close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

הנאשם האילם- חלק שלישי ואחרון

יוסף רזניק  טז אדר, תשע  3/2/2010

החלק האחרון הסיפור המיוחד של יוסף רזניק- הנאשם האילם. מדוע לא דיבר הנאשם ואיך בעצם מתנהל משפט כזה על פי התורה?

המשך הסיפור הנאשם האילם, את חלקו הראשון ניתן לקרוא כאן, את החלק השני ניתן לקרוא כאן.

"עסק לא פשוט, לבקש כל פעם חופש של יומיים מהעבודה", רטן הרב עודד גלעד באוזני חברו הטוב ושכנו, הרב אליצור שוהם, בדרכם לביתם. "כל פעם שזה קורה, הבוס שלי במפעל עושה לי פרצופים".

"אתה חושב שלי קל?" אמר חברו המבוגר ממנו. "אמנם אני יכול די בקלות להביא מורה מחליף, אבל המנהל לא אוהב את זה בכלל כי הילדים משתוללים. אבל איך הרב אלי אומר תמיד? 'דיינות היא חובה ולא זכות'. לכן גם לא מקבלים עליה שכר".

"כן, כן..." הפטיר הראשון. "טוב, אז מה היה שם העניין? העדויות נראות תואמות לגמרי. יש גם הסבר לזה שמר זוסמן חזר מבית הכנסת לפני התפילה. אבל הנקודה שנראית לי בעייתית באמת, היא האינטרס של העד הראשון. אין לי מושג איך הרב אלי עלה על זה".

"הרמב"ם אומר כך: 'אם יש לעד צד הנאה בעולם בעדות זו, אפילו בדרך רחוקה ונפלאה, הרי זה לא יעיד בה'". ציטט הרב שוהם. "אבל כל הדוגמאות שהוא מביא שם עוסקות בהנאה של ממון, ולא במקרה כמו שלנו".

"לכאורה זה קל וחומר. אם בהנאת ממון כך - בהנאת גוף על אחת כמה וכמה!" אמר הרב גלעד.

"אם מר זילברברג היה חושש לבטחונו, אז אתה צודק. אבל אולי סתם לא מצא חן בעיניו שיהיה לו בשכונה פגע-רע כזה. זו ממש מכת מדינה".

"טוב, אנחנו מגיעים הביתה", אמר הדיין הראשון. "תיכנס אלי אחרי ארוחת צהריים? יש עוד כמה נקודות שאני רוצה לדון איתך בהן. אני חושב שיש גם משהו ב'ירושלמי' שקשור לסוגיה הזו".

"בסדר גמור. כל טוב, עודד, ואל תשכח לא לאכול יותר מדי למרות שעם האוכל של אשתך זה קצת קשה... אנחנו נצטרך את מלוא הריכוז וכובד הראש".

"כל טוב, אליצור".

***

כיון שלעולם אין לדעת מראש כמה זמן יימשך הדיון, ראשון הממתינים הגיע לבית הדין מעט לאחר תשע בבוקר. כאשר נפתחו הדלתות בשעה שתים עשרה וחצי, כבר עמד בחוץ קהל גדול עוד יותר מאשר אתמול.

"רבותי, אני מבקש שקט", קרא אב בית הדין לאחר שאחרוני האנשים תפסו את מקומותיהם, מי בישיבה ומי בעמידה. "אנחנו נותנים בזאת את פסק הדין". בן רגע השתררה דממה מתוחה. רק על פניו של הנאשם לא נראה כל שינוי, והוא המשיך להיראות אדיש לגמרי לעובדה שכעת חורצים את דינו.

"רבותי", פתח אב בית הדין, "אנו ממשיכים את הישיבה השניה של תיק מספר תקמ"ט. הנאשם הועמד בפנינו למשפט באשמת הריגת אדם מישראל. לפי הנסיבות המיוחדות של המקרה, הדין במצב זה הוא מיתה בסקילה. אולם כמובן שעשינו כל מאמץ למצוא זכות לנאשם, כפי שמחייבת אותנו התורה.
"לאחר דיון ממושך וממצה, הוחלט ברוב דעות הדיינים שעל פי דיני ישראל יש לזכות את הכלב מסוג אמסטף המכונה 'בנימין' מאשמת הריגתו של שמחה זוסמן זכרונו לברכה, ועל כן הוא פטור מן הסקילה.
"עם זאת, בתוקף היותנו אחראים על שלום הציבור וטובתו, ובתוקף סמכותנו לקבוע תקנות ועונשים שלא על פי דין תורה, החלטנו ברוב דעות שהכלב הנ"ל יורדם לצמיתות, כיון שהוא מהווה סכנה לשלום הציבור.
"עד כאן לגבי הנאשם. אולם יש לדעת כי במובן מסוים, הנאשם האמיתי במשפט זה הוא מר ראובן לוין, בעליו של הנאשם. לבעל חיים אין בחירה, והעמדתו למשפט היא פעולה יוצאת דופן עד מאוד. על פי הדין, בעליו של בעל-החיים חייב להיות נוכח במהלך המשפט, ואני מסיק מכך שבהעמדת בעל-החיים למשפט, מעמידים למשפט באופן עקיף גם את בעליו, שרשלנותו גרמה לאסון להתרחש.
"לגבי מר לוין, הוחלט פה אחד שאין מקום לחייב אותו בתשלום כופר, כיון שהנאשם לא היה מועד להריגת בני אדם. עם זאת, כיון שהנאשם היה גם היה מועד להזיק, ובעליו לא שמר עליו כראוי, החלטנו לחייב אותו בקנס של מאה אלף שקלים שיינתן לאלמנתו של הנהרג, ובקנס נוסף של עשרים אלף שקלים שיינתן למחלקת הפיקוח העירונית. מר לוין רשאי להגיש בקשה לפריסת התשלום בפני ועדה שתכלול את הרב הלוי, הרב בן משה והרב שוהם.
"זהו פסק הדין. בזאת אנו נועלים את הישיבה".

הרב אלנתן בן מנחם נשם עמוקות ולגם מכוס המים שלפניו. רק עתה הרשה להרהור סורר על פרדס האתרוגים שלו הזקוק לטיפול דחוף, לחדור לתודעתו.

***

"איך זה מרגיש, לשבת ולשפוט כלב?" שאלה רונית גלעד את בעלה מאוחר יותר באותו יום.

"דבר ראשון, 'איך זה מרגיש' זו לא עברית נכונה" אמר הוא. "זה ביטוי אמריקאי שהתרגום המילולי שלו לעברית פשוט נשמע זוועה. צריך לומר 'מה ההרגשה', או 'מה אתה מרגיש כש...'. וחוץ מזה, מה היית מעדיפה: שהוא ישפוט אותי?"...



מקורות-
שמות פרק כ"א, פסוקים כ"ח-ל"ב.
רמב"ם, ספר נזקים, הלכות נזקי ממון פרקים י'-י"א.
ספר שופטים, הלכות סנהדרין פרק א' הלכה ג' והלכה ז'; פרק י"א הלכה א'; פרק י"ב הלכה ג'; פרק כ' הלכה א'; פרק כ"ד הלכה ד' והלכה ו'.
ספר שופטים, הלכות עדות פרק א'; פרק ט"ז הלכה ד'.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה