ביאה דרך איברים בשעת הדחק
הרב יניב חניאכחסיווןתשעט01/07/2019
שאלה:
שלום לכבוד הרב, ראיתי תשובות רבות באתר אבל אני חייב לשאול את הרב על השאלה שלי וחייב הסבר ברור. אישתי ואני נשואים כ 7 שנים, יש לנו 2 בנים ובת שיהיו בריאים, אישתי עברה הפלה טבעית לפני מספר שבועות, לאחר הדימום טבלה וכעת היא טהורה, אמרו לה שמסוכן להכנס להריון כי חשש גדול שזה לא יצליח עד שהגוף יחלים ויהיה וסת, אני כרגע אובד עצות ולא יכול להמתין חודש עד הוסת, גלולות עכשיו זה לא משהו שילך כי צריך לחכות לוסת... ראיתי תשובות שלך באתר על ביאה שלא כדרכה שאת זה אני מבין, האם זה מותר לתקופה של עד הוסת? ומה אם זה לעיתים לא הולך מבחינה פיזית? האם אפשר ביאה דרך איברים? במידה וכן מה זה בדיוק דרך האיברים, בפה, על הגוף? היכן בגוף? חזה? תודה
תשובה:
לגבי עניין ההמתנה עד הווסת, האם לא ידוע על כמה זמן מדובר?מבחינה מעשית, אולי כדאי שתבדקו את גלולת היום שאחרי, זו גלולה שמתפקדת ללא קשר למחזור באופן ישיר, לוקחים אותה יום אחרי היחסים והיא מונעת הריון.
אם זה לא אפשרי, אפשר לסמוך על ביאה דרך איברים במקרה שלכם. יש באתר אין סוף תיאורים של ביאה דרך איברים, ולא מדובר על הפה או החזה, אלא עם התחכחות בגוף האשה, קרוב ככל הניתן לאותו מקום. נניח בין הירכיים או משהו כזה.
גם חיכוך מאחור יכול להתאים. בכל מקרה, בפה זה משהו אחר ונכנס להגדרה אחרת, ולא נראה לי מתאים ששם תהיה הפליטה, בודאי אם מדובר בתקופה יחסית ארוכה של כמה שבועות.
אז הסדר הוא כך-
הכי טוב מאחור (שזה נחשב כביאה בדברי חז"ל),
אם לא אפשרי, אז חיכוך באיזור הירכיים ופליטה שם.
אם משום מה זה לא אפשרי, אז אפשר באיזור הבטן או חלקים אחרים. הפה נכנס לגדר אחר...
מלבד העובדה שלא סביר שבחורה חילונית בגיל 16 תדע איך לטבול. יש כאן כמה גזירות חז"ל שעוברים אליהם, וכן פסוק אחד.
בגזירות של חז"ל הן שכלה ללא חופה אסורה לבעלה, כלה ללא כתובה אסורה לבעלה כנידה.
יש מצב תיאורטי של קידושין ללא כתובה, ואז היא תיקרא פילגש, אבל לא נהגו בזה כבר בערך 2000 שנה.
כמו כן יש פסוק של "לא תהיה קדשה" שמתאר מצב כזה, שבו איש ואשה חיים רק חיי אישות ללא חיי נישואין.
כך שמלבד הנידה יש כאן הרבה גזירות חכמים ודרכי תורה שעוברים עליהם.
לא מתואר בשאלה על אילו "צעצועים" מדובר, אבל באופן עקרוני אני סבור שיש בעיה גדולה עם דברים כאלו.
הקשר הבין זוגי אמור להיות בין איש אשתו, חיבור רוחני שבא לידי ביטוי בצד המעשי, והוא תלוי בדמיון, ביכולת לתת ובחיבור של בני הזוג. שימוש באביזרים חיצוניים מוריד אותו מאוד, הופך את הענין הגופני למשהו מרכזי ואת הדמיון למשהו מבחוץ.
אם אין בעיה גדולה ספיציפית, אני סבור שזה אסור.
טוב, למרות כל הפרטים, עדיין חסרים פרטים בשאלה שלך, שאותם הייתי מנסה להשלים בעצמי.
אני חושב שיש כאן כמה חלקים-
א) החלק לגבי הבתולין, האם את עדיין , פיזית, בתולה.
ב) החלק לגבי הנישואין- אם את כבר לא בתולה, האם זה ישפיע על הנישואים
ג) החלק לגבי פנטזיות ומחשבות ואוננות.
לגבי החלק הראשון, קשה לדעת ולענות על זה, אם כי מהתיאור שלך בהחלט נראה שיתכן שקרעת לעצמך את הבתולין. קשה כמובן לדעת בוודאות, אבל זה נשמע שהחדרת האצבע או כל מה שעשית בהחלט יכולים להשפיע על הבתולין. את גם מתארת רטיבות, והפרשות ואולי דם, כך שזה בהחלט מראה שזה אפשרי. אם כי אי אפשר לדעת ממש. על פי מה שמופיע בגמרא, נשים יכולות לעשות את זה, כלומר- לקרוע לעצמן את הבתולין. אולם מצד שני, ביגוד אולי למה שמקובל לחשוב, לא מדובר על מין קרום שנקרע בבת אחת וזהו, יש בזה שלבים, וזה לא קורה בדרך כלל בבת אחת... וקשה לי להאמין שהכל נקרע. על פי דברי חכמים, אצל בוגרות (מעל גיל 12), ממילא הבתולין מתרחבים מאוד ולכן אי אפשר לדייק... כך שההנחה שלי היא שאולי גרמת נזק לבתולין, אבל לאו דווקא הכל נגמר.
השאלה השניה היא זה ישפיע על הנישואין... יש בזה אין סוף דיונים, מבחינה הלכתית ונפשית, אולם ההנחה היא שאם לא היה, ח"ו, גבר מעורב בעניין ומכיוון שאת בת עשרים, אין לזה יותר מידי השפעה. אלא אם כן מדובר ממש ממש על פתיחת כל הפתח..., מה שלא נראה לי.
מכיוון שבוגרות ממילא הבתולים שלהם לא מושלמים, לרוב הבעלים זה לא אמור להיות מורגש או מפריע או להשפיע על הכתובה.
לגבי הענין השלישי, זה בהחלט חמור יותר. מה שאת מתארת הוא ללא ספק אוננות, והתעסקות עצמית שאסורה. זה נכון שיש הבדל גדול בין בנים לבנות בענין, ולבנות זה פחות אסור, אולם גם לבנות זו בעיה ומה שאת מתארת זו אוננות. אני מניח שכדי להגיע לרמות כאלו של גירוי וידע גם היית צריכה לראות כל מיני דברים, לקרוא כל מיני דברים ולהכיר "מצבים". וזה דבר בעייתי מבחינה רוחנית. כמובן שאת עוד צעירה ולא ידעת למה את נכנסת ובוודאי שבנות רבות מאוד מגיעות לזה, אולם מבחינה דתית הפנטזיות שאת מתארת והמצבים נחשבים לבעיה הלכתית ואמונית. את לא ממש מתארת כמה פעמים עשית את זה ביום, ולכן זה הגיע, אבל לפי התיאור שך זה נראה שאת בהחלט מבינה על מה מדובר...
עכשיו נותר לתקן, לעבוד מעט על הפנטזיות וללמוד איך לשלוט בהן, כמה שאפשר. לא ברור לי שבמצב שלך צריך לשתף את הבעל לעתיד בעניינים הללו, אם זה עדיין בשליטה, אולם מצב שבו את נפגש עם מישהו ומדמיינת את עצמך איתו הוא מצב לא בריא. בוודאי בפגישות הראשונות... שוב, זה לא נדיר כל כך ולשיטות אחרות, חילוניות, זה "טבעי", אולם יש לזה יחס לא חיובי בדת...
זה אפשרי לשלוט על אוננות ולהתמודד איתה, אולם זה מתחיל מהשליטה על הפנטזיות והמחשבה כמה שאפשר, ועל זה צריך לעבוד...
כך שגם אם את בתולה מבחינה פיזית, את צריכה לעבוד על עצמך לחזור לבתולין נפשיים, כמה שאפשר, לגשת לחיי האישות בצורה בריאה, אינטימית וזוגיות ובעז"ה עם בעלך לעתיד להגשים את כל השאיפות בתחום הזה.
במקרים שיש צורך, כמו למשל לצורך בדיקת זרע, מתירים להשתמש בקונדום עם חור.
אם אין צורך, זו בעיה.
כפי שכתבתי כמה פעמים בעבר בעניין הזה, יש כאן שני עניינים. הענין של היתר ביאה דרך איברים ובעניין של המניעה.
אלו שני דברים שונים, גם אם נאמר שבמקרה שלכם מותרת ביאה דרך איברים, ביאה כזו איננה יכולה להוות פתרון ארוך טווח למניעת הריון, מהרבה סיבות, שהעיקרית שבהן היא שהזרע לא יוצא בבת אחת, אלא הרבה פעמים בטיפות ולכן אם מקיימים יחסים באותו מקום ו"פולטים" בחוץ, האשה עדיין יכולה בהחלט וטכמעט בוודאות להיכנס להריון.
כך שהפתרון היחיד הוא אך ורק "דרך איברים", וזה כמובן לא שייך לאורך זמן, גם מצד הבעל (זו לא ביאה אמיתית, זה מקום יבש וכדומה...) וגם מבחינת האשה, שלמעשה לא חווה יחסים רגילים אף פעם.
כך שביאה כזו איננה יכולה בשום פנים להיות שיטה למניעת הריון. אולי לשבוע, ליומיים, אם יש צורך כזה, אבל לא כשיטה.
הפתרון היחיד אצלכם הוא ללכת לרופא שימצא פתרון שהוא מצד אחד בגוף האשה (כלומר- לא קונדום), ומצד שני לא יגרום לאשתך להקיא. ביאה דרך איברים היא לא שיטה למניעת הריון בין בני זוג.
