close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מתחילות ההכנות לחתונה... - לספר במדבר ויום ירושלים

יהונתן גליסכו אייר, תשעא30/05/2011

לקראת יום ירושלים עורך יהונתן גליס השוואה בינו לבין יום ה"חופה"- יום מתן תורה.

מה עניין ירושלים במדבר סיני?
עם ישראל מגיע למדבר, ועל כך אומר לנו ירמיה הנביא: "הלוך וקראת באזני ירושלם לאמר כה אמר ה' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולתיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב).

המכילתא בפר' "בשלח" כותב על הפסוק שזה היה תחילת ספר ירמיהו, רק שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ירמיהו נביא החורבן והפורענות מתחיל את נבואותיו בקריאה באזני ירושלים ועוד לפני שמתחיל את תוכחותיו לעם החוטא מזכיר להם את אהבת ה' ורצונו להטיב לכנסת ישראל.

"ומה הוא חסד נעוריך?" שואל רש"י ועונה: "לכתך אחר שלוחי משה ואהרן מארץ נושבת

יצאתם למדבר ואין צדה לדרך כי האמנתם בי". עם ישראל יוצא ממצרים ללא צידה גשמית, אולם צידה רוחנית גדולה בקרבם, דור הציונות הראשון עולה ממצרים לארץ.

יום ירושלים חל בדיוק שבוע לפני חג מתן תורה המכונה "יום חתונתו" של הקב"ה עם כנסת ישראל. מתחילות ההכנות...

כמו כל זוג צעיר בתכננו את מהלכי חייו הראשונים, כך כביכול, גם הקב"ה וכנסת ישראל. היציאה למדבר לצורך הנישואים הגדולים במקום החופה – מתן תורה בהר סיני, מלווה בתכלית הקמת הבית החדש – בניין הקבע בירושלים, אשר מתחיל את צעדיו במשכן עראי הוא אוהל מועד.

בתרגום יונתן על הפס' "ואשא אתכם על כנפי נשרים..." כתוב שהקב"ה לקח את בנ"י לפני היציאה ממצרים לירושלים למקום בית המקדש. החתן לוקח את כלתו לראות את מקום הבית המיועד.
אח"כ בנ"י מגיעים לים סוף ואומר ר' ישמעאל במכילתא בשלח: "'מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו' - ר' ישמעאל אומר 'מה תצעק אלי', בזכות ירושלם אני אקרע להם את הים".
הגענו להר סיני ושם "דיבר בקדשו בהר המור יום השביעי זכור ושמור" – זכור ושמור נאמרו בסיני ולא בהר המוריה, אלא כביכול ירושלים הולכת עם ישראל במדבר.

עוד לפני שיוצאים לפרשת המדבר וטרם קבלת התורה עלינו לזכור את המטרה הקדושה. נקודת הקדושה הפנימית שבמציאות מתבטאת בירושלים – מהות העולם , כדברי המהר"ל.

גם החתן תחת החופה ברגע הקמת הבית חוץ אומר "אם אשכחך ירושלים" ומעלה את ירושלים על ראש שמחתו ובכך מציב לזוג הצעיר את מטרתם לפני שיוצאים לחיים המשותפים. וכך בכל שמחה כללית ופרטית אנו מעלים את ירושלים על ראש שמחתנו.
"אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי: תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלִַם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי: זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ"

הביטוי "יום ירושלים" במקור בתהלים קל"ז הוא מושג מר של חורבן ש"מתמתק" בדור הגאולה.

בסיום שבוע היסוד בספירת העומר זכינו ל"יסד ה' ציון" (ישעיהו יד) – נקודת ציון שהיא הבסיס הגשמי לתכלית הרוחנית המהותית - נקודת ירושלים. בתחילת שבוע המלכות – כ"ח באייר אנו מצפים למלכות ה', כבימי שלמה בחודש אייר: "יוסד בית ה' בירח זיו" (מלכים א ו).

בתש"ח נכשלו המחתרות הנפרדות בכיבוש העיר העתיקה ובתשכ"ז- טרם הגענו ל"אשכחך ירושלים תשכ"ח ימיני", כבשו ואיחדו את העיר חיילי צה"ל המאוחד, 19 שנה לאחר הקמתו, בכ"ח באייר תש"ח.

נאמין ונודה למחזיר שכינתו לציון ולירושלים המאוחדת, נמשיך ונזכה גם להבחין ולחזות בשוב החתן לביתו-כלתו כנסת ישראל המאוחדת, ברחמים. במהרה בימינו!
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה