ישראל והאומות לעתיד לבוא
הרב יניב חניאיבסיווןתשעג21/05/2013
שאלה:
שלום וברכה רציתי לשאול את הרב שאלה אשר מטרידה אותי זמן רב: האם נכון לומר כי הקשר העתידי בין ישראל לאומות הוא קשר של זכר ונקבה, דהיינו קשר אחדותי והרמוני שבו יש צד משפיע וצד מושפע? המהר"ל כותב שעם ישראל הוא הצורה והאומות הן החומר, וכותב בסגנון דומה על איש ואישה, וממילא חשבתי כי ניתן לחבר את הדברים להסבר אחד, אולם אינני מכיר מקור ברור לכך. עוד נראה בעיניי, כי נכון לומר על יחס ישראל והאומות את דברי רש"י על איש ואישה: "זכה - עזר; לא זכה - כנגדו, להילחם". גם לכך לא מצאתי מקור. סייעתא מסוימת לדבריי מצאתי בפרשיית מגדל בבל, הפותחת במה שנראה כטעות דקדוקית: "ויהי כל הארץ שפה אחת..." במקום "ותהי" (ארץ היא נקבה, כבפסוק "שלושה אלה בני נח ומאלה נפצה כל הארץ"). לפי הבנתי ה"טעות" הזו מתמצתת את המרידה שם - השמים הם כ'זכר' והארץ כ'נקבה' (נתיב האמונה פרק א', ועוד), ומלחמת בוני המגדל היתה להפוך את הארץ מ'נקבה' ל'זכר' (ראשית הפמיניזם). אם הסבר זה נכון, הרי שהמרידה של האישה בבעלה ממשיכה גם מול עם ישראל, נושאי שם שמים בעולם. אשמח מאוד אם הרב יעזור לי להתיר ספקותיי, ובמיוחד אם יואיל להפנות אותי למקורות בנושא.
תשובה:
באופן עקרוני פעמים רבות כל יחס של משפיע ומושפע מוגדר כיחס של זכר ונקיבה, הנקיבה מקבלת ומושפעת מהזכר, זוהי צורת תיאור מקובלת של היחס הזה. מצד שני, לא זכור לי שנתקלתי בהגדרה הזו על ישראלואומות העולם, בדרך כלל עם ישראל מוגדר כנקיבה, כרעיה, ביחס לקב"ה ואני לא זוכר שראיתי מקור שמציג את עם ישראל כזכר. בדברים מורכבים כגון אלו, בודאי דברים הקשורים לתורה הפנימית ולקלבה לא נהוג ל"נחש" ולהשוות, תהיה חייב למצוא מקור מוצק אחד לפחות לפני שתוכל לומר כזה דבר.תשובות נוספות בנושא-
מלווה מלכה
נכון, כך כתוב בהלכה, לא להחליף בגדים לפני מלווה מלכה.
הגמרא אומרת שהכוונה לכל דבר חם, החל מלחם חם ועד שתיה חמה.
נכון, כך כתוב בהלכה, לא להחליף בגדים לפני מלווה מלכה.
הגמרא אומרת שהכוונה לכל דבר חם, החל מלחם חם ועד שתיה חמה.
בעקבות המונדיאל- כדורגל בימות המשיח
שאלה מעניינת, צריך כמובן לעשות חילוק בין הספורט האישי, שבו אנשים מתעמלים, מחזקים את הגוף ומשתחררים מבחינה גופנית ורוחנית לבין ספורט ההמונים של ימינו. הספורט האישי הוא דבר חיובי מאוד ונחוץ מאוד לכל אדם ואדם... והוא תורם מאוד לכל מי שעוסק בו. הרב קוק, בתחילת התחיה שלנו בארץ, הדגיש שחלק מהתיקון של העולם יהיה שעם ישראל יתרגל מחדש לעשות בפעילות גופנית ויבנה את הכח הפיזי. לעומת זאת ספורט ההמונים של ימינו הוא ברובו שלילי- הערצה אלוהית של שחקנים, תקציבים של מיליונים, הרבה השתעבדות ורווח כספי לעסקנים.
לדעתי בזמן המשיח בהחלט יהיה ספורט במובן האישי, אנשים יתעמלו ויהיו בריאים וכדומה, אבל כל מה שקורה היום, המשחקים, ההערצות, הליגות, הכל יעלם.
שאלה מעניינת, צריך כמובן לעשות חילוק בין הספורט האישי, שבו אנשים מתעמלים, מחזקים את הגוף ומשתחררים מבחינה גופנית ורוחנית לבין ספורט ההמונים של ימינו. הספורט האישי הוא דבר חיובי מאוד ונחוץ מאוד לכל אדם ואדם... והוא תורם מאוד לכל מי שעוסק בו. הרב קוק, בתחילת התחיה שלנו בארץ, הדגיש שחלק מהתיקון של העולם יהיה שעם ישראל יתרגל מחדש לעשות בפעילות גופנית ויבנה את הכח הפיזי. לעומת זאת ספורט ההמונים של ימינו הוא ברובו שלילי- הערצה אלוהית של שחקנים, תקציבים של מיליונים, הרבה השתעבדות ורווח כספי לעסקנים.
לדעתי בזמן המשיח בהחלט יהיה ספורט במובן האישי, אנשים יתעמלו ויהיו בריאים וכדומה, אבל כל מה שקורה היום, המשחקים, ההערצות, הליגות, הכל יעלם.
חנוכה של נפילות באינטרנט
כפי שאתה בטח יודע (ולכן שאלת כאן), אני עוסק בנושא הזה המון, המון פעמים וזמן. למעשה אפשר לומר שכל חיי הרוחנים מוקדשים למאבק הזה.
ובכל זאת ולמרות הכל, אין לי תשובה חד משמעית לשאלה שלך. רק שזה מאבק קשה, ארוך ומתיש.
בראש ובראשונה, צריך לחשוב על פתרונות טכניים, החל מסינון (אני מבין שזה לא אפשרי לכל אחד), פיקוח וכדומה... וכלה בקריאה של המון תשובות בנושא. יש לי גם קורס ברשת שיש בו חמישה או ששה שיעורים בעניין הזה. אז הוא לא בדיוק נועד למכורים (בלי אמירה כרגע שאתה מכור או לא, אני לא יודע מספיק, אם כי זה נשמע לי קרוב לזה), אלא יותר לאנשי חינוך.פעם הוא היה בתשלום, אבל בגלל אנשים כמוך ושאלות כאלה הורדתי את הדרישה לתשלום.
כמו כן צריך לאמץ כמה דרכי התנהגות שעליהם אכתוב עוד מעט... אבל חייבים להבין שזו בעיה קשה ואני אפילו מתחיל לחשוב שאצל חלק מהאנשים היא בלתי פתירה. לפחות לא באופן גורף ומוחלט. חלק מאיתנו פשוט חייבים לעבוד מול מחשב, לא יכולים משום מה לשים סינון (או יודעים איך לעקוף אותו), וכבר ראו מספיק מהחומר הממכר כדי שהם יפלו שוב ושוב ושוב. אז אפשר להגדיל את ההפסקות, אפשר לעבור חודשים בלי ליפול, אבל זה מאבק שבו, אם אלה התנאים, אי אפשר לנצח.
אני אישית גם התייאשתי מליצור פתרון טכני שאותו ניתן לשווק, העלויות גדולות מידי והשוק אכזרי מידי.
כך שמה שנותר זה ללמוד לעבור את זה, מדרגה אחרי מדרגה, שלב אחרי שלב... להשתפר לאט לאט וכך לנצח. אני יודע שזה לא מעודד ואני עצמי תוהה אם זה נכון לומר את זה למישהו. ואני גם יודע שיש רבים מחברי שחושבים ש"אני מגזים" או סתם מייאש. אבל כך אני חש ואני חושב שצריך לומר את זה. בתשובות השונות שלי בעניין באתר וכן בקורס שאליו הפניתי, בטח ניתן לראות את העוצמות של המלחמה, את הכספים שמושקעים ואת עוצמת הזבל שיש בתחום הזה, ככה שאנשים רגילים מתקשים מאוד מאוד לעמוד בזה.
ובכל זאת כמה רעיונות-
1) להפוך את זה לכמה שיותר קשה- לקרוא, ללמוד, לעסוק בזה... לדעת שאם נופלים זו נפילה ושחייבים לקום מהר. לא לתת לזה לבוא בקלות. מבחינת העבודה שלך אפשר חצי סינון? שים חצי. אפשר פיקוח? שים פיקוח... להפוך את זה לקשה.
2) לעשות איזו שהיא מניה מסודרת של הקשיים והנפילות. הרבה פעמים הבעיה היא שיש תחושה ש"אני לא שווה", אני כל הזמן נופל, אני מגעיל (או מגעילה) וכדומה... מניה של הנפילות וההצלחות היא כלי לברר מה המצב. פשוט לוקחים יומן, או אפילו דף בכיס וכותבים כמה תאריכים שבהם קשה במיוחד ובהם נפלתם. זה לא יעיל למי שנופל כל יום, אבל למי שמצליח, פתאום הוא רואה ששבועיים הוא החזיק ויומיים לא, וזה נותן פרופוקציה.
3) לא לבוא לאינטרנט/ מחשב/ טלפון בלי לדעת מה רוצים לעשות עכשיו. זה מתכון ברור לנפילה. זה שיעמום לבלות במקום אחר- ספורט, קריאה וכדומה. אנימבין, היום, שלא כולם תלמידי חכמים ויכולים לשבת ללמוד בכל מצב... אז צריך שהזמן יהיה עמוס ולא יהיה בו מקום לנפילות. ככל שהזמן מהנפילה האחרונה מתרחק (על פי הטבלה שעשינו), ניתן להקל מעט בלחץ הזמן.
4) לשתף מישהו- זה אחד הכלים הכי חזקים שאני מכיר. כלי הכרחי, ולא ניתן לערעור. אחד מהסיבות הכי חזקות לנפילות הוא ההכרח לשמור על שקט, בגלל הבושה. ולכן ה"שד" הולך וגדל, הולך וטופח, הולך והופך למשהו שלא ניתן להכיל. שיתוף של מישהו, הורדת העניין למילים, סיפור ותגובות, עוזרות מאוד. מפחיתות את הפחד ואת ההרגשה של חוסר אונים. שזה שלב חשוב בנפילה.
5) טיפ שלמדתי מכמה מעשנים- להפוך אפילו את השימוש הרגיל לקצת יותר קשה. זה נשמע מוזר, אולם זה עובד. מעשנים למדו שאם הם שמים את קופסת הסיגריות על המקרר- הם מעשנים פחות מאשר אם היא בכיס. יש איזו עצלות טבעית כזו שמונעת אחת או שתיים ביום. נכנסת הביתה? שים את הטלפון בחדר הרחוק. אתה במשרד? שים אותו במגירה. או מאחרי ארון נעול. זה מדהים ומשונה כמה זה עוזר... צדיקים ממני יגידו לך לשים את הטלפון ליד ספר קודש. המראה של ספר קודש או תפילין מרתיע מנפילה מיידית. אולם משנים של ייעוץ אני למדתי שברגע שזה נכנס, זהנכנס ולא שמים לב לספרים. אבל אולי. בכל מקרה- להפוך את זה לקשה יותר. פחות זמין, קצת יותר עצלני.
6) לקבוע "עונש" מידתי במקרה של נפילה. לא משהו מפלצתי, אבל נניח תרומה של 100 ש"ח לצדקה בכל פעם שזה קורה. זה יוצר עוד הרתעה פנימית.
אלו העצות המרכזיות שבהן אני יכול להיזכר עכשיו. אני מבין ויודע כמה זה יכול להיות קשה ומעיק, כמה זה שובר אנשים לשניים. ואני יודע, ככל הנראה ולצערי, שיש כאלה שיתמודדו עם זה הרבה זמן. אולי שנים אולי יותר. אולם זה מאבק שבגדול אפשר להתמודד איתו. ולהבין שבמצב כזה נפילה היא חלק מההתרוממות שבאה אחריה.
לגבי העניים של אלוקים צוחק עלי, או נפילות בזמנים רוחניים. זו לא הפעם הראשונה שאני שומע על זה. יש כמה שאמרו לי... אני לא יודע מה לומר על זה, כיאני מאלה שחושבים שלא כל אחד הוא כל כך רוחני עד שהקב"ה שעצמו יטרח ל"הפיל" אותו. כלומר- אתה צריך להיות מאוד רוחני כדי שהחנוכה שלך יהיה כזה שדווקא אז יחליטו משמיים להתעסק איתך. אולי. יכול להיות. אבל מה שחשוב הוא שזה קורה וצריך להתמודד עם זה.
בכלל, אני חושב שהבעיה הוא לא קשורה כבר רק לאלוקים, או לדת. זה נזק כללי לאדם שלא קשור רק לרוח ולדת ולכן זה לא ממש משנה אם מפילים אותך משמיים או שאתה נופל. צריך להתמודד עם זה בכל מקרה.
כפי שאתה בטח יודע (ולכן שאלת כאן), אני עוסק בנושא הזה המון, המון פעמים וזמן. למעשה אפשר לומר שכל חיי הרוחנים מוקדשים למאבק הזה.
ובכל זאת ולמרות הכל, אין לי תשובה חד משמעית לשאלה שלך. רק שזה מאבק קשה, ארוך ומתיש.
בראש ובראשונה, צריך לחשוב על פתרונות טכניים, החל מסינון (אני מבין שזה לא אפשרי לכל אחד), פיקוח וכדומה... וכלה בקריאה של המון תשובות בנושא. יש לי גם קורס ברשת שיש בו חמישה או ששה שיעורים בעניין הזה. אז הוא לא בדיוק נועד למכורים (בלי אמירה כרגע שאתה מכור או לא, אני לא יודע מספיק, אם כי זה נשמע לי קרוב לזה), אלא יותר לאנשי חינוך.פעם הוא היה בתשלום, אבל בגלל אנשים כמוך ושאלות כאלה הורדתי את הדרישה לתשלום.
כמו כן צריך לאמץ כמה דרכי התנהגות שעליהם אכתוב עוד מעט... אבל חייבים להבין שזו בעיה קשה ואני אפילו מתחיל לחשוב שאצל חלק מהאנשים היא בלתי פתירה. לפחות לא באופן גורף ומוחלט. חלק מאיתנו פשוט חייבים לעבוד מול מחשב, לא יכולים משום מה לשים סינון (או יודעים איך לעקוף אותו), וכבר ראו מספיק מהחומר הממכר כדי שהם יפלו שוב ושוב ושוב. אז אפשר להגדיל את ההפסקות, אפשר לעבור חודשים בלי ליפול, אבל זה מאבק שבו, אם אלה התנאים, אי אפשר לנצח.
אני אישית גם התייאשתי מליצור פתרון טכני שאותו ניתן לשווק, העלויות גדולות מידי והשוק אכזרי מידי.
כך שמה שנותר זה ללמוד לעבור את זה, מדרגה אחרי מדרגה, שלב אחרי שלב... להשתפר לאט לאט וכך לנצח. אני יודע שזה לא מעודד ואני עצמי תוהה אם זה נכון לומר את זה למישהו. ואני גם יודע שיש רבים מחברי שחושבים ש"אני מגזים" או סתם מייאש. אבל כך אני חש ואני חושב שצריך לומר את זה. בתשובות השונות שלי בעניין באתר וכן בקורס שאליו הפניתי, בטח ניתן לראות את העוצמות של המלחמה, את הכספים שמושקעים ואת עוצמת הזבל שיש בתחום הזה, ככה שאנשים רגילים מתקשים מאוד מאוד לעמוד בזה.
ובכל זאת כמה רעיונות-
1) להפוך את זה לכמה שיותר קשה- לקרוא, ללמוד, לעסוק בזה... לדעת שאם נופלים זו נפילה ושחייבים לקום מהר. לא לתת לזה לבוא בקלות. מבחינת העבודה שלך אפשר חצי סינון? שים חצי. אפשר פיקוח? שים פיקוח... להפוך את זה לקשה.
2) לעשות איזו שהיא מניה מסודרת של הקשיים והנפילות. הרבה פעמים הבעיה היא שיש תחושה ש"אני לא שווה", אני כל הזמן נופל, אני מגעיל (או מגעילה) וכדומה... מניה של הנפילות וההצלחות היא כלי לברר מה המצב. פשוט לוקחים יומן, או אפילו דף בכיס וכותבים כמה תאריכים שבהם קשה במיוחד ובהם נפלתם. זה לא יעיל למי שנופל כל יום, אבל למי שמצליח, פתאום הוא רואה ששבועיים הוא החזיק ויומיים לא, וזה נותן פרופוקציה.
3) לא לבוא לאינטרנט/ מחשב/ טלפון בלי לדעת מה רוצים לעשות עכשיו. זה מתכון ברור לנפילה. זה שיעמום לבלות במקום אחר- ספורט, קריאה וכדומה. אנימבין, היום, שלא כולם תלמידי חכמים ויכולים לשבת ללמוד בכל מצב... אז צריך שהזמן יהיה עמוס ולא יהיה בו מקום לנפילות. ככל שהזמן מהנפילה האחרונה מתרחק (על פי הטבלה שעשינו), ניתן להקל מעט בלחץ הזמן.
4) לשתף מישהו- זה אחד הכלים הכי חזקים שאני מכיר. כלי הכרחי, ולא ניתן לערעור. אחד מהסיבות הכי חזקות לנפילות הוא ההכרח לשמור על שקט, בגלל הבושה. ולכן ה"שד" הולך וגדל, הולך וטופח, הולך והופך למשהו שלא ניתן להכיל. שיתוף של מישהו, הורדת העניין למילים, סיפור ותגובות, עוזרות מאוד. מפחיתות את הפחד ואת ההרגשה של חוסר אונים. שזה שלב חשוב בנפילה.
5) טיפ שלמדתי מכמה מעשנים- להפוך אפילו את השימוש הרגיל לקצת יותר קשה. זה נשמע מוזר, אולם זה עובד. מעשנים למדו שאם הם שמים את קופסת הסיגריות על המקרר- הם מעשנים פחות מאשר אם היא בכיס. יש איזו עצלות טבעית כזו שמונעת אחת או שתיים ביום. נכנסת הביתה? שים את הטלפון בחדר הרחוק. אתה במשרד? שים אותו במגירה. או מאחרי ארון נעול. זה מדהים ומשונה כמה זה עוזר... צדיקים ממני יגידו לך לשים את הטלפון ליד ספר קודש. המראה של ספר קודש או תפילין מרתיע מנפילה מיידית. אולם משנים של ייעוץ אני למדתי שברגע שזה נכנס, זהנכנס ולא שמים לב לספרים. אבל אולי. בכל מקרה- להפוך את זה לקשה יותר. פחות זמין, קצת יותר עצלני.
6) לקבוע "עונש" מידתי במקרה של נפילה. לא משהו מפלצתי, אבל נניח תרומה של 100 ש"ח לצדקה בכל פעם שזה קורה. זה יוצר עוד הרתעה פנימית.
אלו העצות המרכזיות שבהן אני יכול להיזכר עכשיו. אני מבין ויודע כמה זה יכול להיות קשה ומעיק, כמה זה שובר אנשים לשניים. ואני יודע, ככל הנראה ולצערי, שיש כאלה שיתמודדו עם זה הרבה זמן. אולי שנים אולי יותר. אולם זה מאבק שבגדול אפשר להתמודד איתו. ולהבין שבמצב כזה נפילה היא חלק מההתרוממות שבאה אחריה.
לגבי העניים של אלוקים צוחק עלי, או נפילות בזמנים רוחניים. זו לא הפעם הראשונה שאני שומע על זה. יש כמה שאמרו לי... אני לא יודע מה לומר על זה, כיאני מאלה שחושבים שלא כל אחד הוא כל כך רוחני עד שהקב"ה שעצמו יטרח ל"הפיל" אותו. כלומר- אתה צריך להיות מאוד רוחני כדי שהחנוכה שלך יהיה כזה שדווקא אז יחליטו משמיים להתעסק איתך. אולי. יכול להיות. אבל מה שחשוב הוא שזה קורה וצריך להתמודד עם זה.
בכלל, אני חושב שהבעיה הוא לא קשורה כבר רק לאלוקים, או לדת. זה נזק כללי לאדם שלא קשור רק לרוח ולדת ולכן זה לא ממש משנה אם מפילים אותך משמיים או שאתה נופל. צריך להתמודד עם זה בכל מקרה.
פסח השנה. מה הדין?
שלום דיני ערב פסח שחל בשבת מורכבים הם וכיוון שהדבר נדיר יחסית, (בתשס"ח שוב יחול ער"פ בשבת ולאחר מכן תהיה הפסקה של 13 שנה עד לשנת תשפ"א) אף שר השכחה שולט ואנשים לא זוכרים כיצד נהגו בעבר. נשתדל לסכם כאן את כל הדינים הנחוצים לתועלת הציבור. בכל שאלה אשמח לבדוק ולענות בשמחה. הגעלת כלים : יש להביא כלים שלא השתמשו בהם 24 שעות , סירים עם ידיות מתפרקות יש לפרק הידיות . אי אפשר להכשיר : תבניות אפיה , סיר פלא, מחבת טפלון , כלי חרס ופורצלן . תענית בכורות : השנה נעשית התענית שלא בזמנה ומוקדמת ליום חמישי, לכן אפשר להקל לנשים בכורות שנוהגות להתענות, לחולים וכו' ולאב לבכור קטן. בכ"מ יכולים הבכורות לפטור את עצמם ע"י השתתפות בסעודת מצוה, ביום חמישי בבוקר, לאחר שחרית בסיום מסכת ברכות. בדיקת חמץ : זמנה השנה אור לי"ג - ביום חמישי בערב. מיד לאחר ערבית יסור לביתו ויחל בבדיקת ביתו לאור הנר ובברכת "על ביעור חמץ", בסיום הבדיקה יאמר "כל חמירא" וכו' וייחד מקום לחמץ שמשאיר לצורך השבת. הנוסעים לחג לפני זמן הבדיקה ,יבדקו ללא ברכה לפני נסיעתם. הנוסע לכל החג, אם יוצא לפני חמישי בערב יבדוק במקום שיהיה בו בפסח ואם יוצא לאחר מכן ישאיר פינה בבית שינקה אותה לפסח ויבדוק שם. חייבים לבדוק גם את הרכבים וכל מקום שדרך להשתמש שם בחמץ בימות השנה. גם צימרים חייבים בבדיקה. ביום שישי בבוקר יבער את הפתיתים שמצא ולא יאמר " כל חמירא …",מאחר ועדיין משתמש בחמץ. מותר לבער עד כניסת שבת ,אך רצוי שיעשה זאת כבכל שנה עד השעה 11:15 כדי שלא ישכח. יום שישי מותר בעשיית מלאכה עד כניסת שבת . ההכנות לסדר : יש להכין את כל צרכי הסדר לפני שבת, בכלל זה : א. יכינו את המצות ( אשר בשבת הן מוקצות ואסורות בטלטול - הכוונה למצות שיוצאים בהם ידי חובה בליל הסדר ואדם מקפיד לשומרן לשם כך ). ב. יכינו את המרור והכרפס ויבדקו אותם מתולעים. למקפידים- ישקלו כזית ( 30 גרם ) מרור ויכינו בנפרד . ג. יכינו במקרר את הזרוע , הביצה ושאר צרכי הקערה . (המי מלח לכרפס - דעת רוב הפוסקים היא שמותר להכינם במוצאי שבת דהיינו ביו"ט, אמנם יש שכתבו שבכ"מ צריך לכתחילה להכינם מבעוד יום ואם לא הכינו, יעשנו ביו"ט בשינוי היינו שיתן תחילה את המים ואח"כ את המלח). ד. יש לבדוק האם על מצות עבודת יד ליל הסדר רשום שהופרשה חלה ואם לא יפריש בעצמו לפני השבת. ה. להכין את הפמוטות גם לשבת וגם ליל החג. ו. להכין נרות נשמה - כדי שיהיה לו להדלקת נרות החג ולהבדלה ( שעושים בקידוש בליל הסדר בסימן יקנה"ז - יין , קידוש, נר ,הבדלה,זמן (שהחיינו ) ). ביעור מעשרות : יש לזכור לעשות ביעור מעשרות לפני שבת .ואפשר לעשותו במשך כל השבוע הנוכחי . מהלכות הביעור : פעמיים בשבע שנים מסיימים אנו תקופה של הפרשת תרומות ומעשרות. פרק הסיום הוא בערב הפסח של השנה הרביעית והשביעית ונקרא : ביעור מעשרות. מי שיש ברשותו מיני גידולים שהם טבל, או טבל חלקי כגון שלא נתרמו מהם מתנות כהונה , לויה ואחרות מחויב בערב החג להפריש ולחלל. יש גם לחלל את המטבעות ששימשו לחילול מעשר שני ונטע רבעי על פרוטה או על כפית סוכר, ( יש לומר : כל מטבעות מעשר שני ורבעי שברשותי בתוספת חומש יהיו מחוללות על מטבע \סוכר זה ". את המטבע החדש או הסוכר יש להשמיד או לזרוק לים או להמיס את הסוכר בכיור. ביום שביעי של פסח סמוך למנחה נהוג לקרוא ברוב עם את סדר הוידוי הכתוב בפרשת כי תבא. בוידוי מעשרות אנו מודים לה' על החסד שגמל עמנו ומוסרים דין וחשבון על התרו"מ שהפרשנו בשלש השנים הקודמות. סעודות השבת : את הסעודות השבת רצוי לערוך בכלים חד פעמיים, להניח שתי מפות ניילון על השולחן ולהזהיר את בני הבית ובייחוד הקטנים שיזהרו באכילתם. יש ליחד מקום לחמץ ואם אפשר ,רצוי לאוכלו בחצר וכיו"ב. את סעודת הערב יאכלו כרגיל וישתדלו לא לאכול לחם כל הארוחה, אלא רק בשביל לצאת ידי חובת אכילת פת. רצוי מאד להצטייד בפיתות למניעת פרורים, ולהעריך מהי הכמות שתדרש לשתי סעודות. לאחר הסעודה, יטאטאו היטב וינערו עצמם בחוץ מן הפרורים . שבת בבוקר : נתחיל שחרית מוקדם מן הרגיל ב- 06.30 ! כדי שנספיק לאכול לחם גם בסעודת הבוקר. סוף זמן אכילת חמץ - צריך לבדוק בלוחות השנה ועד לזמן זה יחזרו לביתם, יקדשו ויסיימו את אכילת הלחם, ואח"כ יכולים להמשיך בסעודתם ללא חמץ כמובן. עד סוף זמן ביעור חמץ יסיימו הסעודה וידאגו להספיק לנקות את המקום, ינערו עצמם, ישטפו שיניהם במי פה ויכינו את כל החמץ שנותר לביעור בשקית יחד עם מברשות השיניים החמצות,וישליכו הכל לפח הזבל (צפרדע) כדי שלא ימצא בפח שברשותו . אפשר גם לתת לגוי במתנה את שאריות החמץ. לאחר השלכת החמץ יאמר את נוסח " חמירא דאיכא ברשותי " וכו'.. הערה: קיימת גם אפשרות נוספת לאכול רק כשל"פ בשבת זו באופן שבלילה יבצע על שתי מצות שלמות, ובבוקר יכינו מצה מבושלת או מתכון מיוחד מקמח מצה מבושל ויברכו המוציא וברכת המזון. לשיטה זו יבערו לפני שבת את כל החמץ ויאכלו הכל בכלי הפסח. סעודה שלישית : יכול לקיימה בבשר, דגים ופירות (רצוי משבעת המינים , כדי שיברך מעין שלש). לרוב השיטות אין אוכלים מצה עשירה בפסח, ובערב פסח יש שאינם אוכלים אף קמח מצה אפוי, אבל מבושל, שלוק או מטוגן מותרים בו. לכן יכולים ,למשל, לאכול בשבת זו שניצלים עם קמח מצה. דינים נוספים : א. אין להכין דבר לצרכי הסדר ביום השבת משום שאסור להכין משבת ליו"ט. במוצאי שבת יגידו " ברוך המבדיל "… ומותרים להתחיל בהכנות . נרות החג, יכולה האשה להדליקם מיד בצאת השבת ויכולות גם לחכות שיחזרו מן התפילה ואז תדלקנה הנרות והנוהגות יברכו אף שהחיינו . ב. ההבדלה נעשית בתוך הקידוש כשהסדר הוא יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן (יקנה"ז). ברכת מאורי האש יברכו על נרות יו"ט הדלוקים או על נר נשמה. למעשה בכוס זו מקיימים שלש מצוות- קידוש, הבדלה וכוס ראשונה מארבעה כוסות ג. בליל הסדר, נהגו האשכנזים השנה בברכת גאל ישראל שבהגדה ,להפוך את הסדר ולומר " מן הפסחים ומן הזבחים ". והוא משום שכשערב פסח חל בשבת לא היו מקריבים קורבן חגיגה. מטעם זה יש גם שלא מניחים ביצה בקערה ומ"מ טוב להניחה אבל לא יאכלו אותה בערב. הספרדים לא נהגו לשנות. ד. בערב פסח היינו במהלך השבת מותר לתת לקטנים לאכול מצות למרות שהגדולים אסורים באכילתה. ה. מותר לצרף מצה ללחם משנה בסעודות השבת כדי לחסוך בקניית לחם מיותר . מתוך האתר
שלום דיני ערב פסח שחל בשבת מורכבים הם וכיוון שהדבר נדיר יחסית, (בתשס"ח שוב יחול ער"פ בשבת ולאחר מכן תהיה הפסקה של 13 שנה עד לשנת תשפ"א) אף שר השכחה שולט ואנשים לא זוכרים כיצד נהגו בעבר. נשתדל לסכם כאן את כל הדינים הנחוצים לתועלת הציבור. בכל שאלה אשמח לבדוק ולענות בשמחה. הגעלת כלים : יש להביא כלים שלא השתמשו בהם 24 שעות , סירים עם ידיות מתפרקות יש לפרק הידיות . אי אפשר להכשיר : תבניות אפיה , סיר פלא, מחבת טפלון , כלי חרס ופורצלן . תענית בכורות : השנה נעשית התענית שלא בזמנה ומוקדמת ליום חמישי, לכן אפשר להקל לנשים בכורות שנוהגות להתענות, לחולים וכו' ולאב לבכור קטן. בכ"מ יכולים הבכורות לפטור את עצמם ע"י השתתפות בסעודת מצוה, ביום חמישי בבוקר, לאחר שחרית בסיום מסכת ברכות. בדיקת חמץ : זמנה השנה אור לי"ג - ביום חמישי בערב. מיד לאחר ערבית יסור לביתו ויחל בבדיקת ביתו לאור הנר ובברכת "על ביעור חמץ", בסיום הבדיקה יאמר "כל חמירא" וכו' וייחד מקום לחמץ שמשאיר לצורך השבת. הנוסעים לחג לפני זמן הבדיקה ,יבדקו ללא ברכה לפני נסיעתם. הנוסע לכל החג, אם יוצא לפני חמישי בערב יבדוק במקום שיהיה בו בפסח ואם יוצא לאחר מכן ישאיר פינה בבית שינקה אותה לפסח ויבדוק שם. חייבים לבדוק גם את הרכבים וכל מקום שדרך להשתמש שם בחמץ בימות השנה. גם צימרים חייבים בבדיקה. ביום שישי בבוקר יבער את הפתיתים שמצא ולא יאמר " כל חמירא …",מאחר ועדיין משתמש בחמץ. מותר לבער עד כניסת שבת ,אך רצוי שיעשה זאת כבכל שנה עד השעה 11:15 כדי שלא ישכח. יום שישי מותר בעשיית מלאכה עד כניסת שבת . ההכנות לסדר : יש להכין את כל צרכי הסדר לפני שבת, בכלל זה : א. יכינו את המצות ( אשר בשבת הן מוקצות ואסורות בטלטול - הכוונה למצות שיוצאים בהם ידי חובה בליל הסדר ואדם מקפיד לשומרן לשם כך ). ב. יכינו את המרור והכרפס ויבדקו אותם מתולעים. למקפידים- ישקלו כזית ( 30 גרם ) מרור ויכינו בנפרד . ג. יכינו במקרר את הזרוע , הביצה ושאר צרכי הקערה . (המי מלח לכרפס - דעת רוב הפוסקים היא שמותר להכינם במוצאי שבת דהיינו ביו"ט, אמנם יש שכתבו שבכ"מ צריך לכתחילה להכינם מבעוד יום ואם לא הכינו, יעשנו ביו"ט בשינוי היינו שיתן תחילה את המים ואח"כ את המלח). ד. יש לבדוק האם על מצות עבודת יד ליל הסדר רשום שהופרשה חלה ואם לא יפריש בעצמו לפני השבת. ה. להכין את הפמוטות גם לשבת וגם ליל החג. ו. להכין נרות נשמה - כדי שיהיה לו להדלקת נרות החג ולהבדלה ( שעושים בקידוש בליל הסדר בסימן יקנה"ז - יין , קידוש, נר ,הבדלה,זמן (שהחיינו ) ). ביעור מעשרות : יש לזכור לעשות ביעור מעשרות לפני שבת .ואפשר לעשותו במשך כל השבוע הנוכחי . מהלכות הביעור : פעמיים בשבע שנים מסיימים אנו תקופה של הפרשת תרומות ומעשרות. פרק הסיום הוא בערב הפסח של השנה הרביעית והשביעית ונקרא : ביעור מעשרות. מי שיש ברשותו מיני גידולים שהם טבל, או טבל חלקי כגון שלא נתרמו מהם מתנות כהונה , לויה ואחרות מחויב בערב החג להפריש ולחלל. יש גם לחלל את המטבעות ששימשו לחילול מעשר שני ונטע רבעי על פרוטה או על כפית סוכר, ( יש לומר : כל מטבעות מעשר שני ורבעי שברשותי בתוספת חומש יהיו מחוללות על מטבע \סוכר זה ". את המטבע החדש או הסוכר יש להשמיד או לזרוק לים או להמיס את הסוכר בכיור. ביום שביעי של פסח סמוך למנחה נהוג לקרוא ברוב עם את סדר הוידוי הכתוב בפרשת כי תבא. בוידוי מעשרות אנו מודים לה' על החסד שגמל עמנו ומוסרים דין וחשבון על התרו"מ שהפרשנו בשלש השנים הקודמות. סעודות השבת : את הסעודות השבת רצוי לערוך בכלים חד פעמיים, להניח שתי מפות ניילון על השולחן ולהזהיר את בני הבית ובייחוד הקטנים שיזהרו באכילתם. יש ליחד מקום לחמץ ואם אפשר ,רצוי לאוכלו בחצר וכיו"ב. את סעודת הערב יאכלו כרגיל וישתדלו לא לאכול לחם כל הארוחה, אלא רק בשביל לצאת ידי חובת אכילת פת. רצוי מאד להצטייד בפיתות למניעת פרורים, ולהעריך מהי הכמות שתדרש לשתי סעודות. לאחר הסעודה, יטאטאו היטב וינערו עצמם בחוץ מן הפרורים . שבת בבוקר : נתחיל שחרית מוקדם מן הרגיל ב- 06.30 ! כדי שנספיק לאכול לחם גם בסעודת הבוקר. סוף זמן אכילת חמץ - צריך לבדוק בלוחות השנה ועד לזמן זה יחזרו לביתם, יקדשו ויסיימו את אכילת הלחם, ואח"כ יכולים להמשיך בסעודתם ללא חמץ כמובן. עד סוף זמן ביעור חמץ יסיימו הסעודה וידאגו להספיק לנקות את המקום, ינערו עצמם, ישטפו שיניהם במי פה ויכינו את כל החמץ שנותר לביעור בשקית יחד עם מברשות השיניים החמצות,וישליכו הכל לפח הזבל (צפרדע) כדי שלא ימצא בפח שברשותו . אפשר גם לתת לגוי במתנה את שאריות החמץ. לאחר השלכת החמץ יאמר את נוסח " חמירא דאיכא ברשותי " וכו'.. הערה: קיימת גם אפשרות נוספת לאכול רק כשל"פ בשבת זו באופן שבלילה יבצע על שתי מצות שלמות, ובבוקר יכינו מצה מבושלת או מתכון מיוחד מקמח מצה מבושל ויברכו המוציא וברכת המזון. לשיטה זו יבערו לפני שבת את כל החמץ ויאכלו הכל בכלי הפסח. סעודה שלישית : יכול לקיימה בבשר, דגים ופירות (רצוי משבעת המינים , כדי שיברך מעין שלש). לרוב השיטות אין אוכלים מצה עשירה בפסח, ובערב פסח יש שאינם אוכלים אף קמח מצה אפוי, אבל מבושל, שלוק או מטוגן מותרים בו. לכן יכולים ,למשל, לאכול בשבת זו שניצלים עם קמח מצה. דינים נוספים : א. אין להכין דבר לצרכי הסדר ביום השבת משום שאסור להכין משבת ליו"ט. במוצאי שבת יגידו " ברוך המבדיל "… ומותרים להתחיל בהכנות . נרות החג, יכולה האשה להדליקם מיד בצאת השבת ויכולות גם לחכות שיחזרו מן התפילה ואז תדלקנה הנרות והנוהגות יברכו אף שהחיינו . ב. ההבדלה נעשית בתוך הקידוש כשהסדר הוא יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן (יקנה"ז). ברכת מאורי האש יברכו על נרות יו"ט הדלוקים או על נר נשמה. למעשה בכוס זו מקיימים שלש מצוות- קידוש, הבדלה וכוס ראשונה מארבעה כוסות ג. בליל הסדר, נהגו האשכנזים השנה בברכת גאל ישראל שבהגדה ,להפוך את הסדר ולומר " מן הפסחים ומן הזבחים ". והוא משום שכשערב פסח חל בשבת לא היו מקריבים קורבן חגיגה. מטעם זה יש גם שלא מניחים ביצה בקערה ומ"מ טוב להניחה אבל לא יאכלו אותה בערב. הספרדים לא נהגו לשנות. ד. בערב פסח היינו במהלך השבת מותר לתת לקטנים לאכול מצות למרות שהגדולים אסורים באכילתה. ה. מותר לצרף מצה ללחם משנה בסעודות השבת כדי לחסוך בקניית לחם מיותר . מתוך האתר
חברה נעלבת
אני חושב שהתנהגת טוב מאוד, חשוב להזמין בנות שאין להן איפה להיות ולשתף אותן בפעילות שלכן. אני לא בטוח שהחברה שלך ממש כועסת, זה יותר נראה שאת מרגישה לא טוב, ושזה תלוי בך, לט בה. אנחנו לא יכולים לבדוק כל דבר שאנחנו עושים במשך שנים, אנחנו משתדלים, עושים מאמץ- ובזה זה נגמר, אין אפשרות לחפור בלי סוף בכל מעשה שלנו.
אני חושב שהתנהגת טוב מאוד, חשוב להזמין בנות שאין להן איפה להיות ולשתף אותן בפעילות שלכן. אני לא בטוח שהחברה שלך ממש כועסת, זה יותר נראה שאת מרגישה לא טוב, ושזה תלוי בך, לט בה. אנחנו לא יכולים לבדוק כל דבר שאנחנו עושים במשך שנים, אנחנו משתדלים, עושים מאמץ- ובזה זה נגמר, אין אפשרות לחפור בלי סוף בכל מעשה שלנו.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
