close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

קץ עידן השעבוד הלאומי?

איתמר ליברמןיב ניסן, תשסט06/04/2009

בראש ובראשונה הדמות שלקחה לידיה את המושכות ותוביל מעתה את המדינה, בנימין נתניהו, תידרש להסיר ולפשוט מעליה ומעל ההנהגה הישראלית את התדמית השלילית שדבקה בה

בראש ובראשונה הדמות שלקחה לידיה את המושכות ותוביל מעתה את המדינה, בנימין נתניהו, תידרש להסיר ולפשוט מעליה ומעל ההנהגה הישראלית את התדמית השלילית שדבקה בה ובראשיה בזכות מדיניות מתמשכת של חוסר רגישות ואטימות, של מרדף אחר כסאות ושררה, של כיפופי ראשים למוצא פיהם של מנהיגים מהעולם.

חג הפסח, כמו שאר מועדי ישראל, מסמלים במנהגים ובמצוות הטמונות בהן אחדות ולאומיות. כל המתחים, המריבות והפילוגים נדחקים, ולרגע אף נשכחים, כשאנו מעלים לנגד עינינו את נס יציאת מצרים. בעוד שהחיבור המשפחתי כיום מתבטא בהסבה אל השולחן הערוך במיטב המאכלים והסימנים המסורתיים,

הרי שבעבר, כפי שמלמדת אותנו ההיסטוריה היהודית הלקוחה ממקורותנו, אותה פעולה שאיגדה וחברה היתה אכילת קורבן הפסח.

הגאולה שאמורה לסחוף אותנו בליל הסדר חייבת את כל המשפחה כולה, קרי העם על כל גווניו, זקנים ונערים, חילונים ודתיים, מקצה ההשקפה הפוליטית עד לקצה השני, עם כל הלקויות והפגמים, להתאחד כחבורה אחת.

לפעמים נדמה שכשאחד מאיתנו עולה בסולם ההצלחה וזוכה לכבוד, הסביבה חשה צורך לפרגן ולשלוח זר פרחים ומחמאות. שמחתו שלו מפתח רגשות שמחה גם אצלנו, בקרב הסביבה הקרובה וגם זו הרחוקה. כשחיילנו גוברים על האויבים במלחמות, כל העם התומך שעומד מאוחריהם, מריעה ונסחף בצורה טבעית ובלי מוסברת אל תוך גלי השמחה, תוך הרמת הידיים לאות ניצחון ושמחה. הסיבה לכך היא שהחוט שמקשר בין כל הפרטים בחברה היהודית לא נפרם כשצבאנו מובס, או כאשר ממשלה נופלת. כשחייל נשבה בשבי האויב, הנושא המדובר כמעט בבל פינה בתקשורת ובשיח הציבורי, כולנו חשים את האובדן ואת חסרונו הניכר.

עיקר העיקרים של ליל הסדר הוא בכך שנרגיש את עצמנו כעם שיצא ממצרים "כאיש אחד בלב אחד". המציאות של השנים האחרונות פיתחה אצלנו תכונות שליליות של אטימות, חוסר עיניין וסלידה מכל מה שלא נוגע ישירות לנו. פשוט נסחפנו לתוך מציאות כזאת כתוצאה משעבודם, בניגוד למה שניתן לחשוב ולהאמין, דווקא של מנהיגינו. חג החירות שבפתח חושף בעמינו את הטעות הנוראית, וליתר דיוק- את התכונה הזאת שנטעמה בנו כל כך חזק, עד לכדי תיאורים כמו חייל שנמצא בשבי למעלה מאלף ימים, ומגורשי גוש קטיף שחיים עדיין בקרוואילות זמניות, שאינן מפריעים לחברה להמשיך בשגרת חייה התוססים. הממשלה, זו ש"תפקדה" בתקופת אולמרט, כשלה בניסיונותיה להשיב הביתה את החייל החטוף ולתגמל כיאות את המגורשים, ולסייע לכל אלה שהחברה כבר התרגלה לאטום אוזניה למשמע מצוקותיהם. הממשלה שנולדה זה עתה והופקדה בידי נתניהו, שזוכה לגדולה פעם נוספת, ממקדת לכיוונה את תשומת הלב הציבורית לפתרון בעיותיה של החברה שמצפה ממנה ליותר הבנה, ופחות דיבורים אלא מעשים. נדמה שהממשלה הרחבה, ושריה הטריים, מוכרים לחברה תחושה של אשליה לגבי הכוונות, האמונות וההבטחות הגרנדיוזיות שנשמעות בימים אלו ללא הרף מכיוונם. נדמה גם שביבי הקודם, זה שלחץ את ידה של יישות טרוריסטית רמת דרג, ויזם את הסכם חברון, וביבי של הכהונה הנוכחית היא "אותה גברת בשינוי אדרת", והאטימות לחלשים, ולנאבקים בצדק על כל גרגיר מאדמתנו, לא פסה ממנו בתקופה שבין כהונה זו לקודמתה. מעתה חברי הממשלה והעומד בראשה יעמדו למבחן יום יומי שבו תיבחן ותיבדק מידת נאמנותם ועמידתם אחר הבטחותיהם או שתחול, באופן שניתן לצפות אותו מראש, התדבקות לכסאות ולמשרות והעלמת עין מעיני הציבור הפגוע. בראש ובראשונה הדמות שלקחה את המושכות לידיה ותוביל את המדינה, בנימין נתניהו, תידרש להסיר ולפשוט מעליה ומעל ההנהגה הישראלית את התדמית השלילית שנדבקה בה ובראשיה בשל אימוץ מדיניות של חוסר רגישות ואטימות, של מרדף אחר כסאות ושררה, של כיפופי ראשים למוצא פיהם של מנהיגים מהעולם. הכהונה הבאה תוכיח האם ההנהגה שינתה לחלוטין את המקורות והלחצים שמניעים אותה ואת מדיניות העבדות שדבקו בה ממשלות קודמות, או שמא תמשיך לשרת את עמי העולם ומנהיגיהם ומשנת דרכם המעוותת, המסוכנת והרעה לעם ישראל ולארצו. היציאה של ההנהגה הישראלית מעבדות לחרות יגלו בקרב הציבור סימני תקווה ואמונה כי הוא נמצא בידיים טובות, תחת מערכת שפועלת על פי טובת המדינה ואזרחיה ותו לא. צריך לצאת סוף סוף מהעבדות הלאומית והתרבותית למה יאמרו העולם ולהתחיל לנהל את עצמנו בדרך הנכונה והאמיתית, כך שיובטח עתיד חיינו ועתיד שטח ארצנו.

הצפייה כעת היא לפריחה והתחדשות גם בתחומי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, ותיקון העוול שנעשה ב"התנתקות" על ידי החזרת השליטה גוש קטיף לידי השלטון היהודי, והפשרה של כל מיני תוכניות הקפאה וייבוש ההתיישבות.

רוב חברי הממשלה החדשה נמנים על תומכי ההתיישבות, לפחות כך מסתמן על פי דבריהם שנשאו בפומבי, ויש לקוות שלא יזגזגו לצדדים ויסטו מאמונתם ומחזונם חרף לחצים חיצוניים שמופנים לעברם. ממשלה כזאת שתשקף באמת עת עמדותיה וצרכיה של החברה בישראל.

כשנסב כולנו אל שולחן ליל הסדר הערוך נעלה לנגד עינינו את מצוקותיהם של חלקים באומה הישראלית שלא זכו להיכלל בקטגורית בני חורין גם בחג הפסח השנה, ונביע את תקוותנו שהממשלה החדשה תביא אופק חדש ושינוי אמיתי.
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה