אבקת מרק בפסח
הרב יניב חניאיאניסןתשעג22/03/2013
שאלה:
שלום האם אבקת מרק נחשבת חמץ?. ראיתי שיש הבדל בין הסוגים - בפטריות יש קמח חיטה אז ברור לי שזה חמץ. אבל באבקת מרק בצל אין קמח. יש שמרים. אבל גם באבקת מרק הכשרה לפסח יש שמרים. ההבדל היחיד המשמעותי שמצאתי הוא סוג השמן (שמן דקלים בכשר לפסח לעומת שמן צמחי ברגיל ואצלנו בכל מקרה אוכלים קטניות)וכמו כן יש הערה באבקה הרגילה שהיא עלולה להכיל גלוטן. באבקה הכשרה לפסח זה לא כתוב. לסיכום, האם אפשר לשמור את אבקת מרק הבצל לשימוש לאחר הפסח? תודה רבה בברכת חג שמח וכשר
תשובה:
אבקת מרק בדרך כלל נחשבת לחמץ, בגלל שהיא נחשבת למכילה קמח (וזו אולי ההערה על הגלוטן, שהוא גלוטן חיטה), בכל מקרה, בדרך כלל במוצרי מזון נוהגים להקפיד על כשרות לפסח בגלל העובדה שהפועלים נכנסים לחדרי הייצור עם חמץ בידיים, או אוכלים תוך כדי עבודה וכדומה.לכן- לא נוהגים לעשות שימוש במוצרים שאין עליהם הכשר לפסח, גם אם אין בהם קמח.
מצד שני, אם לא כתוב קמח על האריזה, ניתן בהחלט לשמור אותה לאחרי החג, במקום של החמץ שמוכרים לגוי ולעשות בה שימוש אחרי פסח.
תשובות נוספות בנושא-
דבש דבורים
דווקא לא, למרות שהשאלה מצויינת. הרא"ש (רבינו אשר, מגדולי הפוסקים), כותב שלדבש יש תכונה מיוחדת במינה- הוא מטהר את חלקי הדבורים הלא כשרים שבו. הדבר נלמד מעצם הדבש, כי הרי יש כלל שכל היוצא מן הטמא טמא, ואם כך הדבש היה צריך להיות טמא!! אלא שהוא כשר בהכשר מיוחד מהתורה, מה שמכשיר גם את חלקי הדבורה שבו.
דווקא לא, למרות שהשאלה מצויינת. הרא"ש (רבינו אשר, מגדולי הפוסקים), כותב שלדבש יש תכונה מיוחדת במינה- הוא מטהר את חלקי הדבורים הלא כשרים שבו. הדבר נלמד מעצם הדבש, כי הרי יש כלל שכל היוצא מן הטמא טמא, ואם כך הדבש היה צריך להיות טמא!! אלא שהוא כשר בהכשר מיוחד מהתורה, מה שמכשיר גם את חלקי הדבורה שבו.
המשך -מזון חשוף בלילה
יש רבים שמחמירים לא להשתמש, אולם רבים מקילים, כי גם לגבי נוזלים יש אומרים שזה רק יין. אם מדובר בהפסד מרובה ניתן להשתמש.
יש רבים שמחמירים לא להשתמש, אולם רבים מקילים, כי גם לגבי נוזלים יש אומרים שזה רק יין. אם מדובר בהפסד מרובה ניתן להשתמש.
מזון פתוח בלילה
אני לא מכיר את זה לגבי כל מזון, חכמים אומרים ששתיה שנשארה פתוחה מסוכן לשתות ממנה, ויש חלק שנוהגים להקפיד בזה (לא כולם), לגבי מאכלים נהגו להקפיד רק על מאכלים מסוג מסויים- בצל, שום, ביצים קלופות.
אני לא מכיר את זה לגבי כל מזון, חכמים אומרים ששתיה שנשארה פתוחה מסוכן לשתות ממנה, ויש חלק שנוהגים להקפיד בזה (לא כולם), לגבי מאכלים נהגו להקפיד רק על מאכלים מסוג מסויים- בצל, שום, ביצים קלופות.
קידוש ליל שבת בפסח
על שתי מצות, המצות מחליפות את הלחם בכל דבר.
הקידוש הוא קידוש של שבת בלבד (בחול המועד, אם החג עצמו חל בשבת, יש קידווש "משותף" לשבת וחג), ולא מתייחסים בקידוש לחול המועד.
ככה שעושים קידוש רגיל ואז את ברכת המוציא על מצות.
הוספתי לכם כאן את נוסח הקידוש ליל פסח (או כל חג, פשוט מחליפים את שם החג), שחל בשבת-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמָצוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
על שתי מצות, המצות מחליפות את הלחם בכל דבר.
הקידוש הוא קידוש של שבת בלבד (בחול המועד, אם החג עצמו חל בשבת, יש קידווש "משותף" לשבת וחג), ולא מתייחסים בקידוש לחול המועד.
ככה שעושים קידוש רגיל ואז את ברכת המוציא על מצות.
הוספתי לכם כאן את נוסח הקידוש ליל פסח (או כל חג, פשוט מחליפים את שם החג), שחל בשבת-
אם החג חל בשבת מתחילים כאן-
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר: בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל־מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי׃
נַפְשִׁי יְשׁוֹבֵב יַנְחֵנִי בְמַעְגְּלֵי־צֶדֶק לְמַעַן שְׁמוֹ: גַּם כִּי־אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא־אִירָא רָע כִּי־אַתָּה עִמָּדִי שִׁבְטְךָ וּמִשְׁעַנְתֶּךָ הֵמָּה יְנַחֲמֻנִי: תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנִי כָּל־יְמֵי חַיָּי וְשַׁבְתִּי בְּבֵית־ה' לְאֹרֶךְ יָמִים׃
יום הַשִּׁשִּׁי. וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם: וַיְכַל אֱלהִים בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה. וַיִּשְׁבּת בַּיּום הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר עָשָׂה: וַיְבָרֶךְ אֱלהִים אֶת יום הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אתו. כִּי בו שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּו אֲשֶׁר בָּרָא אֱלהִים לַעֲשׂות:
כאן מתחיל הקידוש כשהחג ביום חול-
אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְהוָה מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם: וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יְהוָה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
סַבְרֵי מָרָנָן, עונים "לְחַיִים"
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ. אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל עָם, וְרוֹמְמָנוּ מִכָּל לָשוֹן וְקִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָּיו. וַתִּתְֶּן לָנוּ ייָ אֱלוֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה (בשבת- שָׁבָּתוֹת לִמְנוּחָה וּ) מוֹעֲדִים לְשִׂמְחָה. חָגִּים וּזְמַנִים לְשָׂשוֹן, אֶת יוֹם (בשבת- הַשָּבָּת הַזֶּה וְאֶת יוֹם) חַג הַמָצוֹת הַזֶּה. אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶש הַזֶּה. זְמַן שִׂמְחָתֵנוּ. בְּאַהֲבָה מִקְרָא קוֹדֶש. זֵכֶר לִיצִיאָת מִצְרָיִם. כִּי בָנוּ בָחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִדַּשְתָּ מִכָּל הַעַמִּים (בשבת- וְשַבָּתוֹת) וּמוֹעֲדֵי קָדְשֶׁך, (בשבת- בְּאַהֲבָה וּבְרָצוֹן) בְּשִׁמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן הִנְחַלְתָּנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ייָ מְקַדֵּש (בשבת- הַשַּבָּת וְ) יִשְׂרָאֵל וְהַזְּמַנִּים.
אם החג חל במוצאי שבת, מוסיפים-
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל וּבֵין אור לְחשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה.
בֵּין קְדוּשָּת שַבָּת לִקְדוּשָּת יוֹם טוֹב הִבְדַּלְתָּ, וְאֶת יוֹם הַשְּבִיעִי מִשֵּשֶּת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה קִדַשְתָּ. הִבְדַּלְתָּ וְקִדַּשְתָּ אֶת עַמְּך יִשְׂרָאֵל בִּקְדֻשָּתָךְ.
בָּרוּךְ אַתָּה ייָ, הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְקדֶשׁ
האם נורופן ואקמול כשרים לפסח?
מותר לקחת אקמול, לא שמעתי שיש אקמול לא כשר לפסח.
לגבי נורופן- הכדורים כשרים לפסח, הסירופ לא כשר לפסח.
מותר לקחת אקמול, לא שמעתי שיש אקמול לא כשר לפסח.
לגבי נורופן- הכדורים כשרים לפסח, הסירופ לא כשר לפסח.
בושם כשר לפסח
שלום
בבשמים יש אלכוהול שחלקו מופק מחיטה ולכן הוא חמץ, אומנם חמץ זה פסול לאכילת כל בולכן לכאורה אין בעיה, אומנם יש שהחמירו בדבר מסיבות שונות והצריכו כשרות לפסח גם על חומרי נקיון וסיכה, אולם מרבית הפוסקים הן הספרדים והן האשכנזים התירו את השימוש במוצרים אלו גם בלא הכשר, ולכן, אם בדיוק אזל לך השמפו או הסבון וכו' ראוי לקנות אחד שיש לו כבר כשרות לפסח, אולם אם את לא מוצאת או שיש לך מלאי בבית, את יכולה להשתמש בלא חשש, וודאי שאין צורך למכור את כל אלו במכירת חמץ.
כלטוב.
שלום
בבשמים יש אלכוהול שחלקו מופק מחיטה ולכן הוא חמץ, אומנם חמץ זה פסול לאכילת כל בולכן לכאורה אין בעיה, אומנם יש שהחמירו בדבר מסיבות שונות והצריכו כשרות לפסח גם על חומרי נקיון וסיכה, אולם מרבית הפוסקים הן הספרדים והן האשכנזים התירו את השימוש במוצרים אלו גם בלא הכשר, ולכן, אם בדיוק אזל לך השמפו או הסבון וכו' ראוי לקנות אחד שיש לו כבר כשרות לפסח, אולם אם את לא מוצאת או שיש לך מלאי בבית, את יכולה להשתמש בלא חשש, וודאי שאין צורך למכור את כל אלו במכירת חמץ.
כלטוב.
עוד תוכן בשורש
שיעורי תורה
