שאלה לגבי "ביאה דרך איברים"

הרב יניב חניאוטבתתשעח24/12/2017
שאלה:
שלום לרב! לאישתי יש כאבים בנרתיק באיזור שחתכו בלידה שמקשה עליה גם בסיכוך מלא של האיזור לקיים יחסים רגילים כפי שהיו לפני הלידה- כרגע היחסים הם חלקיים וקצרים מאוד כאשר תוך זמן קצר יש כאב מקומי. זה מצער אותי ממש ועם כל ההתחשבות בה, זה פוגע בשלום הבית שלנו כיוון שאני מתוסכל מזה. רציתי לדעת, האם מותרת שפיכה על גופה בצורה הכי קרובה לאיבר שלה (אציין כי היא בסדר גמור עם זה), או בשמו-"ביאה דרך איברים" אם הבנתי את המושג נכון... זה נורא יקל על חיינו אם מותר. תודה רבה וישר כוחך!
תשובה:
בלי קשר לנושא עצמו- מתי היתה הלידה? זה לא כל כך הגיוני שעדיין כואב לה.כלומר- אחרי הלידה ודאי המתנתם שהיא תיטהר, ובזמן הזה הכאב היה אמור מזמן לחלוף. אם הוא לא חלף יש כאן בעיה רפואית גדולה, שלא קשורה כלל לנושא הביאה דרך איברים. שדרך אגב, גם אם נתיר במקרה שלכם, זה הרי לא פתרון גורף למשך זמן...
אתם חייבים קודם לבדוק רפואית מה קורה,אחר כך לבדוק.
תשובות נוספות בנושא-
שאלת המשך לרב יניב (צריכת כדורים המעכבים את פלטת הזרע.)
להשמש בפליטה בחוץ, או בביאה דרך איברים זה לא רעיון טוב. חכמים אומרים שזו הסיבה שאונן ואחיו נענשו כל כך בחומרה. מלבד העובדה שזה לא יעיל מבחינה מעשית (כי יש טיפות זרע שנכנסות עוד לפני הפליטה), זו לא דרך למנוע.
יש מקרים שבהם אנחנו מתירים ביאה דרך איברים או אפילו (במקרים נדירים) פליטה בחוץ, אולם זה מצריך סיבה רפואית או משהו אחר, ולא כשיטה למניעת הריון.
לכן במקרה שלכם הייתי ממליץ להשתמש בשיטות מניעה רגילות (הכי טוב מבחינה הלכתית גלולות), ואז להתחכף מבחינת הגירוי שלך וכשאתה מרגיש שזה מתקרב לפליטה, לעבור לתשמיש רגיל. אני לא רואה סיבה למה צריך גם לפלוט בחוץ.
ברכות
להשמש בפליטה בחוץ, או בביאה דרך איברים זה לא רעיון טוב. חכמים אומרים שזו הסיבה שאונן ואחיו נענשו כל כך בחומרה. מלבד העובדה שזה לא יעיל מבחינה מעשית (כי יש טיפות זרע שנכנסות עוד לפני הפליטה), זו לא דרך למנוע.
יש מקרים שבהם אנחנו מתירים ביאה דרך איברים או אפילו (במקרים נדירים) פליטה בחוץ, אולם זה מצריך סיבה רפואית או משהו אחר, ולא כשיטה למניעת הריון.
לכן במקרה שלכם הייתי ממליץ להשתמש בשיטות מניעה רגילות (הכי טוב מבחינה הלכתית גלולות), ואז להתחכף מבחינת הגירוי שלך וכשאתה מרגיש שזה מתקרב לפליטה, לעבור לתשמיש רגיל. אני לא רואה סיבה למה צריך גם לפלוט בחוץ.
ברכות
זוגיות
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
אני חושב שיש שלושה חלקים בשאלה שלך.
הראשונה נוגעת לעצם העניין, השאלה ההלכתית הטהורה- וכאן אני תוהה מדוע אתה בעצם שואל? זה נראה שאתה יודע את התשובה או לפחות סומך על פוסקים מסויימים שפסקו בה. כלומר- אני לא מכיר שהרמב"ם מתיר מפורש הוצאת זרע שלא באותו מקום, אבל אם אתה מכיר, אז לכאורה אין מקום לשאלה, לא? לא בדיוק הבנתי מה בשאלה כאן. אולי מדוע לא פוסקים כמו הרמב"ם?
