close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

על הסעה ואחריות

הרב יניב חניא  כא תמוז, תשסח  7/24/2008

הרב יניב חניא בסיפור (מבוסס על סיפור אמיתי) על הסעות, אחריות ושמירה מדוקדקת של החוק.

הסיפור בדוי, אבל מבוסס על סיפור אמיתי.

כבר מהשעה שמונה הנהג אמר שהויזה שלו.נגמרת בעשר, ושאחר כך הוא חוזר הביתה בלי פיזור. המורה חשבה שהם יגיעו בזמן, אבל זה לא קרה, הם הגיעו בעשר וחמישה. הנהג התעקש שהוא חייב להוריד את כל הילדים בפתח בית ספר. "זה לא בגללי", הוא הסביר, "זה פשוט החוק... אין לי ויזה אחרי עשר וזה ממש מסוכן. ואם יקרה משהו לאחד הילדים, כשאסור לי לנסוע איתו?". המורה ניסתה להסביר שאין לילדים איך לחזור הביתה. הנהג היה מאוד סימפטי ומבין, הוא אמר שאם היא תדבר עם הבעל בית, הוא יפזר את הילדים לבתים, אבל סרב לתת את המספר שלו. "מה פתאום", הוא הסביר, "זה לא באחריותי לתת". "את רוצה שיפטרו אותי?", הוא שאל בקול נעלב. בשלב מסויים הוא כבר כעס שהמורה מעכבת אותו והסביר שזה מסוכן, כי מחר יש לו נסיעה בבוקר ולפי החוק הוא חייב לישון ושהיא ממש חסרת אחריות. בסופו של דבר הוא נעלם בעשן, משאיר את המורה ו28 תלמידים ישנוניים על המדרכה של בית הספר הסגור.

***

בשלב ראשון המורה ניסתה להשיג את מנהל בית הספר, אולם הוא לא ענה בנייד. המזכירה כן ענתה, אבל אמרה שזה לא אחראי שהיא נתנה לנהג לנסוע ככה, ושזה לא באחריותה של מזכירה לדאוג עכשיו להסעה אחרת לפיזור... שתנסה להשיג את המנהל בבית אם הוא לא עונה בנייד. היא סרבה לתת את המספר. "בכלל זה לא אחראי לתת מספר של מנהל בית ספר בבית, ממחר כל מורה תתחיל לשגע אותו עם כל פיפס קטן". "את רוצה שיפטרו אותי?", היא שאלה בקול נעלב. המורה אמרה שזה לא פיפס קטן, ושהתלמידים נרדמים על הכביש, אבל המזכירה כבר ניתקה.

***

ב144 נתנו את המספר של המנהל, שהופתע לשמוע מורה על הקו ושאל מי נתן לה בכלל את המספר. הוא הזדעזע כשהמורה הציעה להביא מוניות שיעשו את הפיזור ואמר שחד משמעית היא זו שתצטרך לשלם את זה בסוף, כי מוניות זה המון כסף ומצריך אישור של המנהלן. "תביאי את נהג האוטובוס חזרה", הוא דרש... בסופו של דבר המורה הציעה שהיא תפזר את הילדים במכונית שלה... ובשלב הזה הוא התפרץ "את לא מבינה שאסור לפי החוק להסיע ילדים ברכב שלא אושר לכך? תארי לעצמך שמשהו יקרה, את יודעת מה יכתבו עלינו בעיתונים מחר? שלא תעזי!". המורה שאלה מה לעשות, השעה כבר 11:00 והילדים נרדמים על הכביש. הוא אמר שהוא לא יכול לקחת את האחריות ושהוא ינסה להשיג את המפקח. הוא ניתק.

***

המורה חיכתה חצי שעה לפני שהיא התקשרה שוב. כל הילדים היו רדומים והורים ראשונים התחילו להתקשר לנייד שלה ולשאול מה קורה. המנהל אמר שהוא דיבר עם המפקח שאמר שזה לא בסמכותו ושהוא צריך לשאול את אחראי הטיולים המחוזי... הוא ידבר איתו ויחזור אליו. בכל מקרה, שתרחיק את הילדים כחצי מטר משפת המדרכה, כי זה החוק, ושלא תעיז לקחת אף אחד במכונית ללא אישור. "במצב הזה", הוא הוסיף, "אפילו אם תחזור ההסעה אסור לתת לו לעשות את הפיזור, כי אין לו ויזה וזה לא חוקי". לגבי חוסר האחריות של המורה, הם ידברו מחר, אם כל הילדים יגיעו הביתה בשלום. אם לא, המשטרה כבר תברר.

***

המורה חיכתה חצי שעה נוספת וחייגה למשטרה. השוטר התורן אמר שהוא לא מבין מה היא רוצה, ושזה בכלל לא באחריות של המשטרה... ושתשאיר מספר ת"ז, כי היום אי אפשר לדבר עם המשטרה אם אתה לא מזדהה. הוא סיים במין משפט מוכני כזה ש"הוא שָֹמָח לעזור", אבל המורה לא היתה בטוחה אם הוא לא צוחק עליה. היא חייגה למנהל, הוא אמר שעדיין אין תשובה מהפיקוח. אולי יאשרו להם להזמין מוניות, אבל שבנתיים לא תעשה כלום, כי אין אישור. המורה התחילה לבכות, גם חלק מהילדים בכו. היא חשבה לקחת את המכונית שלה ולהתחיל את הפיזור, אבל פחדה לקחת את האחריות. חלק מההורים כבר הגיעו עם מכוניות פרטיות ולקחו כמה ילדים. גם בעלה הגיע כדי להיות איתה ואחרי כמה דקות הגיעה המזכירה. היא אמרה שהיא חושבת שהמנהל כבר מדבר עם סגן שר החינוך או מישהו בכיר, אבל אף אחד לא מוכן לקחת את הסיכון שיקרה משהו ושמחר השם שלו יופיע בכל העיתונים... גם נהג ההסעות הגיע למקום, אבל בלי ויזה, הוא אמר שמישהו מהמחוז התקשר למנהל שלו והקפיצו אותו מהמיטה, ושמחר יש לו נסיעה ארוכה בלי שהוא ישן את השעות שהחוק קובע. בנתיים מנסים למצוא מי יכול לתת לו ויזה לנסיעה בשעה כזו, כי נסיעה בלילה דורשת חתימה נוספת, לפי החוק.

***

הנהג אמר שאם תוך חצי שעה זה לא זז, הוא פשוט מעלה את הילדים על האוטובוס ונוסע לפיזור, ושלא מעניין אותו החוק. המזכירה צעקה עליו ואמרה שזה לא חוקי... למרות שבתוך ליבה היא נורא קיוותה שהוא יעשה את זה ויפתור את הבעיה. הבעל של המורה ידע שאין לו אומץ. המורה בכתה עם הילדים שנותרו והמנהל אמר בטלפון שהוא בדרך ושכנראה כבר יודעים מי יכול לחתום על הויזה. עוד הורים הגיעו לקחת את הילדים, חלק מהם צעקו וחלק רק הנהנו בעייפות, אבל כולם הסכימו שזה חוסר אחריות, אמא אחת אמרה שהיא תפנה לעיתונות.

***

המנהל הגיע עם הויזה החתומה לקראת בוקר, הוא העיר את המורה והמזכירה ושאל איפה הילדים. המורה אמרה שכנראה ההורים לקחו אותם בלילה, ושאם לא, הם בטח ישמעו על זה מהתקשורת במשך היום... המנהל אמר שזה חוסר אחריות ולא חוקי, אבל קולו נבלע ברעם האוטובוס שהתניע... הנהג יצא לנסיעה ארוכה בלי לישון.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה