמואל" הגזרה היא קבועה ואינה מותנית.

בהמשך נכתב בשו"ע שם, שאם ישראל עומד מבחוץ והגוי חושש לערב חלב בהמה טמאה שמא היהודי ייכנס פתאום - החלב מותר (וזאת כשאין בהמה טמאה בעדר).

וכיוון שאנו במחלוקת דרבנן, יש כלל ידוע "ספק דרבנן להקל", ואכן נכתב בשו"ת "אגרות משה" יו"ד (סימן מ"ז) כדלקמן: "ובדבר החלב של הקאמפאניעס במדינתנו אשר יש פקוח הממשלה ואם יערבו חלב בהמה טמאה יענשו וגם יסגירו את העסק שלהם שלכן ודאי מירתתי מלערב יש טעם גדול להתיר אף בלא שיטת הפר"ח משום דהעיקר דידיעה ברורה הוא כראיה ממש... ולכן בחלב שאסרו רק בחלבו גוי ואין ישראל רואהו יש להתיר גם בישראל יודעין ידיעה ברורה דהוי כראיה. וזה שאם יערבו יענשו ויצטרכו לסגור העסק שלהם שהוא הרוחה של כמה אלפים והממשלה משגחת אליהם הוא ודאי ידיעה ברורה שהיא כראיה שלא היה בכלל איסורם. וזה הוא גם לכו"ע דאין טעם לחלוק בזה ולכן הרוצה לסמוך ולהקל יש לו טעם גדול ורשאי וכמו שמקילין בזה הרוב בני אדם וח"ו לומר שעושין שלא כדין. אבל מ"מ לבעלי נפש מן הראוי להחמיר ואין בזה משום יוהרא וכך אני נוהג להחמיר לעצמי אבל מי שרוצה להקל הוא עושה כדינא ואין להחשיבו כמזלזל באיסורין".

החזון איש (יו''ד סי' מ''א) הסכים לדעת ה"פרי חדש" שבכל מקום שבו ברור ופשוט שאין חשש עירוב חלב טמא, כגון במקומות שיש בהם פיקוח ממשלתי, יש מקום להקל.

קהילות רבות בתפוצות ישראל סמכו על המקלים, ובמקומות שבהם היה ברור ופשוט שאין חשש לעירוב חלב טמא, הקלו רבים וטובים בשתיית חלב שנחלב ע"י נכרי, גם ללא נוכחות ישראל בשעת החליבה. לעומת זאת היו אחרים שהחמירו והקפידו גם בתנאים קשים לשתות רק חלב שנחלב בנוכחות ישראל.

בארה"ב, בקנדה ובמערב אירופה (מדינות השוק האירופי) המציאות היא כמו שכתב ה"אגרות משה", ואין בעל רפת שילך לחפש איזה גמל כדי להוסיף ליטר חלב אנקה למיליוני ליטר חלב הפרות. ואין בעדרים בעלי חיים אחרים חוץ מפרות.

בארץ אין הבעיה הזו נוגעת לחלב לשתייה., הבעיה היחידה הנוגעת לחלב השתייה בארץ היא החליבה בשבת. שקית חלב בכשרות רגילה ייתכן שמעורב בה חלב שנחלב בשבת באיסור. אולם מעיקר הדין החלב כשר, שכן החלב שנחלב בשבת התערבב עם החלב שנחלב בימי חול. ועדות הכשרות למהדרין מקפידות לאשר רק חלב שנחלב בימי חול או שנחלב בשבת בדרך מותרת.

לעומת זאת ישנה בעיה של חלב נכרי במוצרי החלב, בממתקים ובגלידות, שבין מרכיביהם יש מחמצות, חלבוני חלב, אבקת חלב ועוד.

גופי הכשרות של הOU- והOK- הפועלים בארה"ב וכן גופי כשרות באירופה כמו בית הדין של לונדון סומכים על שיטת ה"אגרות משה". כאשר מופיעה האות D ליד סמל הכשרות (=DAIRY=חלבי) משמעות הדבר היא שיש במוצר רכיבי חלב, גם כאלה שיוצרו ללא השגחת יהודי, וזאת ע"פ ההיתר של ה"אגרות משה".

כך גם בהכשר של הרבנות. כל מוצר חלבי בהכשר הרבנות אפשר שהוא מכיל רכיבים מחלב נכרי, כיוון שמעיקר הדין הוא מותר.

גופי הכשרות הפרטיים המקפידים על כשרות מהדרין דואגים לייצר את רכיבי החלב לתעשיית המזון בהשגחה מתחילת החליבה. כיוון שהדבר כרוך בארגון לוגיסטי מורכב ביותר, נעשית ההשגחה על הייצור של רכיבי החלב בתיאום ובשיתוף בין גופי הכשרות למהדרין בארץ ובעולם.

יש לציין שעד לפני כ-15 שנה סמכו גם הבד"צים על הנאמר בבית יוסף יורה דעה סימן קט"ו: "ויש ללמוד מכאן למי שעבר והעמיד חלב בחלב חמוץ של גוים ולקח חלב זה והעמיד בו אחר ומהאחר אחר שמותר ליקח מחלב שלישי זה ולהעמיד בו חלב אחר ואוכלו דלאחר שלש פעמים כבר כלה חלב של גוים" והיו מבטלים ג' פעמים. לפני כ-15 שנה התחיל הרב יחזקאל דאום זצ"ל, הרב של תנובה, בייצור של מחמצות בהשגחה.

בארץ ישראל יש עניין לכתחילה לא להשתמש במוצרים עם רכיבי חלב גויים.
בעולם הרחב יש היום יותר ויותר חומרי גלם המופקים מחלב או ממי גבינה או משאריות ייצור מוצרי חלב. המוצרים כוללים חלבונים ותערובות חלבונים מסוגים שונים, בצורות שונות ובריכוזים שונים, מינרלים שונים, סוכרים (לקטוז), חומרים משמרים ועוד. החומרים הללו משמשים במוצרים שונים לצרכים שונים ומשונים - לייצוב, לתוספת מרקם וטעם, להעשרה, להגדלת תפוקות וניצולת, לשימור, כתחליפים להוזלת עלויות, למצעי גידול ותסיסה ועוד ועוד.
שוב לא מדובר יותר על אבקת חלב בלבד כפי שהיה בעבר, אלא על מאות חומרי גלם שונים שאינם אבקת חלב אך הם מופקים מחלב או משאריות מוצרי חלב וכדומה. חומרים אלו תופשים יותר ויותר מקום בתעשיית המזון בעולם והם חודרים גם לשווקים הכשרים, כתוצאה מהעובדה שמעט מאוד כשרויות בעולם נמנעים מלהעניק כשרות לחומרי גלם המופקים מחלב נכרים.
שלא כמו רוב רובם של סוגי אבקת החלב והחמאה שאין בדרך כלל כל בעיה להשיגם ברמת חלב ישראל, בארץ וגם בחו"ל, הרי כאשר מדובר על חומרים מסובכים אלו - קיים קושי גדול ביותר, וברוב המקרים פשוט מן הנמנע להשיגם ברמת חלב ישראל. מכיוון שחומרים אלו זוכים בהכשר מקובל ומאושר ע"י רוב הכשרויות בעולם, ובכללם גם ע"י הרבנות הראשית לישראל, הרי שהם מגיעים למוצרים רבים הנושאים כשרות מקובלת.
מי שרוצה להימנע משימוש במוצרים בהם נעשה שימוש בחומרי גלם שיוצרו מחלב נכרים או מוצריו, הרי שהדרך הבטוחה היחידה היא להיזקק רק למוצרים הנתונים להשגחה של גופי כשרות מהדרין, שאינם מאשרות שימוש בחומרים אלו. זו אחת הסיבות החשובות להבחנה בין מוצרים בכשרות רגילה למוצרים בכשרות מהדרין.
אבקת חלב, המשמשת בייצור ממתקים, גלידות ותחליפי חלב, אמנם מיוצרת בארץ, אולם מפעלים רבים מעדיפים להשתמש באבקת חלב מחו"ל, גם משום שלא תמיד הייצור בארץ מספק את הדרישה מבחינה כמותית, וגם משום שהאבקה המיוצרת בחו"ל נוחה יותר לעיבוד בגלל שהפרות שם ניזונות ממרעה טבעי המשפיע לטובה על איכות החלב. (בארץ הפרות ניזונות ממזון מוכן כמו תחמיץ תירס וכד'). אמנם לגבי אבקת חלב יש שטענו שאינה בכלל הגזרה (שו"ת הר צבי יורה דעה ק"ג) וממילא היא מותרת לכתחילה, אולם מידי מחלוקת לא יצאנו.

רכיבי החלב משמשים גם בייצור תחליפי חלב לתינוקות. כאן ההבדלים בין כשרות רגילה (מטרנה עם מכסה כחול) ובין כשרות למהדרין (מטרנה עם מכסה סגול, מצויה ברשתות השיווק לחרדים) אינם רק ברמת הכשרות, אלא בטיב המוצר.
ברשימת המרכיבים של המטרנה בכשרות רגילה נראה כי רכיבי החלב (אבקת חלב או מי גבינה) מופיעים ראשונים, ולפי הכלל של רישום הרכיבים, הרכיבים הראשונים ברשימה הם העיקריים במוצר, וכל האחרים נרשמים בסדר יורד לפי מקומם בהרכב המוצר. בעיון ברשימת הרכיבים של המטרנה הכשרה למהדרין נראה כי הרכיב הראשון הוא סוכר(!!), אם זה לקטוז, שזה סוכר החלב, ואם אלה מוצקי סירופ גלוקוז, שהוא סוכר המופק מדגנים.
לאור מחלוקת האחרונים שהובאה לעיל בדבר גזרת חז"ל על השימוש בחלב נכרי, ולאור הטענה של מקצת הפוסקים שאבקת חלב אינה בכלל הגזרה, נשאלת השאלה אם מותר לנו להחמיר על תינוקות, כאשר במדינות האיחוד האירופי אין שום חשש לעירוב חלב מבהמה טמאה. ומה עוד שהתחליף מטרנה מהדרין אינו באותה איכות, ומכיל סוכר במקום רכיבי החלב. החלב במטרנה בכשרות רגילה מוגדר כחלב נכרי בעיקר בגלל מרכיב הקזאין, המיוצר ממי גבינה. (בתהליך ייצור גבינה לא כל החלב מתגבן לגבינה, והנוזל שצף למעלה הוא מי הגבינה.) עדיין אין מפעל בעולם שמייצר קזאין מחלב ישראל, שכן לשם כך יש צורך בכמויות עצומות של מיגבינה, כי מליטר חלב אפשר להפיק רק חצי גרם קזאין.
מי הגבינה הם "נסיובא דחלב" המופיע בשו"ע יורה דעה סימן פ"א סע' ה, וכתב המחבר שהוא מותר, ויש מי שאוסר בזה, והרמ"א כתב שהמנהג כסברא ראשונה.
חשוב לציין כי תחליפי החלב בשוק החרדי, שמיוצרים על-ידי מטרנה (המטרנה מהדרין), הינם בעלי יחס של - 80/20 הדומה יותר לזה שבחלב פרה. זאת בגלל חוסר יכולת לייצר מי גבינה – מרכיב שמאפשר להגיע ליחס זה - בהכשר מהודר, כלומר על בסיס חלב ישראל. בניגוד למטרנה הרגיל שבו יש יחס של 60/40 בין קזאין לחלבון - יחס הקרוב יותר למה שמצוי בחלב אם. חלב אם יותר מתאים ונוח לעיכול לתינוקות מאשר חלב הפרה !

ישנן עוד שאלות הנוגעות לחלב, כגון השימוש בחלב נאקות (נקבת הגמל) לרפואה, וכן ההתייחסות ההלכתית לחליבה על-ידי רובוט.

חלב הגמלים עשיר בויטמין B ו-C. יש בו ברזל בכמות של פי 10 מחלב פרות ויש בו נוגדנים העוזרים לגוף במחלות שונות.
מחקר שביצע פרופ' ישראלי מגלה דבר מעניין. ידוע כי חולי סרטן המקבלים טיפולים כימיים מפתחים תופעות לוואי, כמו נשירת שיער ועוד. המחקר מגלה כי חולה השותה חלב גמלים, לא יהיו לו כל תופעות לוואי עקב הטיפולים. ונשאלת השאלה האם נתיר לחולים אלו (המוגדרים כחולים שיש בהם סכנה) לשתות את החלב.


אשר לרובוט החולב, ברפתות רבות בעולם, ובעיקר בצפון אירופה, הוכנסו לאחרונה רובוטים לחליבת פרות. מדובר במכונה המבצעת את כל עבודת החליבה ללא התערבות יד אדם כלל. הרפתן אף אינו מעורב בהחלטה מתי לחלוב את הפרות. כי הפרות ניגשות בעצמן לעמדת הרובוט כאשר הן חשות צורך בחליבה.
ויש לשאול: איך מבטיחים שהחלב ברפתות אלו, לא ייחשב כחלב נכרים? באיזו תדירות נדרשת נוכחות המשגיח? מה נחשב כ"תחילת החליבה" ומה כ"סוף החליבה" ? והאם חליבה כזו היא בכלל חלב נכרים, כאשר הגוי אינו חולב כלל ? יש לציין , שהרובוט בנוי לפרות בלבד, ואין שום אפשרות להתאים אותו לשום יונק אחר.
ובאשר לחליבה על-ידי גוי, אם יותקנו מצלמות ברפתות שיצלמו סביב השעון ויעבירו את התמונות לחדר בקרה, והגוי יידע שהוא מצולם כל העת ובוודאי לא יעז לערב בחלב חלב של בהמה טמאה, האם בכך ניתן לפתור את בעיית חלב נכרים?
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה