close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

לדעת מי מולנו, חינוך חלק ד

נדב כהןה אלול, תשע15/08/2010

מאמר רביעי בסדרת החינוך על פי הדרכת הרבי הרי"ץ. על מהותו הייחודית של כל תלמיד, על הצורך להכיר אותה וטלבנות על פי הדרכה אישית את הכלים החינוכיים.

מסופר על יהודי שבא ושאל איך יכול להיות שמכל ילדיו שהולכים בדרכו יצא ילד אחד שלא הולך בדרך התורה ומצוות, והרי חינכתי את כולם אותו דבר!, ענו לו: והרי זו הבעיה שחינכת אותם אותו דבר, ולא התאמת את החינוך לכל אחד לפי מה שהוא צריך

התנאי השלישי – הכרות יסודית של החניך
בתנאי הראשון דובר עד כמה חשוב שנכיר את עצמנו ונבקר את עצמנו כראוי. כעת נעבור למחונך ונבאר עד כמה חשוב לעמוד על מהותו ומצבו של המחונך.

כשאדם צריך לטיפול רפואי באחד מאבריו הרי קודם הטיפול הרופאים יערכו לו בדיקות כלליות להיכרות עם מצב גופו ואופן תפקוד כל

אבריו (לא רק האיבר שבו רוצים לטפל), כך אפשר למנוע סיבוכים בלתי צפויים במהלך הטיפול.

כשם שזה ברפואה הגשמית כך גם ברפואת הנפש, הרפואה הרוחנית. כאשר המחנך רוצה לרפא את המחונך ולהסיר ממנו את הזיהום הרע, המידות וההרגלים המגונים, תחילה הוא חייב להכיר היטב ולקבל תמונת מצב על מהותו ומצבו של המחונך.
במאמרים הקודמים הוסבר ההבדל בין מחנך ומורה ועד כמה עבודתם שונה. כך גם נראה בהכרת המחונך, שההערכה של המורה היא באופן שונה מזו של המחנך.

מדידת חושי התלמיד וכישרונותיו (ע"י המורה)
עוד לפני שהמורה מגיע לכיתה הוא צריך למדוד ולהעריך את חושי התלמיד וכישרונותיו. רק כך הוא יוכל לדעת מה הכי מתאים ללמד את התלמידים, וגם איך ללמד, איך להעביר את החומר, ובהמשך, איך לפתח את חושי התלמידים השונים בכיתתו.

כשהמורה הוא יותר חכם מהתלמידים, הוא חייב לצמצם את השכל שלו ולהשפיע לתלמידים לפי הערך שלהם. ברור לכל כי אם המורה לפיזיקה מהאוניברסיטה יבוא לדבר עם תלמידי תיכון באותה רמה שהוא לומד לעצמו אף אחד לא יבין דבר, אלא שהוא צריך לבחון מי מולו ולדבר בהתאם.

כשם שכשהקב"ה משפיע לנו מים (גשם) הוא מחלק את כמות המים לטיפות קטנטנות כדי שנוכל לקבל אותם.

אם כך, מלבד זאת שהמורה צריך שליטה מלאה בחומר אותו הוא מלמד, ומלבד זאת שהוא צריך לאהוב את ההוראה ולרצות ללמד, הוא צריך גם להשקיע מחשבה ולמצוא את הדרכים המתאימות לדעת כמה ללמד ואיך ללמד. כאשר המטרה כמובן, היא לא רק להקנות ידע אלא גם לפתח את חושי התלמיד, כך שלא רק שידע בעל פה, אלא גם יבין בעצמו עד שיוכל אפילו לחדש בנושא הנלמד.

נחזור להערכת המחונך.

מדידת מהות המחונך (ע"י המחנך)
מדידת המהות מתחלקת לשתיים:
א. גודל הזיהום של מידותיו הרעות.
ב. גודל הגברת החומר על הצורה ועומק השרשתה.

זיהום המידות
כיוון שתפקידו של המחנך הוא בתיקון המידות הרעות של החניך, ראשית, עליו לבדוק מהן בדיוק המידות הרעות שיש לחניך. בשלב הבא עליו לברר עד כמה המידה הרעה המסויימת פעלה על נפשו באופן כללי.באופן דומה אפשר להקביל ענין זה לרפואת הגוף. כאשר רופא בודק אדם שנשרט בגופו, מלבד הפציעה המקומית הוא בודק גם עד כמה הפציעה השפיעה על שאר הגוף, ואדרבה יתכן שיגלה כי הזיהום מהפציעה מסוכן יותר מהפציעה עצמה.

כך גם בחינוך, המחנך צריך לבדוק תחילה מהי המידה הרעה שבה הוא עומד לטפל ועד כמה היא "זיהמה" את שאר כוחות הנפש. כלומר, עד כמה היא מורגשת במחשבות של המחונך, בדיבוריו ובמעשיו. רק לאחר האבחנה הנ"ל יוכל המחנך לתת את הטיפול הטוב ביותר.

הגברת החומר על הצורה
כל אחד מורכב מחומר (גוף) וצורה (נשמה). ואצל כל אחד החומר גובר על הצורה ברמה שונה. נכון שכולנו שואפים להגיע למצב שבו הצורה גוברת על החומר, אך כדי להגיע למצב זה צריך האדם לעבוד על עצמו. כל עוד האדם לא בדרגה זו , הרי שתוקף וחוזק הגוף גורם לחולשה בנשמה. ולכן כאשר המחנך בא להעריך את המחונך אין זה רק בנוגע למידות הרעות ממש, אלא גם לרגשות והנהגות שליליות הנובעות מגסות הגוף וחומריותו. לכן תחילה צריך למדוד, עד כמה גובר החומר על הצורה במחונך ועד כמה השתרשה בו חומריות זו.

בעצם אפשר לומר, שאין הרבה הבדל בין נפש אחת לשניה, בנפש לכולנו יש את כל הכוחות וההבדל הוא רק בהתגלות. ולכן אין ילד שלא יכול להצליח, הכל תלוי בחינוך. המחנך צריך למדוד עד כמה הכוחות מתגלים בכל אחד מתלמידיו, ולפי זה ידע כיצד לחנך בדרך המתאימה ביותר לאותו חניך.
נסיים בכך שיש לדעת כי עבודת המדידה של המחנך היא הרבה יותר קשה מזו של המורה, עבודה זו היא קשה וכבדה. אך כמובן, כאשר הקב"ה מבקש מאיתנו עבודה קשה הוא גם נותן לנו את הכוחות לכך.

מסוכם מ"כללי החינוך וההדרכה" של הרבי הריי"ץ לפי ספרו של הרב יקותיאל גרין ושיעורים של הרב ברוך וילהלם, ע"י נדב כהן
הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה