חוצץ בכלים

הרב יניב חניא
כהניסןתשפב26/04/2022

שאלה:

שלום וברכה, יש בביתנו כפיות שכבר נעשה בהם שימוש וחשבנו שהן בשריות וכדי למנוע בלבול עתידי צבענו את הידיות בספרי צבע, אך באותו יום בדיוק מצאנו כפית זהה להן בחלבי וכבר לא בטוחים אם אכן הן בשריות או שמא היה בלבול לאורך השימוש בהן והשתמשו בהן לחלבי. א. האם ניתן להגעיל את הכפיות על אף שריססו בצבע כי הוא נועד לשימוש קבוע או שנחשב כלכלוך חוצץ ולא ניתן להכשירן (לאור כך שנצבעו אחרי השימוש שבספק)? ב. הבנתי שלאשכנזים אסור להעביר שימוש של כלי בשרי לחלבי או להפך מלכתחילה אלא רק בשעת הדחק, האם במקרה הזה זה נחשב כדחק כי זה ספק טריפה ולכן ניתן להכשיר בהתאם לסעיף הקודם, או שבגלל שזה ספק יש בעיה בכלל להכשיר את הכלים הנ"ל? ג. ישנה כפית נוספת שצבענו בעבר ומאז גם קרתה איתה תקלה, האם במקרה הזה שקרה לאחר שנצבעה כבר (ולא לפני הצביעה כמו באחרות) הצבע נחשב כחוצץ או לא? סליחה על האריכות ותודה רבה!!

תשובה:

א. אם הצבע יציב ולא יורד בקלות, הוא הופך להיות חלק מהכלי, ולכן הוא לא חוצץ. ואז ניתן להכשיר.
ב. באמת יש גזירה שלא להכשיר מבשר לחלב והפוך, אולם במקרה כזה, שבו יש ספק ולמעשה אין שימוש בכפית בגלל הספק, מותר להכשיר, במים חמים עם מעט חומר פוגם, ואז זה יהיה מותר להשתמש בזה לחלב או לבשר. מה שתרצו.
ג. לא חושב שיש הבדל מתי נמרח הצבע. כל עוד הוא יציב ואתם רוצים שהוא יהיה שם.

תשובות נוספות בנושא-

שאלה בכשרות סכו"ם
אני מקווה שהבנתי את הפרטים נכון.

אני חושב שיש כאן ספק ספיקא-
ספק הכלים נטרפו או שהיתה סיבה "טובה" לשים אותם במגירה של ההכשרות.
ועוד ספק- האם הכלי הספיציפי הוא מהרשימה הזו.

ויתכן עוד ספק נוסף- האם בכלל נעשה בהם שימוש בכלי ראשון... או שמא הם משמשים רק ככליאוכל ולכן לא חמים מספיק.
לכן אני סבור שמותר לעשות שימוש בכלים כמו שהם, ללא הכשרה.

אם זה ממש ממש פשוט- כדאי להרתחי סיר עם מים וחומר פוגם (מעט) ולזרוק פנימה את הכלים כולם, כדי להכשיר. אבל אם זה מורכב או מורכב מצד המשפחה- אין צורך.

המשך שאלה
זה קצת מורכב, מצד אחד כתוב שאם מתחילים לשטוף את הכיור בשבת, מותצר לשטוף הכל. מצד שני, אם מדובר בסירים ממש קשים לשטיפה, משהו שלא שייך כלל לשבת (כי הרי לא תשמשו בסירים שוב בשבת), אז אני חושב שיש בזה בעיה.

אני חושב שעקרונית עדיף שהיא תשטוף, מאשר שאת תשטפי ותצטרכי לשטוף סירים.

שטיפה בסקוטש ברייט בשבת וכיבוד הורים
זו שאלה קצת מורכבת.

כי היא מערבת קצת "פסיכולוגיה" עם הלכות שבת והלכות בין אדם לחבירו וכדומה.

לא שמעתי בעבר שיש מתירים את הקוטש ברייט שבת. זה ידוע שיש כריות ניקוי מיוחדות לשבת... וממש מקפידים להשתמש בהם. אם כי, אחרי שכתבת את זה, זה נשמע די הגיוני שיש מי שלא יחשיב את זה כסחיטה, כי זה פלסטיק. אבל שוב, מעולם לא שמעתי שמתירים, ככה שפשוט שאם יש ברירה כל שהיא (לגבי שטיפה שאת עושה, אם היה סיכוי לשכנע את אמא שלך...) שאסור להשתמש בזה בשבת.

לגבי עצם השאלה- אני לא חושבת שאת יכולה להיחשב כ"מכשילה" שכך שאת מבשלת והיא מנקה. כפי שכתבת, הכלים עצמם לא נפסלים בניקיון שלהם בצורה שנגד ההלכה, ולכן, אם עשית את שלך וניסית למנוע את השטיפה בעזרת הסקוטש ברייט- אני לא רואה מה עוד ניתן לעשות.

כלומר- מבחינה הגיונית אני לא רואה למה אמא שלך צריכה להיפגע מבקשה שהיא תשתמש בכלי אחר, אבל אני מניח שזה ענין נפשי של מי מוגדר כדתי ומה מותר ומה אסור...

אז אם את חושבת שאי אפשר לשכנע את אמא שלך, או שהיא תיפגע מזה ותמשיך בכל מקרה לשטוף בסקוטש... אז את יכולה בהחלט להמשיך לבשל, ומה שהיא עושה זה עניינה...

המשך שאלה תבניות שלא הוטבלו
לדעתי את יכולה להתטביל את התבנית למרות הלכלוך המועט שנשאר. מכיוון שלא מקפידים עליו (כי לא ניתן לנקות תבנית למצב של חדש), וזה לא איסור של טריפה, אלא של טבילה. את יכולה לטבול את התבניות ככה.
לגבי נייר הכסף- אם תטבילי את התבניות כמו שהן עכשיוף, וגם תשימי נייר כסף לעניות דעתי זה מספיק.

לגבי מכירה לגוי- זו אפשרות. אם כי קשה לי לדמיין איפה תשיגי גוי למכור לו את התבניות... וגם אני מבין שהן לא שלך, אלא של הוריך?

בכל מקרה, אני חושב שטבילה במצב הנוכחי, למרות טיפות הלכלוך, ואז נייר כסף, זה בסדר גמור.

תבניות שלא הוטבלו
1. זה לא פשוט להטביל אם יש לכלוך ממש קשה שלא יורד. כי זה חוצץ בטבילה. צריך לנקות כמה שאפשר, ואם עדיין נשאר לכלוך של ממש, זו בעיה.
2. מכיוון שתבנית לא טבולה לא מטריפה את האוכל (זו מצווה על בעל הבית להטביל, אולם האוכל עצמו לא טרף. לכן מותר לנו לאכול אצל אדם שהכלים שלו כשרים, אולם לא טבולים....). אני חושב שנייר כסף אמור להספיק. מטבילים רק כלים שבאים במגע עם האוכל... ובנייר כסף אין מגע. אני לא יודע לגבי נייר אפיה במפורש, אולם אני מניח שההגיון של מי שאוסר הוא בגלל שנייר אפיה פעמים רבות נקרע ולא מהווה חציצה. זה כמעט ולא קורה בנייר כסף.
3. הרשת לא צריכה הטבלה, כי אוכל לא בא איתה במגע ישיר... מניחים עליה את התבנית.
4. לא צריך הכשר לתנור. כפי שכתבתי כלי לא טבול הוא לא טרף... זו מצווה על הבעלים לטבול ולכן התנור לא צריך הכשר.

בלי קשר ישיר- הכשרת תנור, במקרה שהוא נטרף באמת, היא על ידי ניקוי היטב... ואז על חום גבוה מאוד, כחצי שעה/ שעה

בשרי וחלבי התערבבו
התופעה שתיארת היא תופעה שכיחה מאוד, די הרבה פעמים קורה שמשתמשים בטעות בכלי בשרי בארוחה חלבית או להיפך... צריך לדעת שהדין המקרה הזה שונה ממקרה למקרה, כי יש מספר הגדרות שחשוב לדעת- מה היתה מידת החום של האוכל, האם הוא היה הכלי הראשון (הכלי שבו בישלו) או שהאוכל הועבר אליו מכלי אחר, מתי היה השימוש האחרון בכלי ועוד... באופן עקרוני, אם מדובר על מזלג או כף, בדרך כלל הם לא ממש נטרפים, כי בכלים אלו אנו משתמשים רק באוכל שמונח כבר בצלחת, כאשר הוא לא חם מידי. אם מדובר באוכל חלבי, הרי שברוב המקרים הוא קר ממש.
לכן- אם האוכל היה קר, מה שצריך זה פשוט לשטוף את הכלי ולהשתדל לא להשתמש בו יותר באוכל חלבי. אם האוכל היה חם הרי שהאוכל עצמו ישאר כשר (בטל בשישים), ואת הכלי יש להכשיר בעירוי של מים חמים. אולם אם מדובר בסכין שבו חתכו משהו קשה, כמו גבינה קשה, הרי שצריך להכשיר אותו ממש או על ידי שריפה באש או על ידי נעיצה של הסכין בקרקע קשה כמה פעמים ואחר כך הכשרה (שימו לב- לא לנעוץ את הסכין בעציץ, שזו אדמה רכה, אלא בקרקע קשה).

עוד תוכן בשורש