close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

סטרס וחרדה והטיפול הנטורופתי

גילה ידידיהי שבט, תשעא15/01/2011

גילה ידידיה (nd) מדברת על מנגנון הסטרס, התפקיד שלו וחלקו בחיינו המודרניים, האם יש דרך התמודדות טבעית עם ההשפעות השליליות של לחץ?

פעמים רבות נשאלתי ע"י הפונים לקבלת טיפול על תופעות פיסיולוגיות שונות, שהתלוו לתחושת הסטרס ו/החרדה , אלה עוררו לא פעם את החשש שמא בנוסף לבעיה הרגשית- נפשית יש גם בעיה פיסית כמו -בעיית לב או בעיות שרירים ,שהביאה לתהייה שאולי בכלל המדובר במחלה הקשורה לניוון שרירים, ועוד אי אילו תחלואים שהם זרים לפונה, וכעת עם התגברות הלחץ הנפשי גם הם מצאו את ביטויים בגוף.כמובן שיש לשלול את אותן השערות ע"י התייעצות עם הרופא המטפל, וכל מקרה מחייב התייחסות וטיפול בהתאם לבעיה .
אך פניות אלה, מראות על צורך במידע כאחד האמצעים להבין את אשר מתרחש בגוף בעיתות בהם הפונה אפוף סטרס וחרדה בשל אירוע/גורם זה או אחר בחיים, המפריע לו ומשבש את חייו.
במאמריי שאציג להלן ,אנסה לתאר את המנגנון הפיסיולוגי הפועל בזמנים אלה ,ואציע טיפול בדרכים טבעיות להתמודד עם תופעה זו, באופן שבריאותנו לא תינזק ונצא מחוזקים ומחושלים למרות הכל.


ראשית נברר- מהו הסטרס? לאיזה מנגנון בגופנו הוא קשור? וכיצד הוא משפיע על בריאותנו?

כדי לדון בנושא מורכב זה ישנן מספר מילות מפתח שהן משמשות קודים להבנת המתרחש בזירה שמתחוללת
בגופנו בעת החשיפה למצב או תהליך שמביא אותנו לתחושה אותה אנחנו מכנים כיום – סטרס.
מהי ההגדרה של סטרס?

"מונח אנגלי משנת 1936 ,בעקבות ה. סלי המציין מצב שבו נמצא האורגניזם,שהאיזון שלו מופר בהשפעת פעולתם של גורמים או תנאים המסכנים את המנגנונים ההומיאוסטטיים (המאזנים/מווסתים)
כל גורם שעלול להפר את האיזון, בין אם מקורו פיסי, כימי, דלקתי,א ו פסיכולוגי, נקרא : גורם של סטרס.
המילה סטרס מציינת בו זמנית פעולה של גורם תוקפני ותגובתו של הגוף אליו.
התגובה של הגוף, שאינה ספציפית, קשורה במנגנונים נירו–אנדוקרינים."
(לקסיקון פסיכולוגי, לארוס ידיעות אחרונות)

ומהו אותו מנגנון –נירו אנדוקריני?
נירו- שייך לנוירולוגיה -ענף ברפואה העוסק בחקר התפקוד ובמחלות של מערכת העצבים המרכזית וההיקפית.
אנדוקריני-ששייך למערכת האנדוקרינית, מערכת בלוטות המפרישות הורמונים אל מחזור הדם.
כבר מלשון ההגדרה ניתן להבין את הקשר שבין גוף לנפש , מצב שמכניס אותנו לסטרס/ללחץ שמשפיע עלינו גם נפשית וגורם לשינויים במערכת הפיסית : הנירו-אנדוקרינית שלנו.
אם נבדוק אילו מחלות מושפעות מלחץ נפשי/פיסי, כמעט ולא נמצא מחלה שלחץ לא קשור אליה:
יתר לחץ דם, סוכרת, השמנה,מחלות עור,מחלות מעיים ועוד...

בינינו -מי מאיתנו לא מכיר את תחושת הדריכות האופפת אותנו , בכל תחום עימו אנחנו מתמודדים בחיינו

אילו חומרים מופרשים לזרם הדם בזמן סטרס?
הורמונים כגון-אדרנלין, קורטיזול.
הקורטיזול מוכר כ"הורמון הסטרס", היות שהוא משפיע על המטבוליזם בגוף, מעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם, מסייע בפירוק של גליקוגן בכבד, מעלה לחץ דם ומפחית את תגובות מערכת החיסון, כל זאת כדי לאפשר לגוף האדם להתמודד בצורה יעילה יחסית עם מצבי דחק.
כדי להכיר את הנושא וההקשרים הפזיולוגים עלינו להבין את המנגנונים הביולוגים המניעים אותנו.
הבה נכנס לעובי הקורה : ונכיר – מי הם השחקנים הראשיים בדרמה שמתחוללת בגופנו ?
לחץ,הורמונים , קורטיזול, מערכת סימפתטית, מערכת פרסימפתטית,טריטוריה.
ננסה להבהיר איך קשור כל אחד מאלה לתופעה הנקראת סטרס.

אם הזכרנו קודם טריטוריה - מיד עולה בדמיוננו תמונת בעל חיים השומר עליה, דרוך לקראת כל פולש, או את אותה זברה הבורחת מהתוקף שמנסה לצוד אותה.
תגובת הלחץ מכונה- "הילחם או ברח" (fight or fligh) גורמת לסדרת שינויים נירולוגים,הורמונאליים, ביוכימיים ופסיולוגים שאמורים לעזור לזברה להתמודד עם הטורף: להילחם או לברוח. לאחר שהזברה הצליחה במשימה וברחה מהטורף, רמת הורמוני הלחץ שלה יורדת וחוזרת למצב ההתחלתי.

אך מכיוון שלא בזברות עסקינן, אלא באדם, המנגנון שמפעיל אותנו במצב של סטרס אמנם דומה ,אך מלחמת ההישרדות של האדם מורכבת יותר- ובשונה מהזברה אנו - חיים עם גורמי לחץ מרובים כמעט בכל תחום בחיינו, פעמים רבות לא מדובר בדבר רע, אלא אופן החשיבה שלנו הופכת אותו לכזה והחשיבה על כך יכולה להמם אותנו בקלות, בעיה אינה חייבת להיות אמיתית או קיימת – מספיק שהיא נמצאת במחשבותינו:
- בעבודה- בבואנו לראיון עבודה חדש/ברצון לעמוד בסטנדרטים גבוהים מול מתחרים אפשריים/בסדר יום עמוס.../בהתמודדות עם בעיה כלכלית –פיטורין/הוצאות חריגות ומחשבות –איך נעמוד בכך..
בעומדנו מול רשויות- בפני משפט/המתנה ארוכה ומורטת עצבים בטלפון לפקידת שירות..
- בנושאים הקשורים לבריאות- לפני ניתוח רפואי שלנו או של קרובנו,כשבראש מעיינינו- הדאגה לשלומנו או שלום האחרים.
- משפחה- שינויים במצבנו המשפחתי-נישואין,לידות,גירושין,אובדן.., שמצריכים היערכות והסתגלות למצבים החדשים
- לימודים-מבחנים עיוניים או מעשיים כדוגמת הלחץ שלפני טסט לקראת קבלת רישיון נהיגה .
-מתקפה-מצבים בהם אנו עלולים להיחשף לתקיפה מילולית /פיסית , כמו במלחמה מול עם אחר ,
או במלחמה פרטית,כשבשניהם החשש שמישהו מנסה לפגוע בנו -בטריטוריה שלנו.
-בנוסף יש מרכיב אישיותי- אדם שנוטה להיות דרוך "לחוץ יותר" ..

יוצא אפוא שלאדם קשה להימנע ממצבים אלה, ולכן הוא מסגל לעצמו חיים ברמות לחץ גבוהות, ולא רק לחץ מחשש לפגיעה פיסית או הצורך באספקת מזון, כשל הזברה או כל בעל חיים אחר, אלא גם לחץ פסיכולוגי-חברתי ובאופן כרוני משמעות הדבר עלייה ברמת הורמוני הלחץ.
 
ומהם אותם הורמוני-לחץ?
הורמון הלחץ העיקרי הוא הקורטיזול, זהו הורמון סטרואידי המיוצר בקליפת בלוטת יותרת הכליה (האדרנל) בתגובה ללחץ. הבלוטה משמשת כ"בית-חרושת" לייצור הורמונים כגון אדרנלין, נוראדרנלין, דופאמין, אלדוסטרון, הורמוני מין והורמונים נוספים.

ולשם מה צריך אותו?
הגוף זקוק לקורטיזול על מנת להתאים את הפעילות הפזיולוגית של הגוף למצב הלחץ.
בלעדיו, הגוף לא מסוגל להגיב ביעילות למצב של לחץ.
לוחם טוב בשדה הקרב, הוא זה שאינו מאבד עשתונות וקופא על מקומו, אלא יוצא למתקפת נגד, היכולת הזו נובעת מהפעלה של מנגנון שנשלט ע"י המערכת הסימפתטית ע"י שחרור של חומרים חיוניים לזרם הדם.

מהי המערכת הסימפתטית?
תת מערכת של מערכת העצבים האוטונומית, מערכת זו פעילה בעיקר בעתות חירום, לחץ ואיום פתאומי. היא אחראית להפעלת תגובת - Fight or Flight "הילחם-או-ברח", ומאפשרת גיוס כל האנרגיה לטובת התמודדות עם מצב החירום . זו גורמת לעירור של מע' הגוף מסוימות : זרימת דם מוגברת ,הפרשות סוכר כיווץ שרירים ועליה בדופק . מעלה את רמת האדרנלין והקורטיזול בדם, והנוראדנלין בסינפסה (שהיא אזור המפגש בין תא עצב לתא המטרה ובו מתרחשים תהליכים כימיים הגורמים להעברת מסרים מתא לתא) , ומצד שני גורמת לעיכוב של עיכול והפרשות.

והמערכת הפארא-סימפתטית?
מערכת הנכנסת לפעילות בזמן רגיעה, תפקידה - Rest & Digest – עיכול והפרשה מוגברים.
לכן, מזון שנאכל כשהאדם רגוע מתעכל טוב יותר.
ההשפעה על הלב, אינהיביטורית (– מעכבת) ומאטה את קצב והקטנת עוצמת ההתכווצות.
איך פועל ההורמון בשעת לחץ ?
הורמון הקורטיזול מפרק ומשחרר לזרם הדם חומרים שהגוף יכול להפיק מהם אנרגיה, כגון:סוכרים,חלבונים וחומצות שומן, אלה עוזרים להגיב בתגובה ההולמת את מצב הסטרס שנוצר: לברוח/להילחם.
בנוסף יש לו השפעה על כלי הדם, ובתנאי לחץ שומר בדרך כלל על לחץ דם תקין, וכן מגביל התפתחות של מצב דלקתי בגוף. כאשר נוצרת בגוף הפרשת יתר של הורמון זה ,וללא הרף- יש פעילות עודפת של כל המרכיבים שצויינו לעיל ומכאן ההשלכה על תוצאות בריאותיות שליליות, כגון:
- העלאת ריכוז הסוכר בדם -סוכרת.
- בשל היותו נוגד דלקת , הוא גם משפיע על מנגנון הדיכוי החיסוני שלנו.
- כמות גבוהה ממושכת –גורמת לפגיעה בזיכרון, עקב פגיעה בהיפוקמפוס במוח. עקה קצרה עלולה לפגוע בשליפת זיכרון.
- הפרעה בלמידת דברים חדשים.

מהו חילוף חומרים תקין של מנגנון הקורטיזול?
חילוף חומרים תקין – מראה על רמות קורטיזול עם מחזוריות משתנה במהלך היממה:
- רמות גבוהות בבוקר בין 6:00-8:00
- רמות נמוכות ביותר בלילה בין 24:00-2:00 לפנות בוקר.
- לקראת הבוקר מתחיל לעלות שוב , כדי לעזור לנו להתעורר ולהיות מוכנים לקראת משימות היום החדש.
לאחר שהבנו שחיינו כבני אדם רוויים באתגרים ומשימות שמביאות להתפתחות והעצמה מן הקצה האחד, ובקצה השני גורמים לא אחת להעלאת רמות הסטרס, באופן המשפיע לרעה על בריאותנו.
נבחן באילו מצבים נוספים עולה רמת הסטרס בגופנו?
הפעלת מערכת הסטרס בגוף קשורה במצבים של -דיכאון, אלכוהוליזם , הריון, פעילות מאומצת לאורך זמן, וכן כמובן סטרס כרוני.
"תסמונת קושינג"- מחלת תסמונת עודף הקורטיזול .
המשותף למצבים אלו, שקיימת הפעלה של מערכת הסטרס ויש עידוד להפרשה של קורטיזול.
אם כל כך רע- האם אפשר לחיות ללא הקורטיזול, ולדכא את הפרשתו?
לא! –אנו זקוקים למידה מסוימת של לחץ שתשמור על הדחף שלנו.
דיכוי של הפרשת קורטיזול קיים במצבים שונים, כגון: תת-פעילות של בלוטת התריס, פיברומיאלגיה, גמילה מעישון, rheumatoid arthritis , אי ספיקה של בלוטת האדרנל-הגורמת למחלת אדיסון, שמאפייניה-אי עמידה בעקה, צבע ברונזה בעור ירידה בלחץ הדם, חולשה כללית, עייפות ועוד.

מכאן שעל מנת לשמור על בריאות מייטבית ולהתמודד עם מצבי סטרס בחיינו, עלינו למצוא דרכים לאזן ולווסת את רמות המתח בחיינו. האם ניתן לעשות זאת על ידי רפואה טבעית? ללא תרופות ? כיצד עושים זאת?-

כל זאת ועוד -בכתבה הבאה

ND גילה ידידיה
נטורופתית והרבליסטית קלינית Cl.H
050-5282030
gilayed@walla.co.il
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה