מיניות
הרב יניב חניאכהחשווןתשעח14/11/2017
שאלה:
שאלתי שאלה שהרב לא הבין כוונתי היא האם מותר לגבר לנשק/לעשות נעים לאשתו באיבר מינה? ואני יודע שהיא רוצה את זה.
תשובה:
הבנתי.התשובה היא שזה תלוי על מה בדיוק מדובר, באיזור הדגדגן זה מותר, בתנאי שאין הסתכלות ישירה על אותו מקום. באיזור הפתח עצמו, פתח הנרתיק, זו בעיה משום מאיסות. כי במקום ההוא יש מיד הפרשות וכדומה... וחכמים חששו שהאשה תימאס על הבעל. אז מותר, באיזור, אבל לא ממש בפתח.
תשובות נוספות בנושא-
זגויות
אין בעיה להתקלח ביחד איש ואשתו מבחינה הלכתית, יש שמקפידים שלא להסתכל באותו מקום במפורש אצל האשה, ויש שפחות מקפידים על זה, אבל להתקלח מותר.
לא הבנתי את השאלה השניה, למה הכוונה לרדת?
להתנשק ברחוב אני חושב שזו בעיה, אנחנו צריכים ואמורים לשמור את האהבה ואת הזוגיות של בני הזוג בשבילם בלבד, וכל החצנה של הקשר הזה פוגעת בו, לדעתי. לכן אני חושב שלא נכון להתנשק ברחוב.
אין בעיה להתקלח ביחד איש ואשתו מבחינה הלכתית, יש שמקפידים שלא להסתכל באותו מקום במפורש אצל האשה, ויש שפחות מקפידים על זה, אבל להתקלח מותר.
לא הבנתי את השאלה השניה, למה הכוונה לרדת?
להתנשק ברחוב אני חושב שזו בעיה, אנחנו צריכים ואמורים לשמור את האהבה ואת הזוגיות של בני הזוג בשבילם בלבד, וכל החצנה של הקשר הזה פוגעת בו, לדעתי. לכן אני חושב שלא נכון להתנשק ברחוב.
נישוק באותו מקום
שלום וברכה,
כפי שכתבת ואני רואה שאתה מבין, זה לא הנושא הכי ברור בעולם. ויש בו מעט מורכבות, כי הוא לא קשור רק לאסור ומותר אלא גם לנושא המאיסות, מעט.
לגבי ה"דבר סתר", באופן כללי דיברתי איתו כמה פעמים ואני חושב שבהחלט בא מצד הקדושה והרצון לברר הלכה באמת, את לדעת לאהוב לא קראתי.
מה שאני כותב שאסור, לענ"ד, זה נישוק באותו מקום ממש, כלומר בפתח של הנרתיק, אני לא חושב שמבחינת האשה אמור להיות הבדל גדול בין נישוק באותו מקום ממש, במדוייק, לבין האיזור שלו. ויתירה מזו, נישוק בדגדגן אמור להיות הרבה יותר נעים. כך שאני לא חושב שצריך להתעקש על אותו מקום בדווקא כאשר חכמים מגלים לנו שיש בזה חשש למאיסות. אני לא יודע בוודאות, כמובן, אבל לענ"ד חלק ניכר מהנשים בכלל לא יכולות להרגיש אם הנישוק היה "בדיוק שם" או כמה סנטימטרים מעל. כך שהביטוי "להביא את האהבה לשיאים חדשים", לא נראה לי כל כך תלוי במקום המדוייק ממש.
יתירה מזו, דווקא מצד ה"הנאה" והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים באמירה של "אנחנו לא נרתעים".
כך שלענ"ד ההדרכה צריכה להיות לא לנשק בדיוק בפתח אותו מקום, בכל האיזור כן, מסביב, אבל לא בדיוק בפתח.
לענ"ד הגישה שמתירה בשופי (שציינת מהספר "לדעת לאהוב") היא לא הגישה הרווחת.
ובכל זאת, ואחרי כל מה שכתבתי, אם הדבר משום מה חשוב לכם לחלוטין, ואתם מאוד מאוד רוצים, אני לא יכול להגיד "אסור" על זה.
שלום וברכה,
כפי שכתבת ואני רואה שאתה מבין, זה לא הנושא הכי ברור בעולם. ויש בו מעט מורכבות, כי הוא לא קשור רק לאסור ומותר אלא גם לנושא המאיסות, מעט.
לגבי ה"דבר סתר", באופן כללי דיברתי איתו כמה פעמים ואני חושב שבהחלט בא מצד הקדושה והרצון לברר הלכה באמת, את לדעת לאהוב לא קראתי.
מה שאני כותב שאסור, לענ"ד, זה נישוק באותו מקום ממש, כלומר בפתח של הנרתיק, אני לא חושב שמבחינת האשה אמור להיות הבדל גדול בין נישוק באותו מקום ממש, במדוייק, לבין האיזור שלו. ויתירה מזו, נישוק בדגדגן אמור להיות הרבה יותר נעים. כך שאני לא חושב שצריך להתעקש על אותו מקום בדווקא כאשר חכמים מגלים לנו שיש בזה חשש למאיסות. אני לא יודע בוודאות, כמובן, אבל לענ"ד חלק ניכר מהנשים בכלל לא יכולות להרגיש אם הנישוק היה "בדיוק שם" או כמה סנטימטרים מעל. כך שהביטוי "להביא את האהבה לשיאים חדשים", לא נראה לי כל כך תלוי במקום המדוייק ממש.
יתירה מזו, דווקא מצד ה"הנאה" והשיאים, אני סבור שזה שיש משהו אחד שאסור, או לפחות לא עושים אותו, זה מגדיל קצת את הריגוש. וכל מי שקורא את תשובותי בעניין לא יכול לחשוב שאני מזלזל בעניין של חשיבות החיבור והקדושה שבו, אבל נדמה לי שטוב לשמור משהו אחד שלא, זה נותן ערך לכל השאר.
לגבי נושא המאיסות, זה בדיוק המקום שבו אנחנו סומכים על חז"ל וראייתם העמוקה, גם אם נדמה לנו שאנחנו לא נסבול מכך וכדומה. כבר מאות פעמים כתבתי שיש באמתחתי מחקר של תפקוד מיני של גברים שהיו בחדר הלידה של נשותיהן... מחקר אמריקאי לחלוטין, לא רק לא דתי אלא גם לא יהודי ואפילו לא קשור כהוא זה לשאלת הדתית, ושם גילו שגברים ששהו בחדר הלידה סובלים מבעיות תפקוד יותר מאחרים אחר כך. מחקרית. וכמובן שכמעט כל גבר מודרני יספר לך שהוא נרתע, שהוא לא נגעל, שזה רק מחבר אותו וכדומה... אולם חכמים נותנים לנו מבט פנימי על הנפש... מבט שאנחנו אולי מפספסים. לכן אני לא נוטה לסמוך על עצמי או אנשים אחרים באמירה של "אנחנו לא נרתעים".
כך שלענ"ד ההדרכה צריכה להיות לא לנשק בדיוק בפתח אותו מקום, בכל האיזור כן, מסביב, אבל לא בדיוק בפתח.
לענ"ד הגישה שמתירה בשופי (שציינת מהספר "לדעת לאהוב") היא לא הגישה הרווחת.
ובכל זאת, ואחרי כל מה שכתבתי, אם הדבר משום מה חשוב לכם לחלוטין, ואתם מאוד מאוד רוצים, אני לא יכול להגיד "אסור" על זה.
נישוק ליד " אותו מקום"
שלום וברכה,
העניין שלא מדובר ב"אותו מקום", נובע גם מסברא (שהרי חכמים דיברו על מאיסות, ובדגדגן אין מאיסות, אלא באותו מנקום ממש שיש שם הפרשות, משם יוצא הדם וכדומה...), גם מדיוק שלי במקומות רבים בגמרא שעברתי עליהם המוני פעמים, ונראה לי שחכמים התכוונו למקום הנקב ולא ל"איזור" וכן מכמה שותי"ם שראיתי, שכעת אינם לפני (אם זה ממש חשוב המראה מקומות, יש לי אותם בביתי בספריה).
ובכ מקרה, סמך וסיוע לזה הוא העובדה שרבים מהפוסקים אינם מקבלים את דברי רבי יוחנן בן דהבאי להלכה כפשוטם, ונהגו להתיר דברים רבים שהוא אוסר שם, כגון שולחן הפוך, היא למעלה ועוד...
ובראש ובראשונה דברי הרמב"ם ש"נושר בכל מקום שירצה".
לכן מכל זה נראה לי שאם לא מדובר בדבר קבוע ולא על דרך קבע של ממש, ניתן בהחלט להתיר בזמנים מסויימים ופרט אם האשה בקשה זו במפורש.
לגבי השאלה אם היא לא תעלה זו, אני סבור שמכיוון שלענ"ד מדובר בדבר מותר, אם אתה חושב שזה ישמח אותה ואתה עצמך מעוניין, אפשר בהחלט.
ברכות וישועות.
שלום וברכה,
העניין שלא מדובר ב"אותו מקום", נובע גם מסברא (שהרי חכמים דיברו על מאיסות, ובדגדגן אין מאיסות, אלא באותו מנקום ממש שיש שם הפרשות, משם יוצא הדם וכדומה...), גם מדיוק שלי במקומות רבים בגמרא שעברתי עליהם המוני פעמים, ונראה לי שחכמים התכוונו למקום הנקב ולא ל"איזור" וכן מכמה שותי"ם שראיתי, שכעת אינם לפני (אם זה ממש חשוב המראה מקומות, יש לי אותם בביתי בספריה).
ובכ מקרה, סמך וסיוע לזה הוא העובדה שרבים מהפוסקים אינם מקבלים את דברי רבי יוחנן בן דהבאי להלכה כפשוטם, ונהגו להתיר דברים רבים שהוא אוסר שם, כגון שולחן הפוך, היא למעלה ועוד...
ובראש ובראשונה דברי הרמב"ם ש"נושר בכל מקום שירצה".
לכן מכל זה נראה לי שאם לא מדובר בדבר קבוע ולא על דרך קבע של ממש, ניתן בהחלט להתיר בזמנים מסויימים ופרט אם האשה בקשה זו במפורש.
לגבי השאלה אם היא לא תעלה זו, אני סבור שמכיוון שלענ"ד מדובר בדבר מותר, אם אתה חושב שזה ישמח אותה ואתה עצמך מעוניין, אפשר בהחלט.
ברכות וישועות.
ספר של הרב קטן
האמת היא שאני לא מכיר את הספר לפנים. כלומר- שמעתי עליו, אבל אני לא מכיר את התוכן.
לגבי עצם הענין של נישוק השבתי בענין בתשובה הקודמת.
האמת היא שאני לא מכיר את הספר לפנים. כלומר- שמעתי עליו, אבל אני לא מכיר את התוכן.
לגבי עצם הענין של נישוק השבתי בענין בתשובה הקודמת.
חוברת דבר סתר
עד כמה שאני מבין זו לא חוברת שלימה בעניין, אמורה להיות לי החוברת וחיפשתי אותה אבל לא מצאתי (לכן זה לקח יומיים), לא זכרתי במדוייק את ההתיחחסות שלו לעניין הזה דווקא.
באופן עקרוני אני מקבל את רוב דבריו שם, לגבי שאר הדברים, דווקא עם הענין הזה יש לי קושי מסויים, אני מרגיש שהאמירה של חכמים לגבי בל תשקצו היא מעט רחבה יותר מהפירוש הרגיל של "אם אתה מרגיש שזה לא דוחה אותך את זה מותר". כלומר- היחס שלי להלכה הוא בדרך כלל שהיא באה לתת לנו מבט עמוק יותר על רצותינו שהוא יותר ממה שרואים בעין הרגילה. בעין הפשוטה אנחנו חושבים שדבר מסויים הוא ממש טוב, וחכמים חושפים לנו שזה לא כך.
ובענין זה אני חש כך- האמירה של ההלכה לגבי הנושק היא אמירה שחושפת פנימיות.
ולכן אני בדרך כלל אומר לאנשים שרצוי לשמור על לא לנשק באותו מקום.
אבל קשה להכחיש שזו רק שיטת הראב"ד (אם כי הועתקה כפי שהיא לשולחן ערוך) ולכן מי שממש מתעקש ורוצה- אי אפשר להגיש שזה מדברי חז"ל שלא לעשות זאת.
עד כמה שאני מבין זו לא חוברת שלימה בעניין, אמורה להיות לי החוברת וחיפשתי אותה אבל לא מצאתי (לכן זה לקח יומיים), לא זכרתי במדוייק את ההתיחחסות שלו לעניין הזה דווקא.
באופן עקרוני אני מקבל את רוב דבריו שם, לגבי שאר הדברים, דווקא עם הענין הזה יש לי קושי מסויים, אני מרגיש שהאמירה של חכמים לגבי בל תשקצו היא מעט רחבה יותר מהפירוש הרגיל של "אם אתה מרגיש שזה לא דוחה אותך את זה מותר". כלומר- היחס שלי להלכה הוא בדרך כלל שהיא באה לתת לנו מבט עמוק יותר על רצותינו שהוא יותר ממה שרואים בעין הרגילה. בעין הפשוטה אנחנו חושבים שדבר מסויים הוא ממש טוב, וחכמים חושפים לנו שזה לא כך.
ובענין זה אני חש כך- האמירה של ההלכה לגבי הנושק היא אמירה שחושפת פנימיות.
ולכן אני בדרך כלל אומר לאנשים שרצוי לשמור על לא לנשק באותו מקום.
אבל קשה להכחיש שזו רק שיטת הראב"ד (אם כי הועתקה כפי שהיא לשולחן ערוך) ולכן מי שממש מתעקש ורוצה- אי אפשר להגיש שזה מדברי חז"ל שלא לעשות זאת.
יחסי אישות
לנשק באותו מקום ממש זו בעיה, חכמים אומרים שיש בזה משום בל תשקצו. בכל האיזור מותר. אני חושב שעדיף להימנע מלנשק באותו מקום ממש.
ללקק את הדגדגן מותר.
שהאשה תכניס את האיבר לפיה, לענ"ד מותר, להוציא זרע בתוך הפה אני חושב שאסור. גם אם היא מסכימה ורוצה.
לנשק באותו מקום ממש זו בעיה, חכמים אומרים שיש בזה משום בל תשקצו. בכל האיזור מותר. אני חושב שעדיף להימנע מלנשק באותו מקום ממש.
ללקק את הדגדגן מותר.
שהאשה תכניס את האיבר לפיה, לענ"ד מותר, להוציא זרע בתוך הפה אני חושב שאסור. גם אם היא מסכימה ורוצה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא צניעות - בינו לבינה
מוצרים
