משנה מקום משנה מזל

הרב יניב חניא
כאדרתשעח07/03/2018

שאלה:

שלום כבוד הרב. מה הכוונה "משנה מקום משנה מזל"? ומה הקשר בין המקום שהאדם גר בו להצלחה? אודה לתשובה, תודה רבה.

תשובה:

הרעיון הבסיסי שעומד צאחרי האמירה הזו של חז"ל הוא העובדה שיש המון "כוחות" רוחניים" וחשבונות רוחניים שמקיפים את כולנו. המציאות שלנו ואופן חיינו והאם נצליח או לא לא משתנה רק בעקבותמעשנו (שגם להם יש חשיבות גדולה, כמובן), אלא גם בגלל מכלול של עניינים רוחניים שמקיפים את המציאו7ת כולה, מכל מיני צדדים. חלק קשור ליום ולשעה, חלק קשור למציאות רוחנית מסויימת שאנחנו לא רואים (לדוגמא- בימינו לא תיתכן רוח הקודש לאדם, גם אם הוא יהיה ראוי לכך, בגלל מציאות רוחנית מקולקלת). וכדומה...

חלק מזה קשור גם למקום, יש למקום השפעה, מסויימת, על המציאות שלנו ועל היכולת שלנו לעשות או לתקן... כך שגם למקום יש חשיבות. ולפעמים אדם יכול להיות במקום כזה שמבחינה רוחנית או לא יצליח במשהו, ואילו הוא יחליף את המציאות- הוא יצליח בה...

תשובות נוספות בנושא-

הליכה במסלול מים
יש עם זה את אותה בעיה שיש עם כל הטיולים המשותפים, לא נראה לי שבגלל המים זה משהו מיוחד, אם כי אם בגדים נצמדים וכו', זה לא פשוט.

תספורת בלג בעומר ביום שישי
ידוע שינוי המנהגים בין האשכנזים לספרדים בנוגע לתספורת וגילוח השיער בל״ג בעומר, שלדעת הספרדים יש להמתין עד ל״ד בבוקר על מנת להסתפר ולהתגלח, וכמו שנכתב בשולחן ערוך (סימן תצג ס״ב): "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר", והאשכזנים נוהגים להסתפר כבר בל״ג בבוקר, וכמו שהעיר הרמ״א: "ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים), ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב".
וביאר המשנה ברורה (ס״ק ו-ז) מחלוקתם שהרמ״א סבר שתלמידי רבי עקיבא פסקו מלמות לגמרי בל״ג בעומר, ולדעת השולחן ערוך פסקו בל״ד בעומר, אף שרוב התלמידים פסקו מלמות בל״ג, מעט מהם פסקו בל״ד.

אמנם אם חל ל״ג בעומר ביום ששי כמו השנה, הקיל השולחן ערוך גם לספרדים להסתפר, וז״ל: "ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר, אלא אם כן חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרים בו מפני כבוד השבת". וכתב הגר"ע יוסף (חזון עובדיה יו״ט עמוד רסז) שאם יש לו סיבה כל שהיא המונעת אותו מלהסתפר בערב שבת, רשאי להסתפר אף בליל ששי לכבוד השבת.

הלכות שבת
שלום ! פסק השו"ע בסימן שלט' וכך כתבו כל הפוסקים שאין לשחות בבריכה ולא בים וגם לא להתרחץ בהם. הדיון והמקורות נמצאים בשמירת שבת כהלכתה פרק יד סעיף יב.

המשך הרהור
זה יכול להיות כל מיני הפרשות, החל משתן ועד לנוזל סיכה מסויים שמופרש מהאיבר לפני תשמיש, לענ"ד לא צריך כפרה על זה.

בושם כשר לפסח
שלום
בבשמים יש אלכוהול שחלקו מופק מחיטה ולכן הוא חמץ, אומנם חמץ זה פסול לאכילת כל בולכן לכאורה אין בעיה, אומנם יש שהחמירו בדבר מסיבות שונות והצריכו כשרות לפסח גם על חומרי נקיון וסיכה, אולם מרבית הפוסקים הן הספרדים והן האשכנזים התירו את השימוש במוצרים אלו גם בלא הכשר, ולכן, אם בדיוק אזל לך השמפו או הסבון וכו' ראוי לקנות אחד שיש לו כבר כשרות לפסח, אולם אם את לא מוצאת או שיש לך מלאי בבית, את יכולה להשתמש בלא חשש, וודאי שאין צורך למכור את כל אלו במכירת חמץ.
כלטוב.

מתי לערוך ברית?
טוב, אז באיזור חולון באותו זמן ודאי לא היתה שקיעה ולכן הברית שלכם היא בשבת... השקיעה בתל אביב באותו יום היתה ב16:37. ככה שלא נכנסתם לבין השמשות והברית היא בשבת... מזל טוב!

עוד תוכן בשורש