יחסים באור
הרב יניב חניאיטאבתשפ09/08/2020
שאלה:
שלום לרב, כתבת בשאלה הנ"ל שיש המתירים יחסים באור: https://www.shoresh.org.il/spages/shut/ishut367.htm רציתי לשאול מי הם המתירים ? העניין מאוד מפריע לי. הפוסק היחידי שידוע לי עליו הוא הרב משאש זצ"ל אך לפי הבנתי הוא התיר באקראי לפרקים, כלומר למיטב הבנתי עיקר היחסים בחושך וחלק פחות רחב מהם יכול להיות באור. האם יש מי שמתירים באופן קבוע ואם כן מי ? בתודה
תשובה:
אני לא יודע אם יש מתירים ב"אופן קבוע", אבל הכל מתחיל ממקום אחר, יש את דברי רבי יוחנן בן דהבאי שגמרא שמהם לומדים שאסור לקיים יחסים באור. וכך פסק השולחן ערוך.משם הכל מתחיל...
אם מקבלים את דברי רבי יוחנן להלכה באופן מוחלט- אז זה אסור. אם לא, אז זה מותר, כי אז נכנס הכלל של "כל מה שאדם רוצה עושה עם אשתו", של הרמב"ם.
ברגע שיש פוסקים שמתירים, במקרים מסויימים, נניח הרב משאש, או הבן איש חי בלילה הראשון, או כמנהג יוצאי ג'רבה שכתבו שמותר בלילה הראשון וכדומה... זה אומר שדברי רבי יוחנן בן דהבאי, למרות שהם מופיעים בשולחן ערוך, לא נפסקו באופן מוחלט וגמור להלכה.
מכאן זה מתחיל...
ויש לא מעט דעות שהדברים של רבי יוחנן לא נפסקו להלכה, בין אם מדובר על "הפיכת שולחן", בין אם מדובר על ביאה דרך אברים ובין אם מדובר על שימוש באור... זה בעצם הדיון העקרוני, האם העובדה שהשולחן ערוך מביא את דברי רבי יוחנן בן דהבאי, הם סוף פסוק הלכתי.
אם לא, וככה פסקו רבים, ממילא תשמיש באור מותר. ובכל זאת, אני כתבתי את זה בהסתייגות, כי אלו דברי חכם גדול בברייתא וכך כתב בשולחן ערוך.
תשובות נוספות בנושא-
מצות עונה
מותר לבעל להכניס אצבע לאותו מקום... זה חלק מהיחסים התקינים.
לגבי השאלה השניה- זו שאלה מאוד מורכבת, שתלויה בהמון פרטים (כמו לדוגמא- באיזה חודש מדובר? אם את בחודש שמיני לדוגמא וצריך לחכות רק חודש, זה בסדר... אם זה חודש מוקדם וזה כבר כואב, זו בעיה לחכות כל כך הרבה זמן.
באופן עקרוני חיבוק ונישוק לא יכולים להחליף את המצווה עצמה. אלא אם כן יש סיבה ממש מיוחדת של חוסר יכולת מוחלט לקיים יחסים. וגם אז, מנסים למצוא תחליפים, כמו ביאה שלא כדרכה, או אפילו ביאה דרך איברים, אם מדובר בזמן ארוך.
לא נראה לי שזה רק פתרון של נרות לשיכוך כאבים, זה מצריך בדיקה מעמיקה. ואם הרופא יגיע למסקנה שזה לא אפשרי לקיים יחסים בכלל, מסיבה רפואית או נפשית, אז צריך למצוא פתרון הלכתי. שוב, אם מדובר בשבוע שבועיים שלושה, אולי. מעבר לכך צריך פתרון הלכתי.
מותר לבעל להכניס אצבע לאותו מקום... זה חלק מהיחסים התקינים.
לגבי השאלה השניה- זו שאלה מאוד מורכבת, שתלויה בהמון פרטים (כמו לדוגמא- באיזה חודש מדובר? אם את בחודש שמיני לדוגמא וצריך לחכות רק חודש, זה בסדר... אם זה חודש מוקדם וזה כבר כואב, זו בעיה לחכות כל כך הרבה זמן.
באופן עקרוני חיבוק ונישוק לא יכולים להחליף את המצווה עצמה. אלא אם כן יש סיבה ממש מיוחדת של חוסר יכולת מוחלט לקיים יחסים. וגם אז, מנסים למצוא תחליפים, כמו ביאה שלא כדרכה, או אפילו ביאה דרך איברים, אם מדובר בזמן ארוך.
לא נראה לי שזה רק פתרון של נרות לשיכוך כאבים, זה מצריך בדיקה מעמיקה. ואם הרופא יגיע למסקנה שזה לא אפשרי לקיים יחסים בכלל, מסיבה רפואית או נפשית, אז צריך למצוא פתרון הלכתי. שוב, אם מדובר בשבוע שבועיים שלושה, אולי. מעבר לכך צריך פתרון הלכתי.
המשך גמר ביאה בפה/דרך איברים
אכן אלו שתי האופציות אם אתם מעדיפים להימנע משלא כדרכה. ובכל מקרה, אני לא סבור שלא כדרכה זה פתרון ארוך טווח לזוגות שיש להם בעיה, זה לא יכול להיות תחליף אמיתי.
כך שההעדפות הן כמו שכתבתי-
עדיף ביאה דרך איברים, זה לדעתי מותר במקרה שלכם, למרות שבדרך כלל שבועיים זה לא זמן ארוך מידי, הרי כשזה חוזר שוב ושוב ובוודאי מצטרף לזמני הנידה, זה יכול להיות מאוד מעיק. לכן נראה לי שממש עדיף לכם ביאה דרך איברים. אפשר לקיים תשמיש בפה עד כמה רגעים לפני הפליטה. ואז לעבור לגוף. אני חושב שאם זה יהיה באיזור הירכיים לא תריחי את זה בכלל.
אכן אלו שתי האופציות אם אתם מעדיפים להימנע משלא כדרכה. ובכל מקרה, אני לא סבור שלא כדרכה זה פתרון ארוך טווח לזוגות שיש להם בעיה, זה לא יכול להיות תחליף אמיתי.
כך שההעדפות הן כמו שכתבתי-
עדיף ביאה דרך איברים, זה לדעתי מותר במקרה שלכם, למרות שבדרך כלל שבועיים זה לא זמן ארוך מידי, הרי כשזה חוזר שוב ושוב ובוודאי מצטרף לזמני הנידה, זה יכול להיות מאוד מעיק. לכן נראה לי שממש עדיף לכם ביאה דרך איברים. אפשר לקיים תשמיש בפה עד כמה רגעים לפני הפליטה. ואז לעבור לגוף. אני חושב שאם זה יהיה באיזור הירכיים לא תריחי את זה בכלל.
תודה על תשובתך המהירה
Tני חושב שאם לא מדובר על חשש של ממש, שרופאה אמרה או משהו כזה, קשה להסתמך על זה לביאה דרך איברים. אני לא יכול להגיד "אסור", כי יש דעות שמשמע מהם שזה יהיה מותר, אולם זה בטח היתר רחוק יחסית.
מה גם שניתן לעשות את רוב התשמיש דרך איברים, ורק את הפליטה בכניסה חלקית לנרתיק, ממש קצת, אז למה לא?
זה גורם לי לחשוב שאולי אני לא מבין מה בדיוק אתה שואל. כלומר- אם אתה כל כך מתאווה לזה, ולא מסתפק בכניסה חלקית, אולי אתה מתכוון למשהו אחר ממה שאני חושב? אולי תרצה להסביר למה הכוונה בדיוק? כי לכאורה, ם מותר להתחכך באיברים עד כמעט הפליטה, למה לא?
Tני חושב שאם לא מדובר על חשש של ממש, שרופאה אמרה או משהו כזה, קשה להסתמך על זה לביאה דרך איברים. אני לא יכול להגיד "אסור", כי יש דעות שמשמע מהם שזה יהיה מותר, אולם זה בטח היתר רחוק יחסית.
מה גם שניתן לעשות את רוב התשמיש דרך איברים, ורק את הפליטה בכניסה חלקית לנרתיק, ממש קצת, אז למה לא?
זה גורם לי לחשוב שאולי אני לא מבין מה בדיוק אתה שואל. כלומר- אם אתה כל כך מתאווה לזה, ולא מסתפק בכניסה חלקית, אולי אתה מתכוון למשהו אחר ממה שאני חושב? אולי תרצה להסביר למה הכוונה בדיוק? כי לכאורה, ם מותר להתחכך באיברים עד כמעט הפליטה, למה לא?
דיני תשמיש
1. לדעתי זה מותר, כמובן שאם הגבר מרגיש שהוא קרוב מאוד להוצאה, ואז יש סיכוי שהזרע יצא בחוץ, זו בעיה. אולם אם לא, אני לא רואה מדוע זו בעיה.
2. אני לא יודע שהרמ"א מתיר את זה, לכאורה הוא אוסר (לפי הרמ"א אפילו שלא כדרכה הכוונה היא האותו קמום, רק הפוך), אבל ביאה דרך איברים שיש כאלו שמתירים (בעיקר מסתמכים על הרמב"ם), הכוונה אכן לחיכוך של האיבר באיברים אחרים של האשה- הבטן, הירכיים, הרגליים, והוצאת הזרע שם. נהוג להתיר את זה כשיש סיבה לזה, כמו בעיה רפואית קלה או משהו כזה. אם לא, אז מותר להתחכך, אולם את הפליטה צריך לעשות באותו מקום.
1. לדעתי זה מותר, כמובן שאם הגבר מרגיש שהוא קרוב מאוד להוצאה, ואז יש סיכוי שהזרע יצא בחוץ, זו בעיה. אולם אם לא, אני לא רואה מדוע זו בעיה.
2. אני לא יודע שהרמ"א מתיר את זה, לכאורה הוא אוסר (לפי הרמ"א אפילו שלא כדרכה הכוונה היא האותו קמום, רק הפוך), אבל ביאה דרך איברים שיש כאלו שמתירים (בעיקר מסתמכים על הרמב"ם), הכוונה אכן לחיכוך של האיבר באיברים אחרים של האשה- הבטן, הירכיים, הרגליים, והוצאת הזרע שם. נהוג להתיר את זה כשיש סיבה לזה, כמו בעיה רפואית קלה או משהו כזה. אם לא, אז מותר להתחכך, אולם את הפליטה צריך לעשות באותו מקום.
המשך לגבי השאלה הקודמת
לא ממש ברורה לי השאלה, נראה לי שיש כמה שגיאות הקלדה בשאלה שלך.
ביאה דרך איברים מתירים (על פי הנורמל) רק כשיש סיבה אמיתית והכרחית לכך, ולא באופן רגיל. כך שאם אין סיבה, זה אסור.
הדברים שכתבתי מבוססים על דברי הרמב"ם שכל מה שרוצה אדם לעשות באשתו עושה, ויש הרבה פוסקים שקיבלו זאת כפשוטו, ואפילו כתבו שאפשר להעדיף זאת על פני ביאה שלא כדרכה... כי ביאה שלא כדרכה היא במקום לא נקי.
באופן עקרוני, ככל שהתקופה ארוכה יותר, כך יש מקום יותר להתיר, כי זה נכנס למצב של עגינות בלשון הפוסקים. אולם ברור לחלוטין שלא מדובר על "פתרון טוב" שהרי לאשה אין חלק וענין בכך. וזה לא פתרון למצב ארוך זמן, מלבד זאת למה שתהיה תקופה ארוכה עד הוסת? הרי זה חודש מקסימום, לא?
לא ממש ברורה לי השאלה, נראה לי שיש כמה שגיאות הקלדה בשאלה שלך.
ביאה דרך איברים מתירים (על פי הנורמל) רק כשיש סיבה אמיתית והכרחית לכך, ולא באופן רגיל. כך שאם אין סיבה, זה אסור.
הדברים שכתבתי מבוססים על דברי הרמב"ם שכל מה שרוצה אדם לעשות באשתו עושה, ויש הרבה פוסקים שקיבלו זאת כפשוטו, ואפילו כתבו שאפשר להעדיף זאת על פני ביאה שלא כדרכה... כי ביאה שלא כדרכה היא במקום לא נקי.
באופן עקרוני, ככל שהתקופה ארוכה יותר, כך יש מקום יותר להתיר, כי זה נכנס למצב של עגינות בלשון הפוסקים. אולם ברור לחלוטין שלא מדובר על "פתרון טוב" שהרי לאשה אין חלק וענין בכך. וזה לא פתרון למצב ארוך זמן, מלבד זאת למה שתהיה תקופה ארוכה עד הוסת? הרי זה חודש מקסימום, לא?
זוגיות
ב"בני שבע המידות", שמפורטים בשולחן ערוך בעיקר בסימן ר"מ (וגם בכמה מקומות האבן העזר), מופיעה אחת המידות- בני אנוסה. שפ]ירושו מי שמקיים יחסים עם אשתו ללא הסכמתה. על כך הוסיפו חכמים "בני אנוסת הלב", ועוד לא מעט מצבים של לא רק קיום יחסים אלא בכלל נגיעות וכו' בין בני הזוג.
ב"בני שבע המידות", שמפורטים בשולחן ערוך בעיקר בסימן ר"מ (וגם בכמה מקומות האבן העזר), מופיעה אחת המידות- בני אנוסה. שפ]ירושו מי שמקיים יחסים עם אשתו ללא הסכמתה. על כך הוסיפו חכמים "בני אנוסת הלב", ועוד לא מעט מצבים של לא רק קיום יחסים אלא בכלל נגיעות וכו' בין בני הזוג.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
