close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לא יוֹדְעִים מִיְמִינַם וּמִשְמאלַם

איתמר ליברמן/ מהגולשים  כב ניסן, תשסז  4/10/2007

על "מקום העבודה" של אולמרט מתחרים היום שני פוליטיקאים מיתולוגיים, שכל אחד מהם משוכנע שהמשרה הנחשקת תיפול לידיו ה"נקיות". השאלה הגדולה היא, האם הציבור ילך שולל אחריהם?

אהוד ברק החדש ובנימין נתניהו השאפתן והנחמד, מתכננים לעשות הפסקה ארוכה וממושכת מקריירת הנאומים והעסקים שלהם, שמשכורת מכובדת בצידה, בכדי לעשות קמבק רציני, להתיישב בכסא ראש הממשלה פעם נוספת.

שני הפוליטיקאים הללו, האחד מהמפלגה שחרצה כישלון- ליכוד, השני, ממפלגת העבודה, צופים במציאות הנוכחית ומשכנעים את עצמם להתמודד לראשות הממשלה, כי הם אפוא הראויים ביותר.

מעניין, חשבתי לעצמי, ופתאום נזכרתי בנשכחות מקורות חייהם של השניים, שאולי לא ממש נשכחו, ומה שאני זוכר זה רק השתפנות, בריחה, העלמת עין, הפקרות, פגישות מלאות הרמוניה וחמימות עם יאסר ערפאת, בקיצור הרבה טעויות.

והכל מתרחש, כאילו שמר נתניהו אף פעם לא מצא בערפאת ידיד אמיתי, שלחץ את ידו ושניהם נפנפו את ידיהם לשלום. כאילו אהוד ( ברק כמובן, לא אולמרט, למרות ש..) לעולם לא ברח מלבנון כמו שפן..שלבסוף פרצה האינתיפאדה שאנו סובלים ממנה עד היום, ושבנוסף, נחלש והיטשטש כוח ההרתעה של ישראל.

ברק ידע מהן ההשלכות של בריחה מלבנון, ובמלחמת לבנון השנייה התפרסם קלונו ברבים, כמי שגרם לכך שהעוז והאומץ שהפגין החיזבאללה במלחמה הפתיעו אפילו את עצמם, לא רק אותנו.

אהוד ברח גם לארצות הברית להיפגש עם ערפאת וביל קלינטון, בעיקר עם ערפאת, עם חבילת הצעה גדושה לפלסטינים. כן, הוא היה בהכרה מלאה והוא אכן ידע מה יהיו ההשלכות. לשמחתנו לא הייתה שיעור, כאשר נודע לנו שיש לנו עסק עם פרייר, שדחה על הסף קבלת ה"חבילה" של ברק.

לימים נודע הקושי להתאושש מהאינתיפאדה שפרצה, פה ושם יש ניצוצות ותזכורות שהיא לא ממש נטשה את האזור. לימים נודע עוד, כי החמאס עלה לשלטון ברשות הפלסטינית, ארגון שהוכר בעולם כארגון טרור, שלא מכיר בקיומה של מדינת ישראל. מנהל מלחמות אזרחים בתוך הטריטוריה שלו, ומאחל ל"חבילת המתנות" שיביא עמו ראש הממשלה הישראלי הבא, אך הפעם ידרוש לא פחות ולא יותר , על חזרה לגבולות 48 גרידא.

נתניהו יקירינו, אל דאגה, גם אותך לא נקפח, כמי שהעלים עין והסיח את דעתו מתוכנית ההתנתקות שקרמה עור וגידים, יחד עם לימור לבנת, והיום, שנה ומעלה אחרי יישום התוכנית, תוצאותיה החמורות ניכרות בציבור כהרות אסון ממדרגה ראשונה. כמי ששימש כשר האוצר, וחוק פינוי פיצוי היה אמור להינטל לידיו, בפועל, היום אנו חשופים למציאות שאין לכל מתיישב פתרון, וודאי לא כספי.

כמו כן, החזיר נתניהו את השליטה על חברון לשכנינו, שהיה צפוף להם. נסע להסכם "וואי" שהמילים היחידות ששגורות בפיו הם "הסכמים צריך לכבד". במילים אחרות, הפקיר את ציבור בוחריו לצרכיו האישיים של תדמית וכסא.

ועד כאן במישור הפוליטי, אולם אם בפלילים עסקינן, נזכיר את חטאיהם הראשונים של שני האישים, שהאחד נקשר שמו לפרשת העמותות שאותו הפעיל- "פרשת העמותות של ברק, והשני, בפרשת הסקרים שלו, ואולם לאמיתו של דבר, נסתיימה הפרשה בנקיות כפיו מחוסר ראיות.



אחרי הכל, שני הפוליטיקאים הללו עשו טעויות שעליהם הציבור הישראלי משלם במלוא הכאב והקושי. הם מתנועעים מימין לשמאל, עושים זיגזגים ומחליפים דעות בהתאם לאילוצים שונים ואינטרסים. אחד משיניהם הולך לכבוש את המשרה הנחשקת של ראש הממשלה. אם יהיה זה ברק שמבטיח "ברק יחזיר את הביטחון" ולמלא את המשימה בשלמותה מבלי לסוג פעם נוספת, ואם זה נתניהו שמכשיר את הקרקע לקראת קבלת התפקיד בפליטות פה ובהבטחות עתידיות לציבור שמרבה לומר בזמן האחרון, מתוך גילוי לב כמובן. והשאלה הנשאלת, אם הציבור ילך שולל אחריהם ויטמין את ראשו בחול בבחירות הבאות, כשיצטרך להחליט איזה פתק להשחיל לקלפי, שהכל ברור שחור על גבי לבן?



לסיום, נתניהו הגיב לאחרונה על דברי ראש הממשלה שלא מספיק להצהיר שזה מקום העבודה שלו, אלא הוא גם צריך לבוא למשרד, אלא שנראה שזה יהיה למשרד אחר (..אולי משרד חקירות? ) ומי שיאיישו את המשרד יהיו נתניהו, או ידידו הפוליטיקאי החדש-ישן -ברק, או שמא ה"מזכירה" שחפצה לרשת את כיסאו של הבוס שלה- ציפי לבני. בנתיים, נחיה ונראה.

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה