close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

סייג לשתיקה- חכמה!

איתמר ליברמן  ח תמוז, תשסז  6/24/2007

אם נלך קצת רחוק, ניווכח לראות את התוצאות הקשות בעקבות שתיקתו של ראש הממשלה. הסוכן הישראלי הנמק בכלא הברברי האמריקאי, יהונתן פולארד, הסתגל לעובדה שראשי ממשלות ישראל בעבר ובהווה נדבקו ב"חיידק" השתיקה שמונע מהם לפתוח את הפה מול מעצרו מזה שנים, על לא עוול בכפו.

ראש הממשלה מפגין שתיקה מתמשכת מול הקסאמים שמושלכים מתוך העשן והערפל שעוטף את העיר עזה, אל עבר ישראל. מה שכל ילד במדינה יודע הוא לא הסיק כנראה באופן מוחלט. כמו כן, "חיידק" השתיקה של ראשי ממשלות ישראל בכל הקשור למאסרו של פולארד לא פסח מעל אולמרט. חסרה פה חכמה.

תמונת המצב ברשות התבהרה במלוא מערומיה וחולייה, כאנרכיה וכמלחמת אזרחים פנים פלשתינית. אולם זה לא מונע מראש הממשלה אולמרט מלשתוק ולא לומר דברי "חכמה", שההשתלטות החמאס על עזה מבהירה מה שישראל ידעה מזמן, אך ציין שהמצב ברשות יצר הזדמנות למהלך מדיני.

זו אמת לאמיתה שלמעשה ישראל ידעה מזמן, אבל מה היא ידעה בעצם? נכון, כל ילד ידע, ובין אם הוא מגוש קטיף לשעבר ובין אם הוא לא, שההתנתקות מעזה תביא להתלקחות הזירה ה"עזתית" ואש הטרור תעלה שם לגבהים כאלה שלא הגיעה אליהם עד כה.

אבל במיוחד מה שכל ילד יודע, זה שלנהוג בשתיקה מול איומי הטרור זה מגוחך ואווילי. שההבלגה והאיפוק לנוכח הקסאמים והתפתחות ה"ביצה האיראנית נוסח פלשתין" בעזה הם מעשה של חוסר אחריות שגובל בטיפשות וסיכון חיי יהודים.

הרי זה מה שלימדו אותם ההורים והמורים שכעושים למישהו משהו רע למורת רוחו, ובמיוחד ש"המישהו" הזה הוא האויב שלך מימים ימימה, וודאי שהוא צריך להחזיר מלחמה שערה, או לפחות להגיב.

כנראה שראש הממשלה לא הספיק עדיין להסיק את המסקנות שכל בר דעת במדינה יודע אותם. במקום זה הוא מעדיף לבזבז את זמנו ואת מעט חכמתו בנסיעה לארצות הברית, לבצע עוד התחנפות אחת למעצמה הגדולה, בת בריתה של ישראל.

את המסקנות שהוא צריך להסיק אינו עושה ובמקום זה הוא אוחז בציפורניה של הממשלה רק כדי להיות יותר זמן על הכסא. ועדת 'וינוגרד' באה בכדי לרמוז לו שעליו לפנות את מקומו ליותר טוב ממנו אולם הוא העדיף ל"צפצף" ולהחליק את הנושאים הבוערים למקומות נידחים.

מה שכל ילד לא יבין אף פעם, זה למה בכל פעם אחרי ששכנינו מפרים את השקט ואת הפסקת האש ראש הממשלה הולך אליהם על ארבע ומבקש לחזור לשולחן הדיונים על הסכם שלום כולל.

במקום לפעול כראוי ובתקיפות כלפי האויב שלא מפסיק לעשות שימוש בטרור לא רק כלי פנים אלא גם כלפי חוץ, אל עבר ה"אויב הציוני", ראש הממשלה מסתפק בצפייה פסיבית בלבד, ומחדיר לעצמו ולעם כל הזמן את חזון השלום שממשמש ובא.

המסקנות שעולות מן המציאות ברורות לגמרי. ההתנתקות גרמה לגילויי חולשה ורפיון בצד הישראלי שעודדו את המחבלים שניצלו את המצב הפוליטי הצולע בישראל להשגת מטרותיהם.

האשליה ש"מוכר" לנו אולמרט לפיה יש לנו שכנים המעוניינים בשלום אמיתי ומוכנים לעשות צעד לקראתו מתבררת כאיוולת וכהטעיה של אולמרט והממשלה שבראשותו.

הסיוע שמועבר לפלשתינים ובעיקר לידיהם של המחבלים צריך להיפסק. ה"רחמנות" הזאת גורמת לנו בסופו של דבר נזק בלתי הפיך של פגיעה בחיי אדם. נוצר מצב אבסורדי נוכח הרחמנות שישראל נוהגת, כאשר היא פוגעת במטרות טרור ובד בבד מפנה את הפצועים לישראל ומגישה סיוע למי שהיא בעצם נלחמת.

אם נלך קצת רחוק, ניווכח לראות את התוצאות הקשות בעקבות שתיקתו של ראש הממשלה. הסוכן הישראלי הנמק בכלא הברברי האמריקאי, יהונתן פולארד, הסתגל לעובדה שראשי ממשלות ישראל בעבר ובהווה נדבקו ב"חיידק" השתיקה שמונע מהם לפתוח את הפה מול מעצרו מזה שנים, על לא עוול בכפו. ראש הממשלה "קפץ" לביקור בארצות הברית אך תסמיני ה"חיידק" תקפו אותו ומנעו ממנו בהזדמנות הנוספת שנפלה בידו להוציא את פולארד מכלאו, אילו היה פותח את הפה ולא היה נוהג בשתיקה.

אבל התמונה שמצטיירת, וכפי הנראה תמשיך להיות המציאות האמיתית, זה שאולמרט ישתוק לעוד הרבה זמן, עם היה לו מעט חכמה בקודקודו וודאי היה פועל כנגד האיום הפלשתיני בהתאם, ואת פולארד היה משיב הביתה, לחיק אשתו ומשפחתו.

אבל מה שכל ילד במדינה יודע זה שאולמרט במקום להגיב מעדיף לשתוק.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה