close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

כאב של אמא...

אמא/ מהגולשים  טז סיוון, תשסז  6/2/2007

אני מבקשת להעלות נושא כאוב שמוזנח לחלוטין ע"י החוגים הדתיים ובכל זאת הוא קשור אלינו מאד. הנושא הוא ילדינו שהחליטו לבחור דרך חיים אחרת שלא במסגרת שמירת ההלכה לדקדוקיה, מה שקוראים בשפה העממית "החוזרים/חוזרות בשאלה" או הדתל"שים/דתל"שיות.

מאמר חריף וחשוב שקיבלנו מאמא שגולשת בשורש... מה דעתכם?

אני מבקשת להעלות נושא כאוב שמוזנח לחלוטין ע"י החוגים הדתיים ובכל זאת הוא קשור אלינו מאד.
הנושא הוא ילדינו שהחליטו לבחור דרך חיים אחרת שלא במסגרת שמירת ההלכה לדקדוקיה, מה שקוראים בשפה העממית "החוזרים/חוזרות בשאלה" או הדתל"שים/דתל"שיות.
כידוע, גם ילדים אלה חונכו כל השנים ברוח המסורת. הם חונכו עם דגשים

על ערכים מוסריים גבוהים, על הגינות ויושר בין אדם לחברו, על חיי משפחה יפים, וכו'. רבים מהם בעלי השכלה גבוהה, אינטלגנטים, ומהוים את מלח הארץ.
גם אם אינם מקפידים ומדקדקים על כל הלכה והלכה, הרי רבים מהם שומרים על כשרות, ומקפידים על הפרדה בין כלי בשר וחלב. בחגים הם מתארחים עם המשפחה ומהווים חלק בלתי נפרד מאיתנו.

אלא מה? החברה הדתית מתעלמת מהם לחלוטין. הייתי אומרת כמעט מנדה אותם. הם אינם נחשבים.
יש כאלה שחברי ילדותם מסתייגים מהם כאילו החזרה בשאלה תדבק גם בהם. וזאת בעידוד מסיבי של ההורים. לא נאה ולא מתאים פן מה יגידו בקהילה, עם מי הוא או היא מתרועעים.
בגלל הניכור של החברה הדתית, אנחנו מתעלמים מהם ומהמצוקה שלהם.

מה לעשות, שכלפי חוץ ילדים אלה אינם חיים ממש לפי ההלכה, אבל הערכים המוסריים שלהם בהתנהגות היום-יומית שלהם גבוהה לעין שיעור מאלה שלא קיבלו חינוך דתי בילדותם.
כאשר ילדים אלה מבקשים להינשא, הם בוחנים את המיועדים דרך המשקפיים הערכיים שלהם, והדבר כלל אינו פשוט.
הם מחפשים נשמה תאומה, שקיבלה וחונכה בחינוך ודרך חיים שונה מהחילוני המצוי. אדם שידע לשמור על ערכי המשפחה, על מוסר, על יושר והגינות וידע לכבד את הזולת.
לחוזרים בשאלה אין סממנים חיצוניים שניתן לזהותם, שיעידו על איכותם ועל החינוך שקיבלו.
אין להם מכרים משותפים שישמחו להפגיש "חוזר בשאלה" עם "חוזרת בשאלה" ואולי ימצאו חן אחד בעיני השני.
צריך לזכור שמאחורי כל חוזר/ת בשאלה, ניצבת משפחה שלמה ששואפת להשיא אותם לאנשים איכותיים כמוהם.
מאחורי כל חוזר/ת בשאלה ניצבים הורים שרוצים להפוך לסבתא וסבא, שמשתוקקים כבר לעזור בגידול הנכדים ולחנך אותם כמו שחונכו הוריהם ברוח המסורת ומי יודע מה צופן העתיד.
היום המערכת הדתית מתייחסת לילדים אלה כאל חריגים. וזו טעות איומה ונוראית.

וכאן אני שואלת:
מדוע לא ייקח על עצמו מישהו, להפגיש ילדים אלה? למצוא את הנשמות התאומות שמסתובבות ומחפשות זה את זו.
לדוגמא, לצרף לאתרי השידוכים באינטרנט הקיימים של החוגים הדתיים גם מדור של דתל"שים ודתל"שיות.
או להקים אתר אינטרנט לשיחות והחלפות דעה בין הדתל"שים ושיכלול גם אתר היכרויות לחוזרים בשאלה.
ואולי בהמשך,ארגון מפגשים חברתיים, כמו במועדונים שאחרי שעות העבודה יאפשרו פעילות חברתית מודרנית עם הרצאות ערכיות.
הם בסך הכל נשמות טובות, חיוביות שעושים מעשי חסד בצנעה, רחוק מהעין. אבל אין להם ארגון גג שידאג לאינטרסים שלהם.
והאמינו לי, המשפחות הדתיות, שמקרבם יוצאים ילדים אלה, עומדות חסרות אונים.
אני פונה אליכם, בשם כל האימהות הכמהות כבר לראות את ילדיהן בונים בתים לתפארת:
אולי ייקח על עצמו ארגונכם את האתגר הנ"ל - עבודת קודש של ממש.
אני משוכנעת שברגע שהנושא יורץ, יימצא גם המימון הנדרש לפעילות.
אפשר להתחיל את הניסוי באזור המרכז ואח"כ להמשיך במקומות אחרים.
לעניות דעתי, זו תהיה מצווה גדולה מאד.
תבורכו מראש.

אמא

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה