close
חזור
תכנים
שו"ת ברשת
מוצרים
תיבות דואר
הרשמה/ התחברות

מורה נבוכים

איתמר ליברמן  יט תמוז, תשסז  7/5/2007

לוחות המודעות שהיו פרוסים לאורך המסדרונות היו עמוסים ודחוסים במגוון רחב של פליירים. חלקם בצבע וחלקם בשחור לבן, אבל כולם באותיות גדולות ומודגשות. אפשר היה להבחין בכמות המכובדת של הפליירים, כזו שהספיקה לקשט את כל המסדרונות והכתות מבלי מאמץ פיזי של אף אחד.

לוחות המודעות שהיו פרוסים לאורך המסדרונות היו עמוסים ודחוסים במגוון רחב של פליירים. חלקם בצבע וחלקם בשחור לבן, אבל כולם באותיות גדולות ומודגשות. אפשר היה להבחין בכמות המכובדת של הפליירים, כזו שהספיקה לקשט את כל המסדרונות והכתות מבלי מאמץ פיזי של אף אחד. על פלייר אחד נכתב: "אם אתה רוצה להתחזק באמונתך הדתית, מקומך איתנו". על פלייר אחר נכתב משהו דומה: "רוצה לשלב לימודים עם עשייה רוחנית ודתית?, אל תחשוב פעמיים". פלייר קצת שונה: "רוצים לשלב פיתוח מנהיגות והכנה לצבא?", "רוצה למלא מצברים לחיים?". ואפילו פלייר כזה: "בואו לחוויה שאין באף מקום אחר". בקיצור, אפשר מהר מאוד לקבל סחרחורת.

עוד פליירים רבים בסגנון דומה לאלו היו תלויים על הלוח ממתינים לעיניים מתעניינות.

כמובן ששולבו בניסוח גם משפטי שכנוע כגון: "ישיבה גדולה 'גדולה עליך?", "מעוניין להתקדם בקצב שלך". "רוצה שנה משמעותית, עם אתגר ועשייה? וכהנה וכהנה דוגמאות שקצרה היריעה מלפרטן.

בלט ברוב הפליירים אותו שימוש במילים ובסגנון שידליק ויאיר את לב הבחור שמסיים עוד מעט כיתה י"ב. בתום ספירה שקיימו התלמידים נמצא מספר רב של מקומות, ישיבות גבוהות, הסדר ומכינות. עם מקצוע או בלי מקצוע, לימוד מזרחנות ולימודי סיירות, במקום פסטורלי או בתוך העיר הגדולה, עם גרעין דתי או בלי גרעין, עם תואר ראשון או בלי, בקיצור כל מיני. בנוסף חלפו על פניי התלמידים במשך כל השנה נציגים מכל מיני ישיבות ומכינות וכל אחד בתורו פרס את משנתו והוכיח את דרך השכנוע שלו במטרה לדוג בחכתו כמה שיותר בחורים. אחד דיבר על חשיבות גיוס דתיים לצבא, השני הביע את צערו על ביטול תורה עקב הליכה מוקדמת לצבא, השלישי דיבר על משהו אחר לגמרי, יותר בכיוון של ההשכלה האקדמאית, וניסה הוא לשכנע את קהל צופיו על מקום שמשלב לימודים תואר ראשון. והבחורים יצאו מכל זה מבולבלים ונבוכים.

לימים נכנס המורה לכתה, ועיניו קלטו מראה של כתה עייפה מהלימודים, אבל בעיקר נבוכה, תמונה שנהפכה לשגרה בכתה. מה עושים? עלתה השאלה לאוויר מפיהם של התלמידים. האמת שבדיוק אז גם המורה נהיה נבוך ופרצופו נעשה רציני בתוספת קצת דאגה, כנראה שהבין שכמות ההצעות יצרו בלבול תהומי. הישועה לא איחרה לבוא כאשר רעיון מבריק עלה במוחם של המורה ושל התלמידים שעיקרו הוא שייערך סינון ומיון בעבור כל תלמיד במציאת המקום המתאים בשבילו. התלמידים התחייבו לסמוך על המורה שהוא ממבט עיינו וניסיונו יבחר את המקום שיתאים לכל בחור על פי אישיותו, תכונותיו, תחביביו, הסגנון שלו וכו. כך נמשך התהליך מספר שבועות, במקום מספר חודשים כמו שצפו, כולם היו מרוצים בלי חששות וראיית שחורות, דבר שכולם חזו שיקרה. מה שבטוח שהבחירה הוכחה כבחירה הכי טובה לכול תלמיד ותלמיד. הכתה הייתה ממש 'מבסוטה' ולא הפסיקו לשיר: "עוד נראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה.."

והמורה זכה עד לסוף השנה ללמד כתה חסרת דאגות וחששות, ובלי שום גילויי מבוכה.

ואתם, מה אתכם? מה עם הכתה י"ב שלכם?,

האם גם הכתה שלכם מתמודדת עם אותה דילמה קשה של בחירת מקום לימודים לאור השפע שמציע "השוק"?

מצטער כי לא אוכל להציע לכם פיתרון מהיר ומבטיח, אבל נתתי פה דרך אחת פשוטה לפיתרון איך להתגבר על הבעיה. תנסו, מה יש להפסיד. תסמכו על המורה בעיניים עצומות, מקסימום אם תתאכזבו, אפשר תמיד לשנות מקום.





ידידכם בלב ובנפש, איתמר

הוסף תגובה
שם השולח
תוכן ההודעה