צניעות בינה לבינו
הרב יניב חניאיגכסליותשפג07/12/2022
שאלה:
במהלך תשמיש המיטה בין הזוג כשהגבר דורש מהאשה להביט באבר מינה ולנשקו האם עלי להענות לו ברצוני לציין שדבר זה חשוב לו במיוחד וקשה לו להתגבר על יצר זה
תשובה:
שלום רב, התורה מתירה לאיש לעשות כל מה שהוא חפץ בגופה של אשתו (בהסכמתה , כמובן)במסכת נדרים מובאים דברי רבי יוחנן בן דהבי, שלפיו אסור לגבר לראות את אותו מקום או לנשקו.
זאת הסיבה שחז"ל קבעו שאדם צריך לשמש מיטתו בחושך- כדישלא יבוא להסתכלות.
יש מחלוקת האם דברי רבי יוחנן נפסקים להלכה בצורה מפורשת. חלק ניכר מהפסוקים סוברים שלו (וכך משמע במיוחד מהרמב"ם, שזה לא נפסק להלכה).
ה"בעיה" היא שדבר זה גם נפסק במפורש בשולחן ערוך ביחד עם עוד כמה הנהגות בדיני תשמיש שלא כולם נפסקים להלכה למעשה, (סימן ר"מ סעיף ד), ובדרך כלל קשה מאוד לומר משהו נגד השולחן ערוך. אולם קשה לומר שזה דבר שברור לחלוטין כאסור. כי מפשט הדברים משמע שדברי רבי יוחנן אינם נפסקים להלכה. וכך כתבו שותי"ם רבים.
בימינו מקובל לומר שמה שאסור זו התבוננות ארוכה ומיוחדת... או מבט באותו מקום ממש (פתח הנרתיק). ושהשאר מותר.
כך שלומר שזה "מותר בפשטות", קשה בגלל פסק השו"ע... למרות שמפוסקים רבים אחרים משמע שזה מותר. אבל גם לומר שזה אסור לחלוטין ובאופן ברור אי אפשר לומר. זו יותר הנהגה אישיתכזו.
אםמדובר במבט חולף, לכאורה יהיה מותר.
תשובות נוספות בנושא-
יחסי אישות - ביאה ראשונה
שלום רב, למרות שנטיתי להעביר את השאלה למדור ה"לא הראה באתר" החלטתי שיש בה עניין ציבורי ולענות עליה בכללות, זהו גם כיוון התשובה. בהלכה ישנן שתי התייחסויות לנושא: במקרה של בוגרת, שלפי חז"ל אין לה בתולים. במקרה כזה ברור שצריך לחכות את ארבעת ושבעת הימים. במקרה של אישה גרושה או אלמנה, ששם אין צורך לחכות את הזמן. בעיון בספרו של הרב עובדיה, "טהרת הבית", העלה שיש הבדל בין ביאה ראשונה לחלוטין, לבין איבוד הבתולין בצורה שאין בא ביאה. הסברה היא שבפעם הראשונה יש סיכוי יתר לדם הקרוי בהלכה "דם חימוד". על פי זה נראה לי לומר שגם במקרה של הסרת הבתולין על יד רופא, עדיין יהיה דין של המתנה בביאה ראשונה. לגבי עצם העניין של הסרת הבתולין: א) לגבי כאב האישה, כבר לפי הגמרא וגם לפי היכרות עם זוגות לא נראה שהכאב המדובר הוא נורא עד כדי הצרכת רופא. המבוכה וההתערבות החיצונית של הרופא נראית לי גרועה הרבה הרבה יותר. ב) על פי מקורות חז"ל, יש עניין בביאה הראשונה ככלי לקירוב בין הזוג, וכדרך לחיבור נפשי עמוק בניהם. לעניות דעתי יש לדבר גם השפעה גדולה על ממדי הגירושין בציבור הכללי היום, כי הכלל "אין האישה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי", תופס גם לגבי מי שעברה הרבה מאז ונישאה לאיש אחר. לטעמי יש בניתוח הסרת הבתולין משום פגיעה בביחד הזוגי, קשירת הקשר ויצירת החיבור בין בני הזוג, למשך כל חיי נישואיהם. כמובן שבכך לא מדובר על סיבות רפואיות לניתוח הזה, כמו אישה שבתוליה סגורים וכדומה. בכל מקרה, לרוב הדעות בשעת ניתוח כזה האישה אינה נטמאת מעצם הניתוח, אלא רק בביאה.
שלום רב, למרות שנטיתי להעביר את השאלה למדור ה"לא הראה באתר" החלטתי שיש בה עניין ציבורי ולענות עליה בכללות, זהו גם כיוון התשובה. בהלכה ישנן שתי התייחסויות לנושא: במקרה של בוגרת, שלפי חז"ל אין לה בתולים. במקרה כזה ברור שצריך לחכות את ארבעת ושבעת הימים. במקרה של אישה גרושה או אלמנה, ששם אין צורך לחכות את הזמן. בעיון בספרו של הרב עובדיה, "טהרת הבית", העלה שיש הבדל בין ביאה ראשונה לחלוטין, לבין איבוד הבתולין בצורה שאין בא ביאה. הסברה היא שבפעם הראשונה יש סיכוי יתר לדם הקרוי בהלכה "דם חימוד". על פי זה נראה לי לומר שגם במקרה של הסרת הבתולין על יד רופא, עדיין יהיה דין של המתנה בביאה ראשונה. לגבי עצם העניין של הסרת הבתולין: א) לגבי כאב האישה, כבר לפי הגמרא וגם לפי היכרות עם זוגות לא נראה שהכאב המדובר הוא נורא עד כדי הצרכת רופא. המבוכה וההתערבות החיצונית של הרופא נראית לי גרועה הרבה הרבה יותר. ב) על פי מקורות חז"ל, יש עניין בביאה הראשונה ככלי לקירוב בין הזוג, וכדרך לחיבור נפשי עמוק בניהם. לעניות דעתי יש לדבר גם השפעה גדולה על ממדי הגירושין בציבור הכללי היום, כי הכלל "אין האישה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי", תופס גם לגבי מי שעברה הרבה מאז ונישאה לאיש אחר. לטעמי יש בניתוח הסרת הבתולין משום פגיעה בביחד הזוגי, קשירת הקשר ויצירת החיבור בין בני הזוג, למשך כל חיי נישואיהם. כמובן שבכך לא מדובר על סיבות רפואיות לניתוח הזה, כמו אישה שבתוליה סגורים וכדומה. בכל מקרה, לרוב הדעות בשעת ניתוח כזה האישה אינה נטמאת מעצם הניתוח, אלא רק בביאה.
בדיקת חמץ
מברכים, לוקחים ביד נר ועוברים בכל חדרי הבית ובודקים בכל מקום שבו יש סיכוי שהכניסו חמץ במשך השנה.
לא צריך לבדוק מקומות שבהם לא מכניסים חמץ.
מצד שני, חשוב להקפיד לבדוק היטב ולא "לעשות הצגה" של בדיקה.
אם הבית גדול, בהחלט אפשר לחלק אותו לחלקים וכל אחד יקח חלק אחד לבדיקה.
מברכים, לוקחים ביד נר ועוברים בכל חדרי הבית ובודקים בכל מקום שבו יש סיכוי שהכניסו חמץ במשך השנה.
לא צריך לבדוק מקומות שבהם לא מכניסים חמץ.
מצד שני, חשוב להקפיד לבדוק היטב ולא "לעשות הצגה" של בדיקה.
אם הבית גדול, בהחלט אפשר לחלק אותו לחלקים וכל אחד יקח חלק אחד לבדיקה.
צניעות במקומות מעורבים
שאלה זאת היא, לענ"ד, איננה שאלה הלכתית אלא שאלה עקרונית הנובעת מדעותיו של הרב המשיב. לכן אני כותב מתוך דעתי שלי ולא מתוך ראיה הלכתית מקיפה. באופן כללי, אנחנו רואים ערך רב בהתערות בחברה הסובבת אותנו ואננו מחפשים להסתגר, אולם מצד שני, כמו שכתבת, יש בכך קשיים לא מעטים. אני אישית משתדל שלא להגיע לאירועים המוניים מדי, או אם כן- אני מוצא בדרך כלל פינות שקטות. הבעיה המרכזית היא שפעמים רבות מה שכונה פעם "חוסר צניעות" הפך היום לעבירות הלכתיות ממש, שלהם קשה למצוא היתר רק בגלל ה"צורך להתערות בחברה". לכן, כפי שזה נראה לי, יש למצוא דרכים כן להשתתף באירועים חשובים וגדולים, בתניעות ככל האפשר, אולם אם מדובר באירוע שבו ברור שעוברים על הלכות- לא להגיע. ברכות.
שאלה זאת היא, לענ"ד, איננה שאלה הלכתית אלא שאלה עקרונית הנובעת מדעותיו של הרב המשיב. לכן אני כותב מתוך דעתי שלי ולא מתוך ראיה הלכתית מקיפה. באופן כללי, אנחנו רואים ערך רב בהתערות בחברה הסובבת אותנו ואננו מחפשים להסתגר, אולם מצד שני, כמו שכתבת, יש בכך קשיים לא מעטים. אני אישית משתדל שלא להגיע לאירועים המוניים מדי, או אם כן- אני מוצא בדרך כלל פינות שקטות. הבעיה המרכזית היא שפעמים רבות מה שכונה פעם "חוסר צניעות" הפך היום לעבירות הלכתיות ממש, שלהם קשה למצוא היתר רק בגלל ה"צורך להתערות בחברה". לכן, כפי שזה נראה לי, יש למצוא דרכים כן להשתתף באירועים חשובים וגדולים, בתניעות ככל האפשר, אולם אם מדובר באירוע שבו ברור שעוברים על הלכות- לא להגיע. ברכות.
כפיות טובה
אני לא סבור שמשה ממש העניש את פרעה, מי שהעניש את פרעה היה הקב"ה, משה היה השליח להביא את המכה. כאשר הוא היה צריך להתעמת עם פרעה (או עם משהו אחר, כמו היאור, כפי שחז"ל מביאים) בהחלט זה נלקח בחשבון ומשה מתייחס לפרעה בכבוד כאשר הוא אומר לו "וירדו כל עבדיך אלה אלי" ולא וירדת אתה.
אני לא סבור שמשה ממש העניש את פרעה, מי שהעניש את פרעה היה הקב"ה, משה היה השליח להביא את המכה. כאשר הוא היה צריך להתעמת עם פרעה (או עם משהו אחר, כמו היאור, כפי שחז"ל מביאים) בהחלט זה נלקח בחשבון ומשה מתייחס לפרעה בכבוד כאשר הוא אומר לו "וירדו כל עבדיך אלה אלי" ולא וירדת אתה.
האם השטן בוחר מתים בלוויה?
זה לא נכון שהשטן "בוחר", מה שכן, יש לעיתים מצב שאם יש מצב של מוות, הרי שהוא יכול ל"המשיך" ולשלוט עוד זמן מסויים... עד שקורה משהו טוב, שמשנה את ה"כיוון". כתוב בזוהר שאם נשים יוצאות להלוויה, הרי שהשטן מרקד בניהן, ולכן במקומות רבים נשים לא יוצאות להלוויה (כלומר- לא יוצאות בבית הקברות עצמו, לקטע הקצר שבין ההספדים ועד הקבר עצמו).
זה לא נכון שהשטן "בוחר", מה שכן, יש לעיתים מצב שאם יש מצב של מוות, הרי שהוא יכול ל"המשיך" ולשלוט עוד זמן מסויים... עד שקורה משהו טוב, שמשנה את ה"כיוון". כתוב בזוהר שאם נשים יוצאות להלוויה, הרי שהשטן מרקד בניהן, ולכן במקומות רבים נשים לא יוצאות להלוויה (כלומר- לא יוצאות בבית הקברות עצמו, לקטע הקצר שבין ההספדים ועד הקבר עצמו).
האם יש צורך להחזיק מגילה כשרה?
שלום לשואל הנכבד.
הנה אם באמת שומעים בקשב כל מילה מהשליח ציבור הקורא אין צורך במגילת אסתר כשרה, שהרי הלכה פשוטה היא ששומע כעונה. הבעיה מתעוררת כשהשומע לא שמע היטב כל פסוק או אפילו איבד שמיעת תיבה אחת מן הקורא כמו שמצוי כן בגלל רעש או ישיבה רחוקה מהבעל קורא, או משום כל סיבה אחרת. (אגב, ישיבה מרחוק רלוונטית במיוחד לנשים, אף שגם הן חייבות במצוות שמיעת המגילה כמו האנשים).
וזאת שכיון שאם אדם לא שמע ולו אפילו מילה אחת מקריאת הקורא ממגילה כשרה לא יוצאים ידי חובת מצוות קריאת המגילה (רשב״א סימן תסז ור״ן מגילה יח, א), ולכן הפתרון לזה הוא לעקוב אחר קריאת הקורא מתוך חומש שלפניו, ואז אם חוששים שמא לא שמעו תיבה מסוימת יש לקרותה מתוך החומש ולהמשיך לקרוא עד שמגיעים לאותו מקום שהבעל קורא נמצא, בכך נחשב לו שקרא את המגילה. אכן קריאה כזו שחלקה היתה מן החומש או כל ספר שאינו נחשב כמגילה כשרה מקיימים את המצווה רק בדיעבד. וחשוב לדעת שאין לדלג שום תיבה בקריאה או לקרוא שלא כסדר שהדברים כתובים, דהיינו שלא ישלים תיבה שחיסר אלא אם כן ימשיך לקרוא את כל הכתוב אחריה כסדר.
והנה כיון שרבים אינם יכולים להגיע בקריאתם עד הבעל קורא כיון שלעיתים הבעל קורא זריז יותר בקריאתו לכן נמצא שאינם יכולים לצאת ידי חובתם כלל כיון שאין לקרוא מתוך החומש שלפניו את רוב המגילה. הרוצה להימנע מבעיה זו יחזיק בידיו מגילה כשרה ובאופן זה ישתדל השומע לקרוא את מה שלא שמע ולהגיע בקריאתו אל הקורא, ואם אינו מגיע יקרא את כל המגילה מתוך הקלף הכשר שלפניו ובכך יצא ידי חובה לכתחילה.
וכך כתבו המשנה ברורה (סימן תרפט ס״ק יט) והגר״ע יוסף (בחזו״ע פורים עמוד עט) שראוי לכל אחד שיהיה לו מגילה כשרה ולקרוא בלחש מילה במילה, מכיון שאי אפשר לשמוע משליח הציבור מחמת הרעש והבילבול שמכים בעצים ומשמיעים קול, וראוי לכל ישראל לנהוג כן.
בעיה נוספת שקיימת לאלו שקוראים מתוך החומש היא שאנשים נוטים "לחלום" במהלך הקריאה מחמת אריכותה, וכתבו כמה פוסקים (ראה דברי הגרי״ש אלישיב באשרי האיש פרק מג ה״ז) שיתכן שאין יוצאים כך ידי חובה.
מלבד מה שכתבנו לעיל ישנו יתרון נוסף לאלו שיש להם מגילה כשרה והוא שרשאים הם לברך את ברכות המגילה בעצמם במקום לשמוע את הברכה מהקורא (בן איש חי תצוה הלכה יא חיד״א בברכי יוסף סימן רצה סק״ה).
בנוסף הבית יוסף (סימן תרצ מהרשב"א ח"א סימן תסז ותשכז) מסביר שאין לקרוא בפיו מן החומש אלא רק לעקוב בקריאה בלי לומר דבר בשפתיו, וזאת מכיוון שהקורא בפיו נותן דעתו על קריאתו וכיון שאינו קורא ממגילה כשרה אין הוא יוצא כך ידי חובתו, אולם אם יש לפניו מגילה כשרה רשאי הוא לקרוא ממנו בשפתיו שהרי אם יתן דעתו על קריאה זו עדיין יצא ידי חובה לכתחילה.
עוד נקודה שיש לברר היא מה יעשו יוצאי עדות אשכנזי הנמצאים במקום בו יש רק קריאה בנוסח ספרדי או להיפך? הנה אף שהפוסקים מתירים לצאת ידי חובה בנוסח שונה משל השומע, וזאת מכיוון שהמגילה נקראת בכל לשון (הגרי"ש אלישיב ספר יבקשו תורה עמוד קל). אולם יש לדעת שקריאה זו נחשבת רק לדיעבד (חזו"ע עמוד פ ותשובות והנהגות ח"א סימן תא). לכן הרוצה לצאת ידי חובתו באופן הראוי ביותר לכתחילה יקרא ממגילה כשרה עם הבעל קורא בפיו. אולם כיון שאין להפריע לשומעים האחרים הנמצאים בקרבתו לכן יקרא בלחש.
שלום לשואל הנכבד.
הנה אם באמת שומעים בקשב כל מילה מהשליח ציבור הקורא אין צורך במגילת אסתר כשרה, שהרי הלכה פשוטה היא ששומע כעונה. הבעיה מתעוררת כשהשומע לא שמע היטב כל פסוק או אפילו איבד שמיעת תיבה אחת מן הקורא כמו שמצוי כן בגלל רעש או ישיבה רחוקה מהבעל קורא, או משום כל סיבה אחרת. (אגב, ישיבה מרחוק רלוונטית במיוחד לנשים, אף שגם הן חייבות במצוות שמיעת המגילה כמו האנשים).
וזאת שכיון שאם אדם לא שמע ולו אפילו מילה אחת מקריאת הקורא ממגילה כשרה לא יוצאים ידי חובת מצוות קריאת המגילה (רשב״א סימן תסז ור״ן מגילה יח, א), ולכן הפתרון לזה הוא לעקוב אחר קריאת הקורא מתוך חומש שלפניו, ואז אם חוששים שמא לא שמעו תיבה מסוימת יש לקרותה מתוך החומש ולהמשיך לקרוא עד שמגיעים לאותו מקום שהבעל קורא נמצא, בכך נחשב לו שקרא את המגילה. אכן קריאה כזו שחלקה היתה מן החומש או כל ספר שאינו נחשב כמגילה כשרה מקיימים את המצווה רק בדיעבד. וחשוב לדעת שאין לדלג שום תיבה בקריאה או לקרוא שלא כסדר שהדברים כתובים, דהיינו שלא ישלים תיבה שחיסר אלא אם כן ימשיך לקרוא את כל הכתוב אחריה כסדר.
והנה כיון שרבים אינם יכולים להגיע בקריאתם עד הבעל קורא כיון שלעיתים הבעל קורא זריז יותר בקריאתו לכן נמצא שאינם יכולים לצאת ידי חובתם כלל כיון שאין לקרוא מתוך החומש שלפניו את רוב המגילה. הרוצה להימנע מבעיה זו יחזיק בידיו מגילה כשרה ובאופן זה ישתדל השומע לקרוא את מה שלא שמע ולהגיע בקריאתו אל הקורא, ואם אינו מגיע יקרא את כל המגילה מתוך הקלף הכשר שלפניו ובכך יצא ידי חובה לכתחילה.
וכך כתבו המשנה ברורה (סימן תרפט ס״ק יט) והגר״ע יוסף (בחזו״ע פורים עמוד עט) שראוי לכל אחד שיהיה לו מגילה כשרה ולקרוא בלחש מילה במילה, מכיון שאי אפשר לשמוע משליח הציבור מחמת הרעש והבילבול שמכים בעצים ומשמיעים קול, וראוי לכל ישראל לנהוג כן.
בעיה נוספת שקיימת לאלו שקוראים מתוך החומש היא שאנשים נוטים "לחלום" במהלך הקריאה מחמת אריכותה, וכתבו כמה פוסקים (ראה דברי הגרי״ש אלישיב באשרי האיש פרק מג ה״ז) שיתכן שאין יוצאים כך ידי חובה.
מלבד מה שכתבנו לעיל ישנו יתרון נוסף לאלו שיש להם מגילה כשרה והוא שרשאים הם לברך את ברכות המגילה בעצמם במקום לשמוע את הברכה מהקורא (בן איש חי תצוה הלכה יא חיד״א בברכי יוסף סימן רצה סק״ה).
בנוסף הבית יוסף (סימן תרצ מהרשב"א ח"א סימן תסז ותשכז) מסביר שאין לקרוא בפיו מן החומש אלא רק לעקוב בקריאה בלי לומר דבר בשפתיו, וזאת מכיוון שהקורא בפיו נותן דעתו על קריאתו וכיון שאינו קורא ממגילה כשרה אין הוא יוצא כך ידי חובתו, אולם אם יש לפניו מגילה כשרה רשאי הוא לקרוא ממנו בשפתיו שהרי אם יתן דעתו על קריאה זו עדיין יצא ידי חובה לכתחילה.
עוד נקודה שיש לברר היא מה יעשו יוצאי עדות אשכנזי הנמצאים במקום בו יש רק קריאה בנוסח ספרדי או להיפך? הנה אף שהפוסקים מתירים לצאת ידי חובה בנוסח שונה משל השומע, וזאת מכיוון שהמגילה נקראת בכל לשון (הגרי"ש אלישיב ספר יבקשו תורה עמוד קל). אולם יש לדעת שקריאה זו נחשבת רק לדיעבד (חזו"ע עמוד פ ותשובות והנהגות ח"א סימן תא). לכן הרוצה לצאת ידי חובתו באופן הראוי ביותר לכתחילה יקרא ממגילה כשרה עם הבעל קורא בפיו. אולם כיון שאין להפריע לשומעים האחרים הנמצאים בקרבתו לכן יקרא בלחש.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
