close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

בנק ישראל- הנכס שהפך לנטל

דב אבן אור/ מהגולשיםכה טבת, תשע11/01/2010

דב אבן אור מנתח את צעדיו של נגיד בנק ישראל (ופקידיו) וקובע שבנק ישראל הפך לנטל ציבורי נוראי המטיל על הציבור את מחדלי הבנקים. שווה קריאה.

1. לא כאן המקום לדון בהתנהלות בנק ישראל לאורך שנים, אלא אסתפק בשנים האחרונות; בעקבות המשבר הפיננסי בעולם בשנת 2008, לא היה מקום לכתרים שעיתונאים הכתירו את נגיד הבנק - סטנלי פישר, אלא לזר קוצים.
2. רק בדיעבד התגלה ברבים, כי בנק ישראל איפשר לבנקים לרכוש ני"ע המכונים אג"ח זבל, במיליארדי דולרים; ובשיא המשבר אלו היו שווים בין 20% ל-30% מערכם, ובגין כך הייתה סכנה להפסדי ענק בבנקים; וכיצד בנק ישראל פתר הקטנת ההון אצל הבנקים?: לא ע"י הלוואות מבנק ישראל ו/או מהממשלה (כמו במדינות המערב), אלא ע"י הפחתה דרסטית של שיעור הריבית שבנק ישראל מלווה לבנקים המסחריים.


בעקבות כך, הבנקים הפחיתו כמעט עד אפס, את הריבית ששילמו ועדיין משלמים בגין פיקדונות של לקוחות, וגם ריבית בגין תוכניות חיסכון.
דהיינו, הבנקים שילמו פרוטות בגין הררי הכסף שהצטברו בקופתם (הגם שהכספים רשומים בחשבונות של לקוחותיהם); מאידך הלוו בריבית גבוהה פי 8 ויותר מגובה הריבית ששילמו למפקידים.
3. התוצאה מהמהלך הנ"ל הייתה איומה עבור הציבור הרחב (קרי: האזרח הקטן); שכן בעקבות התנהלות חזירית של כל הגופים הפינאנסיים הגדולים בעולם, הבורסות קרסו ונהרות הכסף זרמו לפיקדונות עו"ש, ובגינם שולמה ריבית אפסית; מאידך – הבנקים הרוויחו הון עתק בגין הלוואות שנתנו! משמע – האזרח הקטן הוא שמימן את עלות המשבר!
תוצאה נוספת וחמורה לא פחות עבור המשק ועבור ציבור הזוגות הצעירים, הינה עלייה דרסטית במחירי דירות, וגם בדמי שכירות; ומדוע זה אירע?: מאחר והציבור הרחב פחד - ובצדק מקריסה של הבורסות לני"ע, ולכן ברח מהן, אך – בהעדר חלופות השקעה פיננסיות, הר הכספים נע לשוק הנדל"ן.
4. משמע, בנק ישראל גרם לנזק כפול, מחד - דאג כי הציבור יממן את הקופות הריקות בבנקים, מאידך – גרם לעלייה במחירי נדל"ן.
5. ברור כי יהיו כלכלנים, יועצי השקעות ובנקאים, אשר יזדעקו ויאמרו: איזו אפשרות הייתה לנגיד הבנק, כאשר מערכת הבנקאות עמדה בפני קריסה?; אולם זהו מסך עשן, שכן הבנקים לא עמדו בפני קריסה, אלא רק בפני הפסד כספי גדול, ולכן חובה היה על הנגיד לא לעצור הפסדים אלו (ובפרט לא באמצעות כספי הציבור); ומאידך, לא הייתה סיבה להתיר לבנקים לשלם ללקוחותיהם ריביות כה מזעריות (דהיינו: בנק ישראל יכול היה להלוות כספים לבנקים מהנוסטרו שלו, בריבית נמוכה, ומאידך לחייב את הבנקים לשלם ריבית נכונה ללקוחותיהם).
6. האם מאן-דהו מבנק ישראל הסביר לציבור הרחב מדוע הבנקים המסחריים גובים ריבית מאת לקוחותיהם, על בסיס "ריבית הפריים" ולא על בסיס הריבית של בנק ישראל?; ומדוע בא לעולם "ריבית פריים"? (קרי: מדוע אמור להיות מרווח בין הריבית שבנק ישראל מלווה לבנקים, לריבית יותר גבוהה, המשמשת בסיס להלוואות לציבור?).
מרווח זה הינו רווח נקי וללא סיכון של כל הבנקים (ומדובר במיליארדי ₪), בנוסף למרווח הריבית מעל שיעור הפריים.
7. כמה אנשים יודעים כי ה"פדרל רזרב" בארה"ב, אינו בנק מרכזי מטעם הממשל – כמו בישראל, אנגליה, צרפת וכד', אלא זהו בנק פרטי ובעלי המניות בו הינם בנקים בארה"ב?; למרות זאת, שם אין ריבית פריים בגין משכנתאות, אלא המרווח של הבנקים הינו ריבית קבועה לאורך 30 שנה!!
8. עפ"י הוראות בנק ישראל, ההון העצמי של הבנקים אמור להיות כ-12% מסה"כ הפיקדונות בבנק (קרי: הלימות הון); אולם, מעטים יודעים כי חישוב ההון העצמי כולל - לא רק כסף של הבנק (נוסטרו), אלא גם שווי נדל"ן ונכסים אחרים (בשפה הבנקאית אלו נקראים: "טייר 1, טייר 2, וטייר 3").
בפועל ההון העצמי הכספי של בנק, נע בסביבות 4% מסה"כ פיקדונות, אולם בנק ישראל מאפשר לבנקים להלוות כמעט פי 25; האם לא ברור כי לפנינו מינוף ענק?! והרי זה היה גודל המינוף בבתי השקעות ענקיים בארה"ב, אשר קרסו בשנת 2008 ("ביר סטרנס", "לימן ברדרס", "מריל לינץ'").
מה "הרציונל" של בנק ישראל לעניין זה: הסיכוי כי תהיה "ריצה על הבנק" (באנגלית: "Run on the Bank"), הינו קטן, ולכן ניתן להתיר מינוף כה גדול. אולם, כאשר תהא ריצה שכזו, אף בנק לא יוכל לעמוד כנגדה, ומי שישא בעול יהיה אוצר המדינה (כמובן ע"ח תקציב משרדים חברתיים ו/או העלאת מיסים)! דהיינו, לבעלי המניות בבנק אין סיכון וגם במצב של קטסטרופה הם יפסידו מעט, שכן בנק ישראל יורה לסגור דלתות הבנקים, וסביר להניח כי בעלי המניות יוותרו עם הנוסטרו של הבנק.
9. משום מה, בנק ישראל החליט כי תפקידו בנוגע לבנקים הינו – לשמור על חוסנם; אך שמירה זו נעשית על גבם של האזרחים; מאידך, בנק ישראל מעולם לא התייצב לצד כלל ציבור הלקוחות, כאשר הוכח גזל שיטתי ועיקבי ו/או הטעייה של כל הלקוחות.
רק כדי להאיר עיניים, לאחרונה לקוחה שלי בשם בתיה מרום, פנתה אל בנק ישראל בתלונה כנגד בנק מסוים, ומה הייתה תשובת בנק ישראל?: "אנחנו נתערב רק אם תתחייבי שלא תעזרי בשירותיו של עו"ד ולא תגישי תביעה נגד הבנק".
10. אם לא דיי באמור דלעיל, גם "הרפורמה" בעמלות שנעשתה בשנת 2007 הייתה בגדר בדיחה, שכן התוצאה הייתה הגדלת שיעור העמלות אצל הלקוחות הקטנים, והפחתה קטנה במגזר הלקוחות העסקיים.
11. הכיצד בנק ישראל מאפשר לבנקים להחתים לקוחות על חוזי הלוואה, שלפיהם בכל שלב שהוא, הבנק רשאי לדרוש החזר כל ההלוואה לאלתר?, מדוע מאפשר לבנקים לערוך חוזים דראקוניים, ארוכים כאורך הגלות, כאשר אף לווה לא מבין את כל הכתוב?, מדוע בנק ישראל שותק כמו דג, כאשר הבנקים גובים ריבית במסגרת תיקי הוצל"פ, הגבוהה לעיתים פי 3 מהסכם ההלוואה? (מדוע בחוזים שנעשים בין גורמים פרטיים, צד שמפר נדרש לשלם קנס שהנו 10% מעל קרן החוב, ובתימ"ש מתערבים בגובה הקנס, אך כאשר עסקינן בבנקים – כל המערכת שותקת ומאפשרת גזל הלקוח?).
12. לאור הנ"ל, נשאלת השאלה: מה הצורך בבנק ישראל (ומשכורות מנופחות, לרבות סך 55,000 ₪ לחודש לספרן הבנק), כאשר אין פיקוח אמיתי על הבנקים, אין הגנה ודאגה ללקוח הקטן; לכן יש להוציא את מחלקת הפיקוח על הבנקים מבנק ישראל, ולהעבירה תחת כנפיו של רגולטור מיוחד, וזה יהיה כפוף למבקר המדינה.
בהקשר זה, נשאלת השאלה: מדוע כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה השונים כפופים מקצועית ליוע"מ לממשלה, אך המבקרים הפנימיים כפופים רק לראשי המוסדות שבהם מועסקים, ולא למבקר המדינה?; ומדוע הרגולטורים השונים (כמו המפקח על שוק ההון, הביטוח) מתמנים ע"י השלטון ולא ע"י מבקר המדינה? התשובה ברורה: השלטון יעשה הכל כדי להחליש את מבקריו, ובעניין זה הוא רוקד טנגו עם הבנקים.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה