close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מה בין מחנך למורה?

נדב כהןכז אדר, תשע13/03/2010

סדרת מאמרים חדשה על נקודות שונות בעולם החינוך, והדרכה צעד אחר צעד מהי עבודת החינוך ואיך מבצעים אותה בפועל. עלפי קונטרס של הרבי יוסף יצחק שניאורסון.

בסדרת מאמרים חדשה זו נעלה כל שבוע נקודות שונות בעולם החינוך, וניתן הדרכה צעד אחר צעד מהי עבודת החינוך ואיך מבצעים אותה בפועל.
 
מעניין שכמעט כל עבודה שרוצים להתקבל אליה מצריכה הכשרה, מבחנים וכד' ודווקא עבודת החינוך שהיא היא עיקר העבודה שלנו, כולנו מתקבלים ללא שום בעיה.. לצערנו התוצאות נראות בשטח, ולא פעם האחריות מוטלת עלינו כהורים. (יש לדעת שגם מי שעדיין אינו הורה צריך להתחיל כבר ללמוד זאת כסיפור הידוע על זוג שהגיע לרב עם תינוק בן שנתיים וביקש ללמוד על חינוך, הרב ענה להם שאיחרו ב20 שנה... שהרי החינוך מתחיל עוד הרבה לפני החתונה)
נציין

שבמאמרים נדבר על תפקיד המחנך, אך כמובן שהכוונה היא לא רק למחנך הכיתה אלא גם להורים, ומי שיקרא בין השורות ימצא גם עצות מדהימות לניהול יחסים תקין עם אשתו, עם החברים, עם העמיתים לעבודה ועוד..
המאמרים מבוססים על קונטרס שכתב רבי יוסף יצחק שניאורסון בהיותו בן 17! בשם : "כללי החינוך וההדרכה".

"תורה מיוחדת"
"תורת החינוך וההדרכה" , העוסקת בחינוך האדם למידות טובות, היא תורה מיוחדת. למעשה היא תורה שלימה בפני עצמה, הכוללת הלכות רבות המסתעפות ל"פרקי הכשרה" ו"לפרקי הנהגה" (פרקים העוסקים בהתנהגות בפועל, ופרקים העוסקים בהכשרה ובהכנה לקראת הנהגה בפועל). ובתחומים אלו ישנם הוראות המתיחסות באופן מיוחד למחנך ול"משפיע", וישנן הוראות המתיחסות לחניך ה"מקבל" את השפעה החינוכית.
יש לדעת כי עבודת החינוך היא "עבודה קשה וכבדה". (ידוע שכאשר רואים מחנך שהגיע לגיל מופלג, מרימים גבה ומתפלאים איך יכול להיות?).
הורים שרוצים לחנך את ילדיהם כיאות צריכים לדעת כי עבודת החינוך היא קשה ביותר ולהשקיע מאמצים בהתאם. לא רק בעבודת החינוך עצמה אלא גם בהכנות אליה. כשם שכשאדם בא להרים אבן גדולה הוא מתכונן נפשית לפני כן ואוסף את כוחותיו כדי לבצע את המשימה (שלא כמו בהרמת אבן קלה שבכלל לא צריך להתכונן ולהתאמץ) כך צריך לדעת שלפני שבאים לחנך (בין אם בתור הורים ובים אם בתור מחנכים בבית ספר) צריך להתכונן, לאסוף ולעורר את כל כוחות הנפש הפנימיים לקראת עבודה קשה וכבדה זו.

כשרון החינוך
בעוד שכוחות הנפש (נדון בהם בהרחבה בהמשך) נמצאים אצל כולנו, הרי שהכישרון הוא מתנת אלוקים ולכן לא לכולם יש את כל הכישרונות, כל אחד מוכשר במשהו אחר. אחד מוכשר בציור, שני בדיבור, שלישי בחינוך, כל אחד בתחום שלו. כשרון ההוראה וכשרון החינוך הם שני כישרונות שונים ולא מחייב שלכל אחד יש את שניהם. יש כאלו המוכשרים לחינוך אך לא להוראה או להיפך.

מה בעצם ההבדל בין חינוך והוראה?

מורה עוסק בהעברת מידע ומחנך בהקניית מידות טובות.
מטרת המורה היא להסביר את החומר הנלמד ולפתח את החושים של התלמיד.
כיוון שמורה מתעסק עם השכלה, וכמבואר בחסידות על מנת לעסוק בהשכלה צריך להיות מונח בכך לחלוטין ו"להתעסק" בכך. התעסקות מתבטאת בשני אופנים, הראשון – להתפנות מכל העיסוקים האחרים, השני לחשוב ולהגות רק בחומר שרוצה ללמד. הבנת התלמידים מוטלת על התלמיד וכפי שההלכה מסבירה שמורה שלימד ותלמידיו לא הבינו אותו צריך לחזור ולשנות בפניהם עד אשר יבינו. וכפי שלמדנו בפרשה שקראנו בשבת האחרונה בבית הכנסת " ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", וכפי שרש"י מסביר, שצריך להניח לפניהם כשולחן ערוך בפני האורח, שבוודאי לא הולכים לשוק קונים בשר, ירקות, תבלינים, ביצים וכד' וזורקים על השולחן, אלא קודם חותכים הכל, מנקים מבשלים, מתבלים, מגישים בצורה יפה ומסקרנת, הכל כדי שהאורח יוכל לאכול בקלות. כך בנמשל מורה צריך להכין את החומר הנלמד, שיהי בכמות הנכונה לתלמיד, עם הסיפורים , הדוגמאות והמשלים המתאימים , בצורה מושכת, הכל כדי שיוכל להבין את החומר הנלמד.
כיוון שמטרת המורה היא גם לפתח את חושי השכל של התלמיד, המורה צריך להשקיע זמן ומחשבה על כל תלמיד שלו, מה מצב חושי השכל שלו מה צריך פיתוח ואיך לעשות זאת בפועל על ידי משימות שונות שייתן לו.
עד כאן דיברנו על מורה, כאמור הנושא שלנו הוא דווקא חינוך ולא הוראה, אך על מנת להבין כראוי מהו מחנך טוב ראשית היינו צריכים להבין כראוי מהו מורה טוב. בפעם הבאה נתחיל לדון ב"מחנך".
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה