פטריה חוזרת בנרתיק
הרב יניב חניאבניסןתשעז29/03/2017
שאלה:
הרב שלום אני נשואה 3. מאז הלידה האחרונה אני נוטלת גלולות (כשלוש וחצי שנים). בחצי שנה האחרונה מופיעה לי פטריה בנרתיק שמתעקשת לחזור אחת לחודש ולאחרונה אף יותר מכך. התחלתי טיפול נטורופתי שאמור לפתור את הנושא מהשורש. אני בעיצומו של הטיפול (כשלושה שבועות מתוך כשלושה חודשים). בהמלצת הנטורופטית אני שוקלת להפסיק עם הגלולות (זה גם אמור לסייע בהצלחת הטיפול וגם מומלץ ל"נקות" את הגוף אחת לכמה שנים). אני לא מעוניינת (וגם יש להימנע מכך במהלך הטיפול) להיכנס כרגע להריון (אך לא פוסלת את זה לאחר הצלחת הטיפול ב"ה). שאלתי היא כיצד לנהוג עם בעלי בתקופה שלא אטול גלולות? 1. האם אני יכולה לקיים לבעלי יחסים אוראלים והוא יגמור עלי (אם כן, באיזה חלק עדיף)? 2. האם יש אפשרות לקיים עם בעלי יחסים אנאלים (אם כן, היכן עדיף שיגמור?) 3. במידה ושתי האפשרויות ישימות - איזו מהן עדיפה מבחינה הלכתית? 4. מדובר בתקופה קצרה של כחודש - חודשיים שבהם אני מתכננת להיות ללא גלולות. האם יש עדיפות מבחינה הלכתית לשימוש באמצעי מניעה אחר -ללא הורמונים- מאשר הדרכים שפירטתי (שבהם למעשה אני לא משתמשת באמצעי מניעה כלל אלא באי החדרה של האיבר לאותו המקום בגופי. חשוב לי לציין שקוטל זרע גרם לי בעבר גם הוא לפטריה) תודה רבה על הסיוע
תשובה:
רפואה שלימה בעז"ה לגבי הפטריה.לא ציינת בשאלה בשאלה האם מותר לכם בכלל (מבחינת הנטורופתית) לקיים יחסים מלאים בתקופה הזו. כלומר- האם המניעה לקיום יחסים רגילים היא רק בגלל ה"חשש" מהריון, או שמא יש לזה גם סיבה רפואית.
בכל מקרה, אני אינני מכיר אמצעי מניעה טוב שלא כולל הורמונים למצב הזה, מלבד התקן תוך רחמי. אולם בדרך כלל לא מקובל לטפל בהתקן לתקופה קצרה יחסית וכן לא ברור לי אם יחסים רגילים הם בסדר לכם.
אם זה אפשרי, זה הפתרון הטוב ביותר, שגם יאפשר לכם המשיך ביחסים רגילים.
אולי יש משהו נוסף שאני לא מכיר, אבל זה צריך להיות משהו בגוף האשה (לא קונדום לגבר).
לכן, כפי שאת מציעה הפתרון הוא ככל הנראה "ביאה דרך איברים" לתקופה זו.
ההעדפות על פי סדר יורד-
קיום של יחסים אנאלים, ופליטה בגוף של האשה, מאחור.
קיום של יחסים אנאלים, ופליטה באיזור הירכיים מחוץ לגוף.
מכיוון שלזוגות רבים יחסיפ אנאלים אינם מעשיים (נשים רבות אינן יכולות לקבל את האיבר מבחינה פיזית), אז ההעדפה הבאה היא "בערך יחסים אנאלים", כלומר התכחחות באיזור האחורי.
יחסים "דרך איברים"- כלומר- התחכחות באיזור הרכיים התחתונות (מתחת לנרתיק) ופליטה שם.
יחסים אוראלים ופליטה על גוף האשה.
שלום וברכה, תודה על המחמאה.
לגבי הוצאת זרע בפה-
א) אני לא חושב שיש בזה משום זרע לבטלה, בגדול אני סבור שכל הוצאה בגוף האשה לא תיחשב לשז"ל. ולכן זרע לבטלה זה לא.
ב) אני לא נוהג להתיר להוציא זרע בפה האשה מטעמים אחרים- של מיאוס וחוסר נעימות. הרבה מאוד פעמים שואלים על כך ואני עדיין סבור שזה אסור מהסיבה הזו. שוב, לא משום שז"ל, אלא משום מאיסות. כמובן שאתה, ורבים אחרים, אומרים שזה בהסכמה וכו', וזה ברור שזה כך... אולם הכח של חכמים ושל התורה הוא לפעמים לגלות לנו דברים שאינם ידועים לנו במפורש ואינם "צפים" על פני השטח בצורה ישירה. חכמים מגלים לנו מה הפנימיות שלנו בעניינים אלו, ולפי זה נראה לי שהוצאת זרע בפה הוא דבר לא נעים שיכול, לאורך הזמן, לגרום לתחושה לא חיובית וגועל (גועל עדין, זה לא חייב להיות גועל על פני השטח), מהיחסים. יש עניים לשמור את היחסים ברמה חיובית, נקיה... וכאן חכמים מגלים לנו שיש דברים (ומי שקוןרה תשובות שלי באתר מבין שאלו דברים מעטים מאוד), שלא עושים אותם. כי יש להם השפעה ארוכת טווח לא נעימה.
ג) נקודה נוספת- באופן פרדוקסלי אולי, אני סבור שעצם העובדה שיש משהו ש"לא עושים", גם אם לא מרגישים את האמת הישירה שבו, תורמת לענייני אישות. שוב, אחרי שכמעט הכל מותר ואחרי שיודעים שזה דבר חשוב לשחרר את הזוג וכדומה, עדיין עצם הקביעה שיש משהו "מעבר" היא חיובית... היא נונת טעם נוסף של חוסר מושגות ליחסים.
ד) נקודה חשובה לגבי יחסים, לעניות דעתי, היא שחלק ניכר ממה שנראה לנו "הכי חשוב בעולם" הוא די תלוי במחשבה שלנו. כלומר- לא צריך לתת לאיסור קטן להפוך למשהו שעליו זה יקום או יפול, או שזה משהו ש"אני חייב", ככלל, אני לא אוהב אובססיות (בכל התחומים הדתיים, לא רק בעניינים כאלה, אלא בכלל, כולל הכל), וכשיש משהו שאנחנו מרגישים ש"חייבים", צריך לנסות לעבוד עליו מבפנים ולאו דווקא לחשוב שהגשמתו זה מה שיביא את האושר.
ואחרי כל זה, אם יבוא מישהו ויגיד שהוא לא מסוגל בלי, שזה נראה לו הכי חשוב ועקרוני וכו'... לא יהיה קל לאסור את זה, כי זה לא שז"ל.
ברכות מרובות.
כפי שכתבתי בעבר כמה פעמים בתשובות, אני סבור שלא. כלומר- בהוצאת זרע בפה לענ"ד יש בעיה, של מיאוס ועוד כל מיני דברים. אני לא בטוח שזה יחשב זרע לבטלה, כיזה בגוף האשה, אולם אני סבור שמסיבות אחרות זה אסור.
הרבה פעמים שואלים אותי מה קורה אם האשה מאוד רוצה ומאוד מסכימה, וגם כאן אני סבור שזה לא ראוי.
את הוצאת הזרע רצוי מאוד מאוד לעשות במקום שבו היא נועדה.
במקרה כזה, שהו האשה לא מעוניינת, אני חושב שניתן להתיר להתחכך בגב ולפלוט שם. למרות שלענ"ד עדיף להשתדל שזה יהיה באיזור הירכיים. אני לא כל כך מבין למה שם היא לא מעוניינת ואילו בגב כן. אבל אם זה לא אפשרי, זה אפשרי בגב.
אולם כפי שכתבתי כמה פעמים על העניין, אני לא חושב שזה פתרון "נכון" לעצם הבעיה. כלומר- למה היא חרדה מהיחסים הרגילים? זה לא אמור להיות.
במילים אחרות- זה מותר במקרה זה כפתרון זמני, אולם צריך למצוא פתרון אחר לבעיה עצמה. כמו כן יתכן ועדיף שלא כדרכה ללא חדירה עצמה, כלומר התחכות שם. לגבי אוראלי ופליטה בפה, אני חושב שזה לא רצוי. ניתן אוראלי ופליטה במקום אחר.
קצת קשה להבין משאלתך הקצרה מה בדיוק מפריע לאשתך והאם יש בקיום יחסים סכנה של ממש, נניח של זירוז הלידה או משהו. יש מקרים כאלה, של סכנת זירוז, ובמקרים כאלה יותר קל להתיר ביאה דרך איברים או משהו דומה. אבל הביטוי "ממש כואב" הוא לא ממש מוכרע... למה הכוונה כואב? האם זה ממש נורא או שמא פחות, האם אפשר להתגבר על הכאב בעזרת משחות או קרמים למיניהם? ועוד...
בכל מקרה, אם המצב גורם לכך שלא תקיימו יחסים במשך תקופה ארוכה, אולי ניתן להתיר ביאה דרך איברים, על פי ההעדפות שכתבתי כאן בעבר-
א) הכי טוב היה אם ניתן לפלוט את הזרע באיזור אותו מקום, גם אם בחדירה חלקית. כלומר- באיזור הנרתיק באופן כללי, ללא כניסה עמוקה שתכאיב. זה הפתרון הכי טוב.
ב) המצב השני המועדף הוא המצב של ביאה מאחור, שלפי דברי חכמים נחשבת לביאה לכל דבר...
ג) אם שני הדברים לא עובדים, צריך לשקול היתר לביאה דרך איברים, כלומר- הוצאת הזרע על גוף האשה שלא באותו מקום, נניח בין הירכיים או משהו דומה.
חשוב לי להדגיש שעל פי התיאור שלך אני סבור שניתן לעשות את האפשרות הראשונה- כלומר- לעשות את החיכוך עצמו בכל מקום שרוצים, אולם כשמגיעים להוצאה עצמה, להוציא באיזור הנרתיק ללא חדירה עמוקה מידי שתכאיב.
ברכות מרובות
אני סבור שכן, מותר לך.
יש עדיפות-
עדיפות ראשונה זה לפלוט באיזור אותו מקום של האשה, תנסה להיצמד כמה שיותר לשם.
עדיפות שניה זה באיזור הישבן.
אם לא, אז על אחד מאברי האשה האחרים.
רפואה שלימה
בראש ובראשונה הרמב"ם, שכותב "ובא דרך איברים", ולפי רוב הפרשנים הכוונה היא בדיוק לזה.
כמו כן זכור לי במפורש אחד השותי"ם שדן בשאלה (לצערי כרגע לא מצאתי את השו"ת) של מי שלא יכול לקיים עם אשתו באותו מקום, והמליץ לו השואל על "שלא כדרכה" בפי הטבעת וכותב לו בעל השו"ת "ולמה נצריכו למקום הטינופת כאשר יכול לבוא דרך איברים".
עדכון לתשובה, בעזרת הרב דני סתר מבית אל מצאתי את המקור, מדובר על ספרו של הרב שמואל קדר זצ"ל, "קדושת האוהל".
לגבי אוננות, לענ"ד לא נחשב כדרך איברים, כי אז הרי הזרע לא יוצא על גופה...
המקרים שבהם מותר הם בדיוק המקרים שתיארת, כאשר ישנו קושי, רפואי, פיזי, פסיכולוגי וכדומה לקיים יחסים באותו מקום.
