ראייה
הרב יניב חניאזאיירתשעב29/04/2012
שאלה:
שלום הרב, בספר של הר' דסלר, חלק ד', הפרק שמדבר על יחוד הלב: כתוב שם שלא יסתכל על קשת, נשיא וכוהן בגלל שזה קדוש מדי כי זה יכול לפגוע במעלה. *למה קשת זה משהו כל כך קדוש? דווקא קשת זה ברית שבא להזכיר לנו שה' היה מחריב את העולם והוא לא. בנוסף יש ברכה שאומרים שרואים את הקשת- אז מכאן כן מסתכלים על הקשת? *אם אסור להסתכל על קשת,נשיא וכהן מרוב הקדושה שלהם, אז למה תמיד אומרים להסתכל על הרב כדי לקבל כוחות? תודה רבה ואני מאוד מעריכה!!
תשובה:
בכל דבר שכתוב יש בחינות רבות, אני לדוגמא לא מכיר שהסיבה לאי הסתכלות על הקשת היא בגלל הקדושה אלא בגלל סיבה הפוכה- כי היא סימן למשהו נורא שהיה צריך לקרות.חייבים להתרגל לכך שבתורה יש רבדים שונים וכל מיני דעות ושלבים, ממילא יכול להיות שלהסתכל על רב זה קדוש ואילו על נשיא זה דבר קדוש מידי.
בכל מקרה, לגבי הברכה על קשת- מברכים כאשר רואים אותה אם לא התכוונת לראותה.
שלום רב, התורה מתירה לאיש לעשות כל מה שהוא חפץ בגופה של אשתו (בהסכמתה , כמובן)
במסכת נדרים מובאים דברי רבי יוחנן בן דהבי, שלפיו אסור לגבר לראות את אותו מקום או לנשקו.
זאת הסיבה שחז"ל קבעו שאדם צריך לשמש מיטתו בחושך- כדישלא יבוא להסתכלות.
יש מחלוקת האם דברי רבי יוחנן נפסקים להלכה בצורה מפורשת. חלק ניכר מהפסוקים סוברים שלו (וכך משמע במיוחד מהרמב"ם, שזה לא נפסק להלכה).
ה"בעיה" היא שדבר זה גם נפסק במפורש בשולחן ערוך ביחד עם עוד כמה הנהגות בדיני תשמיש שלא כולם נפסקים להלכה למעשה, (סימן ר"מ סעיף ד), ובדרך כלל קשה מאוד לומר משהו נגד השולחן ערוך. אולם קשה לומר שזה דבר שברור לחלוטין כאסור. כי מפשט הדברים משמע שדברי רבי יוחנן אינם נפסקים להלכה. וכך כתבו שותי"ם רבים.
בימינו מקובל לומר שמה שאסור זו התבוננות ארוכה ומיוחדת... או מבט באותו מקום ממש (פתח הנרתיק). ושהשאר מותר.
כך שלומר שזה "מותר בפשטות", קשה בגלל פסק השו"ע... למרות שמפוסקים רבים אחרים משמע שזה מותר. אבל גם לומר שזה אסור לחלוטין ובאופן ברור אי אפשר לומר. זו יותר הנהגה אישיתכזו.
אםמדובר במבט חולף, לכאורה יהיה מותר.
בחלק מהמקרים זה בגדר האיסור של "לא תגנובו", האיסור לא תגנוב שבעשרת הדברות עוסק דיני גניבת נפש, אבל לא תגנובו בגניבת ממון. בכל מקרה, ישנם מקרים שהורדת השירים תיחשב לחלק מהאיסור וישנם מקרים שלא. זה תלוי באופי השיר, בכוונות של מי שהעלה, באופי ההורדה ועוד... ישנן גם מחלוקות בין פוסקים שונים בנושא זה.
רווקה צריכה להדליק נרות, אם יש מישהי אחרת שמדליקה בבית (כמו אמא), יש מחלוקת מנהגים, לאשכנזים היא מברכת ולספרדים היא מדליקה ללא ברכה. רווקה תדליק שני נרות, אחרי החתונה, נוהגים להדליק נר לכל ילד.
לכאורה זה משנה וזה לא בסדר לשמור ספרי קודש עם ספרי חול בערבוביה. זה לא מכובד כלפי ספרי הקודש.מה שצריך זה לקבוע מקום לספרי הקודש, מכובד ומסודר ולא לשים בערבוביה איתם ספרי חול.
אני חושב שצריך חלק את התשובה לשניים-
א) בהחלט יש דברים ורעיונות, אני עצמי במשך שנים ארוכות מאוד של ייעוץ אספתי כמה "משחקים" ורעיונות בתחום שאשמח לחלוק, אולם לא בכתיבה, אלא בשיחה ישירה. הבעיה עם כתיבה היא שבהחלט יתכן שמישהו אחר יראה את זה, ואולי גם אנשים שזה לא ממש ראוי ונכון שיראו, מבחינת גיל, עיתונאים מחפשי רוע וכדומה... ולכן אשמח לתת כמה רעיונות מעשיים ביותר בטלפון.
ב) הנקודה השניה נוגעת לעצם הגישה- המילים שאתה משתמש בהן (לדוגמא- אתה קורא ליחסי אישות במילה שבה משתמשים בעולם המדיה והחשיפה... ועוד כמה דוגמאות), מלמדים שיש צורך בשינוי יותר גישתי, עמוק, מאשר סתם "רעיונות". מעשה פיזי בהחלט יכול להגיע למצב של שעמום ויובש, אולם חיבור פנימי עמוק פחות. זה עדיין לא אומר שלא יהיה צורך בריענון ורעיונות והשקעה פיזית ומעשית, אולם השינוי מתחיל בגישה. גישה עמוקה למעשה החיבור יכולה לשנות את הדבר שלא יהיה "סתם שלוש דקות" של שגרה, אלא ביטוי לחיבור נפשי עמוק ביותר. שמתחדש מעצם היותו. ואז, לזה, צריך להוסיף את המשחקים והרעיונות המעשיים. אחד הדברים שלמדתי בשנים של ייעוץ בתחום הוא שבסופו של דבר הכל נמאס, גם אנשים שעושים הכל, בצורה הכי פרועה ולא "הלכתית" וללא שום מגבלה, בסופו של דבר משתעממים. אז שוב, זה לא אומר שלא צריך "גיוון" אבל זה לא מתחיל משם, בשום פנים ואופן.
