close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

שאלות באישות

הרב יניב חניא

הרב יניב חניא
יגכסליותשפג07/12/2022

שאלה:

קודם כל תודה על התשובה הקודמת, מסתבר שלא ראיתי את התשובה בגלל רימון. באופן כללי אני מתמודד כבר שנים ארוכות עם נפילות בפורנו ואוננות. גם אחרי הנישואין (נשואים קרוב לעשור). זה תהליך ובסה"כ אני מתקדם. התמודדתי עם הנושא גם בטיפול פסיכולוגי, וזה היה חלק גם מדיכאון שנכנסתי אליו לפני כמה שנים (טופלתי בכדורים ובטיפול פסיכולוגי וב"ה הדיכאון מאחורי) אני לא ייכנס לאיך הגענו לזה, אבל ביחסים אז הרבה פעמים הוצאת הזרע היא לא בתוכה, על איברים או בפה. היא גם רוצה ושמחה בזה. משתדל שזה יהיה רק פעם ב. ממה שאני מרגיש, זה עוזר לי פחות ליפול לפורנו ואוננות, והבנתי שיש דעות המתירות את העניין. האם זה בסדר? זה יהיה מאוד קשה לעשות עכשיו שינוי אחרי שנים שעושים את זה. כנ"ל לגבי יחסי אישות באור. אני חושב שכל דבר שעושים עם האישה הוא טוב לאין ערוך מהגעה לפורנו

תשובה:

שלום וברכה,

נלך מן הקל אל הקשה.

להתיר תשמיש באור זו פחות בעיה. גם ללא סיבה מיוחדת יש רבים שסוברים שזה מותר ואפשרי.ואם אתם ממש רוצים, זה אפשרי. לא הייתי ממליץ על אורות ברמת ה"צילום". אבל אור שבו רואים אחד את השני היטב, או אור צדדי, זה בסדר.

לגבי הנושא השני, אני נוהג, כפי שכתבתי כאן רבות, להתיר ביאה דרך איברים (שזה בעצם הוצאת זרע על הגוף), רק כאשר יש סיבה טובה. ואני חושב שבאופן כללי ההתחכחות בגוף האשה מותרת, אולם הוצאת הזרע צריכה להיות באותו מקום. מלבד במקרים מאוד מסויימים שבהם יש סיבה מיוחדת.

בגדול, זה לא נשמע לי עניין גדול כל כך... אם הכל מותר, כולל אוראלי וכדומה... כולל התחכחות בכל מקום... ורק הוצאת הזרע באותו מקום. 

לגבי העניין של הימנעות מפורנו וכדומה בגלל זה. אני קצת מתקשה להבין את הקשר. למה שמשהו מסויים שמותר או אסור ימנע מפורנו? למיטב ניסיוני, כמי שעוסק הרבה בתחום, לכאורה לא אמור להיות קשר. וכמעט כל דבר שעושים או לא עושים לא מונע הזדקקות לפורנו או אוננות. כלומר- מי שמצליח להימנע נמנע. מי שלא פחות. ואם הוא יעשה עם אשתו כך או כך, זה לא מה שימנע מאדם ליפול למחרת. לעיתים קרובות להיפך. בבחינת משביעו רעב ומרעיבו שבע. זה מתחיל בראש כמובן. ולא במה מותר או אסור. 

כך שזה לא נראה לי "סיבה" להתיר. בהנחה שצריך סיבה. כלומר- יכול להיות שיש דעות שיגידו שכל ביאה דרך איברים מותרת. אני לא מכיר דעות כל כך סוחפות, אבל אולי. תיתכן פרשנות כזו לביטוי של הרמב"ם שכל מה שאדם רוצה יכול לעשות באשתו. 

אבל אם צריך סיבה להתיר, ואני חושב שצריך, אז לא נראה שהימנעות מפורנו היא סיבה כזו. אם זה היה ישיר, אז אתה צודק, זה עדיף מפורנו ועדיף מאוננות (לפעמים אני מתלבט בשאלה מה עדיף, פורנו או אוננות). אבל אני לא בטוח שאני וראה את הקשר הזה.

אז ככה שלמסקנה, לעניות דעתי ממש ממש ממש עדיף להימנע מזה.
הכל מותר.
מלבד העובדה שבזמן הפליטה עצמה עוברים למצב של כניסה. זה לא נראה לי משהו כל כך קשה.

עכשיו לצד המעשי- אחרי שהגדרנו שזה משהו שצריך להימנע ממנו... השאלה מה הדרך. למה אתם כלכך נהנים מזה, מה המקור לזה וכדומה... וכאן יש הרבה מקום להעמיק בנושא הזה שמופיע בלי סוף בתשובות אחרות באתר. אין ספק שזו השפעה של העולם הפורנוגרפי כמובן. ולגבי המלחמה עם העולם הזה יש בהחלט דעות רבות. ואולי יש דעות שיגידו שזה צריך להיות לאט לאט. נניח שתקבעו לעצמכם בשלב ראשון שאתם עושים את זה רקפעם בחודש. אחר כך יותר רחוק וכדומה. ואולי כל מיני שיטות אחרות (כתבתי על זה המון באתר, יש המון תשובות). 

אבל לעניות דעתי השלבים צריכים להיות-
ההבנה שזה משהו שצריך להימנע ממנו מבחינה הלכתית.
ההבנה שזה משהו שבא מעולם לא טבור ולכן זו אולי תאווה, אבל כזו שמקורה לא חיובי.
ואחר כך להחליט איך לאט לאט יוצאים מזה. ומקדשים, מעט, את החיים הזוגיים.
ואז מגדירים את השלבים שבהם עולים לאט לאט.

מבחוץ, ואני מבין שמבפנים זה שונה,זה לא נראה כל כך עניין גדול... הכל הכל מותר. מלבד משהו קטן, שגם הוא לא קשור ממש אליכם אלא למין סרט.
תשובות נוספות בנושא-
מגע משותף ביחסי אישות
אני מקווה שהבנתי נכון את השאלה.

אם הכוונה לכך שהאם מותר לכם ביחד ללטף את גופה, או גופך, נניח אתה שם יד על היד שלה, וביחד אתם מלטפים, אני חושב שזה מותר. כי זה חלק מהעניין המשותף של שניכם. ואני יכול להבין שזה תורםלגירוי שלך שהיא "משתתפת" בליטוף המשותף.

כמובן, צריך להיזהר לא להפוך את זה לאוננות או עינוג עצמי בלבד. כלומר- שאתה תלטף את עצממך בצורה כזו שתייתר את האשה. אבל כחלק מהמשחק המשוף, זה בסדר גמור. 
ביאה בצורה שונה בתקופה מסוימת
שלום וברכה,

מזל טוב על הלידה.

בתור הקדמה, שלא קשורה כרגע לצד ההלכתי, אני אומר שביאה חוץ נרתיקית זה לא באמת פתרון למניעת הריון. זה יכול להיות למשך כשבוע או כמה ימים שבהם יש בעיה מיוחדת, אבל לא למספר חודשים. זה גם לא רק גמירה, כי אי אפשר ל"סמוך" על ביאה בתוך הנרתיק ואז לצאת (משגל נסוג), כי לרוב יוצא זרע כבר כמה שניות קודם, ויש "סכנה" להריון. ולכן מדובר בעצם על ביאה חוץ נרתיקית ולא גמירה חוץ נרתיקית. וזה לא מספק את האשה ולא יכול להיות פתרון ארוך טווח.

ולכן אני ממליץ לכם (כרגע בצד הרפואי נטו) לדבר עם הרופא/ה שלה לגבי כל מיני פתרונות מניעה אחרים שאולי כן אפשריים. יש כדור של היום שאחרי,יש נרות, יש "ימים בטוחים", שזו שיטה שלאחרונה הפכה למעט מדוייקת יותר בגלל כל מיני מחשבונים ומדי חום מדוייקים (אני מכיר לא מעט נשים שלא יכולות לקחת גלולות ומסתמכות על ימים בטוחים בהצלחה) יש פתרונות נוספים על גלולות... וכדאי לבדוק כי אי אפשר באמת לסמוך על ביאה חוץ נרתיקית. זה פשוט לא שייך לאורך זמן.

לגבי הצד ההלכתי, אני  חושב שלכמה שבועות זה אפשרי. על פי הסדר הבא-
הכי טוב (הלכתית, על הצד המעשי אני לא מדבר כעת) זה ביאה מאחור.זה נחשב לביאה לכל דבר וענין ואפשרי לזמן קצר כשיטה. 
אם לא שייך, אז אפשר על הירכיים. תשמנו קצת את האיזור, היא תסגור את הרגליים ואז זה אפשרי שם. 

