קיום יחסי מין
הרב יניב חניאכאטבתתשעד24/12/2013
שאלה:
בהמשך לשאלתי, הרב אמר שמשתמע מהרמב"ם שמותר לבעל לשמש עם אשתו ושיעשו ככל שיתאוו חוץ מאשר להסתכל בה באותו מקום, עכשיו שאלתי היא, אם מותר לבעל לעשות לה מין אוראלי באותו מקום, הוא צריך לעצום עיניים?, בנוסף, בזמן קיום היחסים, מותר לבעל לשפוך את זרעו על הגוף של אשתו? כלומר לשפוך את זרעו מחוץ לגוף שלה? *מצטער שהייתי.ישיר מידי, השתדלתי להיות פה עדין יותר* שאלה נוספת, אדם שהתחתן כדת וכדין עם שתי נשים, יש בעיה שישמשו שלושתם ביחד? כלומר הבעל ושני נשיו באותו הלילה באותה המיטה? אני מדבר כמובן על מקרה שזה לא מפריע אחת לשנייה. ערב טוב!
תשובה:
כמו שאסור לו להסתכל באותו מקום יהיה אסור לו גם לעשות אוראלי באותו מקום ממש, זה הולך ביחד ומאותה סיבה.לשפוך זרע מחוץ לגוף האשה נחשב לחלק ניכר מהפוסקים איסור של שז"ל, אמנם יש שמתירים ביאה דרך איברים במקרים מאודמאוד מסויימים של קושי לקיים יחסים רגילים.
לא, יהיה אסור, לפי חז"ל יהיה אפילו אסור לחשוב על השניה בזמן שהוא עם אחת.
הניסוח של השאלות שלך די קשה עבורי, אם יורשה לי להעיר, אני חושב שאתה קצת ישיר מידי... צריך מעט לעדן את הלשון.
בכל מקרה-
לגבי הנושא של הרמב"ם והשו"ע, שניהם לא מפרטים את רמת הפירוט שפרטת, כמובן, הם לא כותבים בהלכה דברים כמו מותר/ אסור להסתכל ב... אלא קובעים הלכות עיקריות שמהן אנחנו מקישים.
לכאורה, על פי רוב הדעות יש הבדל מסויים בין הרמב"ם לשולחן ערוך. הרמב"ם מצטט רק את דברי חכמים שאדם יכול לעסוק כל שירצה עם אשתו. הוא כמובן אומר זאת בלשון עדינה ונקיה, אבל ניתן להבין מדבריו שרוב הדברים שעליהם שאלת מותרים. לעומתו, השולחן ערוך מצטט בהלכות צניעות שלו אימרות חכמים שונות במקצת שמהן משמע שיש להקפיד על הלכות צניעות מסויימות בין איש, בחלקן נוגעות לשאלות אותן שאלת.
השאלה שבה בדרך כלל עוסקים היא באמירות הללו של חז"ל הן הלכה או הדרכה והאם מה שנאמר בהמשך שכל מה שאדם רוצה עושה, חולק על מה שנאמר קודם, ואז ממילא הכל מותר.
מכאן-
לפי הרמב"ם משמע שכל מה ששאלת מותר, מלבד הנושא של הסתכלות באותו מקום, שלגביו מופיע במפורש בחז"ל שזה דבר אסור. לכן הסתכלות כללית באשה תהיה מותרת, אולם הסתכלות באותו מקום במפורש ובעיון תהיה אסורה על פי זה.
לגבי ביאה שלא כדרכה (מאחור) כפי שכבר השבתי בהמון תשובות אחרות, אני סבור שמלשון הגמרא משתמע שזה מותר לחלוטין, כולל הוצאת זרע שם.
לגבי הוצאת זרע בפה, לענ"ד זה אסור משום שיקוץ, ואני לא חושב שזה משנה אם האשה ממש רוצה את זה, יש דברים שנקבעו כאסורים ללא קשר לתגובת האדם במסויים.
אני לא כל כך מבין מה הבעיה שאני אפנה לתשובות אחרות בעניין, הרי עניתי על השאלות הללו כל כך הרבה פעמים, מדוע שלא נפנה למשהו קיים?
אני לא יודע אם יש איסור על זה בזוהר, זה לא אומר שאין, רק שאני לא שמעתי. אני מניח שאם היה הייתי שומע, אבל זה לא בטוח.
נהגו שבשעת החיבור עצמו שמים כיסוי מעל הזוג.
את אכן צודקת לגבי דין תורה, דין התורה הוא שאחרי ראיית דם נידה צריך לספור 7 ימי נקיים, אולם זה רק לגבי דם נידה, ישנו גם דם המוגדר דם זיבה ובו צריך שבעה נקיים ולא רק ימי הזוה עצמו, וזה מאוד קשה לעשות את החישוב ולדעת מתי מדובר על דם זיבה ומתי על דם נידה ולכן חכמים החמירו שצריך לשמור שבעה נקיים בכל דם שהוא. י שגם דינים נוספים של יום כנגד יום, יומיים כנגד יומיים וכדומה. ומכיוון שקשה למנות את הימים ולדעת מתי זה כל זמן, לכן החמירו בנות ישראל על עצמן להמתין תמיד שבעה ימים.
לכן, אם תמתיני רק שבעה ימים, את בודאי תעברי על דרבנן ועל קבלת בני ישראל, אולם יותר מזה- בחלק מהמקרים את תעברי גם על התורה, כי את תתקשי למנות ולדעת אם את בדם זיבה או דם נידה.
אם זה מותר, אז זה כמובן לא שז"ל. הנקודה המרכזית היא גמרא, ברייתא, שאומרת שכל מה שרוצה אדם לעשות באשתו עושה. כמו כן הגמרא במקומות רבים מספור מדברת על מה שקרוי "ביאה שלא כדרכה", שעל פי הפירוש הפשוט והמקובל (מלבד דעתו של הרמ"א) היא שמדובר על הישבן. ביאה כזאת נחשבת לביאה לכל דבר לפי חכמים, ולכן ממילא הוצאת הזרע שם אינה נחשבת להוצאת זרע לבטלה. כמובן שמבחינה מעשית זה דבר לא פשוט ולכן השאלה לא מעשית לרוב האנשים.
אני ממש לא מכיר "איסורים חמורים כנגד המתירים" בזה...
לגבי השאלה השניה לא ממש מנוסחת טוב, לענ"ד, כי הרי ממתינים 7 ימים, זה נכון שיש עניין של חמישה ימים שלחלק ניכר מהדעות צריך לחכות אותם בכל מקרה של כתם או משהו כזה, אבל אחרי הנידה יש להמתין 7 ימים נקיים.
לצערי, למרות הקושי הגדול שימים אלו גורמים, אין בימינו מי שיכול ככל הנראה להתיר את העניין, זה דבר שהתקבל בכל תפוצות ישראל והוא נחשב לאיסור שפשט בכלל ישראל. ממילא צריך להקפיד גם על ימי הליבון. אם את לא מתכננת להיכנס להריון בתקופה הקרובה (למעלה משנתיים) וממש ממש קשה לכם יש היום אמצעי מניעה שמונעים את המחזור בדרך כלל (לא לכולן וזה מצריך כמובן התייעצות עם רופא).
הפלגה וחודש אין במצב כזה, כי ההריון והלידה משבשים את הספירה, וגם הדם שרואים לאחר הלידה הוא דם טוהר ולכן חודש והפלגה לא שייכים כרגע. לגבי 30 יום, אם יש ממה לספור אותם, כלומר- אם יש דימום (שלא אמור להיות עם סרזט), אז נהגן להחמיר בזה ולעשות בדיקה בכל זאת.
