הרהור
הרב יניב חניאכחאיירתשעב20/05/2012
שאלה:
שלום לרב בהמשך לשאלתי האם כאשני חושב על חתונה או על איזה דייט או על איך אני רואה את שולחן שבת עם אישתי, זה נחשב כהרהור שאסור, ואם זה גורם להוצאת טיפה מסיומת אז זה אסור , או רק הרהור של עבירה עצמה אסרה מה הגדרה?
תשובה:
לכאורה מהתיאורים שלך זה לא נראה הרהור אסור, זה לא הרהור עריות, מוזר שזה גורם לתופעות כאלו, לענ"ד זה לא אמור ללגרום, בכל מקרה נראה לי פשוט שזה במסגרת הרהורים מותרים.תשובות נוספות בנושא-
ביאה לשם הנאה
מותר לקיים יחסים לשם ההנאה בלבד, גם כשהאישה בהריון וכדומה, למעשה יש חובה כזאת. לגבי הנושא השני- למרות שיש כאלה שמתירים "ביאה דרך אברים" כפי שזה מכונה, לי קשה מאוד להתיר את זה בסגנון שאתה מתאר, של למרוח וכדומה, זה נראה לי וולגרי ולא מתאים. אם אתם ממש ממש רוצים וזה מה שיגרום לכם הנאה, אחרי החשיבה שתעשו אם זה אכן נכון וכו', אי אפשר ממש לאסור את זה.
מותר לקיים יחסים לשם ההנאה בלבד, גם כשהאישה בהריון וכדומה, למעשה יש חובה כזאת. לגבי הנושא השני- למרות שיש כאלה שמתירים "ביאה דרך אברים" כפי שזה מכונה, לי קשה מאוד להתיר את זה בסגנון שאתה מתאר, של למרוח וכדומה, זה נראה לי וולגרי ולא מתאים. אם אתם ממש ממש רוצים וזה מה שיגרום לכם הנאה, אחרי החשיבה שתעשו אם זה אכן נכון וכו', אי אפשר ממש לאסור את זה.
פירוש המילה "אמן"
אחת המצוות החשובות הנוגעות לתפילה נוגעת לעניית "אמן", אחרי כל ברכה או תפילה של החזן, ולא רק של חזן אלא של כל מי שמתפלל לידינו, יש מצווה לענות אמן. ישנם פירושים שונים למילה זו, בחלק מהמקרים הכוונה היא "זה נכון", "אמת", כלומר- אנחנו מאשרים את דבריו של מי שהתפלל או בירך ואומרים שהדברים נכונים. יש מקרים שבהם פירוש/ המילה הוא "נכון ויהי רצון שיתקיים", כלומר- אנחנו מודים על האמת שדברים ומבקשים שהם יתקיימו על ידי הקב"ה. חכמים קבעו הלכות רבות הנוגעות לעניית אמן והמרכזית שבהם היא שצריך להקפיד לענות אמן על ברכות ותפילות החזנים והמברכים ולהקפיד שעניית האמן תהיה קשורה לברכה, לא רחוקה מידי מהברכה ולא קרובה מידי, וכן שהאמן תהיה שלימה, ולא קטועה בתחילתה או בסופה.
גילוי עריות
גילוי עריות זה לא סתם קיום יחסים, אלא קיום יחסים עם מישהו שאסור באיסור חמור (בן משפחה, אשת איש וכו'), ולכן זה לא שייך עם גוי, כי גוי לא יכול להיות קרוב משפחה.
גילוי עריות זה לא סתם קיום יחסים, אלא קיום יחסים עם מישהו שאסור באיסור חמור (בן משפחה, אשת איש וכו'), ולכן זה לא שייך עם גוי, כי גוי לא יכול להיות קרוב משפחה.
פיצוץ אוכלוסין בישראל
זו שאלה מעניינת שגם אני חושב עליה לעיתים, בעיקר כשעומדים בפקקים אין סופיים ומבינים שהשטח פשוט לא מספיק. וזו אכן בעיה שצריך לתת עליה את הדעת.
אם כי, כמובן, שמבחינה טכנית מדובר על עוד לא מעט שנים. כמה עשרות שנים נשמע לי מוזר, כי קצב גדילת אוכלוסיה הוא איאטי יחסית, ויש למדינת ישראל לא מעט עתודות... בעיקר בנגב ובגליל, ועדייין ישארו לא מעט שטחים לטיול וכדומה... וכמובן יש את יהודה ושומרון, והבקעה ועוד. כל אלה מקומות שיכולים לקלוט מיליונים רבים לפני שתתחיל מצוקה אמיתית בגסנון הונג קונג או בנגלדש (שגם שם עיקר הבעיה היא ההתרכזות במקום אחד, פחות השטח).
ועדיין, זו שאלה ובעיה שצריך לחשוב עליה ולהתכונן אליה מבחינה מעשית, בתכנון כבישים, ערים, ותחבורה ציבורית להמונים.
אולם אני מניח שהסיבה ששאלת את זה פה, היא בגלל אמונית רוחנית ולא מעשית. ולכן אני חושב שיש כמה דברים רוחניים לומר על זה-
א) חכמים אומרים שארץ ישראל נקראת ארץ הצבי, כי כמו שעורו של הצבי לא מכיל את בשרו (כלומר "הבשר" של הצבי דחוק בתוכו ואחרי שמפשיטים את העור לא ברור איך הוא נכנס פנימה), כך ארץ ישראל מתרחבת לקלוט יותר אנשים ממה שזה נראה חיצונית. אפשר לזכור את הבריטים, שחוקקו את הספר הלבן, כדי שהארץ לא "תקלוט מעבר ליכולת שלה", וכמובן שמאז האוכלוסיה בארץ הכפילה את עצמה פי עשרה ויותר, ועדיין יש מקום.
ב) אנחנו בדרך כלל לא עוסקים בחשבונות שכאלו כאשר יש מצווה מפורשת. כלומר- יש בתורה מצווה של פרו ורובו, אז אם יש איזו סכנה מרוחקת, של עוד כמה עשרות שנים קדימה, אנחנו לא עושים את החשבון של "מה יהיה" ואיך זה יעבוד. המצוות הן דרך חיים שלימה, שאומרות לנו איך צריך לחיות, וממבט במצוות ברור שהתורה רוצה שילדו ידלים ויביאו דורות. אם יהיה "מצב חירום" בעוד מאה שנה ויצטרכו לחשוב על פתרונות, שיחשבו הם בדורם.
ג) מבחינה אישית של קיום מצוות פרו ורבו, כמובן שאין לזה משמעות לכל אחד פרטי, גם אם יפתרו את הבעיה פעם, זה יהיה באופן מערכתי, ממשלתי ורחב. והאמונה שלנו שעד אז כבר יהיו אנשים עם רוח הקודש ונבואה, שידעו מבחינה רוחנית לאן זה הולך.
זו שאלה מעניינת שגם אני חושב עליה לעיתים, בעיקר כשעומדים בפקקים אין סופיים ומבינים שהשטח פשוט לא מספיק. וזו אכן בעיה שצריך לתת עליה את הדעת.
אם כי, כמובן, שמבחינה טכנית מדובר על עוד לא מעט שנים. כמה עשרות שנים נשמע לי מוזר, כי קצב גדילת אוכלוסיה הוא איאטי יחסית, ויש למדינת ישראל לא מעט עתודות... בעיקר בנגב ובגליל, ועדייין ישארו לא מעט שטחים לטיול וכדומה... וכמובן יש את יהודה ושומרון, והבקעה ועוד. כל אלה מקומות שיכולים לקלוט מיליונים רבים לפני שתתחיל מצוקה אמיתית בגסנון הונג קונג או בנגלדש (שגם שם עיקר הבעיה היא ההתרכזות במקום אחד, פחות השטח).
ועדיין, זו שאלה ובעיה שצריך לחשוב עליה ולהתכונן אליה מבחינה מעשית, בתכנון כבישים, ערים, ותחבורה ציבורית להמונים.
אולם אני מניח שהסיבה ששאלת את זה פה, היא בגלל אמונית רוחנית ולא מעשית. ולכן אני חושב שיש כמה דברים רוחניים לומר על זה-
א) חכמים אומרים שארץ ישראל נקראת ארץ הצבי, כי כמו שעורו של הצבי לא מכיל את בשרו (כלומר "הבשר" של הצבי דחוק בתוכו ואחרי שמפשיטים את העור לא ברור איך הוא נכנס פנימה), כך ארץ ישראל מתרחבת לקלוט יותר אנשים ממה שזה נראה חיצונית. אפשר לזכור את הבריטים, שחוקקו את הספר הלבן, כדי שהארץ לא "תקלוט מעבר ליכולת שלה", וכמובן שמאז האוכלוסיה בארץ הכפילה את עצמה פי עשרה ויותר, ועדיין יש מקום.
ב) אנחנו בדרך כלל לא עוסקים בחשבונות שכאלו כאשר יש מצווה מפורשת. כלומר- יש בתורה מצווה של פרו ורובו, אז אם יש איזו סכנה מרוחקת, של עוד כמה עשרות שנים קדימה, אנחנו לא עושים את החשבון של "מה יהיה" ואיך זה יעבוד. המצוות הן דרך חיים שלימה, שאומרות לנו איך צריך לחיות, וממבט במצוות ברור שהתורה רוצה שילדו ידלים ויביאו דורות. אם יהיה "מצב חירום" בעוד מאה שנה ויצטרכו לחשוב על פתרונות, שיחשבו הם בדורם.
ג) מבחינה אישית של קיום מצוות פרו ורבו, כמובן שאין לזה משמעות לכל אחד פרטי, גם אם יפתרו את הבעיה פעם, זה יהיה באופן מערכתי, ממשלתי ורחב. והאמונה שלנו שעד אז כבר יהיו אנשים עם רוח הקודש ונבואה, שידעו מבחינה רוחנית לאן זה הולך.
מזון פתוח בלילה
אני לא מכיר את זה לגבי כל מזון, חכמים אומרים ששתיה שנשארה פתוחה מסוכן לשתות ממנה, ויש חלק שנוהגים להקפיד בזה (לא כולם), לגבי מאכלים נהגו להקפיד רק על מאכלים מסוג מסויים- בצל, שום, ביצים קלופות.
אני לא מכיר את זה לגבי כל מזון, חכמים אומרים ששתיה שנשארה פתוחה מסוכן לשתות ממנה, ויש חלק שנוהגים להקפיד בזה (לא כולם), לגבי מאכלים נהגו להקפיד רק על מאכלים מסוג מסויים- בצל, שום, ביצים קלופות.
הליכה לים בין המצרים למי שהלך קודם רק לבריכה
העניין הזה שמי הלך לפני כן יכול ללכת ומי שלא לא, הוא לא מבוסס הלכתית. לא אמור להיות שום הבדל בין הדברים, נמנעו ללכת לים בשלושת השבועות בגלל שאלו ימים של סכנה מרובה, ימים לא טובים לעם ישראל. בבריכה יש פחות סכנה, ובכל מקרה, ישנם כאלה שנוהגים ללכת לים בכל זאת. בקצרה- ללא קשר לשאלה האם הלכת לפני כן לים או לא, עדיף להימנע מפני הסכנה.
העניין הזה שמי הלך לפני כן יכול ללכת ומי שלא לא, הוא לא מבוסס הלכתית. לא אמור להיות שום הבדל בין הדברים, נמנעו ללכת לים בשלושת השבועות בגלל שאלו ימים של סכנה מרובה, ימים לא טובים לעם ישראל. בבריכה יש פחות סכנה, ובכל מקרה, ישנם כאלה שנוהגים ללכת לים בכל זאת. בקצרה- ללא קשר לשאלה האם הלכת לפני כן לים או לא, עדיף להימנע מפני הסכנה.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