השני נוגע לאופן פסיקת והשתלשלות ההלכה-
באותו כיוון, אם רבי יהודה הנשיא היה אומר במפורש שזה מותר, הרי שהרבנים של היום לא היו יכולים לומר שזה אסור. אולם הם בהחלט היו יכולים לפסוק שלא כמוהו אם היה מישהו בתקופתו ובמעמדו שהיה פוסק כך. ויש, הרבה, שאומרים שזה אסור. (בלי קשר לכך, אני מבין אחרת לגמרי את הגמרא שם של הופך שולחנו...). כלומר- יש השתלשלות הלכה ואף אחד מימינו לא יכול לחלוק על תנא, אולם הוא יכול לפסוק כמו תנא אחר.
זה יסוד היסודות של פסיקת הלכה. תמיד יש מחלוקות וכל דור (דור במובן של תקופה, לא של מספר שנים מוגדר), פוסק על פי ההכרעות בדור שלפניו. עם מספר חריגים.
במובן הזה, אם אתה בטוח לחלוטין שגדולי עולם התירו, והם מהדור שלך, אתה יכול לפסוק כמוהם ולנהוג כך בפועל. גם אם אחרים אוסרים.
החלק השלישי הוא העניין עצמו-
כפי שאמרת מקובל על רוב פוסקי דורנו שהוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום, או מאחור אצל האישה. זה נכון שיש כל מיני הבנות אחרות בגמרות, אבל באופן עקרוני גם מי שמתיר ?"ביאה דרך איברים", והוצאת זרע שלא באותו מקום מתיר זאת רק כשיש "סיבה מיוחדת", זו לא חייבת להיות סיבה סופר מיוחדת, אבל צריך סיבה.
קונדום במקרה כמו שלך לא שמעתי שיש מי שמתיר (כלומר- גם אם מתירים, אז הוצאת הזרע לפחות על גוף האישה).
בכל מקרה, הנקודה החשובה היא שיש כאן משהו מעט לא בסדר בתפיסת העולם שמצריך איזה תיקון, אתה מתאר, לדוגמא, צורך חזק דווקא בפה, אני לא כל כך מבין למה זה יכול להיות חשוב כל כך לפלוט דווקא בפה של האשה? הרי מותר לך עצם העניין, מדוע שהפליטה שם תהיה חשובה?
וגם אם נאמר שזה באמת חשוב עד כדי כך, אני לא חושב שאני יכול להתיר. למיטב הבנתי זה לא חלק מהעניין עצמו, אלא איזו שהיא הנאה צדדית שיש בה משום השפלה או עניין פסיכולוגי אחר, מה גם שהוא ודאי נלמד מהתרבות השלילית שמוצגת בעולם בעניין. כי למה שזה יהיה גורם הנאה לעשות סוג של צרכים על האשה דווקא? זה משהו שמגיע מעולם לא חיובי שבחוץ.
כפי שכתבתי בעבר לכמה וכמה פונים בעניין- יתירה מזו, דווקא מצד ההנאה והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות מצד האשה, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים בדברים הללו...
מכיוון שהכל מותר לכם בעניין ורק בזמן החיבור עצמו יש לעבור לאותו מקום, אני לא רואה למה זה פוגם בהנאה, ואם זה פוגם אז צריך לעשות עבודה על הפנטזיה ופחות למצוא דרך להתיר. גם אם נניח שיש דרך להתיר.
אתה מבין מה אני מנסה לומר- העובדה שהיית עם נשים אחרות וכדומה צריכה דווקא לחזק את הצורך לשמור על הטוהר עם אשתך שתחיה. זה עניין של תפיסת עולם, של גישה מראש.
ביאה "דרך האיברים"
זה לא ממש הגדרה מדוייקת. "ביאה דרך איברים" כשמה כן היא- ביאה על איברי האשה שאינם "אותו מקום". זה לאו דווקא איזור הירכיים וכדומה, אלא כל מצב שבו לא באים על "אותו מקום". אבל מכיוון שביאה דרך איברים מותרת, לענ"ד, רק במרים שיש סיבה, הרי שאני תמיד ממליץ שזה יהיה באיזור הירכיים, כמה שניתן קרוב לאותו מקום. זו תוספת שלי, לא משהו מפוסקים.
אחרי שזה נאמר, למה אתה מחפש מקורות, לעצם המושג ביאה דרך איברים? או לכך שזה באיזור הירכיים?
ברכות
זה לא ממש הגדרה מדוייקת. "ביאה דרך איברים" כשמה כן היא- ביאה על איברי האשה שאינם "אותו מקום". זה לאו דווקא איזור הירכיים וכדומה, אלא כל מצב שבו לא באים על "אותו מקום". אבל מכיוון שביאה דרך איברים מותרת, לענ"ד, רק במרים שיש סיבה, הרי שאני תמיד ממליץ שזה יהיה באיזור הירכיים, כמה שניתן קרוב לאותו מקום. זו תוספת שלי, לא משהו מפוסקים.
אחרי שזה נאמר, למה אתה מחפש מקורות, לעצם המושג ביאה דרך איברים? או לכך שזה באיזור הירכיים?
ברכות
מה עושים?
שלום וברכה,
מזל טוב על ההריון....
לא בקוק מהשאלה שלך מה בדיוק בשאלה, כלומר- אני מבין שזה לא עניין הלכתי, נכון? כי כבר התייעצתם עם רב והוא אמר מה מותר ומה אסור... (יש גם המון תשובות בנושא הזה בדיוק באתר שלנו, הרבה דברים מעשיים).
מצד שני אני מבין שאת לא ממש מעוניינית לדבר עם בעלך, או לפחות לא בזה השאלה? כי לדעתי משהו כזה אי אפשר לפתור ללא שיחה עם בעלך. אם זו השאלה, אז לעניות דעתי חסר לי מידע, באיזה גיל אתם, לאיזה מגזר אתם שייכים וכו'... כל זה חשוב כדי להבין מה נכון לומר או לנסות ולדבר עם בעלך. בכל מקרה, ברור לי לחלוטין שכזה דבר מחייב דיון רציני ומעמיק.
אם השאלה היא אמונית, פה אני מבין את הקושי. זה בהחלט קשה ולא מובן, שדווקא כשאת צריכה הכי הרבה את בעלך, הוא מתרחק. אני לא ממש מכיר את "התופעה" שאת מתארת, לא היה לי בעבר מצב שבו שאלו אותי על זה בצורה כל כך גורפת, רק כמה דברים קטנים... וגם אני לא יודע מה הרב התיר לכם, כך שקשה לי להבין מה מוגדר על ידי בעלך כ"דבר האמיתי". כעצה גורפת, הייתי ממליץ לא לסמוך על חיפושים באינטרנט בתחומים כאלו, חלק ניכר מאוד מהמפרסמים הם אנשים שממש ממש רחוקים מחיי תורה ולכן ממילא השקפתם על הנושא שונה לחלוטין.
בכל מקרה, לבעלך אסור, מהתורה (!), שלא להתקרב אליך תקופה ארוכה. במקרים קיצוניים (ואני מבין שזה לא המקרה), אפילו ניתן לכפות גירושין על הרחקה כזו ח"ו. זה לא המקרה, אבל זה מלמד אותנו על יחס התורה לעניין הזה. כאשר לבן אומר ליעקב "אל תענה את בנותי" מסבירים חכמים שלזה הכוונה- למי שמונע מאשתו את המגע ואת היחסים שצריך... כך שבלי כל קשר ל"מצב" ולמה שכותבים או אומרים ברשת, יש חובה על בעלך למצוא פתרון למצב.
גם העניין שלפיו "אני לא נהנה מזה", הוא לא שיקול בכלל... גם אם לא נהנים צריך לעשות את זה, ואפילו בכח... מה גם שעצם העניין של "אני לא נהנה", הוא עניין שבעצם תלוי בנו... בענייינים אלו אנחנו לא סומכים על האדם, אנחנו מבינים בעצם ההנאה ועצם הקרבה היא משהו שמתחיל מהראש... לא תלוי ב"מצב".
כך, שלדעתי העצה שלכם היא קודם כל לדבר, לא לקבל את המצב כמו שהוא אלא לדון בו, לדבר עליו ולמצוא פתרון שיכלול את העובדה שבעלך לא יכול לעזוב אותך לתקופה כזו. במקרה הכי קיצוני- גם אם הוא לא רוצה. אב ל הוא צריך לרצות, זה בשליטה שלו...
לגבי השאלה האמונית- למה הקב"ה עשה את זה, אני לא חושב שהקב"ה "עשה" את זה... זה תלוי בנו, אנחנו יכולים לקבוע מה מהנה אותנו ומה לא. זה נכון שבעולם המודרני מתייחסים לענייני המיניות כמשהו "חיצוני" כמשהו כפוי, כמשהו שהוא בשליטה שלנו... אבל זה לא נכון. זה תלוי בנו ואנחנו יכולים לשלוט הן על הרגש והן על ההנאה. כך שזה מצב מעשה ידי אדם, לא גזירה משמיים.
שלום וברכה,
מזל טוב על ההריון....
לא בקוק מהשאלה שלך מה בדיוק בשאלה, כלומר- אני מבין שזה לא עניין הלכתי, נכון? כי כבר התייעצתם עם רב והוא אמר מה מותר ומה אסור... (יש גם המון תשובות בנושא הזה בדיוק באתר שלנו, הרבה דברים מעשיים).
מצד שני אני מבין שאת לא ממש מעוניינית לדבר עם בעלך, או לפחות לא בזה השאלה? כי לדעתי משהו כזה אי אפשר לפתור ללא שיחה עם בעלך. אם זו השאלה, אז לעניות דעתי חסר לי מידע, באיזה גיל אתם, לאיזה מגזר אתם שייכים וכו'... כל זה חשוב כדי להבין מה נכון לומר או לנסות ולדבר עם בעלך. בכל מקרה, ברור לי לחלוטין שכזה דבר מחייב דיון רציני ומעמיק.
אם השאלה היא אמונית, פה אני מבין את הקושי. זה בהחלט קשה ולא מובן, שדווקא כשאת צריכה הכי הרבה את בעלך, הוא מתרחק. אני לא ממש מכיר את "התופעה" שאת מתארת, לא היה לי בעבר מצב שבו שאלו אותי על זה בצורה כל כך גורפת, רק כמה דברים קטנים... וגם אני לא יודע מה הרב התיר לכם, כך שקשה לי להבין מה מוגדר על ידי בעלך כ"דבר האמיתי". כעצה גורפת, הייתי ממליץ לא לסמוך על חיפושים באינטרנט בתחומים כאלו, חלק ניכר מאוד מהמפרסמים הם אנשים שממש ממש רחוקים מחיי תורה ולכן ממילא השקפתם על הנושא שונה לחלוטין.
בכל מקרה, לבעלך אסור, מהתורה (!), שלא להתקרב אליך תקופה ארוכה. במקרים קיצוניים (ואני מבין שזה לא המקרה), אפילו ניתן לכפות גירושין על הרחקה כזו ח"ו. זה לא המקרה, אבל זה מלמד אותנו על יחס התורה לעניין הזה. כאשר לבן אומר ליעקב "אל תענה את בנותי" מסבירים חכמים שלזה הכוונה- למי שמונע מאשתו את המגע ואת היחסים שצריך... כך שבלי כל קשר ל"מצב" ולמה שכותבים או אומרים ברשת, יש חובה על בעלך למצוא פתרון למצב.
גם העניין שלפיו "אני לא נהנה מזה", הוא לא שיקול בכלל... גם אם לא נהנים צריך לעשות את זה, ואפילו בכח... מה גם שעצם העניין של "אני לא נהנה", הוא עניין שבעצם תלוי בנו... בענייינים אלו אנחנו לא סומכים על האדם, אנחנו מבינים בעצם ההנאה ועצם הקרבה היא משהו שמתחיל מהראש... לא תלוי ב"מצב".
כך, שלדעתי העצה שלכם היא קודם כל לדבר, לא לקבל את המצב כמו שהוא אלא לדון בו, לדבר עליו ולמצוא פתרון שיכלול את העובדה שבעלך לא יכול לעזוב אותך לתקופה כזו. במקרה הכי קיצוני- גם אם הוא לא רוצה. אב ל הוא צריך לרצות, זה בשליטה שלו...
לגבי השאלה האמונית- למה הקב"ה עשה את זה, אני לא חושב שהקב"ה "עשה" את זה... זה תלוי בנו, אנחנו יכולים לקבוע מה מהנה אותנו ומה לא. זה נכון שבעולם המודרני מתייחסים לענייני המיניות כמשהו "חיצוני" כמשהו כפוי, כמשהו שהוא בשליטה שלנו... אבל זה לא נכון. זה תלוי בנו ואנחנו יכולים לשלוט הן על הרגש והן על ההנאה. כך שזה מצב מעשה ידי אדם, לא גזירה משמיים.
זרע לבטלה
שלום וברכה,
בתחילה נאחל מזל טוב על ההריון. שתזכו לכל מילי דמיטב.
לא ברור מהשאלה האם האיסור לקיים יחסים הוא בגלל עצם היחסים (הגירוי לאשה מסוכן), או בגלל הזרע, שהרופאים מייחסים לו תכונות של זירוז. אם זה המקרה השני, זה קצת יותר קל למצוא פתרון מעשי.
אם מדובר על המקרה הראשון, אז כל יחסם אסורים, ואז צריך לעשות מה שקרוי בהלכה "ביאה דרך איברים", כדי שזה לא יהיה זרע לבטלה.
בתשובה הבאה פרטתי את השלבים והמשמעות של ביאה דרך איברים-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut256.htm
וזה מתאים לעניות דעתי גם למקרה שלכם. אולי אצלכם אפילו יותר קל מבחינה הלכתית כי מדובר על יותר זמן.
ניתן גם לחפש באתר את הביטוי "ביאה דרך איברים", יש המון שאלות בתחום הזה וחלקן יכולות לעזור לכם.
ובכל זאת הערה קטנטנה, הביטוי "לעזור לבעלי להנות" הוא קצת גס, אנחנו לא מתייחסים ליחסי אישות כאל עניין של "להנות" אלא כאל ביטוי לקשר בין הגבר והאשה והאהבה ביניהם... ולכן כל ההתייחסות היא דרך הזוגיות, פחות דרך ההנאה האישית.
שוב מזל טוב ובהצלחה!
שלום וברכה,
בתחילה נאחל מזל טוב על ההריון. שתזכו לכל מילי דמיטב.
לא ברור מהשאלה האם האיסור לקיים יחסים הוא בגלל עצם היחסים (הגירוי לאשה מסוכן), או בגלל הזרע, שהרופאים מייחסים לו תכונות של זירוז. אם זה המקרה השני, זה קצת יותר קל למצוא פתרון מעשי.
אם מדובר על המקרה הראשון, אז כל יחסם אסורים, ואז צריך לעשות מה שקרוי בהלכה "ביאה דרך איברים", כדי שזה לא יהיה זרע לבטלה.
בתשובה הבאה פרטתי את השלבים והמשמעות של ביאה דרך איברים-
http://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut256.htm
וזה מתאים לעניות דעתי גם למקרה שלכם. אולי אצלכם אפילו יותר קל מבחינה הלכתית כי מדובר על יותר זמן.
ניתן גם לחפש באתר את הביטוי "ביאה דרך איברים", יש המון שאלות בתחום הזה וחלקן יכולות לעזור לכם.
ובכל זאת הערה קטנטנה, הביטוי "לעזור לבעלי להנות" הוא קצת גס, אנחנו לא מתייחסים ליחסי אישות כאל עניין של "להנות" אלא כאל ביטוי לקשר בין הגבר והאשה והאהבה ביניהם... ולכן כל ההתייחסות היא דרך הזוגיות, פחות דרך ההנאה האישית.
שוב מזל טוב ובהצלחה!
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים








