זרע לבטלה
הרב יניב חניאאחשווןתשפו23/10/2025
שאלה:
שלום כבוד הרב ושוב תודה על תשובתך המהירה נכון שאין לי כח גברא והכוונה לזיקפה גירוי יש לי והוא חזק מאוד וכבר קרה לי שרק מעצם המחשבה המרובה על זה יצא לי זרע אם אני נוגע ביד גם אם אין קישוי יש גירוי שמביא לשפיכה מקווה שעכשיו זה יותר ברור
תשובה:
טוב, יש כאן שני עניינים.הראשון הוא העניין הזוגי, שאותו צריך לפתתור. אם זה לא אפשרי,אז זה לא.אבל אני לא חושב שניתן לפתור אתהבעיה האישית בתחום הזה מבלי להתייחס לצד הזוגי.. התיאור שלך הוא באמת קשה ומטריד... אבל העניין בטח לא מתחיל מהנושא של יצר מין או תאווה. זה מתחיל ממקום אחר לגמרי. זה לא עניין של אישות, אלא של זוגיות.
לגבי הנושא של עצם השז"ל, אני מבין כעת את התמונהץ ואני לא ממש יודע מה אפשר לומר מבחינה הלכתית בעניין הזה. זה עדיין עניין אסור. כי שז"ל זה איסור. ואני לא ממש יודע מה אפשר לעשות מבחינה הלכתית בנושא הזה. זה לא אומר שכל נפילה היא גזר דין מוותת חס וחלילה. אבל אני לא רואה היתר הלכתי במצב כזה.
זה כמו מישהו שהוא אלמן ח"ו, או לא מוצא שידוך... זה לא מתיר לו הוצאת זרע כי קשה. אם הוא יוציא? אולי זה פחות חמור ממישהו נשוי. אבל זה עדיין איסור.
אני הייתי מציע להתמודד עם זה בפן ההלכתי כמו שזה- זה איסור. כמו כל איסור שבת, כמו איסור אחר... ואם נופלים, צריךלהתמודד עם הנפילה אני לא רואה איך אפשר ל"התיר".
ובצד הזוגי- זה באמתת מצריך גישה אחרת לגמרי. ייעוץ זוגי אמיתי או משהו כזה.
תשובות נוספות בנושא-
זרע לבטלה
הבנתי יותר. תודה על הההבהרה. אבל יש לי עוד שאלה טכנית. סליחה- אם אין כח גברא ואין קישוי. איך יתכן זרע לבטלה?
כלומר- אתה למעשה לא יכול להוציא זרע. לא?
אז מה בעצם הבקשה שלך מאשתך (הבקשה שלא נענית), אם אין אפשרות ליחסים, ואין שז"ל, ואין אפשרות כזו רפואית, אז מה בעצם אתה מבקש ממנה?
כרגע הכוונה הכי טכנית. בלי קשר להלכה או לדת.
הבנתי יותר. תודה על הההבהרה. אבל יש לי עוד שאלה טכנית. סליחה- אם אין כח גברא ואין קישוי. איך יתכן זרע לבטלה?
כלומר- אתה למעשה לא יכול להוציא זרע. לא?
אז מה בעצם הבקשה שלך מאשתך (הבקשה שלא נענית), אם אין אפשרות ליחסים, ואין שז"ל, ואין אפשרות כזו רפואית, אז מה בעצם אתה מבקש ממנה?
כרגע הכוונה הכי טכנית. בלי קשר להלכה או לדת.
זרע לבטלה
אני מבין מאוד את הקושי, ומאוד מזדהה עם הכאב.
זה קושי מאוד גדול ותסכול גדול...
אבל מצד השאלה עצמה, אני לא ממש מבין מה השאלה. לכאורה אין כאן שאלה מעשית. זו שאלה פסיכולוגית, או זוגית, אבל אין כאן שאלה הלכתית או רבנית... מה יש כאן לומר?
הקושי שלא לבוא ליחסים כאשר היצר הוא כל כך חזק הוא קושי עצום. והעובדה היא שאשתך צריכה לעזור לך. אני לא כל כך מבין למה היא לא רוצה לעזור. ומה בדיוק הבעיה... אבל הקושי הוא במגרש הזוגי. מבחינה הלכתית בוודאי שאין כאן מקום להגיד משהו כמו- "אז אם אשתך לא רוצה, מותר לך להוציא שזל..". זה לא משהו שקיים הלכתית.
ולכן הפתרון חייב לבוא דרך הזוגיות שלכם. יתכן ויש מקום לא לדבר עם האשה על "תצילי אותי מחטא". כי זה נשמע קצת אגואיסטי אולי.... במקום זה אולי יש מקום להסביר את הקושי עצמו, הקושי והצורך הפיזי. את העניין של אהבה ורצון טוב בין זוגי. ולא רק העניין ההלכתי.
אני מצטער, למרות כל הכאב, אני לא רואה את הצד ההלכתי רוחני בעניין. צריך למצוא דרך לעבוד על זה זוגית.
אני מבין מאוד את הקושי, ומאוד מזדהה עם הכאב.
זה קושי מאוד גדול ותסכול גדול...
אבל מצד השאלה עצמה, אני לא ממש מבין מה השאלה. לכאורה אין כאן שאלה מעשית. זו שאלה פסיכולוגית, או זוגית, אבל אין כאן שאלה הלכתית או רבנית... מה יש כאן לומר?
הקושי שלא לבוא ליחסים כאשר היצר הוא כל כך חזק הוא קושי עצום. והעובדה היא שאשתך צריכה לעזור לך. אני לא כל כך מבין למה היא לא רוצה לעזור. ומה בדיוק הבעיה... אבל הקושי הוא במגרש הזוגי. מבחינה הלכתית בוודאי שאין כאן מקום להגיד משהו כמו- "אז אם אשתך לא רוצה, מותר לך להוציא שזל..". זה לא משהו שקיים הלכתית.
ולכן הפתרון חייב לבוא דרך הזוגיות שלכם. יתכן ויש מקום לא לדבר עם האשה על "תצילי אותי מחטא". כי זה נשמע קצת אגואיסטי אולי.... במקום זה אולי יש מקום להסביר את הקושי עצמו, הקושי והצורך הפיזי. את העניין של אהבה ורצון טוב בין זוגי. ולא רק העניין ההלכתי.
אני מצטער, למרות כל הכאב, אני לא רואה את הצד ההלכתי רוחני בעניין. צריך למצוא דרך לעבוד על זה זוגית.
האם יש היתר לקונדום במקרה קיצוני?
שלום וברכה,
השאלה הזו מורכבת, בעיקר כי היא לא הלכתית כל כך. היא נוגעת לכל מיני עניינים נפשיים יותר, של חרדות וכאלה ופחות עניין הלכתי ישיר, שאת התשובה עליו אני מבין שאתם יודעים כבר מראש.
יתירה מזו, למיטב הבנתי משאלתך הקצרה וכמובן מבלי להכיר אתכם בכלל או לדעת לפרטים, יש כאן גם סוג של בעיה זוגית. למרות אהבתכם הגדולה. כי השיח שלכם נראה לי, על פי התיאור שלך, מעט חד צידי כזה.... כאילו אשתך כבר קיבלה את ההחלטה וכעת צריך לראות איך מסתדרים עם זה. למרות שחיי אישות הם עניין זוגי ולא פרטי.
זו נקודה חשובה. כי ה"דאגה" לחיי אישות ולשז"ל שלך ההיא לא עניין רק שלך. זה עניין זוגי.
אז נתחיל מהברור מאליו- אין שום צד ודרך להתיר לכם קונדום. אני עוסק שנים ארוכות מאוד בתחומים הללו ומעולם לא שמעתי שהותר קונדום רק כ"אמצעי מניעה" לזוג. זה פשוט לא שייך למצוא היתר. אולי היה מקום מאוד רחוק מאוד לדון, אם היה מדובר על איזה עניין ממש ממש ממש זמני, של מקרה חד פעמי. וגם אז, אולי קונדום עם חור קטן. ואחריו קצף או משהו כזה. במקרה שלכם, ומעולם לא שמעתי אחרת, אין מקום לקונדום. ולא נראה לי אפשרי שאשתך שמעה שפעם התירו למישהו.
יתירה מזו, גם ללא העניין ההלכתי הכבד, קונדום איננו אמצעי מניעה שמתאים לזוגות. לחיי אישות בין בעל אשתו לאורך זמן. אפילו רופאים שאינם מתייחסים כלל להלכה מציעים אותו כפתרון זמני לזוגות שצריכים למנוע הריון למשך חודש או פחות. זה לא אפשרי שתקיימו כזוג נשוי יחסים כמו נער ונערה שמחפשים פתרון זמני לערב אחד. זה פשוט לא עובד ככה. וזה ישנה את חיי האישות שלכם לרעה ולמשהו "טכני". גם אם זה היה איך שהוא מותר.
כמובן שגם השיטה של משגל נשוג שבה אתם משתמשים כעת היא לא שיטה לאורך זמן ויש לה מחירים כבדים מאוד מאוד מבחינה רוחנית, נפשית, הלכתית וגם "מעשית" כי בסוף תיכנסו להריון ככה. לא ניתן לשלוט על זה לאורך זמן. ותמיד יש "טיפות" של זרע שיוצאות לפני הפליטה עצמה.
יש שיטת מניעה נוספת, שפורסמה אצלי באתר לא מעט, והיא שיטת הימים הבטוחים. יש ימים שבהם בוודאי לא נכנסים להריון. ויש כל מיני מדידות של טמפרטורה שבהם ניתן לדעת מתי אפשר. זה עדיין כרוך במדידות של חום וכאלה, אבל זה לא בנוי על גלולות או הורמונים ועד כמה שיצא לי ללמוד ולשמוע .(היה לי מקרה שליוויתי צמוד בתחום הזה של מישהו שלא יכלה לקחת גלולות בגלל מחלה שלה), זה אמצעי די "בטוח" למניעה. לא יעיל כמו גלולות ויש בו יותר אחוזים של "כישלון", אבל עדיין אמצעי יעיל. שלא כרוך בתרופות. עם סיכון מסויים של הריון.
אני בטוח שהחברה שמייצרת תשמח לומר לך מה האחוזים, שהם יחסית גבוהים לגלולות, אבל עדיין נמוכים ממש.
יש גם אמצעים נוספים שהם לא הורמונלים, כמו התקן תוך רחמי לא הורמונלי, או נרות, שגם בהם יש אחוזי "יעילות" וחשבונות. בנרות או נוזל יש נשים דתיות רבות שמשתמשות.
ויש גם מדבקה (שזה כמו גלולות רק ללא בליעה), שמדביקים בגב ופשוט שוכחים ממנה לחודש. היא הורמונלית, אבל ממש ממש עדינה כי היא חיצונית ולא בולעים משהו.
אבל...
הפתרון כאן צריך לבוא מבפנים, עניין רגשי או נפשי. זה לא עניין הלכתי רפואי. גלולות הם אמצעי תרופתי בטוח מאוד. ויש עליהם שנים ארוכות מאוד מאוד של נסיונות, בדיקות בטיחות ונתונים. כי המוני המוני נשים משתמשות בהם. זה גם לא כל כך אמצעי "חיצוני" כי מה שבולעים זה הורמונים נשיים. ולא משהו כימי טהור כמו תרופות מסוגים אחרים. האדם המודרני, כמו אבותינו, בולע המון חומרים מסוג זה. בכל מיני תחומים. והם משפרים את חיינו, הופכים לכלי ומעלים את איכות החיים של כולנו. ההימנעות מזה בגלל דמיונות של חומרים וכו' היא טעות שעולה כעת בתחומים אחרים אפילו בחיי אדם (אני מתכוון לדוגמא לכך שאנשים נמנעים מחיסונים ורק בשבוע האחרון מתו ארבע תינוקות מחצבת). אני לדוגמא, מבלי להיות מדען דגול, די בטוח שאשתך, כמו כולנו, מכניסה לגופה לא מעט הורמונים דרך אכילת עופות או בשר, יותר ממה שהגלולות מספקות.
אני יודע ושומע שיש התנגדות לגלולות. אולם ברוב המקרים נשים כאלו אינן מתנגדות למשהו חיצוני... כמו קצף וכו'. אבל התנגדות גורפת זה משהו שהוא בלתי אפשרי בזוגיות. אלא אם כן הגבר והאשה מעוניינים להפסיק את חיי האישות, בצוותא.
הרי גם קונדום הוא אמצעי חיצוני שנכנס לגוף. ובמה הוא שונה מנר? או מטבעת? הטבעת עשויה מפלסטיק וגם הקונדום
(הכוונה לפלסטיק,לא להורמונים שהטבעת משחררת). ולהיפך, אני די בטוח שמבחינה "פלסטיקית" יש בו יותר משמעות לגוף מאשר טבעת, שהיא בסך הכל תרופה שנבדקת היטב, בתנאים מאוד מחמירים.
כך שההחלטה היא האם אנו רוצים את איכות החיים, את האהבה, את היחסים המשותפים... ולשם כך לבלוע מעט הורמונים, או שאנחנו רוצים לוותר על זה. זו השאלה שעומדת על הפרק. כי לדעתי הקונדום הוא לא באמת הפתרון. לא רק מבחינה הלכתית שהוא אסור.
אז אם אשתך מעוניינת במשהו אחר, מורכב יותר, כמו ימים בטוחים או קצף... יש מקום לדיון משותף כזה ביניכם. אבל זה חייב להיות דיון משותף. זה עניין זוגי.
כך שמבחינה הלכתית/ רפואית יש כמה פתרונות אפשריים- לענ"ד הכי מתאימה לכם המדבקה. שיש בה מעט הורמונים יחסית, אבל היא הורמונלית. או הימים הבטוחים שיש רבות שמשתמשות אבל אחוזי המניעה מעט קטנים יותר. יש את הנרות שהם כרוכים בהכנסת משהו לגוף לפני.
מבחינה נפשית, בין אישית זה משהו אחר לגמרי. ולעניות דעתי זה המקום שבו אתם צריכים לברר בצורה עמוקה יותר את העניין ולנסות להבין סיכונים לעומת סיכויים בחיי האישות שלכם. סיכונים של שימוש בגלולות, שנחשבות לאחד מאמצעי הרפואה בטוחים ביותר, לעומת החיים הזוגיים.
וכמובן, אם אחרי זה תלכו על מדבקה או משהו אחר. גם בסדר...
בהצלחה רבה
שלום וברכה,
השאלה הזו מורכבת, בעיקר כי היא לא הלכתית כל כך. היא נוגעת לכל מיני עניינים נפשיים יותר, של חרדות וכאלה ופחות עניין הלכתי ישיר, שאת התשובה עליו אני מבין שאתם יודעים כבר מראש.
יתירה מזו, למיטב הבנתי משאלתך הקצרה וכמובן מבלי להכיר אתכם בכלל או לדעת לפרטים, יש כאן גם סוג של בעיה זוגית. למרות אהבתכם הגדולה. כי השיח שלכם נראה לי, על פי התיאור שלך, מעט חד צידי כזה.... כאילו אשתך כבר קיבלה את ההחלטה וכעת צריך לראות איך מסתדרים עם זה. למרות שחיי אישות הם עניין זוגי ולא פרטי.
זו נקודה חשובה. כי ה"דאגה" לחיי אישות ולשז"ל שלך ההיא לא עניין רק שלך. זה עניין זוגי.
אז נתחיל מהברור מאליו- אין שום צד ודרך להתיר לכם קונדום. אני עוסק שנים ארוכות מאוד בתחומים הללו ומעולם לא שמעתי שהותר קונדום רק כ"אמצעי מניעה" לזוג. זה פשוט לא שייך למצוא היתר. אולי היה מקום מאוד רחוק מאוד לדון, אם היה מדובר על איזה עניין ממש ממש ממש זמני, של מקרה חד פעמי. וגם אז, אולי קונדום עם חור קטן. ואחריו קצף או משהו כזה. במקרה שלכם, ומעולם לא שמעתי אחרת, אין מקום לקונדום. ולא נראה לי אפשרי שאשתך שמעה שפעם התירו למישהו.
יתירה מזו, גם ללא העניין ההלכתי הכבד, קונדום איננו אמצעי מניעה שמתאים לזוגות. לחיי אישות בין בעל אשתו לאורך זמן. אפילו רופאים שאינם מתייחסים כלל להלכה מציעים אותו כפתרון זמני לזוגות שצריכים למנוע הריון למשך חודש או פחות. זה לא אפשרי שתקיימו כזוג נשוי יחסים כמו נער ונערה שמחפשים פתרון זמני לערב אחד. זה פשוט לא עובד ככה. וזה ישנה את חיי האישות שלכם לרעה ולמשהו "טכני". גם אם זה היה איך שהוא מותר.
כמובן שגם השיטה של משגל נשוג שבה אתם משתמשים כעת היא לא שיטה לאורך זמן ויש לה מחירים כבדים מאוד מאוד מבחינה רוחנית, נפשית, הלכתית וגם "מעשית" כי בסוף תיכנסו להריון ככה. לא ניתן לשלוט על זה לאורך זמן. ותמיד יש "טיפות" של זרע שיוצאות לפני הפליטה עצמה.
יש שיטת מניעה נוספת, שפורסמה אצלי באתר לא מעט, והיא שיטת הימים הבטוחים. יש ימים שבהם בוודאי לא נכנסים להריון. ויש כל מיני מדידות של טמפרטורה שבהם ניתן לדעת מתי אפשר. זה עדיין כרוך במדידות של חום וכאלה, אבל זה לא בנוי על גלולות או הורמונים ועד כמה שיצא לי ללמוד ולשמוע .(היה לי מקרה שליוויתי צמוד בתחום הזה של מישהו שלא יכלה לקחת גלולות בגלל מחלה שלה), זה אמצעי די "בטוח" למניעה. לא יעיל כמו גלולות ויש בו יותר אחוזים של "כישלון", אבל עדיין אמצעי יעיל. שלא כרוך בתרופות. עם סיכון מסויים של הריון.
אני בטוח שהחברה שמייצרת תשמח לומר לך מה האחוזים, שהם יחסית גבוהים לגלולות, אבל עדיין נמוכים ממש.
יש גם אמצעים נוספים שהם לא הורמונלים, כמו התקן תוך רחמי לא הורמונלי, או נרות, שגם בהם יש אחוזי "יעילות" וחשבונות. בנרות או נוזל יש נשים דתיות רבות שמשתמשות.
ויש גם מדבקה (שזה כמו גלולות רק ללא בליעה), שמדביקים בגב ופשוט שוכחים ממנה לחודש. היא הורמונלית, אבל ממש ממש עדינה כי היא חיצונית ולא בולעים משהו.
אבל...
הפתרון כאן צריך לבוא מבפנים, עניין רגשי או נפשי. זה לא עניין הלכתי רפואי. גלולות הם אמצעי תרופתי בטוח מאוד. ויש עליהם שנים ארוכות מאוד מאוד של נסיונות, בדיקות בטיחות ונתונים. כי המוני המוני נשים משתמשות בהם. זה גם לא כל כך אמצעי "חיצוני" כי מה שבולעים זה הורמונים נשיים. ולא משהו כימי טהור כמו תרופות מסוגים אחרים. האדם המודרני, כמו אבותינו, בולע המון חומרים מסוג זה. בכל מיני תחומים. והם משפרים את חיינו, הופכים לכלי ומעלים את איכות החיים של כולנו. ההימנעות מזה בגלל דמיונות של חומרים וכו' היא טעות שעולה כעת בתחומים אחרים אפילו בחיי אדם (אני מתכוון לדוגמא לכך שאנשים נמנעים מחיסונים ורק בשבוע האחרון מתו ארבע תינוקות מחצבת). אני לדוגמא, מבלי להיות מדען דגול, די בטוח שאשתך, כמו כולנו, מכניסה לגופה לא מעט הורמונים דרך אכילת עופות או בשר, יותר ממה שהגלולות מספקות.
אני יודע ושומע שיש התנגדות לגלולות. אולם ברוב המקרים נשים כאלו אינן מתנגדות למשהו חיצוני... כמו קצף וכו'. אבל התנגדות גורפת זה משהו שהוא בלתי אפשרי בזוגיות. אלא אם כן הגבר והאשה מעוניינים להפסיק את חיי האישות, בצוותא.
הרי גם קונדום הוא אמצעי חיצוני שנכנס לגוף. ובמה הוא שונה מנר? או מטבעת? הטבעת עשויה מפלסטיק וגם הקונדום
(הכוונה לפלסטיק,לא להורמונים שהטבעת משחררת). ולהיפך, אני די בטוח שמבחינה "פלסטיקית" יש בו יותר משמעות לגוף מאשר טבעת, שהיא בסך הכל תרופה שנבדקת היטב, בתנאים מאוד מחמירים.
כך שההחלטה היא האם אנו רוצים את איכות החיים, את האהבה, את היחסים המשותפים... ולשם כך לבלוע מעט הורמונים, או שאנחנו רוצים לוותר על זה. זו השאלה שעומדת על הפרק. כי לדעתי הקונדום הוא לא באמת הפתרון. לא רק מבחינה הלכתית שהוא אסור.
אז אם אשתך מעוניינת במשהו אחר, מורכב יותר, כמו ימים בטוחים או קצף... יש מקום לדיון משותף כזה ביניכם. אבל זה חייב להיות דיון משותף. זה עניין זוגי.
כך שמבחינה הלכתית/ רפואית יש כמה פתרונות אפשריים- לענ"ד הכי מתאימה לכם המדבקה. שיש בה מעט הורמונים יחסית, אבל היא הורמונלית. או הימים הבטוחים שיש רבות שמשתמשות אבל אחוזי המניעה מעט קטנים יותר. יש את הנרות שהם כרוכים בהכנסת משהו לגוף לפני.
מבחינה נפשית, בין אישית זה משהו אחר לגמרי. ולעניות דעתי זה המקום שבו אתם צריכים לברר בצורה עמוקה יותר את העניין ולנסות להבין סיכונים לעומת סיכויים בחיי האישות שלכם. סיכונים של שימוש בגלולות, שנחשבות לאחד מאמצעי הרפואה בטוחים ביותר, לעומת החיים הזוגיים.
וכמובן, אם אחרי זה תלכו על מדבקה או משהו אחר. גם בסדר...
בהצלחה רבה
ט
כן. מותר בוודאי.
אפילו רצוי במקרים מסויימים, כי זה מרבה את התאווה של הגבר ואת ההנאה. כמובן בלי להוציא זרע. בגילאים מסויימים (ככל שמתבגרים), זה גם הכרחי לגמרי. כי הגבר מתקשה להגיע לקישוי גמור וחזק בלי זה.
וגם אם, ח"ו, יצא זרע, זה לא ייחשב זרע לבטלה. כמובן שצריך להיזהר שלא יצא, אבל אם יצא, זה לא שז"ל
כן. מותר בוודאי.
אפילו רצוי במקרים מסויימים, כי זה מרבה את התאווה של הגבר ואת ההנאה. כמובן בלי להוציא זרע. בגילאים מסויימים (ככל שמתבגרים), זה גם הכרחי לגמרי. כי הגבר מתקשה להגיע לקישוי גמור וחזק בלי זה.
וגם אם, ח"ו, יצא זרע, זה לא ייחשב זרע לבטלה. כמובן שצריך להיזהר שלא יצא, אבל אם יצא, זה לא שז"ל
האם מותר לגמור בפה
שלום וברכה,
באופן עקרוני לא נוהגים להתיר לפלוט בפה. מדין של מאיסות ועוד...
מצד שני, זה לא ממש אסור כמו לפלוט בחוץ. ככה שאם זה ממש ממש בסדר מבחינתך... והוא ממש רוצה. אז אולי זה יהיה אפשרי. למרות שכפי שכתבתי, זה לא רצוי. זה מסוג הדברים שאני חושב שצריך להימנע מהם אלא אם כן זה ממש בוער לכם.
שלום וברכה,
באופן עקרוני לא נוהגים להתיר לפלוט בפה. מדין של מאיסות ועוד...
מצד שני, זה לא ממש אסור כמו לפלוט בחוץ. ככה שאם זה ממש ממש בסדר מבחינתך... והוא ממש רוצה. אז אולי זה יהיה אפשרי. למרות שכפי שכתבתי, זה לא רצוי. זה מסוג הדברים שאני חושב שצריך להימנע מהם אלא אם כן זה ממש בוער לכם.
שז"ל
זו הפעם הראשונה מזה המון המון שנים ששאלו אותי שאלה שאני לא מכיר את המושג.
לא ידעתי מה זו "שפיכה אחורית".
ביררתי מה זה, ולענ"ד המצב הזה שולל לחלוטין את הענין של שז"ל.
בכל מקרה,למיטב זכרוני מעולם לא כתבתי שמין אוראלי "מלא" (אני מבין שהכוונה היא לפליטה בפה של האשה), הוא שז"ל. זה לא רצוי מכל מיני סיבות, אבל בדרך כלל טרחתי לציין שאם ממש ממש רוצים זה עדיין נחשב בגוף האשה ואי אפשר לומר שזה ממש אסור.
בכל מקרה, במצב שאתמתארתשלשפיכה אחורית, שבה הזרע למעשה מעוקרלחלוטין, אז לעדתי אין איסור שקרוב לשז"ל וזה מותר לגמרי.
זו הפעם הראשונה מזה המון המון שנים ששאלו אותי שאלה שאני לא מכיר את המושג.
לא ידעתי מה זו "שפיכה אחורית".
ביררתי מה זה, ולענ"ד המצב הזה שולל לחלוטין את הענין של שז"ל.
בכל מקרה,למיטב זכרוני מעולם לא כתבתי שמין אוראלי "מלא" (אני מבין שהכוונה היא לפליטה בפה של האשה), הוא שז"ל. זה לא רצוי מכל מיני סיבות, אבל בדרך כלל טרחתי לציין שאם ממש ממש רוצים זה עדיין נחשב בגוף האשה ואי אפשר לומר שזה ממש אסור.
בכל מקרה, במצב שאתמתארתשלשפיכה אחורית, שבה הזרע למעשה מעוקרלחלוטין, אז לעדתי אין איסור שקרוב לשז"ל וזה מותר לגמרי.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
