המשך
הרב יניב חניאוחשווןתשפא24/10/2020
שאלה:
אני מוסיף עוד שאלה: הראיון של לאט לאט וכו' זה יעזור להרחיב את המקום של פי הטבעת כך שאח"כ כלל לא יכאב לה כי א"כ אולי גם אפשר לנסות בהתחלה באצבעות (למרות שזה קצת דוחה אותי)או שזה פשוט להרגיל אותה לצורה הזאת שוב תודה
תשובה:
זה יכול להיות רעיון לנסות להרחיב קצת עם האצבעות. זה גם יתן לה תחושה שזה לא כל כך נורא, לכאורה.אולי קצת משחה לפני כן.
אני מתקשה להבין למה עם האצבעות זה דוחה אותך ועם האיבר לא... אבל (אני הרי לא רופא מומחה, או בעל ידע אנטומי רחב מידי, הידע שלי הוא מהשאלות המעשיות שאנשים שואלים), למיטב ידיעתי אם האשה במצב שבו האגן קצת מורם, לא מיד מגיעים לאיזור עם צואה...
תשובות נוספות בנושא-
המשך
א. תודה. אכן היכולת לשתף היא חשובה ומרכזית בדברים הללו. מה גם שאין שום חסרון קדושה בדבר, בחיבור הקדוש שבין איש לאשתו.
ג. כפי שכתבתי לך בתשובה קודמת, אני לא מומחה גופני ולא מסמך על מחקרים עם הרבה משתתפים וכדומה. רק על הגמרא ועל שאלות של אנשים ששואלים אותי.
וכך, אני יודע שכיום כדי להוציא זרע בצורה מלאכותית (לצורך בדיקות פוריות), משתמשים בשיטה שמוזכרת בגמרא של לשים משהו חם על פי הטבעת. ככה שיש שם קשר למקום שגורם להנאה... ושעמתי, משאלות, שגם אצל נשים זה די קרוב- הנקודות של הקדימה והאחורה, ומכאן אני מסיק (וגם שמעתי משואלים), שנשים אכן נהנות נזה. אבל שוב, זה לא מחקר...
בריחת צואה זו אופציה, אם כי לפי מיטב הבנתי אם האשה מרימה את האגן (עומדת על ארבע), הצואה לא בורחת אם עושים את זה פעם בהרבה זמן... טחורים אני לא יודע, אבל גם כאן נראה לי שבמינון נמוך של פעם ב... זה לא אמור לגרום נזק. אם כי כמובן שבטח יש כאלה שאצלם זה יותר צפוף ובעייתי...
א. תודה. אכן היכולת לשתף היא חשובה ומרכזית בדברים הללו. מה גם שאין שום חסרון קדושה בדבר, בחיבור הקדוש שבין איש לאשתו.
ג. כפי שכתבתי לך בתשובה קודמת, אני לא מומחה גופני ולא מסמך על מחקרים עם הרבה משתתפים וכדומה. רק על הגמרא ועל שאלות של אנשים ששואלים אותי.
וכך, אני יודע שכיום כדי להוציא זרע בצורה מלאכותית (לצורך בדיקות פוריות), משתמשים בשיטה שמוזכרת בגמרא של לשים משהו חם על פי הטבעת. ככה שיש שם קשר למקום שגורם להנאה... ושעמתי, משאלות, שגם אצל נשים זה די קרוב- הנקודות של הקדימה והאחורה, ומכאן אני מסיק (וגם שמעתי משואלים), שנשים אכן נהנות נזה. אבל שוב, זה לא מחקר...
בריחת צואה זו אופציה, אם כי לפי מיטב הבנתי אם האשה מרימה את האגן (עומדת על ארבע), הצואה לא בורחת אם עושים את זה פעם בהרבה זמן... טחורים אני לא יודע, אבל גם כאן נראה לי שבמינון נמוך של פעם ב... זה לא אמור לגרום נזק. אם כי כמובן שבטח יש כאלה שאצלם זה יותר צפוף ובעייתי...
אישית מאוד
כמה דברים בענין-
1) חכמים מחשיבים ביאה מאחורה כביאה לכל דבר (לרוב בדעות אפילו לאובדן בתולים וכדומה...), כך שזה ככל הנראה משהו שמקובל ובעצם התאווה לו עם אשתך, אין בו בעיה של ממש.
2) מצד שני, די ברור שהתאווה הממש מרובה שלך לשם היא תוצאה של החיים המודרנים, עם הסרטים וכו'.. וד"ל. כך שמאוד יתכן שאם הייתם חיים בתקופה אחרת, פחות "מומחזת", לא היתה לך בעיה גדולה כל כך עם זה.
3) כמובן שקיום יחסים בתורה כזו, או בכל צורה אחרת, ללא הסכמה מליאה של האישה, זה לא שייך, כך ש"הפתרון" היחיד, הוא לשכנע אותה, אין כל דרך אחרת, ואם היא לא רוצה, היא לא רוצה.
4) מנסיוני, הרבה נשים שמאוד נרתעו מזה בתחילה, בסופו של דבר די נהנו מזה... כשזה נעשה ברצון, כך שאשתך יכולה להבין שאולי לא מדובר במשהו שהוא כל כך נורא, אחרי שמתרגלים... בהחלט יש מקום מצידך לוותר על "ההזרעה", ואולי רק לעשות קצת חדירה ואחר כך להפסיק... לשטוף טוב את האיבר שלך (כדי לא לזהם) ואז לעבור לתנוחה הרגילה (זה מאוד חשוב, הזיהוים יכול לעבור בקלות קדימה... ולעשות צרות).
5) כמובן שהדמיון של נשים אחרות, גם אם למטרות "ענישה" של אשתך, זה דבר לא טוב ולא בריא, ולא נכון הלכתית ולכן צריך להתגבר עליו ולמנוע אותו אותו... זה פשוט לא שייך.
6) אני מציע שתציע לאשתך לעשות את זה לאט לאט. בתחילה אולי רק בהתחכחות בלבד באיזור, ואז אולי להכניס רק את הראש של האיבר וכדומה... אם היא תרגיש שזה מתאים לה ונח לה, אז בסדר. ואם לא, תצטרך לוותר על זה. אבל מאוד יתכן שאם זה לאט לאט ובנקיות מצידך (שטיפה אחר כך וחומר סיכוך), זה יהיה לה קל יותר...
כמה דברים בענין-
1) חכמים מחשיבים ביאה מאחורה כביאה לכל דבר (לרוב בדעות אפילו לאובדן בתולים וכדומה...), כך שזה ככל הנראה משהו שמקובל ובעצם התאווה לו עם אשתך, אין בו בעיה של ממש.
2) מצד שני, די ברור שהתאווה הממש מרובה שלך לשם היא תוצאה של החיים המודרנים, עם הסרטים וכו'.. וד"ל. כך שמאוד יתכן שאם הייתם חיים בתקופה אחרת, פחות "מומחזת", לא היתה לך בעיה גדולה כל כך עם זה.
3) כמובן שקיום יחסים בתורה כזו, או בכל צורה אחרת, ללא הסכמה מליאה של האישה, זה לא שייך, כך ש"הפתרון" היחיד, הוא לשכנע אותה, אין כל דרך אחרת, ואם היא לא רוצה, היא לא רוצה.
4) מנסיוני, הרבה נשים שמאוד נרתעו מזה בתחילה, בסופו של דבר די נהנו מזה... כשזה נעשה ברצון, כך שאשתך יכולה להבין שאולי לא מדובר במשהו שהוא כל כך נורא, אחרי שמתרגלים... בהחלט יש מקום מצידך לוותר על "ההזרעה", ואולי רק לעשות קצת חדירה ואחר כך להפסיק... לשטוף טוב את האיבר שלך (כדי לא לזהם) ואז לעבור לתנוחה הרגילה (זה מאוד חשוב, הזיהוים יכול לעבור בקלות קדימה... ולעשות צרות).
5) כמובן שהדמיון של נשים אחרות, גם אם למטרות "ענישה" של אשתך, זה דבר לא טוב ולא בריא, ולא נכון הלכתית ולכן צריך להתגבר עליו ולמנוע אותו אותו... זה פשוט לא שייך.
6) אני מציע שתציע לאשתך לעשות את זה לאט לאט. בתחילה אולי רק בהתחכחות בלבד באיזור, ואז אולי להכניס רק את הראש של האיבר וכדומה... אם היא תרגיש שזה מתאים לה ונח לה, אז בסדר. ואם לא, תצטרך לוותר על זה. אבל מאוד יתכן שאם זה לאט לאט ובנקיות מצידך (שטיפה אחר כך וחומר סיכוך), זה יהיה לה קל יותר...
יחסים באור
אני לא יודע אם יש מתירים ב"אופן קבוע", אבל הכל מתחיל ממקום אחר, יש את דברי רבי יוחנן בן דהבאי שגמרא שמהם לומדים שאסור לקיים יחסים באור. וכך פסק השולחן ערוך.
משם הכל מתחיל...
אם מקבלים את דברי רבי יוחנן להלכה באופן מוחלט- אז זה אסור. אם לא, אז זה מותר, כי אז נכנס הכלל של "כל מה שאדם רוצה עושה עם אשתו", של הרמב"ם.
ברגע שיש פוסקים שמתירים, במקרים מסויימים, נניח הרב משאש, או הבן איש חי בלילה הראשון, או כמנהג יוצאי ג'רבה שכתבו שמותר בלילה הראשון וכדומה... זה אומר שדברי רבי יוחנן בן דהבאי, למרות שהם מופיעים בשולחן ערוך, לא נפסקו באופן מוחלט וגמור להלכה.
מכאן זה מתחיל...
ויש לא מעט דעות שהדברים של רבי יוחנן לא נפסקו להלכה, בין אם מדובר על "הפיכת שולחן", בין אם מדובר על ביאה דרך אברים ובין אם מדובר על שימוש באור... זה בעצם הדיון העקרוני, האם העובדה שהשולחן ערוך מביא את דברי רבי יוחנן בן דהבאי, הם סוף פסוק הלכתי.
אם לא, וככה פסקו רבים, ממילא תשמיש באור מותר. ובכל זאת, אני כתבתי את זה בהסתייגות, כי אלו דברי חכם גדול בברייתא וכך כתב בשולחן ערוך.
אני לא יודע אם יש מתירים ב"אופן קבוע", אבל הכל מתחיל ממקום אחר, יש את דברי רבי יוחנן בן דהבאי שגמרא שמהם לומדים שאסור לקיים יחסים באור. וכך פסק השולחן ערוך.
משם הכל מתחיל...
אם מקבלים את דברי רבי יוחנן להלכה באופן מוחלט- אז זה אסור. אם לא, אז זה מותר, כי אז נכנס הכלל של "כל מה שאדם רוצה עושה עם אשתו", של הרמב"ם.
ברגע שיש פוסקים שמתירים, במקרים מסויימים, נניח הרב משאש, או הבן איש חי בלילה הראשון, או כמנהג יוצאי ג'רבה שכתבו שמותר בלילה הראשון וכדומה... זה אומר שדברי רבי יוחנן בן דהבאי, למרות שהם מופיעים בשולחן ערוך, לא נפסקו באופן מוחלט וגמור להלכה.
מכאן זה מתחיל...
ויש לא מעט דעות שהדברים של רבי יוחנן לא נפסקו להלכה, בין אם מדובר על "הפיכת שולחן", בין אם מדובר על ביאה דרך אברים ובין אם מדובר על שימוש באור... זה בעצם הדיון העקרוני, האם העובדה שהשולחן ערוך מביא את דברי רבי יוחנן בן דהבאי, הם סוף פסוק הלכתי.
אם לא, וככה פסקו רבים, ממילא תשמיש באור מותר. ובכל זאת, אני כתבתי את זה בהסתייגות, כי אלו דברי חכם גדול בברייתא וכך כתב בשולחן ערוך.
מצות עונה
מותר לבעל להכניס אצבע לאותו מקום... זה חלק מהיחסים התקינים.
לגבי השאלה השניה- זו שאלה מאוד מורכבת, שתלויה בהמון פרטים (כמו לדוגמא- באיזה חודש מדובר? אם את בחודש שמיני לדוגמא וצריך לחכות רק חודש, זה בסדר... אם זה חודש מוקדם וזה כבר כואב, זו בעיה לחכות כל כך הרבה זמן.
באופן עקרוני חיבוק ונישוק לא יכולים להחליף את המצווה עצמה. אלא אם כן יש סיבה ממש מיוחדת של חוסר יכולת מוחלט לקיים יחסים. וגם אז, מנסים למצוא תחליפים, כמו ביאה שלא כדרכה, או אפילו ביאה דרך איברים, אם מדובר בזמן ארוך.
לא נראה לי שזה רק פתרון של נרות לשיכוך כאבים, זה מצריך בדיקה מעמיקה. ואם הרופא יגיע למסקנה שזה לא אפשרי לקיים יחסים בכלל, מסיבה רפואית או נפשית, אז צריך למצוא פתרון הלכתי. שוב, אם מדובר בשבוע שבועיים שלושה, אולי. מעבר לכך צריך פתרון הלכתי.
מותר לבעל להכניס אצבע לאותו מקום... זה חלק מהיחסים התקינים.
לגבי השאלה השניה- זו שאלה מאוד מורכבת, שתלויה בהמון פרטים (כמו לדוגמא- באיזה חודש מדובר? אם את בחודש שמיני לדוגמא וצריך לחכות רק חודש, זה בסדר... אם זה חודש מוקדם וזה כבר כואב, זו בעיה לחכות כל כך הרבה זמן.
באופן עקרוני חיבוק ונישוק לא יכולים להחליף את המצווה עצמה. אלא אם כן יש סיבה ממש מיוחדת של חוסר יכולת מוחלט לקיים יחסים. וגם אז, מנסים למצוא תחליפים, כמו ביאה שלא כדרכה, או אפילו ביאה דרך איברים, אם מדובר בזמן ארוך.
לא נראה לי שזה רק פתרון של נרות לשיכוך כאבים, זה מצריך בדיקה מעמיקה. ואם הרופא יגיע למסקנה שזה לא אפשרי לקיים יחסים בכלל, מסיבה רפואית או נפשית, אז צריך למצוא פתרון הלכתי. שוב, אם מדובר בשבוע שבועיים שלושה, אולי. מעבר לכך צריך פתרון הלכתי.
צניעות
שלום וברכה,
א. להתקלח ביחד כשמתכוונים ליחסי אישות, מותר בהחלט. כשלא מתכוונים זה קצת תלוי בכם. אם זה מעורר את כם מינית מאוד ואחר כך תסתובבו מאוד מגורים ללא סיפוק, זויכולה להיות בעיה. שמובילה להרהורים וכדומה. אם זה משהו שיש בו משום חיבה ואחר כך מתפקדים כרגיל, זה יכול להיות בסדר. מבחינת עצה- הייתי שומר את זה למקרים מיוחדים שקשורים לחיבה שבאישות.
ב. לדעתי אסור. חכמים אוסרים דברים הרבה יותר "קלים" משום מאיסות. והמקום הזה הוא מקום הטינופת כפשוטו, עם המון חיידקים של עיכול (עד כמה שזכור לי כרגע שליש מההפרשות האנושיות הם חיידקים), יש שם זיהומים וריחות. וגם אם נניח שלרוב אין, אחרי מקלחת או משהו, הרי בסוף תהיה איזו הפרשה וזה יכול ליצור ריחוק וגועל. וכמו בכל הדברים שקושרים למאיסות, גם אם משום מה כרגע אתה/ היא לא חשים בזה, אנחנו סומכים על חז"ל שיש בזה משום פגם. לכן זה נראה לי אסור.
ג. זה קצת קשור לסעיף הקודם. נניח שאשתך בשירותים והכל מלא ריח וקולות של הפרשות וכו'... זה לא נראה מתכון לכבוד הדדי וחיי אישות בריאים. מצד שני, יש בגמרא סיפורים על אישה שנכנסה לשירותים עם בעלה (כדי לשמור עליו ממזיקים), ואפילו הניחה ידה על ראשו מבחוץ. יש גם סיפורים הפוכים, על המלצות של חכמים לבנותיהם להימנע מלאכול דברים שמביאים להפחה וריח רע לפני תשמיש. ככה שנראה לי שאם זה ממש מקרי, צורך עז להיכנס לשירותים וכדומה, זה לא "אסור". אבל כחלק מכבוד האישה והבעל, לא הייתי חושב שזה רצוי. לנקיות והריח הטוב והמראה הנקי יש משמעות...
ד. אם מקפידים להישאר באיזור הדגדן ולא בפתח של אותו מקום בדיוק, זה מותר.
ה. אני לא רואה איך זה אפשרי מעשית. כדי לראות הזרע צריך לצאת לבטלה, אפילו לא דרך איברים, וזה אסור. כך שזה נראה לילא אפשרי מבחינה הלכתית.
שלום וברכה,
א. להתקלח ביחד כשמתכוונים ליחסי אישות, מותר בהחלט. כשלא מתכוונים זה קצת תלוי בכם. אם זה מעורר את כם מינית מאוד ואחר כך תסתובבו מאוד מגורים ללא סיפוק, זויכולה להיות בעיה. שמובילה להרהורים וכדומה. אם זה משהו שיש בו משום חיבה ואחר כך מתפקדים כרגיל, זה יכול להיות בסדר. מבחינת עצה- הייתי שומר את זה למקרים מיוחדים שקשורים לחיבה שבאישות.
ב. לדעתי אסור. חכמים אוסרים דברים הרבה יותר "קלים" משום מאיסות. והמקום הזה הוא מקום הטינופת כפשוטו, עם המון חיידקים של עיכול (עד כמה שזכור לי כרגע שליש מההפרשות האנושיות הם חיידקים), יש שם זיהומים וריחות. וגם אם נניח שלרוב אין, אחרי מקלחת או משהו, הרי בסוף תהיה איזו הפרשה וזה יכול ליצור ריחוק וגועל. וכמו בכל הדברים שקושרים למאיסות, גם אם משום מה כרגע אתה/ היא לא חשים בזה, אנחנו סומכים על חז"ל שיש בזה משום פגם. לכן זה נראה לי אסור.
ג. זה קצת קשור לסעיף הקודם. נניח שאשתך בשירותים והכל מלא ריח וקולות של הפרשות וכו'... זה לא נראה מתכון לכבוד הדדי וחיי אישות בריאים. מצד שני, יש בגמרא סיפורים על אישה שנכנסה לשירותים עם בעלה (כדי לשמור עליו ממזיקים), ואפילו הניחה ידה על ראשו מבחוץ. יש גם סיפורים הפוכים, על המלצות של חכמים לבנותיהם להימנע מלאכול דברים שמביאים להפחה וריח רע לפני תשמיש. ככה שנראה לי שאם זה ממש מקרי, צורך עז להיכנס לשירותים וכדומה, זה לא "אסור". אבל כחלק מכבוד האישה והבעל, לא הייתי חושב שזה רצוי. לנקיות והריח הטוב והמראה הנקי יש משמעות...
ד. אם מקפידים להישאר באיזור הדגדן ולא בפתח של אותו מקום בדיוק, זה מותר.
ה. אני לא רואה איך זה אפשרי מעשית. כדי לראות הזרע צריך לצאת לבטלה, אפילו לא דרך איברים, וזה אסור. כך שזה נראה לילא אפשרי מבחינה הלכתית.
בינו לבינה...
לא צריך להרגיש נבוכה בגלל עצם השאלות. הן לחלוטין לגיטימיות. אולי הניסוחים קצת חדים... אבל אני רגיל. אני עוסק בזה רבות.
יש בשאלה שלך כמה וכמה עניינים. וקצת חסר לי בשאלה שלך הרקע המשפחתי שלכם (הכוונה היא למגזר- חרדי, דת"ל, מסורתי...)
כמה דברים-
מה שאת מתארת הוא מצב לא ממש נדיר אצל זוגות צעירים. לוקח זמן, בעיקר אצל אנשים שבאו מרקע שבו הם לא נחשפו לנשים בכלל, להתרגל לעצם הנוכחות הנשית, הריח, הגוף וכו'. ולכן יש שפיכה מוקדמת הרבה פעמים. אבל מה שאת מתארת הוא בהחלט קצת קיצוני, וצריך להבין למה.
משחות ועזרים לענ"ד לא אמורים לעזור כאן. הם יכולים לעכב בזמן החדירה עצמה ולזההם נועדו, אבל אני לא חושב שהם נועדו למי שעוד בבגדיו כבר מרגיש שהוא לא יכול לעמוד בזה.
גם לא ברור לי מה הכוונה שבעלך "חייב", האם הכוונה לעצם הקרבה אליך הוא להוצאת הזרע. הדבר הראשון הוא טבעי ורגיל, בטח אצל זוגות טריים והוא אפילו טוב (במידה), שהבעל ירגיש שהוא "חייב את אשתו". אבל אם הוא חייב להוציא, זה כבר משהו אחר.
עוד הקדמה קטנה- יש קצת סתירה בין השאלה שלך, שמעידה על שלב מאוד ראשוני בקשר, לבין הצורך שלך לקחת יוזמה לגבי החזה וכדומה... זה נראה לי כאילו מעורבב אצלכם מוקדם ומאוחר... שהרי אם לא מגיעים בכלל לחדירה, לכאורה זו צריכה להיות השאיפה, הרבה לפני עניינים אחרים.
בכל מקרה-
1) אם לא מדובר בבעיה פיזית של ממש, השינוי חייב לבוא מבפנים. במחשבות וברקע המחשבתי של בעלך... האר"י ז"ל אומר שהמקום שבו מגיעים לואהבת לרעך כמוך בצורה הכי גבוהה זה ביחסי אישות. למה? כי שם האדם צריך להיות הרבה פחות מרוכז בעצמו, כשהוא מגורה ורק רוצה שיעשו לו טוב. כשאדם מסוגל להגיע ברגעים הללו לכך שהוא רוצה לעשות טוב לבת הזוג- זה ואהבת אמיתי. כך שהשינוי הראשוני חייב לבוא במח. בעלך חייב להבין שהוא לא היחיד ב"משחק" הזה ושיש צורך לחשוב עליך, על הצרכים והרצונות. ואין כזה דבר "חייב". כמובן לא מדובר במצב שאחרי חדירה שבו הוא כבר ממש מגורה ובוער... אלא על כל ההקדמות.
2) אני לא רואה איך את יכולה לקחת יוזמה בלי לדבר על זה, להבהיר לו את זה ולדון בעניין. שוב, חסר לי הרקע שלכם בשאלה שלך, אבל אולי יש מקום שהוא יפנה למדריך חתנים, או למישהו לדבר איתו שיסביר לו את זה יותר. אני לא מבין שאת "תמצצי" לו זה נראה לו בסדר ואילו חיכוך בחזה גורם לו דחיה... זה מוזר קצת. וצריך להבין את הרקע לזה. האם הוא חושב שרק דברים שבאים מצד הגבר הם בסדר? האם עצם היוזמה שלך דוחה אותו? אולי הוא מרגיש שאת יודעת יותר ממנו והוא לא? (נניח במצב שאת חוזרת בתשובה ואילו הוא חרדי מבית)... יש כאן איזו סתירה.
3) אני חושב שבהחלט מותר ואולי אפילו רצוי שתקיימו חדירה כשאתם עדיין בבגדים כדי להקל על השפיכה המוקדמת. אבל לאחר מכן חייב להיות המשך. פשוט מעבירו את העניינים שלפני לאחרי. זו עצה שהרבה פעמים נותנים למי שסובל מבעיה דומה... להחליף את הסדר. זה לא הכי רצוי ולא הכי מושלם, אבל יכול לפתור בעיות... כמובן מתוך הבנה ברורה וגמורה שלו שאחרי זה הוא "מחוייב" לענג אותך ולע/שות את הסדר ההפוך. למרות שהוא כבר אחרי השיא.
4) כדי להקל בחדירה אפשר בהחלט לעשות שימוש במשחות, הכי טוב פשוטות ורגילות על בסיס מים. או ממש להרטיב את המקום במים. זה מאוד מקל. אם זה לא עוזר הכי טוב זה שאת תעזרי לו... פשוט תקחי את האיבר ביד ותנחי אותו למקום. אני מניח שבפעמים הראשונות זה יגביר את הגירוי שלו, אבל זה יקל על מציאת המקום מאוד. גם כאן מדריך חתנים מנוסה או רב שעוסק בעניינים הללו יכול לעזור בהנחיה.. (לדוגמא- פעמים רבות חתנים צעירים לא מבינים את הקרבה בין אותו מקום פי הטבעת... ומתרחקים מזה).
אז כמה דברים- שינוי מחשבתי של בעלך, רטיבות גדולה במקום מראש (בשלב ראשון אל תסמכו על רטיבות טבעית, עצם זה שיש בעיה יכול לגרום לייבוש שלך), הנחיה עם היד שלך, ולקיים יחסים בשלב ראשון, אולי אפילו עם בגדים, ואחר כך את ההתעלסות.
לא צריך להרגיש נבוכה בגלל עצם השאלות. הן לחלוטין לגיטימיות. אולי הניסוחים קצת חדים... אבל אני רגיל. אני עוסק בזה רבות.
יש בשאלה שלך כמה וכמה עניינים. וקצת חסר לי בשאלה שלך הרקע המשפחתי שלכם (הכוונה היא למגזר- חרדי, דת"ל, מסורתי...)
כמה דברים-
מה שאת מתארת הוא מצב לא ממש נדיר אצל זוגות צעירים. לוקח זמן, בעיקר אצל אנשים שבאו מרקע שבו הם לא נחשפו לנשים בכלל, להתרגל לעצם הנוכחות הנשית, הריח, הגוף וכו'. ולכן יש שפיכה מוקדמת הרבה פעמים. אבל מה שאת מתארת הוא בהחלט קצת קיצוני, וצריך להבין למה.
משחות ועזרים לענ"ד לא אמורים לעזור כאן. הם יכולים לעכב בזמן החדירה עצמה ולזההם נועדו, אבל אני לא חושב שהם נועדו למי שעוד בבגדיו כבר מרגיש שהוא לא יכול לעמוד בזה.
גם לא ברור לי מה הכוונה שבעלך "חייב", האם הכוונה לעצם הקרבה אליך הוא להוצאת הזרע. הדבר הראשון הוא טבעי ורגיל, בטח אצל זוגות טריים והוא אפילו טוב (במידה), שהבעל ירגיש שהוא "חייב את אשתו". אבל אם הוא חייב להוציא, זה כבר משהו אחר.
עוד הקדמה קטנה- יש קצת סתירה בין השאלה שלך, שמעידה על שלב מאוד ראשוני בקשר, לבין הצורך שלך לקחת יוזמה לגבי החזה וכדומה... זה נראה לי כאילו מעורבב אצלכם מוקדם ומאוחר... שהרי אם לא מגיעים בכלל לחדירה, לכאורה זו צריכה להיות השאיפה, הרבה לפני עניינים אחרים.
בכל מקרה-
1) אם לא מדובר בבעיה פיזית של ממש, השינוי חייב לבוא מבפנים. במחשבות וברקע המחשבתי של בעלך... האר"י ז"ל אומר שהמקום שבו מגיעים לואהבת לרעך כמוך בצורה הכי גבוהה זה ביחסי אישות. למה? כי שם האדם צריך להיות הרבה פחות מרוכז בעצמו, כשהוא מגורה ורק רוצה שיעשו לו טוב. כשאדם מסוגל להגיע ברגעים הללו לכך שהוא רוצה לעשות טוב לבת הזוג- זה ואהבת אמיתי. כך שהשינוי הראשוני חייב לבוא במח. בעלך חייב להבין שהוא לא היחיד ב"משחק" הזה ושיש צורך לחשוב עליך, על הצרכים והרצונות. ואין כזה דבר "חייב". כמובן לא מדובר במצב שאחרי חדירה שבו הוא כבר ממש מגורה ובוער... אלא על כל ההקדמות.
2) אני לא רואה איך את יכולה לקחת יוזמה בלי לדבר על זה, להבהיר לו את זה ולדון בעניין. שוב, חסר לי הרקע שלכם בשאלה שלך, אבל אולי יש מקום שהוא יפנה למדריך חתנים, או למישהו לדבר איתו שיסביר לו את זה יותר. אני לא מבין שאת "תמצצי" לו זה נראה לו בסדר ואילו חיכוך בחזה גורם לו דחיה... זה מוזר קצת. וצריך להבין את הרקע לזה. האם הוא חושב שרק דברים שבאים מצד הגבר הם בסדר? האם עצם היוזמה שלך דוחה אותו? אולי הוא מרגיש שאת יודעת יותר ממנו והוא לא? (נניח במצב שאת חוזרת בתשובה ואילו הוא חרדי מבית)... יש כאן איזו סתירה.
3) אני חושב שבהחלט מותר ואולי אפילו רצוי שתקיימו חדירה כשאתם עדיין בבגדים כדי להקל על השפיכה המוקדמת. אבל לאחר מכן חייב להיות המשך. פשוט מעבירו את העניינים שלפני לאחרי. זו עצה שהרבה פעמים נותנים למי שסובל מבעיה דומה... להחליף את הסדר. זה לא הכי רצוי ולא הכי מושלם, אבל יכול לפתור בעיות... כמובן מתוך הבנה ברורה וגמורה שלו שאחרי זה הוא "מחוייב" לענג אותך ולע/שות את הסדר ההפוך. למרות שהוא כבר אחרי השיא.
4) כדי להקל בחדירה אפשר בהחלט לעשות שימוש במשחות, הכי טוב פשוטות ורגילות על בסיס מים. או ממש להרטיב את המקום במים. זה מאוד מקל. אם זה לא עוזר הכי טוב זה שאת תעזרי לו... פשוט תקחי את האיבר ביד ותנחי אותו למקום. אני מניח שבפעמים הראשונות זה יגביר את הגירוי שלו, אבל זה יקל על מציאת המקום מאוד. גם כאן מדריך חתנים מנוסה או רב שעוסק בעניינים הללו יכול לעזור בהנחיה.. (לדוגמא- פעמים רבות חתנים צעירים לא מבינים את הקרבה בין אותו מקום פי הטבעת... ומתרחקים מזה).
אז כמה דברים- שינוי מחשבתי של בעלך, רטיבות גדולה במקום מראש (בשלב ראשון אל תסמכו על רטיבות טבעית, עצם זה שיש בעיה יכול לגרום לייבוש שלך), הנחיה עם היד שלך, ולקיים יחסים בשלב ראשון, אולי אפילו עם בגדים, ואחר כך את ההתעלסות.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
