נולדתי בפרשת משפטים

הרב יניב חניאבאדר אתשפב03/02/2022
שאלה:
האם יש משמעות לכך שנולדתי בפרשת משפטים?
תשובה:
למרות שלתאריך הלידה יש משמעות. ברוב המקרים לא מתייחסים לפרשה שהיתה באותו שבוע.אם כי יש רבנים שחושבים שיש לזה משמעות, אני חושב שהרוב לא חושבים שלפרשה מסויימת יש משמעות מרובה. אולי אפשר ללמוד משהו מהפרשה על "כיוונים", אבל זה כל כך מעורפל ומורכב, שקשה לדעת מה ללמוד ומה לא.
תשובות נוספות בנושא-
שלום הרב, אכילת קאסטה
מבחינה הלכתית יבשה הברכה תלויה בכוונה של האוכל. ומכיוון שמדובר בביסקוויט שברכתו מזונות הרי שלפי רוב השיטות היה צריך לברך מזונות. אולם בקאסטה יש בהחלט מקום לטענה שהגלידה היא עיקר. זו אותה התלבטות כמו בקרמבו- מה העיקר- הקצף או הביסקוויט.
אני נוהג לברך על שניהם, לאכול מעט מהביסקוויט ולברך מזונות ואז מהגלידה ולברך שהכל.
מבחינה הלכתית יבשה הברכה תלויה בכוונה של האוכל. ומכיוון שמדובר בביסקוויט שברכתו מזונות הרי שלפי רוב השיטות היה צריך לברך מזונות. אולם בקאסטה יש בהחלט מקום לטענה שהגלידה היא עיקר. זו אותה התלבטות כמו בקרמבו- מה העיקר- הקצף או הביסקוויט.
אני נוהג לברך על שניהם, לאכול מעט מהביסקוויט ולברך מזונות ואז מהגלידה ולברך שהכל.
משנה מקום משנה מזל
הרעיון הבסיסי שעומד צאחרי האמירה הזו של חז"ל הוא העובדה שיש המון "כוחות" רוחניים" וחשבונות רוחניים שמקיפים את כולנו. המציאות שלנו ואופן חיינו והאם נצליח או לא לא משתנה רק בעקבותמעשנו (שגם להם יש חשיבות גדולה, כמובן), אלא גם בגלל מכלול של עניינים רוחניים שמקיפים את המציאו7ת כולה, מכל מיני צדדים. חלק קשור ליום ולשעה, חלק קשור למציאות רוחנית מסויימת שאנחנו לא רואים (לדוגמא- בימינו לא תיתכן רוח הקודש לאדם, גם אם הוא יהיה ראוי לכך, בגלל מציאות רוחנית מקולקלת). וכדומה...
חלק מזה קשור גם למקום, יש למקום השפעה, מסויימת, על המציאות שלנו ועל היכולת שלנו לעשות או לתקן... כך שגם למקום יש חשיבות. ולפעמים אדם יכול להיות במקום כזה שמבחינה רוחנית או לא יצליח במשהו, ואילו הוא יחליף את המציאות- הוא יצליח בה...
הרעיון הבסיסי שעומד צאחרי האמירה הזו של חז"ל הוא העובדה שיש המון "כוחות" רוחניים" וחשבונות רוחניים שמקיפים את כולנו. המציאות שלנו ואופן חיינו והאם נצליח או לא לא משתנה רק בעקבותמעשנו (שגם להם יש חשיבות גדולה, כמובן), אלא גם בגלל מכלול של עניינים רוחניים שמקיפים את המציאו7ת כולה, מכל מיני צדדים. חלק קשור ליום ולשעה, חלק קשור למציאות רוחנית מסויימת שאנחנו לא רואים (לדוגמא- בימינו לא תיתכן רוח הקודש לאדם, גם אם הוא יהיה ראוי לכך, בגלל מציאות רוחנית מקולקלת). וכדומה...
חלק מזה קשור גם למקום, יש למקום השפעה, מסויימת, על המציאות שלנו ועל היכולת שלנו לעשות או לתקן... כך שגם למקום יש חשיבות. ולפעמים אדם יכול להיות במקום כזה שמבחינה רוחנית או לא יצליח במשהו, ואילו הוא יחליף את המציאות- הוא יצליח בה...
שאלה לגבי "ביאה דרך איברים"
בלי קשר לנושא עצמו- מתי היתה הלידה? זה לא כל כך הגיוני שעדיין כואב לה.
כלומר- אחרי הלידה ודאי המתנתם שהיא תיטהר, ובזמן הזה הכאב היה אמור מזמן לחלוף. אם הוא לא חלף יש כאן בעיה רפואית גדולה, שלא קשורה כלל לנושא הביאה דרך איברים. שדרך אגב, גם אם נתיר במקרה שלכם, זה הרי לא פתרון גורף למשך זמן...
אתם חייבים קודם לבדוק רפואית מה קורה,אחר כך לבדוק.
בלי קשר לנושא עצמו- מתי היתה הלידה? זה לא כל כך הגיוני שעדיין כואב לה.
כלומר- אחרי הלידה ודאי המתנתם שהיא תיטהר, ובזמן הזה הכאב היה אמור מזמן לחלוף. אם הוא לא חלף יש כאן בעיה רפואית גדולה, שלא קשורה כלל לנושא הביאה דרך איברים. שדרך אגב, גם אם נתיר במקרה שלכם, זה הרי לא פתרון גורף למשך זמן...
אתם חייבים קודם לבדוק רפואית מה קורה,אחר כך לבדוק.
הריון אחרי גיל 40
אני מאוד שמח על השאלה, מכיוון שלדעתי יש מעט בלבול בענין הזה.
הרבה פעמים נשים בסביבות גיל ה30, שמתלבטות לגבי לידות תכופות, אבל עדיין רוצות להביא עוד ילדים לעולם, שומעות ביטויים כמו "יש לך זמן", אפשר ללדת עד גיל 45, ובימינו אפילו יותר וכו'. זה גם נוגע, מעט, לעניין של נישואין מאוחרים, שבו המחשבה ש"יש זמן" גורמת, לעיתים, לבחור בדחיה של זמן, נניח בשיקול של מי שרוצה ל"עשות תואר" קודם וכדומה.
באופן די טבעי יש גם הבדל בסגנון של העצות בין מי שחיה ב"איזורים פחות דתיים" שבהם זה יותר מקובל לחשוב ולשמוע מהסביבה ש"שיש עוד זמן ולמה להילחץ" למי שחיה באיזורים שבו יש יותר נשים מנוסות שיולדות יותר ילדים (במילים מפורשות- שכונות או ישובים דתיים שבהם יש לידות מאוחרות יותר).
מנסיוני כמשיב על שאלות בתחום במשך הרבה מאוד שנים, זה לא כל כך פשוט.להיכנס להריון אחרי גיל. כל שנה שחולפת מקטינה בצורה מאוד מאוד גדולה את האחוזים והסכויים להריון. עד כמה שאני מבין (זו לא אמירה רפואית, רק זכרון רחוק) מדובר על סיכויים שפוחתים לפחות משני אחוזים אחרי גיל 40 או 40 ומשהו. אני אפילו לא דן בכך שהרופאים "פחות אוהבים" את הפצצת ההרומונים של ההריון בגילאים מתקדמים יותר... אל על עצם הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק אותו. הסיכוי הוא פחות ופחות ככל בעוברים את מחסום גיל ה38 והלאה.
אני חושב שיש הרבה נשים שלא יודעות את זה מספיק ולא לוקחות את זה בחשבון כאשר הן מחליטות "לדחות עוד קצת" הריון שהן רוצות בו בגאמצע שנות ה30. וזה נראה לי מאוד חשוב להפיץ את זה. שוב, מנסיוני כמשיב אני יודע שמי שגרה בישוב דתי ומתייעצת עם חברותיה שומעת את זה, אולם נשים בערים גדולות הרבה פחות ולעיתים קרובות הן שומעות ההיפך. אז חשוב להפיץ ולומר- בגילאים הללו לכל שנה יש משמעות.
בכתבה הבאה מתוארים נתונים של האגודה הישראלית לפוריות לגבי פוריות מעל גיל 40
ויותר מזה- כמי שעונה גם על שאלות בתחומי טהרה וכדומה, חשוב לדעת שאחרי גיל 40 העניינים ממש מסתבכים, יש המון בעיות של חוסר סדירות, של תקופות ארוכות עם "בעיות" וכדומה...
ולכן, העצה שלי שאם את אחרי גיל 35 ואת מתלבטת אם "לדחות קצת", אז לא לדחות, זה יכול לגרום לקשיים אמיתיים.
אני מאוד שמח על השאלה, מכיוון שלדעתי יש מעט בלבול בענין הזה.
הרבה פעמים נשים בסביבות גיל ה30, שמתלבטות לגבי לידות תכופות, אבל עדיין רוצות להביא עוד ילדים לעולם, שומעות ביטויים כמו "יש לך זמן", אפשר ללדת עד גיל 45, ובימינו אפילו יותר וכו'. זה גם נוגע, מעט, לעניין של נישואין מאוחרים, שבו המחשבה ש"יש זמן" גורמת, לעיתים, לבחור בדחיה של זמן, נניח בשיקול של מי שרוצה ל"עשות תואר" קודם וכדומה.
באופן די טבעי יש גם הבדל בסגנון של העצות בין מי שחיה ב"איזורים פחות דתיים" שבהם זה יותר מקובל לחשוב ולשמוע מהסביבה ש"שיש עוד זמן ולמה להילחץ" למי שחיה באיזורים שבו יש יותר נשים מנוסות שיולדות יותר ילדים (במילים מפורשות- שכונות או ישובים דתיים שבהם יש לידות מאוחרות יותר).
מנסיוני כמשיב על שאלות בתחום במשך הרבה מאוד שנים, זה לא כל כך פשוט.להיכנס להריון אחרי גיל. כל שנה שחולפת מקטינה בצורה מאוד מאוד גדולה את האחוזים והסכויים להריון. עד כמה שאני מבין (זו לא אמירה רפואית, רק זכרון רחוק) מדובר על סיכויים שפוחתים לפחות משני אחוזים אחרי גיל 40 או 40 ומשהו. אני אפילו לא דן בכך שהרופאים "פחות אוהבים" את הפצצת ההרומונים של ההריון בגילאים מתקדמים יותר... אל על עצם הסיכוי להיכנס להריון ולהחזיק אותו. הסיכוי הוא פחות ופחות ככל בעוברים את מחסום גיל ה38 והלאה.
אני חושב שיש הרבה נשים שלא יודעות את זה מספיק ולא לוקחות את זה בחשבון כאשר הן מחליטות "לדחות עוד קצת" הריון שהן רוצות בו בגאמצע שנות ה30. וזה נראה לי מאוד חשוב להפיץ את זה. שוב, מנסיוני כמשיב אני יודע שמי שגרה בישוב דתי ומתייעצת עם חברותיה שומעת את זה, אולם נשים בערים גדולות הרבה פחות ולעיתים קרובות הן שומעות ההיפך. אז חשוב להפיץ ולומר- בגילאים הללו לכל שנה יש משמעות.
בכתבה הבאה מתוארים נתונים של האגודה הישראלית לפוריות לגבי פוריות מעל גיל 40
ויותר מזה- כמי שעונה גם על שאלות בתחומי טהרה וכדומה, חשוב לדעת שאחרי גיל 40 העניינים ממש מסתבכים, יש המון בעיות של חוסר סדירות, של תקופות ארוכות עם "בעיות" וכדומה...
ולכן, העצה שלי שאם את אחרי גיל 35 ואת מתלבטת אם "לדחות קצת", אז לא לדחות, זה יכול לגרום לקשיים אמיתיים.
שאלה
א) כן, לדעתי מותר. לא תמיד ולא קבוע, אבל מידי פעם אפשר.
ב) לא הבנתי כל כך האת השאלה ואת הקשר ללידה רביעית דווקא. תוכל להסביר לי יותר?
דחיית הריון ראשון
שלום רב,
השאלה קשה, אפילו קשה מאוד. מצד אחד נכון מאוד שלא תדחו את החתונה, אין טעם למשוך את זה לחודשים מיותרים.
מצד שני, למרות שזה נושא שקצת מקילים בו ראש בימינו אצל זוגות, גם דתיים. קשה מאוד להקל ראש בעניין של דחיית הריון, בפרט הריון ראשון. אני גם מכיר משאלות את הקושי שבלימודים גבוהים בתחומים מסויימים... ואת המאמץ המתמיד שצריך בשביל כך.
לגבי עצם מצוות הפריה ורביה- זו המצווה הראשונה בתורה, ומדובר ללא ספק על אחת ממטרות החתונה ועל מצווה עצומה (בודאי בשבילך, כגבר) שדחייתה היא לא דבר פשוט כלל וכלל. יש מקורות בדברי חכמים שאומרים שבשיל קיום מצוות פריה ורביה מותר לעשות הרבה דברים שנראים קשים או אפילו אסורים (דוגמא למקרה מאוד קיצוני בענין- המשנה מתירה שחרור "עבד שחציו בן חורין"... שהרי בתור עבד הוא יכול לעסוק בפריה ורביה, וגם בתור בן חורין... אולם מי שבמצב של "חצי", לא יכול להתחתן. וכדי שהוא יתחתן ויעסוק בפריה ורביה, מותר לשחרר אותו).
בהחלט שמעתי ממדריכות כלות ומאחרים שמדובר בנושא שהפך להיות ממש קליל בימינו- נדחה את ההריון עד ש... נתגבש כזוג, נשיג יותר כסף, נקל את הלימודים... וכדומה. וצריך לדעת לפני הכל שזו בעיה.
אני אישית גם מכיר כמה וכמה זוגות שדחו הריון ראשון לכמה חודשים ולאחר מכן הצטערו על כך מאוד, בעיקר בגלל שאחר כך היו קשיים להרות, והם מצטערים על כל חודש שלא נוצל. זה דבר שממש לקחתי על עצמי כמשימה לדבר ולור לאנשים- יש היום מין נטיה לזלזל קצת בקושי של כניסה להריון ולומר- נחכה קצת ואז ניכנס להריון , כאילו מדובר בהבטחה. ולא כך. אני מכיר לא מעט זוגות שקשה להם. וחשוב מאוד מאוד לומר- ככל שהגיל עולה, זה יותר קשה להיכנס להריון. זו עובדה. וחשוב לזכור את זה כל הזמן.
יש לנסות למצוא כל פתרון אחר (לדוגמא: פתרונות טכניים להשגחה על הילד, כשיוולד בעזרת ה') ולבדוק כל כיוון אחר לפני הדחיה, אם זה ממש לא אפשרי, ניתן לדחות כמה חודשים מועטים (גם כאן ראוי להתייעץ איך), עד שאשתך תרגיש שמעט הוקל לה.
אילו הייתי מכיר אותך אישית יתכן שהייתי אומר לך דברים הקשורים בביטחון ושקב"ה יעזור... ושוודאי שהקב"ה יתן לכם כח אם תעשו את המצווה בשמחה, אולם מכיוון שאני לא מכיר את המצב לאשורו ממש, קשה לי לאמר זאת. כי בחיים יש קשיים. אולם מה שחשוב לזכור זה שבחיים יש גם סדרי עדיפויות. ואחד הראשונים שבהם הוא ילידת ילדים, הורדת נשמות לעולם, בניית משפחה או כל סגנון אחר שתבחר. ככה שממש צריך להיזהר לא להקל בזה מידי.
בכל מקרה, עצם העובדה שאתם לא מקילים ראש בסוגיה (כמו זוגות אחרים שאני מכיר) מלמדת שתבחנו את המקרה לגופו ובצורה אחראית...
זו שאלה עמוקה שנוגעת לכל סדרי החיים והגישה אליה צריכה להיות במבט אידיאולוגי, עמוק ולא רק כזה שמושפע מה"קשיים" שבדרך או מה קורה.
בהצלחה רבה ומזל טוב!
שלום רב,
השאלה קשה, אפילו קשה מאוד. מצד אחד נכון מאוד שלא תדחו את החתונה, אין טעם למשוך את זה לחודשים מיותרים.
מצד שני, למרות שזה נושא שקצת מקילים בו ראש בימינו אצל זוגות, גם דתיים. קשה מאוד להקל ראש בעניין של דחיית הריון, בפרט הריון ראשון. אני גם מכיר משאלות את הקושי שבלימודים גבוהים בתחומים מסויימים... ואת המאמץ המתמיד שצריך בשביל כך.
לגבי עצם מצוות הפריה ורביה- זו המצווה הראשונה בתורה, ומדובר ללא ספק על אחת ממטרות החתונה ועל מצווה עצומה (בודאי בשבילך, כגבר) שדחייתה היא לא דבר פשוט כלל וכלל. יש מקורות בדברי חכמים שאומרים שבשיל קיום מצוות פריה ורביה מותר לעשות הרבה דברים שנראים קשים או אפילו אסורים (דוגמא למקרה מאוד קיצוני בענין- המשנה מתירה שחרור "עבד שחציו בן חורין"... שהרי בתור עבד הוא יכול לעסוק בפריה ורביה, וגם בתור בן חורין... אולם מי שבמצב של "חצי", לא יכול להתחתן. וכדי שהוא יתחתן ויעסוק בפריה ורביה, מותר לשחרר אותו).
בהחלט שמעתי ממדריכות כלות ומאחרים שמדובר בנושא שהפך להיות ממש קליל בימינו- נדחה את ההריון עד ש... נתגבש כזוג, נשיג יותר כסף, נקל את הלימודים... וכדומה. וצריך לדעת לפני הכל שזו בעיה.
אני אישית גם מכיר כמה וכמה זוגות שדחו הריון ראשון לכמה חודשים ולאחר מכן הצטערו על כך מאוד, בעיקר בגלל שאחר כך היו קשיים להרות, והם מצטערים על כל חודש שלא נוצל. זה דבר שממש לקחתי על עצמי כמשימה לדבר ולור לאנשים- יש היום מין נטיה לזלזל קצת בקושי של כניסה להריון ולומר- נחכה קצת ואז ניכנס להריון , כאילו מדובר בהבטחה. ולא כך. אני מכיר לא מעט זוגות שקשה להם. וחשוב מאוד מאוד לומר- ככל שהגיל עולה, זה יותר קשה להיכנס להריון. זו עובדה. וחשוב לזכור את זה כל הזמן.
יש לנסות למצוא כל פתרון אחר (לדוגמא: פתרונות טכניים להשגחה על הילד, כשיוולד בעזרת ה') ולבדוק כל כיוון אחר לפני הדחיה, אם זה ממש לא אפשרי, ניתן לדחות כמה חודשים מועטים (גם כאן ראוי להתייעץ איך), עד שאשתך תרגיש שמעט הוקל לה.
אילו הייתי מכיר אותך אישית יתכן שהייתי אומר לך דברים הקשורים בביטחון ושקב"ה יעזור... ושוודאי שהקב"ה יתן לכם כח אם תעשו את המצווה בשמחה, אולם מכיוון שאני לא מכיר את המצב לאשורו ממש, קשה לי לאמר זאת. כי בחיים יש קשיים. אולם מה שחשוב לזכור זה שבחיים יש גם סדרי עדיפויות. ואחד הראשונים שבהם הוא ילידת ילדים, הורדת נשמות לעולם, בניית משפחה או כל סגנון אחר שתבחר. ככה שממש צריך להיזהר לא להקל בזה מידי.
בכל מקרה, עצם העובדה שאתם לא מקילים ראש בסוגיה (כמו זוגות אחרים שאני מכיר) מלמדת שתבחנו את המקרה לגופו ובצורה אחראית...
זו שאלה עמוקה שנוגעת לכל סדרי החיים והגישה אליה צריכה להיות במבט אידיאולוגי, עמוק ולא רק כזה שמושפע מה"קשיים" שבדרך או מה קורה.
בהצלחה רבה ומזל טוב!
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא הדרכה
מוצרים