שוב, זה בצד ההלכתי, אולם כפי שאמרתי זה לא ממש פתרון מעשי לכמה חודשים. קחו בחשבון שלא ניתן להכינס לנרתיק ו"רק לפלוט" בחוץ, בצורה כזו היא תיכנס להריון מהר מאוד. יש פתרונות הרבה יותר טובים.


שיא מיני לאישה
שלום וברכה,
את לא מציינת בשאלה על אלו "סרטונים מסויימים" מדובר ולכן אני אניח שמדובר על סרטונים לא צנועים. למרות שאין קשר ישיר לכך לעצם התשובה.
ראשית לגבי עצם הענין- לנשים לא קל להגיע לשיא בעקבות יחסי מין. כמובן שלא "מדע מדוייק" ולא עניין של מספרים מדוייקים. אבל 4 בשנה לא נשמע לי, מניסיון בתשובות, כמשהו שרחוק מהממוצע. זה בהחלט מספר שנשמע ב"תחום". בוודאי ככל שהגיל עולה... לנשים מעל גילאים מסויימים, אפילו מספר כזה יהיה בהחלט חריג. בשל כך, יש תרבות שלימה שקשורה לעניין. נשים, בדרך כלל נהנות גם מ"הדרך", מהחיבה, וגם מההתעסקות אחרי. זה רחוק מאוד מהגברים שמגיעים בכל פעם לשיא (לפחות במובן מסויים). כמו כן יש סביב זה עולם של מחשבות, דמיונות (לדוגמא- מה שקרוי "פליטה נשית" זה דבר שאפילו המומחים הגדולים לא יודעים אם הוא אמיתי או לא), "זיופים" ועוד... כלומר- השיא הנשי הוא לא דבר שכיח, והגעה אליו, בוודאי בגילאים מעל 30, היא דבר לא שכיח. ישנן גילאים של נשים,או נשים מסויימות, שבהם הגעה לשיא הופכת למשהו כמעט כמעט בלתי אפשרי.
הנקודה השניה היא שיחסי מין נועדו להנאה הדדית, עינוג וחיבור זוגי. הם לא כלי לעינוג עצמי, אלא המקום שבו השיתוף הוא זה שגורם את ההנאה. המטרה האמיתית של היחסים היא החיבור הקדוש, המציאה של נתינת העינוג לשני שהיא גורמת הנאה לא פחותה לך עצמך... כמובן שאם על הדרך גם מגיעים לשיא, זה נפלא ומחזק מאוד את הקשר והחיבור... אבל זו לא המטרה. למעשה, גם אצל גברים לעיתים יש "צער" מכך שתמיד זה נגמר בסוג של שיא... כי זה מותיר אותך מרוקן, ובבת אחת מוריד את התשוקה והאהבה המסחררת לאשה שאיתך... וזה לא תמיד טוב.
הנקודה השלישית נוגעת לעצם הצפיה בסרטונים ו"שימוש" בהם. מידי פעם אני נשאל על זה באתר וחשוב מאוד לציין שיש איסור גם לנשים לצפות, לצרוך פורנוגרפיה או להרהר הרהורי עבירה. צפיה בעירום או בסרטים לא צנועים איננה מותרת לנשים. וודאי וודאי שאסור לנשים גם התחום ה"מתפתח" בימינו של עונג עצמי מודרך דמיון. שעד כמה שהבנתי לאחרונה, יש סביבו עולם שלם באינטרנט. חוסר צניעות שייך גם בנשים כמו בגברים. ויש באתר לא מעט תשובות בעניין. אולי אם תחפשי "אוננות לנשים", תמצאי כמה.

ממילא- בדרך הנכונה והטובה שלך להגיע לשיא היא עם בעלך. זו הדרך האמיתי, העמוקה, הערכית. שבה לשיא לא תהיה רק משמעות של "קצרים במח", אלא של חיבור עמוק, מהותי, ואוהב. כמובן שביניכם, במסגרת הזוגית, תנסו למצוא דרכים שבהם תוכלי להגיע לכל השיאים שאפשר... (ישנם כמה עצות מעשיות לעזור לנשים להגיע... ושוב, זה לא תמיד עובד). אבל זה צריך להישאר במסגרת הזוגית. ובטח ובטח לא להיבנות על תכנים זרים, סרטונים ודמיונות שליליות. לעשות את זה במסגרת הזוגית יכול להיות מעט קשה יותר מאשר בדמיון, אבל בסופו של דבר יהיה הרבה יותר מספק. לנפש ולגוף.
בכל מקרה לשאלה הישירה- צפיה ודמיון של דברים בלתי צנועים כדי להגיע לשיא נשי, הוא דבר אסור. לנשים וכן לגברים. ובסופו של דבר גם ילך וידעך. ובאמת של הדברים לא שונה הרבה מאוננות רגילה. המסגרת המינית היא המסגרת הזוגית שבה משולבים צדדים גופניים עם אהבה נפשית עמוקה. ובכל מקרה, מבחינה מעשית, שיא נשי הוא אירוע לא שכיח במיוחד.
זרע לבטלה
אם זה קורה בפועל (כלומר- אם ניסית שלא לפלוט תוך כדי ונפלט), אני לא חושב שזה נקרא זרע לבטלה. כי זה עם האשה וזה ביאה דרך איברים. אבל עדיין לא נראה לי שזה "מותר". זה אולי "זרע בחוסר תשומת לב" (ביטוי לא הלכתי שהמצאתי כרגע). אז צריךלעשות את זה מתוך השתדלותגדולה שלא לפלוט ואם אתה במצב של גירוי חזק,להימנע מזה כדי שלא תהיה הוצאת זרע.
גם לך כמובן, גם אם זהלא שז"ל ישיר, זה בטח לא תענוג גדול שהזרע יוצא ככה באוויר מבלי שאתה מתחבר ממש.
ואילו בזמנים שבהם אתה מרגיש שאתה יכול לשלוט- זה בהחלט אפשרי.

מבחינה מעשית- יש אפשרות למצוא לזה תחליף, וזה דבר שזוגות עושים והוא שהאשה תחכך את המקום שלה בברך שלך, כשהיא קצת מקופלת. זה בהחלט מהווה גירוי חזק לאשה. אפשר אולי לשים טיפ טיפה שמן שם כדי לעשות את החיכוך יותר נעים. זה דבר שהרבה זוגות עושים כתחליף למה שתיארת. וזה עובד טוב לנשים. כמובן שאחר כך אתה צריך להגיע לאותו מקום, בשביל עצמך.
ביאה עם כיסוי
אני לא יודע.
אני צריך לחקור את הענין מעט. אנסה אחרי כיפור. כרגע אין פניות למחקר כזה.

כשאעדכן את התשובה, תקבל מייל אוטומטית.
מעוות (לא) יוכל לתקון
יש הרבה פרטים שחסרים לי בשאלה שלך. כמו מה בדיוק המצב הדתי שלך (כלומר- אתה דתי,חרדי, מסורתי), זה פחות חשוב לגם עצם העבירה,אבל חשוב כדי להבין את ההקשר.
כמו כן חשוב מאוד לדעת האם האשה היתה נידה באותו זמן או לא.
כמה זמן בסופו של דבר הייתם "ביחד", והייתם בקשר. ומה הכוונה שהקשר נותק טוטאלי... האם אתם נפגשים עדיין (לדוגמא- במקום העבודה) ורק לא בקשר, או שאתם אפילו לא נפגשים...

כך שאני אנסה לענות באופן כללי יותר, פחות לגבי הפרטים. ואם אתה תרגיש מצידך שצריך להרחיב, אז תרחיב אתה בהמשך.
לגבי עצם העניין- אתה כבר מכיר בעצם החומרא שלו, כמו שאתה מציין. זה דבר שנחשב לחמור ביותר מבחינת מצוות התורה. ויש בו חומרא מכמה בחינות- מצד העריות עצמן, שקרבה לאשת איש זה דבר חמור מאוד, מצד ה"בגידה" באשתך, מצב הבגידה בבעלה של אותה אשה, וכן מצד האיסור שאולי היא אסורה עליו. כמובן שהדוגמא ל"חטא" בתורה היא עריות ובוודאי שקרבה ח"ו לאשת איש. שזה דבר שנחשב לחמור מאוד מאוד.
ניכר מדברים שאתה מבין את הענין הזה.
כמובן שבמקרה שלך יש איזו נקודת הקלה בפן אחד של הדברים- בעובדה של הקשר עם אשתך שהוא לא פשוט והיא חולה וכדומה... אבל זה כמובן לא נוגע לשאר הבחינות- של האיסור הרוחני, של בעלה של אותה אשה וכדומה...
לגבי השאלה ההלכתית גרידא- לכאורה, אם היתה רק נשיקת שמש ולא ממש כניסה (אפילו של העטרה), אז האשה לא נאסרת על בעלה. מציצה לא נחשבת כביאה וכן נשיקת שמש חיצוניתלא (אתה כמובן יודע אם היתה הכנסה כל שהיא של העטרה). אם לא היתה, אז האשה לא נאסרת על בעלה. ובכל מקרה, גם אם היתה הכנסת עטרה, והיא נאסרה "הלכתית", בעלה לא מחוייב להאמין לה על זה... מכיוון שאני מניח שלא היו עדים לזה, ולכן היא לא נאסרת. מבחינה הלכתית יבשה. כלומר- בעלה,אילו היה יודע, היה יכול לטעון "אני לא מאמין שזה קרה באמת"ןממילא היא לא תאסר עליו. ניתן גם לטעון, במקרה שלכם, שמכיוון שאתה חש שלא היתה הכנסת עטרה, אז לפחות ספק יש כאן. והיא ממילא לא נאסרת. זה אמנם היתר "הלכתי" יבש, אבל לא נראה שהיא נאסרת בגלל זה.
לגביך אתה, איש לא נאסר על אשתו בשל קיום יחסים עם אישה אחרת, כך שאתה לא אסור.
מכאן למישור הרוחני/ מוסרי- מכיוון שמדובר כאן בהחלט במשהו חמור, ואני יוצא מנקודת הנחה שאכן הפרידה שלכם טוטאלית כפי שכתבת... אז כאן מה שנותר הוא כמובן הכלי של תשובה. שהיא חמורה במקצת במקרה הזה. בתחילה חרטה על העבר, מחשבה על זה ועומק של חרטה על העניין כולו, שאני מבין שנמשך כמה זמן, כך שפחות מדובר על איזה עניין של אובדן עשתונות מעשי. קבלה מליאה ועמוקה לעתיד לא לעשות את זה שוב. ומחשבה על העניין, קבלה אמיתית של התרחקות מזה ורצון עז לא לעשות את זה. וכמובן ווידוי, שהוא חלק מההכרה בחטא.
במקרה הזה, מכיוון שמדובר על משהו שהלכתית הוא מאוד משמעותי, הייתי מציע מלבד התשובה עצמה גם כמה קבלות- ללמוד משהו שקשור עמוקות לתשובה. אולי אורות התשובה של הרב קוק, אולי משהו דומה (לדעתי אורות התשובה מאוד מאוד מתאים),ולקבל את זה כקבלה של ממש. כלומר- לא רק ל"דעת שאני רוצה ללמוד את הספר", אלא לקבל קבלה, של למידת פסקה אחת מידי יום למשך כמה חודשים. עד שתגמור. אם תעדיף ספר אחר, אז אולי לפי עמודים, פרקים וכדומה. אני הייתי מציע משהו שממש עוסק בתשובה מעשית, ופחות "ספר מוסר" כמו מסילת ישרים או משהו כזה... אלא ספר של תשובה ממש. ולעמוד בקבלה הזו.
זה חשוב מאוד לעמוד בזה. לעמוד בקבלה ולהתמיד בה לאורך זמן... כי זה מראה שענין התשובה על זה היא לא רק עניין רגשי של סערת רגשות, אלא ענין של התמדה. ולכן גם אני רוצה שתחלק את זה לפסקאות או עמודים, ולא לקרוא את כל הספר ביום אחד. אלא משהו מתמשך יותר, שיש בו התמדה.
כמו כן, כמו תמיד, אני מאוד ממליץ וחושב שחיוני לתת צדקה. שהיא כלי חשוב ומרכזי בכפרת עוונות... לתת סכום שהוא חשוב לך... לא משהו גבוה מידי, אבל גם לא 20 ₪. משהו שיגרום לך לחוש את ההוצאה ואת הכפרה שבה. בהתאם ליכולות הכספיות כמובן.
אז זה הסיכום-
להבין את החומרא, חרטה על העבר וקבלה מוחלטת לעתיד, לימוד תורני של משהו שתחום התשובה ונתינת צדקה.
חכמים אומרים שאין דבר העומד בפני התשובה האמיתית ולכן ברור לחלוטין שאם תעשה את הדברים הללו, יתכפר לך ותיגזר לשנה טובה, חיים טובים ולשלום. ברור שאם תלמד את ספר אורות התשובה גם תבין כמה היא חזקה ומשפעת ומשברת כל רע.