close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

גויים עליך, סוכות

הרב יניב חניא  טז תשרי, תשסט  10/15/2008

חג הסוכות תמיד נדרש כחג של "העמים", החג של אומות העולם. אולם האם אומות אלו הם חלק מהמשחק הרוחני בעולם? האם יש סיכוי אמיתי שעםישראל ישפיע על העולם?

פעמים רבות אני מוצא את עצמי חושב על הגויים. לא במובן המקובל של ההתעמתות ארוכת השנים שיש לנו איתם על הכיוון שאליו יש להוליך את העולם, אלא דווקא בכיוון ההפוך- דווקא קשה לי עם זה שמיליארדים של ברואים הם לא חלק מהמשחק הרוחני בעולם... כל המיליארד ומשהו סינים, מאות מיליונים של רוסים, מאתיים מיליון אמריקאים, בורנזים, טמילים, אפריקאים שחומי עור ועוד... איך זה יתכן שכל האנשים האלו נבראו- חיים, יוצרים, נהנים וסובלים ובעצם הם לא ממש חלק מהתהליך הרוחני של הדברים, כי הכל נקבע במרכז היהודי. קשה לעכל את זה שישנם מיליארדים של בני אדם שאפילו לא שמעו על היהדות ועל הכיוון הרוחני שלה, על דרכה ועל הגאולה שהיא מביאה לעולם כולו.
אפשר גם לשאול את זה מכיוון אחר- מצד העלבון הנורא לאלוקים. הקב"ה "טרח" וברא עולם ענקי, עם חמישה מיליארד (ומשהו) אנשים... ורק קומץ קטן מתוכם הוא בכלל ב"עסק", רק שבריר זעיר בכלל מכיר את האלוקות האמיתית וכל השאר חיים, נושמים, נולדים, אוהבים ושונאים... לריק? נראה שהסתכלות ובחינה של אורחות החיים בעולם מעצימה את השאלה ואת הקושי הזה, כי האדם העולמי כלל לא מחשיב את האלוקים בחייו השוטפים.
כמובן, התשובה הברורה מאליה היא שאנחנו צריכים להשפיע על העולם,לשנות אותו ולקדם אותו- ובכך העולם כולו יתקדם. אולם זו נראית משימה בלתי אפשרית בכלים הרגילים, כשחושבים על כל אותם מקומות נידחים שאפילו לא יודעים על קיומינו. די אם נראה את מיעוטם של הדתיים בקרב שלושה עשר מליון (בהערכה נדיבה) היהודים החיים כיום בעולם כדי שנבין את גודלה והקושי הבלתי נתפס של המשימה.
במילים קצרות- האדם המודרני, על כל המיליארדים שלו, קרוב הרבה יותר לאליליות ולשנאת היהדות מאשר לקבל אי פעם עקרונות דתיים מאיתנו למרות שעבודה גדולה מאוד כבר נעשתה, כמו בתחום של הכרה באל אחד.
בחג הסוכות השאלה הזו מתעצמת. שהרי כולנו מכירים את הקשר הדרשני שבין חג הסוכות לאומות העולם ואת העובדה שעם ישראל מקריב בסוכות פרים "כנגד אומות העולם"... אמנם, הפרים הולכים ומתמעטים, אבל עדיין הפרים הם כנגדם והאומות אמורות, בעתיד, לבוא לחוג עימנו את החג הסוכות בירושלים והם נראים קשורים בבירור לעבודת בית המקדש בחג.

יתכן לומר שהתשובה טמונה בפן בולט אחר של חג הסוכות- הפן הטבעי. סוכות הוא לכאורה החג ה"טבעי" ביותר בלוח השנה שלנו: היציאה אל החוץ והשהיה בסוכה הריחנית, ארבעת המינים שבאים ישירות מן הטבע החי, ריחו של האתרוג, שמחת ניסוך המים והשמחה בכלל ועוד... כל אלו קושרים בתודעתנו את חג הסוכות עם הטבע, עם בראשיתיות של לפני החורף ועם חזרתו של האדם לעולם שסביבו. חג האסיף הוא חג ההודיה על המתנות שהעניק לנו הקב"ה לפני הסיבוכים האנושיים- מים, פריחה, פירות הדר ואסיף.
ושם, בחזרה של הטבע, גם טמון תיקונו של האדם הכללי... האלוקים, בטבע, עשה את האדם ישר והאדם התרחק מהיושר הזה מאוד. כאשר האדם יחזור לטבעו הטוב, הרי שממילא הוא יחזור לאלוהיות שבעולם. מכיוון שהטוב טמון בטבעו של האדם, הרי שהוא גם "קל" יחסית להשגה. תפקידו של עם ישראל הוא לא ללמד את העולם שפה בלתי מובנת, משהו שלא קיים כלל בתובנה ולכן לימודו הוא משימה קשה מאוד, התפקיד הוא לחשוף את היושר שישנו באדם. יתכן וישנם אנשים ואולי אפילו עמים שכל כך התרחקו מהטוב הפנימי הזה עד שהם באמת יהיו "הולכים וכלים" כמו פרי החג. אולם לרובה של האנושות יש פנים טבעי חיובי שצריך לחשוף... ואז הם יוכלו לבוא לחוג את החג הסוכות עימנו בירושלים. השנים הרבות מאוד שחלפו מאז שהאדם איבד את הטבעיות החיובית (מאז ימי אנוש, למעשה) גורמים למשימה להיראות קשה עד מאוד, בלתי אפשרית- אולם הטוב נמצא בתוכם של העמים והם אמורים לחזור להיות חלק מהמשימה האלוקית של העולם ברגע שבו הם יגלו את הטוב הזה.

מה שנחוץ כדי לעשות תשובה בחג הסוכות זו חזרה לטבע הבריא של האדם מבפנים- וממילא נעשתה רוב עבודת התיקון. בחג הסוכות, כפי שמביאים חכמים במדרש, יש סוף לחגיגות של השפע הכלכלי הבלתי נגמר לכאורה... ושם יש את הסיכוי הגדול ביותר לחזרה שלו "בתשובה" לאלוקות, לרוחניות שבעולם... זה לא כל כך רחוק כפי שנראה היום, כי זה בטבע של האנושות.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה