close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

האם יש אופק לרפורמת "אופק חדש"?

ינון גולן  יב אלול, תשסט  9/1/2009

בפתיחת שנת הלימודים אנו סוקרים את אחד המהלכים החשובים ביותר במערכת החינוך בשנים האחרונות- יישום רפורמת אופק חדש. טוב או רע? נותן לתלמידים או גורע? מי בעד ומי נגד? תחקיר שורש

רפורמת אופק חדש במערכת החינוך נולדה לפני שלוש שנים כשמשתתפים בעיצובה משרד החינוך, הסתדרות המורים ומשרד האוצר. מטרת הרפורמה הייתה מחד לשפר את שכר המורים בבתי הספר, כשבמקביל ינתנו גם יותר שעות לימוד פרטניות לתלמידים מתקשים. לפי הוגי הרפורמה בצורה זו תוך כמה שנים תיווצר במערכת החינוך מציאות לימודית חדשה והתקדמות כללית בציונים. מבחינה זו שלוש שנים הן זמן מועט מכדי להעריך נכונה את תוצאות המהלך אך כבר כיום נראה כי לרפורמה קמו מסנגרים ומבקרים רבים. נקודת החוזק הגדולה של התוכנית היא אכן הגדלת השעות הפרטניות שמקבלים התלמידים בבתי הספר וכן העצמת הקשר בין המורים לתלמידיהם. מאידך מורים רבים טוענים כי באופן יחסי הם חשים שחיקה רבה ופגיעה ביכולת התפקוד שלהם עקב עומס השעות הרב שהוטל עליהם ועקב חוסרים רבים בכיתות ובמקומות בהם ניתן לערוך את השיעורים הפרטניים והשיחות האישיות.

משום כך כדי להתרשם היטב לקראת שנת הלימודים ממצבה של הרפורמה ומהמגמות המסתמנות בה שוחחנו עם שתי מחנכות שבחרו להישאר בעילום שם וכן עם האחראית על התוכנית מטעם רשת אמי"ת הגב' בתיה אריאלי. חשוב לציין שלמרות המחלוקות הרבות גם המחנכות הודו שהרעיון עצמו נכון וראוי אלא שביצועו בשטח לוקה בחסר וכפי שהן תסבירה את עמתדן בהמשך הכתבה.

מהלך מוצלח שמקדם את התלמידים

בתיה אריאלי מנהלת תחום בתי הספר היסודיים ברשת אמי"ת, מכירה מתחום עבודתה את רפורמת אופק חדש לפני ולפנים. לכן גם היא מודה שעדיין ישנם דברים הצריכים שיפור אולם לדעתה מדובר בהצלחה גדולה שאת פרותיה תקצור המערכת בעתיד. "אני אדבר על התוכנית גם כמי שניהלה בית ספר בעברי וגם כמי שכיום אחראית על הנושא ברשת כולה. כמנהלת בית ספר שהובילה את קליטת הרפורמה לפני שלוש שנים שהיא הייתה בחיתוליה, אני יכולה לקבוע שרפורמת אופק חדש, היא ברכה למערכת. למשל בגלל השעות הפרטניות שניתנו למורים, הם יכולים היום להשקיע יותר בתלמידים החלשים בשעות תגבור מחוץ לכיתה ובמקביל לסייע גם לחזקים באותן שעות. בעבר תלמידים חלשים הלכו לאיבוד כי בכיתה גדולה אי אפשר היה להתמקד בהם ולהבין מה קשה להם. לעומת זאת עכשיו בקבוצה קטנה המורה ממש מכיר את התלמיד וקולט יותר טוב איך הוא יכול לעזור לו. בנוסף לכך נוצר כאן קשר אישי שמחייב גם את התלמיד ללימוד יותר רציני כי מערכת היחסים המיוחדת שנוצרת מחייבת גם אותו. כלומר בניגוד לעבר המערכת מצליחה לקדם את כל אלו שפעם פשוט היו נושרים סמויים, תלמידים שהיו בכיתה אבל לא השתתפו כלל בשיעורים. באותו אופן המורה גם יכול להנחות תלמיד חזק יותר להתקדם בחומר דבר שאי אפשר לעשות בכיתה גדולה. כשהמורה יושב עם שלושה תלמידים חזקים הוא ממש יכול להכווין אותם וכך הם אחר כך לא ישתעממו בכיתה מציאות שהייתה קיימת בעבר" מסבירה בתיה אריאלי.

החסרונות זניחים ביחס ליתרונות

למרות השבחים הללו, גם בתיה מודה שיש ברפורמה בעיות מסויימות, שהן לדעתה שייכות להערכות של מערכת החינוך בבתי הספר, ולדרך שבה בנויות מערכות השעות הכלליות. "למרות שכל הניסיון הזה הוא צעד גדול קדימה אני מודה שיש בעיות שצריך עדיין להתמודד איתן. חלק מהמורים במקצועות כמו ספורט ואומנות לא יודעים איך לנצל את הרפורמה. כלומר במקצועות ההוראה הרגילים יותר קל למורים להשתמש בשעות הפרטניות, לעומת זאת במקצועות האחרים עדיין צריך יותר הכוונה מקצועית וסיוע למורים לנצל נכון את השעות שהם קיבלו מהמערכת. בכל מקרה למחנכים ולמורים של ארבעת המקצועות החשובים כמו אנגילת מתמטיקה וכו' הרפורמה ממש הועילה והם מנצלים אותה היטב ושמחים בה".

ש: למה עדיין יש תלונות רבות לחלק מהמורים על הרפורמה?
למורים ותיקים יש התנגדות לכל שינוי. ידוע ש"חדרי מורים" מתנגדים לכול שינוי, זה עקרון פסיכולוגי של בני האדם שהם מתנגדים לכל חידוש ומתקשים לעכל אותו בהתחלה. לכן באמת מורים ותיקים שכבר היו מורגלים בסגנון עבודה מסויים, ושגם לא קיבלו תרומה כלכלית גדולה מהרפורמה מתנגדים למהלך עד היום. אבל מורים חדשים מקבלים אותה היטב כי היא שיפרה מאד את השכר שלהם ותנאי העסקתם. מורה היום מההתחלה מקבל משכורת מכובדת וזו נקודה מאד חשובה ששינתה המון דברים ביחס לעבר.

לסיכום דבריה מציינת בתיה אריאלי, כי "לדעתי ההתנגדויות לתוכנית הן בעיקרן פוליטיות של הגוורדיה הוותיקה, אבל מעבר להתנגדויות הללו אף אחד עדיין לא שכנע אותי שתוספת שעות השקעה בתלמידים היא מעשה בעייתי או שלילי, לכן נראה לי שמדובר בסיפור הצלחה".

לא משקיעים בתוכנית את הסכום הדרוש להצלחתה

עמדתה זו של בתיה אריאלי, לא מקובלת בלשון המעטה על דעתם של שתי מחנכות איתן דיברתי ושבחרו להישאר בעילום שם. המחנכות שעובדות בבתי ספר באזור ירושלים, תוקפות את התוכנית ואומרות שהמערכת ככלל, "נכשלה בהפעלה נכונה של רפורמת אופק חדש". לטענת שניהן, עיקר הכישלון הוא בניסיון לייצר רפורמה, מבלי שהמדינה מתכוונת באמת להשקיע בכך את כל המשאבים הדרושים, ולהערך בצורה טובה להובלת שינוי אמיתי במערכת החינוך.

שחיקת המורים וחוסר בכיתות

"הרפורמה פועלת אצלנו בבית הספר מההתחלה" מספרת ש' אחת המחנכות ומציינת ביחס לכך כי, "למרות כל תוספת השכר שנתנו למורים, אף אחד לא לקח בחשבון את המשמעות האמיתית של תוספת שעות מבחינת עבודת המורה והמחנך. בעבר היה לי זמן בתוך בית הספר לצלם דפים ולדבר עם הורי התלמידים. היום אני עובדת מרגע ההגעה שלי לבית הספר עד רגע היציאה שלי, בלי שיש לי זמן לנשום או לצלם דברים, אני כבר לא מדברת על בדיקת מבחנים או שיחות עם הורים. לכן כשאני מגיעה הבייתה בסוף יום העבודה, אני ממשיכה לעבוד כל הזמן ומבחינה זו הרפורמה מאד שוחקת. בעצם מבחינה זו כמות השעות שהוסיפו למורים היא הרבה יותר גדולה ממה שמשרד החינוך מודה ובמילא השכר שהוסיפו הוא זעום ביחס להשקעה". לדברי המחנכת נראה שמתכנני אופק חדש, לא לקחו בחשבון את המשמעות של הרפורמה מבחינת תוספת הכיתות לבתי הספר, "אני אמורה לשוחח שיחה אישית עם כל אחד מתלמידי בכיתה, וכן גם להעביר שיעורים בקבוצות קטנות, אלא שהמקום היחידי שאפשר להעביר בו שיעורים כאלו הוא חדר המורים. כך נוצרת מציאות שכמה מורים יושבים באותו חדר עם קבוצות קטנות ומנסים ללמד אותם, וזה לא הולך בגלל הרעש וההפרעה ההדדית. בכלל יש מורים שאוכלים שם ועסוקים בעיניינים שלהם".
"בצורה זו אי אפשר לנהל שיחה אישית עם התלמיד ולהכיר אותו קצת יותר טוב. הרי תלמיד יתבייש לדבר כשאחרים שומעים ואין מקום אחר לשבת. אני ניסיתי לשבת עם התלמידים שלי במסדרון, אבל גם שם יש כל הזמן תנועה וזה לא רציני. כלומר הפילו עלינו רפורמה שאמורה להיות לטובת התלמיד, אבל שכחו שצריך להשקיע שיהיו יותר מקומות וכיתות כדי שנוכל ליישם אותה בשטח, אני כבר לא מדברת על השחיקה של המורים" אומרת המחנכת.

יש פרצות בתוכנית שמנוצלות לרעת המורה

לדברי ש' כחלק מהרפורמה, הבטיחו שלא יהיו למורה שעות מתות במערכת שבהם הוא לא יעשה כלום (שעות חלון או שעות דלת), וכן הבטיחו שכל ההשתלמויות שמורים יקבלו יהיו במסגרת של 60 שעות מרוכזות (שיקבעו גם לגבי עלייה בדרגות ותוספות השכר שהמורים יקבלו), אלא ששכחו להכניס לתוך התכנון הזה שעות שיחה עם יועצת בית הספר וזמן למנהלים להעביר השתלמויות בית ספריות למורים שלהם לפי רוחם. לכן המנהלים מייצרים כל מיני קומבינות שבהם הם בעצם מעקרים את ההבטחות שטמונות ברפורמה. "אמרו שלא יהיו שעות חלון, אלא שמנהלים רבים קובעים בתוך השעות כן שעות חלון, הם פשוט קובעים כל שבוע שעה להתייעצות עם היועצת כי הרי זה חשוב לכיתה. בנוסף בתוך אספות המורים מכניסים המנהלים את כל התכנים שהם רוצים להעביר. הם קוראים לכך אספת מורים אבל זו בעצם השתלמות נוספת מעבר ל-60 השעות וזה בעצם רק מעמיס על המורים עוד שעות בבית הספר".
אולם מעבר לכך לדברי ש, החיסרון הכי גדול ומשפיל בכל הרפורמה הוא הצורך בכרטיסי נוכחות. "כל בוקר אנחנו מעבירים כרטיס נוכחות בשעון נוכחות וכך גם בסוף היום, כאילו שאנחנו עובדים במפעל וכאילו שהעבודה שלנו מסתיימת כשאנחנו מחתימים את הכרטיס, והרי זה בכלל לא נכון. אנחנו ממשיכים לעבוד בבית כך שזו פשוט בדיחה או זריית חול בעיניים. משהו במשרד האוצר או בכל מקום אחר, לא מבין שהוראה היא לא רק בשעות העבודה אלא הרבה מעבר לכך".

ש: אז הרפורמה גרועה?
"לא לגמרי, זה רעיון טוב שאמור היה לעזור לתלמידים, אבל בדרך שכחו שיש מורים שנשחקים ושלא הכול זה בשעות העבודה בבית הספר. בנוסף לכך הרבה פעמים תלמיד חלש במקצוע אחד הוא תלמיד שחלש בכל המקצועות וכך כשמוציאים אותו מהכיתה לתגבור זה עלול לבוא על מקצוע אחר.

בסיום דבריה מציינת ש' כי "אני חשה שלא הקצו לתוכנית את הכסף שהיא צריכה וכך זה נראה. בנוסף אני רוצה לציין שהעומס הזה שהתוכנית יוצרת יישחק מורים מהר יותר וכך המערכת בסופו של דבר תפגע מבחינת כוח האדם שבה ויש לתת על כך את הדעת".
עמדה דומה שמעתי גם ממחנכת צעירה בשם ל' שקובעת כי: "אמנם מדובר ברעיון טוב, אבל כרגיל בישראל הביצוע גרוע כשמשהו כאן חסך כלכלית על המערכת. אין מקום לשעות הפרטניות ואין שום מערכת תומכת שתאפשר לנו לבצע את העבודה שקשורה ברפורמה" היא אומרת בתסכול.
נקודה נוספת עליה היא מדווחת זו העייפות והשחיקה של הצוות. "המורים מלמדים הרבה יותר ויש עייפות יותר גדולה. ולכן הרבה שעות מתפספסות כי לכל תלמיד צריך בהוראה הפרטנית להכין מערכת שיעורים שונה. זו עבודה יותר קשה והמורה נשחק כך. בנוסף התלמידים לא משתפים פעולה גם כן בגלל הרעש שיש בחדר מורים". תופעה נוספת עליה היא מדווחת זו הבחירה לעשות את שעות התגבור על מקצועות כמו התעמלות ואומנות. "כדי שתלמיד לא יפסיד חומר אנחנו מוציאים אותו משעות אומנות וספורט וכך הוא מתמרמר מאד וזה קשה".

בסיכום דבריהן בחרו שתי המחנכות לקבוע כי אף על פי שהרפורמה היא רעיון טוב, כל עוד מדינת ישראל לא תיכנס ברצינות לעובי הקורה בתחום החינוך לא יתחולל בארץ שינוי אמיתי ומערכת החינוך לא תצליח להגיע אל הנקודה הרצויה לנו כחברה.

להלון תגובת משרד החינוך לטענות בכתבה-

שלום רב,

ממשרד החינוך נמסר, כי הפעלת שעוני הנוכחות בבתי הספר הוא חלק מסעיפי הסכם אופק חדש, בהסכמת הארגון היציג – הסתדרות המורים.

טענה זו אינה מוכרת לנו, במסגרת שעות השהיה למנהלי בתי הספר יש 2 שעות בבית הספר היסודי ו - 4 שעות בחטיבת הביניים לעבודת צוות וישיבות עם המורים.
מערכת השעות של המורים מוסדרת על בסיס שלושה פרמטרים: שעות פרונטאליות, שעות פרטניות ושעות שהיה, הן ממוקמות לאורך יום הלימודים.

יצויין, כי המשרד משקיע רבות בהקמת פינות עבודה על מנת לבצע את השעות הפרונטאליות בבתי הספר. ידוע לנו על מספר בתי ספר בהם אין חללים פנויים ושם ניתנת תוספת משמעותיות לבניית חללים.

בברכה,
שאולי פאר
דוברות המשרד

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה